הדיקטטורה ה׳נאורה׳ חסמה את אדם גולד

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

יוני מרציאנו:

אחד היוזרים הכי מעניינים, בעיני, בפייסבוק – הוא אדם גולד (שמעטים יודעים מי הוא באמת, ולצערי – אינני אחד מהם). אתם יכולים להסכים איתו, אתם יכולים גם לא להסכים איתו, אבל תמיד מעניין לקרוא אותו.
משום מה, לפני מספר דקות – אדם גולד נחסם, והיוזר שלו הוסר.
לפני שעה העלה אדם גולד את הפוסט הבא – מוזמנים לשתף אותו:

https://www.facebook.com/yoni.martziano/posts/10155955295718728

אדם גולד:

מחלקת הבג"צים נגד מדינת ישראל
1. זה מטריף את הדעת. מחבל מתועב שוחט שלושה אנשים סביב שולחן השבת. אנשים היו ואינם, משפחה נגדעה בן רגע. וכעת מחלקת הבגצים קובעת כי המדינה לא תוכל לבצע הריסה מוחלטת של ביתו כדי לא לפגוע חלילה בבני משפחתו הצדיקים שחמישה מהם קיבלו עונשי מאסר (מגוחכים להחריד) אחרי שהורשעו באי מניעת הטבח.

ומה הכי מטורף כאן? שהעמדה הנפשעת של מחלקת הבגצים מנוגדת בבירור ללשון החוק ואפילו לפסיקת בגץ.

2. לשון החוק חדה, חותכת והחלטית.
תקנה 119 לתקש"ח קובעת באופן הכי ברור שיש שהצבא יכול "להחריב את הבית או את המבנה.." אם נוכח שאפילו "מקצת מתושביהם..עברו, או ניסו לעבור, או חיזקו את ידי העוברים.. עבירה שבה כרוכות אלימות או הטלת אימה".

ובקיצור, החוק רחב, כולל ומאפשר במפורש את החרבת המבנה כולו ובלבד שאחד מדייריו היה מעורב – אפילו בעידוד בלבד – בעבירת אלימות.

3.שיהיה ברור, מרבית שופטי בג"ץ שונאים את התקנה הזו.
התקנה היא דוגמא קלאסית איך למרות חוק היסוד וסעיף שמירת הדינים, בגץ "מפרש" את התקנה באופן מגוחך, מסרס את המשמעות באמצעות עקרונות 'מידתיות' ובתהליך ארוך ומכוון פוגע באופן אנוש באפקטיביות המלחמה בטרור.

החוק מכניס כל עבירה? בגץ מצמצם לרצח.
החוק מסתפק שהמחבל יגור שם? בגץ דורש בעלות מלאה.
החוק מאפשר להרוס את כל המבנה? בגץ מצמצם לחלק של המחבל
החוק ברור וחד משמעי? בגץ מתערב כשיש נזק סביבתי לשכנים
החוק נותן "להחריב"? בגץ מחייב לבחון איטום ואמצעים פוגעניים פחות.
החוק מאפשר להרוס בית באופן מיידי? בגץ מאפשר שיהוי (שפוגע בהרתעה כפי שהתריע ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן).

4. ואם כל זה לא מספיק, עכשיו מגיעה מחלקת הבגצים וקובעת כי למרות שבני המשפחה בעצמם הורשעו באי מניעת הטבח בנווה צוף – אסור להרוס את הבית ולפגוע ברכושם.

ושוב, זה בלתי נתפס.
אם בעבר עוד הייתה מחלוקת באשר ליעילות ההריסה, כיום צהל מחזיק מידע ברור הנוגע להרתעתם המוכחת של מפגעים פוטנציאליים. המידע כה משכנע עד שלאחרונה בגץ עצמו פסק שהוכח כי "קיימים שיקולי הרתעה נכבדים..הפעלת הצו יש בה כדי להוות גורם מרתיע כלפי מחבלים ומפגעים פוטנציאליים, ולהשפיע על סביבתם הקרובה לבל יאפשרו יציאת מפגעים מקרבם".

5. אבל מה זה חוק, הטבח בנווה צוף, הרתעה, שיקולי בטחון מוכחים?
מי הם בכלל כדי שיעמדו בדרכם של הפקידים המשפטיים?

אני שואל באמת. יש אדם – ימני או שמאלני – שמצליח להבין איך בשם חוק יסוד כבוד האדם 'המדינה' מונעת פגיעה ברכוש מחבלים, ומאפשרת פגיעה מסתברת ומוכחת באזרחיה?
ונגיד שהם באמת היו לא מעורבים. הרי זה הליך הרתעתי ולא עונשי. תפתחו מילון, חלק אינהרנטי *מהרתעה* הוא פגיעה בחפים מפשע, אחרת לא היו קוראים לזה הרתעה.
אין יותר שום משמעות לחוקיה המפורשים של מדינת ישראל?

מחלקת הבגצים בעד הטרור, מדינת ישראל נגד אזרחי ישראל,
והכל בחסות ממשלת הימין ושרת המשפטים איילת שקד.
אלוהים, איזו בושה.

https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=315792372239523&id=100014262879651

__________________

ביקשו ממני בפרטי מקורות לפוסט מהבוקר על מחלקת הבגצים.
(אגב, אתם צודקים במאה אחוז. קחו הכל בערבון מוגבל. אני משתדל לדייק במאה אחוז בכל הפרטים אבל אל תקחו שום דבר מובן מאליו. אל תסמכו עליי ואל תסמכו על אף אחד.
בכפוף לקוצר מצער בזמן ולמקורות שלא תמיד זמינים באינרטנט – אשתדל לשלב מקורות ותימוכין לטענות ולעובדות המרכזיות בפוסט)

מקורות להיום:
1. דנה בריסקמן דופקת על הדלת של אהרון ברק הישנוני (עמ' 62 לדוח בצלם)

2. לצעירים שביניכם: תיאור הגירוש והרקע הבטחוני – 

מקורות לפוסט על עמדת המדינה נגד הריסה מוחלטת של הרוצח מנווה צוף:

3. החריגה של מחלקת בגצים ביחס לחוק ולשון התקש"ח – "מפקד צבאי רשאי להורות בצו שישמטו לטובת ממשלת ישראל כל בית, מבנה או קרקע, שיש לו טעם לחשוד בהם שמהם נורה נשק־אש כל־שהוא שלא כחוק, או שמהם נזרקו, פוצצו, התפוצצו או נורו באופן אחר פצצה, רימון־יד או חפץ נפיץ או מבעיר כל־שהם שלא כחוק, או כל בית, מבנה או קרקע השכונים בכל שטח, עיר, כפר, שכונה או רחוב, שבהם נוכח לדעת כי תושביהם, או מקצת מתושביהם, עברו, או ניסו לעבור, או חיזקו את ידי העוברים, או היו שותפים שלאחר מעשה לעוברים עבירה על התקנות האלה, עבירה שבה, כרוכות אלימות או הטלת אימה או עבירה שעליה נדונים בבית־משפט צבאי; ומששמטו בית או מבנה או קרקע כל־שהם כנ״ל, רשאי המפקד הצבאי להחריב את הבית או את המבנה או כל דבר הנמצא בבית, במבנה או בקרקע"

4. החריגה אפילו מפסיקת בגץ – בנוגע לשיקולי הרתעה הפסיקה של בגץ בו קבע שהצבא הוכיח על אפקטיביות ההריסה על מניעת פיגועים נגד יהודים וכי "קיימים שיקולי הרתעה נכבדים..הפעלת הצו יש בה כדי להוות גורם מרתיע כלפי מחבלים ומפגעים פוטנציאליים, ולהשפיע על סביבתם הקרובה לבל יאפשרו יציאת מפגעים מקרבם".- בגץ 8786/17 פסקה 29 לפסק הדין)
וכן "בית משפט זה פסק לא אחת כי כאשר חומרת המעשים המיוחסים לנאשם היא רבה, ייתכן שיהיה בכך די כדי להצדיק שימוש בסנקציה החריגה של הריסת ביתו, וזאת מכוח שיקולי הרתעה..במקום אחר נקבע כי די בכך שקיימות אינדיקציות מוחשיות ליעילות ההרתעה, כדי להטות את הכף ולהעדיף את הפגיעה הוודאית ברכוש, מפני הפגיעה המסתברת בחיי אדם" (פסקה 30, שם).
(למתקדמים – שימו לב לניואנסים הפנימיים בין השופטים שמשקפים תסכול מסוים של מחנה מזוז ההיפר-סופר-אקטיביסט)

5. עמדת המדינה – לצערי, מטעמי שמירת מקורות אני לא יכול לצרף את התגובה הרשמית של המדינה שנחתמה ע"י עו"ד רועי שוויקה (מיום 13.12.17) אבל קחו לפחות את הדיווח מגל"ץ תחת הכותרת "לא בגץ ולא בצלם".

_________________________

פוסטים נוספים של אדם גולד:

אקטיביזם שיפוטי והכחדת המדינה היהודית

קיצור תולדות הקומבינה

רוצים לדבר על אלימות פוליטית? בואו נפתח את הכול.

חרפון פגאני חד״ש: גם גופות מחבלים חשובות מחיי אדם

׳72 שעות׳ – שם טוב לסרט רע

קיצור תולדות הקומבינה

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *