על מסתננים ומוסר מזויף

אדם גולד:

על מסתננים ומוסר מזויף

1. נשים שנייה בצד את הבלשטת העובדתית המביכה שמומטרת עלינו בעניין המסתננים. שלא תהיה טעות, מדובר בסילופי נתונים בוטים וחסרי בושה שממקמים את עמותות השמאל והתקשורת שנותנת להם במה בדרגת מהימנות שנעה אי שם בין טארוט לקריאה בקפה –
אבל בואו נדבר רגע דווקא על הטיעון המוסרי.

2. כי אחרי שלב העובדות והשאלה הפשוטה מדוע לא להרחיק למדינה בטוחה מסתננים לא חוקיים, מיד נתקלים בבליל מילים חסר פשר שמתחיל ב"הם כבר פה" נמשך ב"גזענים" ומסתיים בהסתלקות תוך מלמול זועף על "סבא שלי שהיה בשואה".

וזה זמן טוב להזכיר – יש אולימפוס מוסרי, רצוף שלבים ומכשולים שעליו חובה להעפיל כדי לתקף את הטענה בדבר קליטת המסתננים. עמותות השמאל אפילו לא קרובים לפסגתו.

3. אז בואו נפשט ונסכים שישראל איננה 'מדינת שומר לילה' שמסתפקת בדאגה מינימלית לשלום האזרחים וחרותם. לצורך הדיון נסכים שמעבר סמכויות ניהול (רגולציה וכד') המדינה אפילו צריכה למלא מעין פונקציה למילוי מטרות חברתיות.
אבל כעת צריך להמשיך ולדון: האם עניי עירנו לא קודמים באופן אוטומטי? האם על המדינה צריכה להקצות משאבים זמן וכסף גם למען מטרות חברתיות מחוץ לישראל?האם האמנה החברתית המשותפת מטילה אחריות על מי שאינם אזרחיה? והאם הצורך הזה תקף גם במקום בו למדינה אין כל יתרון ברור מבחינת נגישות, פערי מידע או יכולת לדרג ולתעדף את הנזקקים לסיוע? ובכלל, האם המטרות הללו הן גם סיוע פרטני לאזרחים זרים (ולא מטרות כלליות הקשורות לאיכות סביבה וכד')

4. יאללה, בואו נניח אפילו שיש לסייע לאזרחים זרים המצויים במצוקה קיצונית (גם כשאינם במדינות סמוכות!), ועדיין – האם ראוי לעשות זאת באמצעות קליטה? האם לא נכון ויעיל לעשות זאת באמצעות סיוע כספי? השפעה פוליטית? טכנולוגיה חקלאית? מים נקיים? עמותות סיוע? מימון מחנות עקורים בסמוך לאזורי אסון? או כל פעולה שלא תיצור כאוס חברתי בתוך מדינת לאום יהודית מוקפת אויבים?

5. וזה לא נגמר. כי נגיד שהסכמנו לסייע ובמקרי קיצון מוגדרים אפילו לקלוט כמות מצומצמת של נזקקים לתוך שטח המדינה, האם יש סיבה בעולם שהסיוע הזה יינתן דווקא לסודנים ולאריתראים?
למה לא להשקיע את המשאבים בסיוע לפליטים כמו הרוהינגים בבורמה המצויים בסכנה אמיתית?!

6. וגם באפריקה מדוע לא לסייע למדינות אומללות ומסוכנות פי כמה כמו צ'אד, אנגולה או סיירה לאונה? האם הנסיבות מצדיקות זאת? האם לא ראוי לתעדף אקטיבית את אלו הזקוקים לכך באמת?
ועוד, האם בהחלטה למי לסייע לא צריך לשקלל עוד נתונים? מה עם העובדה שאריתראים טבחו במשך שנים באחינו יוצאי אתיופיה? שיעור המוסלמים באוכלוסיה? האם הגיוני לתעדף אוכלוסיות מסוימות דווקא כי החליטו במקרה לפלוש למדינת ישראל?

7. אגב, גם אם השתגעתם ואתם חושבים שדווקא האריתראים והסודנים הם בני המזל שזכאים למיליארדים ממשאבי המדינה – למה דווקא את מפרי החוק? למה לא את הזקנים? החולים? חסרי האונים? למה דווקא גברים עשירים ממשפחות מבוססות שהשקיעו אלפי דולרים בהגירה וגם אחרי 'שברחו' למצרים השקיעו הון כדי לשפר את פוטנציאל ההשתכרות שלהם ולהגיע לישראל?

ובקיצור. צריך להזכיר שגם מעבר לכל הסיבות והאינטרסים –
השארת המסתננים בישראל היא גם עוול מוסרי.

על מסתננים ומוסר 1. נשים שנייה בצד את הבלשטת העובדתית המביכה שמומטרת עלינו בעניין המסתננים. נכון, מדובר בסילופי נתוני…

‎Posted by Adam Gold on‎ יום שלישי 16 ינואר 2018

אגב הניתוח,
לו הייתי שר הפנים מכריז על מכסה של 3000 תקנים לעובדים זרים שיוגרלו מבין המסתננים שיחתמו על הסכמה להרחקה למדינה שלישית. למה?
1. תמריץ לעזיבה מרצון – כי זה יצור תמריץ מיידי (מעבר למענק הכספי) להתנות מרצון ויחסוך למדינה כאב ראש ומשאבים שיושקעו בהתמודדות מול מסתננים שיסרבו להתפנות.

2. עדיין מסר ברור – כי עדיין, ככל ש93% הנוספים מהמסתננים אכן יגורש והצו יוגדר כסופי, לא יהיה כאן מסר מעודד למסתננים אחרים לפלוש לתחומי המדינה.

3. יעילות – כמובן, בהנחה שיש מחסור אמיתי בעובדים בתחומי חקלאות ובנייה ומלונאות – יש גם הגיון בהשארת עובדים מיומנים (כשכמובן ניתן לתעדף ולהקצות מכסות ייחודיות לעובדים בעלי מימנות ספציפית בתחומי חקלאות, בנייה וכד') במקום יבוא מסורבל של עובדים חדשים מחוץ לארץ.

4. פיקוח ובקרה – מרגע שהמסתננים יחליפו סטטוס לעובדים זרים פורמאליים יהיה ניתן לנטר ולפקח בקלות יחסית את התנהלותם (תוך יצירת מנגנוני אחריות של צד שלישי, ערבונות וכד') וכמובן לשלול את הסטטוס במקרה של הפרעה לסדר הציבורי או עבריינות פלילית.

5. הכוונת התנהגות עתידית – ואולי הכי חשוב:מתן מכסות יוכל לאפשר למדינה לתעדף מסתננים מסוימים על פי פרמטרים של מאפיינים משפחתיים, רקע פלילי וכך להכווין התנהגות עתידית של מהגרי עבודה באשר הם.

6. תמרוץ מסתננים שאינם בעלי משפחה – כמובן, בעלי משפחות ובעלי ילדים לא יוכלו להנות ממכסות בשל העלות וההכבדה על השרותים החברתיים של מדינת ישראל.
וכך, אם כיום המצב הנורא הוא שעמותות השמאל מכווינים בציניות נוראית את המסתננים להביא ילדים כמעין "תעודת ביטוח" נגד צעדים של המדינה. כעת המדינה יכולה לשדר מסר ברור ולפיו גם אחרי שהסתננת בניגוד לחוק למדינת ישראל אזי האינטרס המיידי שלך במקום ילדים כתעודות ביטוח לשמירה על יכולתך להוות עובד בשעת הצורך.

(ודאי לא תופתעו שלפחות כרגע, המדינה בטמטום אופייני המדינה מתעדפת משפחות עם ילדים ומרחיקה קודם את המסתננים נטולי המשפחה)

 

 

______________

קריאה רלוונטית:

אריה דרעי מסמן עבור מי הוא עובד

׳אוהבי אנושות׳ שלא רואים אדם ממטר

השורשים הפגאניים של הפרוגרס

נשף מסכות: מלחמת ה׳דיפ סטייט׳ וסוכני החבלה בממשלה כנגד גירוש המסתננים

האו״ם, רשתות ההברחה ופלישת המסתננים – הסיפור האמיתי בספר ילדים

נשיא הנציבות האירופית: בלי מיליוני מהגרים אפריקאים, אירופה אבודה

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *