מחמד בן סלמאן הוא כמעט טוב מדי מכדי להיות אמיתי

Shimrit Meir:

מחמד בן סלמאן, MbS בפי כולם, פרץ לחיינו בסערה שמסרבת לשכוך. אין יום בלי כותרת, אין שבוע בלי מהפכה. בשבועיים האחרונים דיברתי עם כעשרה אנשים שפגשו אותו לאחרונה, חלקם בפורומים רחבים, חלקם באופן פרטי יותר. להלן כמה רשמים שלהם וכמה מחשבות שלי, עם תחילת ביקורו בארצות הברית:

1. אין לו שום בעיה עם יהודים. וגם לא עם ישראלים. באיזשהו שלב בוושינגטון תהיתי האם נשאר יהודי בעיר שיורש העצר טרם פגש. ניכר כי הוא מבין או מתודרך בחכמה על מנועי ההשפעה בדי סי. והוא מארח בלשכתו בריאד מעצבי דעת קהל ומדיניות אמריקנים וגם מנהיגים יהודים. באחת הפגישות האלה הועלתה, למשל, סוגית הכחשת השואה בעולם הערבי ובן סלמאן נשאל האם יש משהו שהוא יכול לעשות בנידון. בוצע. ביום השואה הבינלאומי האחרון פרסם ראש הליגה המוסלמית העולמית, סעודי כמובן, מכתב המגנה הכחשת שואה. רעיון נוסף שעלה הוא ביקור של יורש העצר במוזיאון השואה בוושינגטון בעודו שוהה בעיר. נראה אם זה יקרה.

2. בנוגע לישראל – הנסיך מתענין בה מאוד, בעיקר מהזוית של מה הופך אותה לסיפור הצלחה כלכלי ואיך סעודיה יכולה ללמוד מזה אולי גם להרוויח מזה משהו. ניכר שהוא מנוטרל, ככל שאפשר, ממשקעים ודעות קדומות בנוגע לישראל וכי הוא נוטה להסתכל על הדברים מפרספקטיבה תועלתנית של what’s in it for me. נורמליזציה לא מפחידה אותו וקשה לומר שהענין הישראלי-פלסטיני דחוף לו. מה שדחוף לו זה להסתדר עם טראמפ בכל מחיר. ולכן –

3. כשנשאל על ירושלים – והכוונה של טראמפ להעביר אליה את השגרירות ענה בדיפלומטיות משהו לגבי העיתוי תוך שהוא נזהר מאוד לא לבקר את הנשיא בבוטות. הסעודים, כידוע, היו גורם השפעה מרכזי בתגובה המינורית יחסית של העולם הערבי להחלטה.

4. אבו מאזן – לעומת זאת, זוכה לביקורת קשה בשל ההתנהגותו המחוצפת כלפי המנהיגים הערבים וכלפי טראמפ, מזגו הבעייתי ונטייתו להחמיץ הזדמנויות. במאמר מוסגר, פלסטיני בכיר, שדווקא מעונין בשיפור היחסים עם הסעודים והוזמן לאחרונה לריאד לעיין בטיוטת תכנית השלום של ממשל טראמפ, אמר שאין שום סיכוי שאבו מאזן יקבל אותה או יצליח למכור אותה לציבור הפלסטיני.

5. נשים – מענין לציין שהשיפור הדרמטי ביותר בזכויות הנשים בממלכה קורה דווקא כשיש ממשל אמריקני שהרבה פחות לוחץ בעניין מממשלים קודמים. כנ"ל לגבי מלחמה ברדיקליזם איסלאמי וכנ"ל לגבי שינויים במערכת החינוך. חומר למחשבה. אגב, לשגרירות הסעודית בוושינגטון יש מזה חצי שנה דוברת, פאטמה באעשן, כלומר הממשק הישיר של עיתונאים אמריקנים עם סעודיה היא אישה. בפינת הרכילות נציין כי בן סלמאן הוא גבר של אישה אחת, העונה לשם – חכו לזה – שרה (כותבים סארה). הוא לא מתכוון לקחת נשים נוספות, במה שהוא מקווה שיהווה דוגמא לדור הצעיר.

6. איראן – אחד האנשים ששוחחתי עימם אמר שבנושא איראן בן סלמאן נשמע כמו ביבי על סטרואידים: "מרגיש כלפי איראנים כמו שאנחנו מרגישים כלפי נאצים". זה בדרך כלל נעים ומאשרר לשמוע אבל עם זאת, אין להניח מזה שישנה זהות אינטרסים בין ישראל לבין סעודיה בנושא האיראני. הסעודים לא מסייעים כמעט בכלל ללובי לביטול הסכם הגרעין. נדמה כי הם השלימו אותו ומעדיפים לקדם תכנית גרעין משל עצמם. הם מפוקסים על התפשטותה האזורית של איראן והיו רוצים מעורבות אמריקנית רצינית יותר בבלימתה.

7. מקורבים – BFF של קושנר, מושפע מאוד ממחמד בן זאיד (MBZ), יורש העצר של איחוד האמירויות, שיש אומרים שהוא ממש המנטור שלו.

8. לסיכום – מבחינת הכוונות, מחמד בן סלמאן הוא כמעט טוב מדי מכדי להיות אמיתי. השאלה היא האם הוא יחזיק מעמד והאם המילניאל חסר המעצורים, שהפך לבולט במנהיגי האזור, לא מעמיד את הממלכה, הבעייתית אך יציבה, בסכנה. כוונות טובות זה לא מספיק, גם אם הן באות עם הרבה אנרגיה לממש אותן. המונרכיות במזרח התיכון שרדו את האביב הערבי כשכל האזור נדמה היה כקורס לתוך עצמו. איך? מסורת, זהירות ותבונה. העידן הזה כנראה נגמר.

(תמונה: גיא ארמה)

 

 

 

 

תזכורת:

הנסיך טלאל, כת הנאורים של פדוגייט והירי בלאס ווגאס

הנסיך, הקזינו, ובן טלאל המטורלל

הפוסט המקורי:

הנסיךמחמד בן סלמאן, MbS בפי כולם, פרץ לחיינו בסערה שמסרבת לשכוך. אין יום בלי כותרת, אין שבוע בלי מהפכה. בשבועיים…

‎Posted by Shimrit Meir on‎ יום שלישי 20 מרץ 2018

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *