נשיא ה-CFR מספיד את הסדר העולמי החד״שׁ

נשיא ה-CFR מספיד את הסדר העולמי החד״שׁ

הסדר העולמי הליברלי תחת איום מצד האדריכל הראשי שלו: ארה"ב

 

Kevin Lamarque/Reuters

 

בחלוף כמעט אלף שנים, צחק הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטייר על ׳האימפריה הרומית הקדושה׳ הדועכת באומרו כי "היא לא הייתה אימפריה, היא לא הייתה רומית והיא לא הייתה קדושה."

היום, כמאתיים וחמישים שנה מאוחר יותר, כפרפראזה לדברי וולטר, הבעיה היא שהסדר העולמי הליברלי הדועך אינו ליברלי, אינו עולמי ואינו סדר.

ארצות הברית, בשיתוף פעולה הדוק עם בריטניה ואחרים, הקימה את הסדר העולמי הליברלי בעקבות מלחמת העולם השנייה. המטרה היתה להבטיח שהמצבים שהובילו לשתי מלחמות עולם בתוך 30 שנה לא ייווצרו עוד לעולם.

לשם כך החליטו המדינות הדמוקרטיות ליצור מערכת בינלאומית ליברלית במובן זה שהיא תתבסס על שלטון החוק ועל כיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של המדינות. על זכויות האדם להיות מוגנות. כל זה היה אמור להיות מיושם על הפלנטה כולה; בה בעת, ההשתתפות היתה פתוחה לכולם ווולונטרית. מוסדות הוקמו כדי לקדם את השלום (האו"ם), הפיתוח הכלכלי (הבנק העולמי) והסחר וההשקעות (קרן המטבע הבינלאומית ומה ששנה לאחר מכן הפך לארגון הסחר העולמי).

כל זאת ועוד בגיבוי הכוח הכלכלי והצבאי של ארה"ב, רשת בריתות ברחבי אירופה ואסיה, ונשק גרעיני, אשר תרם להרתעת תוקפנות. הסדר העולמי הליברלי התבסס לא רק על אידיאלים שאומצו על ידי דמוקרטיות, אלא גם על עוצמה צבאית. דבר מכל אלה לא דילג על ברית-המועצות הסובייטית הא-ליברלית, בעלת תפיסה שונה במהותה של הסדר באירופה ובשאר העולם.

נראה כי הסדר העולמי הליברלי היה איתן יותר מתמיד עם תום המלחמה הקרה והתמוטטות ברית המועצות. אבל היום, כעבור רבע מאה, עתידה מוטל בספק. ואכן, שלושת מרכיביו – ליברליזם, אוניברסאליות ושימור הסדר עצמו – מאותגרים יותר מאי פעם ב-70 שנות קיומו.

הליברליזם נמצא בנסיגה. דמוקרטיות חשות את ההשפעות של פופוליזם גובר. מפלגות מהקצוות הפוליטיים מתחזקות באירופה. ההצבעה בבריטניה לטובת עזיבת האיחוד האירופי העידה על אובדן השפעה האליטות. אפילו ארה"ב חווה התקפות חסרות תקדים מהנשיא עצמו על התקשורת של המדינה, בתי המשפט, ומוסדות אכיפת החוק. מערכות אוטוריטריות, כולל סין, רוסיה ותורכיה, הפכו לבעלות מקשל רב יותר. מדינות כמו הונגריה ופולין נראות כלא מעוניינות בגורל הדמוקרטיות הצעירות שלהן.

הולך וגובר הקושי לדבר על העולם כאילו היה שלם. אנו רואים את הופעתם של הסדרים אזוריים – או, ביתר שאת במזרח התיכון, אי סדרים – כל אחד עם המאפיינים שלו. ניסיונות לבנות מסגרות עולמיות נכשלים. הפרוטקציוניזם נמצא במגמת עלייה; הסיבוב האחרון של שיחות הסחר העולמי מעולם לא נשא פרי. קיימים מעט כללים המסדירים את השימוש במרחב הקיברנטי.

במקביל, יריבות בין מעצמות על חוזרת. רוסיה הפרה את הנורמה הבסיסית ביותר ביחסים הבינלאומיים כאשר השתמשה בכוח מזוין כדי לשנות גבולות באירופה, והיא הפרה את הריבונות האמריקנית באמצעות מאמציה להשפיע על הבחירות ב -2016. צפון קוריאה הפרה את הקונצנזוס הבינלאומי החזק נגד התפשטות הנשק הגרעיני. העולם עמד מנגד בזמן שחלומות בלהה הומניטריים מתרחשים בסוריה ובתימן, ועושים מעט מאוד באו"ם או במקומות אחרים בתגובה לשימוש של הממשלה הסורית בנשק כימי. ונצואלה היא מדינה כושלת. אחד מכל מאה אנשים בעולם כיום הוא פליט או עקור.

ישנן מספר סיבות מדוע כל זה קורה, ולמה עכשיו. עליית הפופוליזם היא בחלקו תגובה לקיפאון בהכנסות ולאובדן מקומות עבודה, בעיקר בגלל טכנולוגיות חדשות, אך מיוחסות בעיקר ליבוא ולמהגרים. הלאומיות היא כלי המשמש יותר ויותר את המנהיגים כדי לחזק את סמכותם, במיוחד בתנאים כלכליים ופוליטיים קשים. ומוסדות גלובליים לא הצליחו להסתגל למאזני כוח וטכנולוגיות חדשים.

אבל היחלשותו של הסדר העולמי הליברלי נובעת, יותר מכל, מהשינוי ביחסה של ארה"ב. תחת הנשיא דונלד טראמפ החליטה ארה"ב שלא להצטרף לשותפות טראנס-פסיפיק ולסגת מהסכם האקלים בפריז. הוא איים לעזוב את הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה ואת עיסקת הגרעין עם איראן. היא הציגה באופן חד-צדדי תעריפי פלדה ואלומיניום, בהסתמך על ההצדקה (ביטחון לאומי) שאחרים יוכלו להשתמש בה, תוך כדי הצבת העולם בסיכון למלחמת סחר. היא העלתה שאלות לגבי מחויבותה לנאט"ו ולחברות אחרות של הברית. לעתים רחוקות היא מדברת על דמוקרטיה או זכויות אדם. "אמריקה קודם" וסדר העולם הליברלי נראים סותרים זה את זה.

הנקודה שלי היא לא לסמן את ארה"ב בביקורת. המעצמות הגדולות האחרות, כולל האיחוד האירופי, רוסיה, סין, הודו ויפן, ניתנות לביקורת על מה שהן עושות, לא עושות, או על שתיהן. אבל ארה"ב היא לא רק  סתם עוד מדינה. היא היתה האדריכל הראשי של הסדר העולמי הליברלי ותומכיו העיקרי. היא גם היתה הנהנית העיקרית ממנו.

ההחלטה של ​​ארצות הברית לנטוש את התפקיד שהיא מילאה במשך יותר משבעה עשורים מסמנת נקודת מפנה. הסדר העולמי הליברלי אינו יכול לשרוד בכוחות עצמו, שכן לאחרים אין אינטרס או אמצעים לקיים אותו. התוצאה תהיה עולם פחות חופשי, פחות משגשג, ופחות שלוו, גם לאמריקנים וגם לאחרים.


תזכורת קונספיל:

המועצה ליחסי חוץ (CFR), נוסדה ב1921 בארה”ב כמכון חשיבה ללא מטרות רווח המתמחה ביחסי חוץ של ארה”ב. הארגון יושב בעיר ניו יורק, עם משרדים נוספים בוושינגטון די. סי. מספר החברים במועצה מונה כ4,900 אנשים עד היום וחברים בו עשרות מזכירי מדינה, ראשי הCIA, בנקאים, עו”ד, אקדמאים, נשיאים כמובן, ואנשי תקשורת בכירים.

מפגשי הCFR מתקיימים עם בכירי ממשל, מנהיגי העולם העיסקי, ובכירים בארגוני המודיעין וקהילת יחסי החוץ כדי לדון בעניינים בינ”ל. ה-CFR מוציא לאור ירחון דו חודשי בשם Foreign Affairs, ומנהל את תכנית המחקר של דויד רוקפלר, אשר משפיע על יחסי חוץ על ידי המלצות לאדמיניסטרציה הנשיאותית והקהילה הדיפלומטית, מתן עדויות בפני הקונגרס, התקשורת, והירחון Foreign Affairs.

בשנות ה30 המאוחרות, קרן פורד וקרן רוקפלר החלו לתרום בסכומים נכבדים למועצה. ב1938 הם הקימו מספר ועדות בנוגע ליחסי חוץ, אשר לימים עברו להיות תחת סמכות המועצות האמריקאיות ליחסי חוץ בוושינגטון D.C, בכל רחבי המדינה, במימון מענק מקרן קרנגי. אנשים משפיעים היו נבחרים במספר ערים ולאחר מכן מובאים יחד לדיונים בקהילות שלהם, כמו כן הם גם היו משתתפים בכינוס השנתי בניו יורק. המועצות האזוריות הללו שרתו את המועצה על ידי השפעה על מנהיגים מקומיים ועיצוב דעת קהל כדי לבנות תמיכה בעבור המדיניות של המועצה, ובו בעת לשמש כ”מוצבי האזנה שימושיים” אשר דרכם המועצה וממשל ארה”ב יכלו “להרגיש את מצב הרוח השורר במדינה”.

בתחילת 1939 במשך 5 שנים, המועצה השיגה לא מעט מהסמכות הבכורה בממשל ומשרד החוץ, כאשר ייסדה את המחקרים המסווגים ביותר של מלחמה ושלום , אשר מומנו לחלוטין בידי קרן רוקפלר. הסודיות סביב הקבוצה היית כזאת שחברי המועצה אשר לא היו בסוד העניינים היו לגמרי לא מודעים לקיומה של קבוצת המחקר.

הסרט (המופיע בכתבה) שתרגמנו עוד בימים הראשונים של האתר מראה את ההיסטוריה של השליטה של המועצה ליחסי חוץ בתקשורת, והקשר לסדר העולמי החדש:

https://conspil.com/2018/02/cfr-q/

_________________

קריאה רלוונטית:

https://conspil.com/2018/02/cfr-soros-kerry-versus-tramp-after-first-year/

תנו לנו בתגובה

comments

בא לכם לשתף? זה בקליק...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin

השארת תגובה

אולי יעניין אתכם גם...

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן