המועצה ליחסי חוץ והתקשורת, Q מאשר

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

שימו לב, קיו החליט להדליף ובפעם הראשונה לנקוב ישירות בשם של המועצה ליחסי חוץ, הארגון שמתחילת האתר כתבנו והסברנו על קיומו ושליטתו בתקשורת ובפוליטיקה הבינלאומית, כולל בארץ.

הדלפה מהשבוע האחרון של האיש שלנו, Q, יצאה בהודעה "\_/המועצה ליחסי חוץ\_/ {קישור לערך בויקיפדיה} Q".

לאחר מכן ג'וליאן אסאנג' מצייץ "הסגן נשאי של אובמה ג'זף ביידן (JB) מתרברב כיצד השחית את מערכת המשפט במדינה אחרת."

בפורום אנונימוס 4CHAN נכתב באשכול אחר – JA(ג'ולייאן אסאנג') צייץ וידאו היום. זה JB(ג'ו ביידן) באירוע של הCFR(המועצה ליחסי חוץ). בתגובה עונה לו מישהו בחתימת Q " ה-CFR? איזה צירוף מקרים. Q".

לאחר מכן מצייץ אסאנג' "המועצה ליחסי חוץ וקשריה לאחזקות ענק בתקשרות."

התרשים נמלא:

 

סקירה כללית על ארגון הCFR

ובכן אם Q הציע לעבור על הערך בויקי, אז תרגמנו לכם סקירה מתוכו (קישור לערך עם המקורות).

המועצה ליחסי חוץ (CFR), נוסדה ב1921 בארה"ב כמכון חשיבה ללא מטרות רווח המתמחה ביחסי חוץ של ארה"ב. הארגון יושב בעיר ניו יורק, עם משרדים נוספים בוושינגטון די. סי. מספר החברים במועצה מונה כ4,900 אנשים עד היום וחברים בו עשרות מזכירי מדינה, ראשי הCIA, בנקאים, עו"ד, אקדמאים, נשיאים כמובן, ואנשי תקשורת בכירים.

מפגשי הCFR מתקיימים עם בכירי ממשל, מנהיגי העולם העיסקי, ובכירים בארגוני המודיעין וקהילת יחסי החוץ כדי לדון בעניינים בינ"ל. ה-CFR מוציא לאור ירחון דו חודשי בשם Foreign Affairs, ומנהל את תכנית המחקר של דויד רוקפלר, אשר משפיע על יחסי חוץ על ידי המלצות לאדמיניסטרציה הנשיאותית והקהילה הדיפלומטית, מתן עדויות בפני הקונגרס, התקשורת, והירחון Foreign Affairs.

בשנות ה30 המאוחרות, קרן פורד וקרן רוקפלר החלו לתרום בסכומים נכבדים למועצה. ב1938 הם הקימו מספר ועדות בנוגע ליחסי חוץ, אשר לימים עברו להיות תחת סמכות המועצות האמריקאיות ליחסי חוץ בוושינגטון D.C, בכל רחבי המדינה, במימון מענק מקרן קרנגי. אנשים משפיעים היו נבחרים במספר ערים ולאחר מכן מובאים יחד לדיונים בקהילות שלהם, כמו כן הם גם היו משתתפים בכינוס השנתי בניו יורק. המועצות האזוריות הללו שרתו את המועצה על ידי השפעה על מנהיגים מקומיים ועיצוב דעת קהל כדי לבנות תמיכה בעבור המדיניות של המועצה, ובו בעת לשמש כ"מוצבי האזנה שימושיים" אשר דרכם המועצה וממשל ארה"ב יכלו "להרגיש את מצב הרוח השורר במדינה".

בתחילת 1939 במשך 5 שנים, המועצה השיגה לא מעט מהסמכות הבכורה בממשל ומשרד החוץ, כאשר ייסדה את המחקרים המסווגים ביותר של מלחמה ושלום , אשר מומנו לחלוטין בידי קרן רוקפלר. הסודיות סביב הקבוצה היית כזאת שחברי המועצה אשר לא היו בסוד העניינים היו לגמרי לא מודעים לקיומה של קבוצת המחקר.

הסרט הבא שתרגמנו עוד בימים הראשונים של האתר מראה את ההיסטוריה של השליטה של המועצה ליחסי חוץ בתקשורת, והקשר לסדר העולמי החדש.

 

 

---

מגזין FOREIGN AFFAIRS של הCFR ומדיניות נסיון הפוטש הצבאי הכושל בישראל.

כתבנו על כך רבות והנה זה חוזר אלינו ממש מהימים האחרונים עם יאיר לפיד. שימו לב, המאמר הזה מציג בדיוק את קשר קרנות הCFR והשפעתו על האליטה הישראלית דרך ארגוניו הפועלים במדינה.

ניצני הפיכה צבאית פאשיסטית של ארגון 'דרכנו' ו'הסדר העולמי החדש' – חלק ב'

ישירות מתוך ירחון המועצה ליחסי חוץ הCFR, ה-FOREIGN AFFAIRS, לב ליבה של מכוני החשיבה של הסדר העולמי החדש, אנו מקבלים הצצה לתוכניות שלהם והשקפת עולמם על ישראל המתבססת בין השאר על פובליציסטים של העיתון הסהרורי שמייצג מיעוט קיצוני בארץ, "הארץ". מתקבל הרושם שהכתבות בצורה מתוחכמת מצדיקות התערבות של הפיכה צבאית בארץ, מה שהוביל לפרסום בכותרות בארץ את המסקנה הבאה שיצאה מהירחון:

מתוך עיתון גלובס:

מכון הגות בארה"ב: בוואקום בישראל, צה"ל הוא מגן הדמוקרטיה מאמר בכתב-העת של המועצה ליחסי חוץ, מוסד משפיע בתחומו, קובע: לנתניהו נוח יותר שצה"ל יכיר פומבית בדברים שהוא, נתניהו, מאמין בהם, אך אינו יכול לאומרם בפומבי בגלל לחצים קואליציוניים ■ "חבל שמנהיגותו של רא"ל אייזנקוט לא נושאת חן בעיני פוליטיקאים ישראליים מסוימים"

ייתכן, סיכוי קל, והאמת היא כנראה בדיוק הפוכה, נתניהו משתמש בעם לאמר את מה שהוא מפחד פחד מוות להגיד מול האליטות. שימו לב, קמפיין ההפיכה הצבאית של האליטות נמשך כבר זמן מה, להלן פרסום מהירחון של המועצה ליחסי חוץ(ראו בקישור לעיל)

ויאיר לפיד מהדהד את מדיניות הCFR.

 

 

---

עוד על ההיסטוריה של ה-CFR ומבצע הCIA שלהם לפרופגנדה בתקשורת בעולם תחת שם קוד "מבצע הזמיר", חתרנות במדינות דמוקרטיות וMK-ULTRA.

פרופ' קארול קוויגלי. קוויגלי היה פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון הישועית בוושינגטון, מדובר במורה שעיצב את תודעתם של מנהיגים רבי השפעה בזמננו כאשר הבולט ביותר הוא ביל קלינטון אשר אמר בדבריו כשנבחר לנשיאות כי "הקריאה הובהרה על ידי פרופ' לו קראתי קארול קוויגלי..", בדבריו מתכוון קלינטון לקריאה ל"שינוי חברתי" בפועל. אין זה פלא שקלינטון ואישתו הם יקירי תאגיד אמריקאי הרשום בארה"ב כ"קרן לישראל החדשה" המהווה את מטריית ארגוני החברה האזרחית הפועלות למען "שינוי חברתי" על ידי מאבק אקטיבי בארץ.

קארול קוויגלי כתב את הספר "טרגדיה ותקווה" כאשר בכוונתו בין השאר לתקווה עבור מי שיצטרף לשינוי החברתי וטרגדיה לשמרנים שלא יקבלו, ובספר זה הוא מרחיב בדיוק תחת הכותרת "אגדות הימין" על התקופה בה שררה סוג של "פארנויה" בקרב הימין השמרני סביב שנות החמישים, אשר היה סבור כי ישנה קנוניה בולשביקית להשתלטות על ארה"ב ושינוי המרקם החברתי שאיים על הסדר הקיים, אך בהמשך מרחיב פרופ' קוויגלי כי לא כל חששותיו של הימין השמרני היו עורבא פרח:

“ישנה והייתה קיימת כבר במשך דור, רשת בינלאומית שפועלת, במידה מסויימת, בדרך שבה הימין הקיצוני מאמין שהקומוניסטים פועלים. למעשה, לרשת הזו, שאנחנו יכולים לזהות כ’קבוצות השולחן העגול’, אין שום בעיה עם שיתוף פעולה עם הקומוניסטים, או עם כל קבוצה אחרת, והיא עושה זאת לעיתים קרובות. אני יודע על הפעילות של הרשת הזאת כי חקרתי אותה במשך 20 שנה והורשתי לשנתיים בראשית שנות ה­60 לבחון את המסמכים והתיעודים הסודיים שלה.

אין לי שום התנגדות לקבוצה זו או לרוב מטרותיה, ורוב חיי הייתי קרוב אליה ולרבים מכליה. אני התנגדתי, גם בעבר וגם לאחרונה, לחלק מהמדיניות שלה… אך בכלליות, ההבדל העיקרי בדיעותנו הוא שהם רוצים להישאר בלתי­ידועים, ואני מאמין שהתפקיד שלהם בהיסטוריה הוא חשוב מספיק בשביל להיות ידוע.”

 

חלק נכבד מספרו של קוויגלי מוקדש להראות בדיוק כיצד קבוצת ה"שולחן העגול" ושלוחתה בארה"ב כיוונה את מדיניות משרד החוץ של ארה"ב לאורך כל השנים, כאשר החוליה המקשרת בינם לבין פעילות של סוכנות הביון המרכזי מתנקז אל עבר קרנות מזוכות ממס. קוויגלי מתאר לנו כי ראש החץ במימון ובנייה של שלוחות אותו "שולחן עגול" בארה"ב היו הקרנות מזוכות ממס, ובעיקרן קרן קרנגי, קרן פורד, וקרן רוקפלר,  אשר ידועים בארה"ב בראשיי תיבות CFR, שם אירגון המועצה ליחסי חוץ שלפי קוויגלי היית השלוחה האמריקאית של ה"שולחן העגול" ואשר כמובן עוצבה על ידי אותן שלוש קרנות. קוויגלי מתאר לנו בדיוק את המתודה של אותן קרנות ל"שינוי חברתי" בארה"ב.

ציטוט שבו פרופ' קוויגלי מספר כי הבסיס של הRoundTable שתואר בקנוניה לעיל בארה"ב הוא הCFR, המועצה ליחסי חוץ:

In 1919 they founded the Royal Institute of International Affairs (Chatham House) for
which the chief financial supporters were Sir Abe Bailey and the Astor family (owners of
The Times). Similar Institutes of International Affairs were established in the chief
British dominions and in the United States (where it is known as the Council on Foreign
Relations).

ב1919 הם הקימו את המכון המלכותי לעניינים בין-לאומיים (צ'אטהם האוס) מי שהיו המממנים הראשיים היו סיר אייב ביילי ומשפחת אסטור (בעלי עיתון ה-Times). מכונים דומים לעניינים בין לאומיים הוקמו בממלכות חבר העמים הבריטי ובארה"ב (היכן שהיו ידועים כמועצה ליחסי חוץ CFR).

בהמשך מרחיב קארול קוויגלי על החששות והחשדות שגברו בקרב הציבור האמריקאי בנוגע לשיתוף פעולה נרחב של החברה האזרחית והממשל בשילוב עם פעילים קומוניסטים ופרו סובייטים בזמנו דרך הקרנות המזוכות ממס של המועצה ליחסי חוץ (CFR), וכפי שהסביר כי היה אמת בדבריהם של הימין דאז, הוא מראה גם כיצדך היו  והתנהלו הדברים:

"היית זאת קבוצה של אנשים (קבוצת קרנות הCFR) אשר עושרם והשפעתם הקדימו עד מאוד את נסיונם והבנתם, ואשר סיפקה הרבה ממסגרת פעילות ההשפעה שעליו תפסו פיקוד אוהדי הקומוניזם ו"fellow travelers" (תרגום: ​אוהד של מפלגה או ארגון, בעיקר של המפלגה הקומוניסטית,  שאינו משתייך אליהם) ​בארה"ב. חשוב לציין שכוחם של אותם אנשי שמאל נמרצים אשר הוציאו אל הפועל מעולם לא היה כוחם שלהם או של הקומוניסטים, אלא בסופו של דבר היה מותנה בכוחם של החצר הפינסנסית הבין­-לאומית, ואז, כאשר יתעוררו חשדות וזעם ציבורי, כפי שקרה עד 1950, היה זה סך הכל עניין פעוט להפטר מאוהדי האדומים.

אך לפני שיכלו להוציא אל הפועל את התוכנית,ועדה של הקונגרס… גילתה את הרשת המורכבת של קשר הקרנות המזוכות ממס. הקונגרס ה­83 ביולי 1953 הקים ועדה מיוחדת לחקור קרנות מזוכות ממס עם הנציג קארול ב. ריס מטנסי כיו"ר הועדה. במהרה התברר שבכל הנוגע לתרומות לקמפיינים והצבעות, אנשים עם עושר רב מאוד יהיו מאוד לא מרוצים אם החקירה תגיע רחוק מידיי, וכמו כן שהעיתונים ה"מוערכים ביותר" במדינה, הבאים בברית עם אותם בעלי הון, כלל לא יהיו נרגשים להביא את תגליות הועדה לידי פרסום בעל ערך.דו"ח מעניין המראה את היקשרותם של ארגוני שמאל יחד עם הקשר הקבוצתי של הקרנות המזוכות ממס יצא ב1954 בשקט יחסי למדי… "

דוח ועדת ריס מאמת גם את דברי קארול קוויגלי לגבי המצאותם של אותם קרנות מזוכות ממס­ קרנגי פורד רוקפלר­ בבנייה מימון וניהול הCFR, הזרוע האמריקאית של קבוצת "השולחן העגול". להלן קטע מהדו"ח בעניין:

עוד לאורך הדוח המפורט של ועדת ריס מתואר הקשר בין הCFR לקרנות ממש כמו ה"קשר"("אינטרלוק" Interlock) לפרטי פרטים, ראו דו"ח מלא עם כל המסמכים והתרגומים:

דו"ח: אנטומיה של רשת האילומינאצים בישראל

קוויגלי מתייחס לכך שה CFR הם החזית האמריקיאית של קבוצת ה"שולחן העגול" הפועלת בשיטה של גרעין קרנות מזוכות ממס אשר פועל ב"קישור" עם רשת קרנות ועמותות המוציאות לפועל סדר יום על ידי שינוי חברתי אקטיבי. אך איך זה קרה ומתואר בספר? קוויגלי מרחיב בעוד מקומות שאותה קבוצת שולחן עגול היית חייבת עקב חוקי מס חדשים דאז להתחמק ממס על הממון שלהם ולהפנות את המשאבים להקמת קרנות מזוכות ממס. (עמ' 951-2):

 

 

"עמוד השדרה הראשי של ארגון זה(השולחן העגול) גדל לאורך התשלובת הפיננסית שזרמה מ"מורגן בנק" שכבר היה קיים בניו יורק והובל לפיננסירים הבינ"ל בלונדון בהנהגת לזרד… מילנר(יו"ר השולחן העגול) נהיה אחד הכוחות הפיננסים והפוליטיים החזקים באנגליה(לאחר שסרב משרה בכירה אצל מורגן)… יחד עם חסידיו המסודרים אסטרטגית ברחבי אנגליה, כגון עורכי ה-Times, האובסרבר, הדירקטוריון המינהלי של לאזרד…עם ענפים נוספים בפוליטיקה, הפיננסים הבינ"ל, אוקספורד ומכללות באנגליה…מגזינים… וקרנות מזוכות ממס."

"בסוף המלחמה של 1914, נהיה ברור שהארגון והמערכת היית צריכה להתפרס עוד יותר…ארגון החזית (באנגליה), נקרא Royal Institute of International Affairs (המכון המלכותי לענייני חוץ)… בניו יורק היה ידוע כמועצה ליחסי חוץ (CFR), והיה חזית לג'י פי מורגן והחברה בשיתוף עם ארגון השולחן העגול הקטן בארה"ב…

הענף בניו יורק נשלט על ידי השותפים של מורגן בנק. למשל, ב1998 למועצה ליחסי חוץ (CFR) היה את ג'ון וו. פוסטר דוויס כנשיא…ומועצה של 13 אחרים, אשר כללה.. אלן דאלס…"

 

 

חלק מתפקיד הקרנות המזוכות ממס שלה-CFR (קרנגי-פורד-רוקפלר) והשיתוף שלהם בעיצוב מדיניות החוץ, תקשורת, ועוד פעילות של הCIA (אלן דאלס מייסד וראש הארגון, והקרנות תורמות לפי מדיניות המועצה ליחסי חוץ שנמצאת בכיס שלהן).

מסמכים ומקור:

דו"ח נוסף הדן ב"מבצע הזמיר" שהיה קמפיין חשאי של ארגון הביון המרכזי בארה"ב כדי להשפיע על התקשורת. הפרוייקט החל אי שם בשנות ה50 על ידי ראשיהסוכנות, אלן דאלס וקורד מאייר, ולאחר מכן המשיך עם פראנק וייסנר. הארגון גייס כתבים אמריקאים בכירים אלתוך הרשת כדי לייצג את עמדות הCIA ,ומימן ארגוני סטודנטים ,תרבות ומגזנים כחזית. ככל שהמבצע התפתח,הוא גדל ותפח להשפיע על תקשורת חוץ וקמפיינים פוליטיים, בנוסף לעוד פעילויות של יחידות נוספות בסי.איי.איי.פרטים נוספים לגבי "מבצע הזמיר" התגלו כתוצאה מחקירותיו של פראנק צ'רץ' (ועדה שנבחרה לבחון אתפעילויות הממשלה בהקשר לפעולות המודעין) ב1975 .כך לפי דו"ח הקונגרס שפורסם ב1976:

עמ' 455:

"הסי.איי.איי כרגע מתחזק רשת של כמה מאות עיתונאים זרים סביב העולם אשר מספקים מודיעין עבור
הCIA ומעת לעת מנסים להשפיע על דעת קהל דרך שימוש בפרופאגנדה(תעמולה) סמויה. אנשים אלה
מספקים לCIA גישה ישירה למספר רב של עיתונים ותקופונים, עשרות שרותים וסוכנויות עיתונאיים, רדיו
ותחנות טלביזיה, הוצאות לאור של ספרים מסחריים, ועוד אמצעי תקשורת חוץ"

וכמו כן בעמ' 182 ,על השימוש בקרנות לחתרנות פוליטית במדינות חוץ, על ידי שימוש בקרנות רוקפלר ופורד:

"קרנות מבוססות כמו קרן פורד, קרן קארנגי וקרן רוקפלור מהוות את הצורה הטובה והמקובלת ביותר
של כיסוי מימון…הוסיף ואמר דו"ח פנימי של ה­CIA ב­1966 ,שטכניקה זאת הייתה יעילה באופן מיוחד
לארגונים הפועלים במדינות דמוקרטיות, כשאנו זקוקים לכך שהן המשתתפים ומשתפי הפעולה והן
המבקרים שלהם ידעו, וכך יהיו מקור מקורי , אותנטי ו"עצמאי" של מימון" (כביכול לא נגוע)"

 

עוד על פרוייקטים של שטיפת מוח ושליטת תודעה של הCIA בניהול אלן דאלס, מגזין חזית הTIMES, והקרנות מזוכות ממס של הCFR ליצירת השמאל החדש הפוסט מודרני כל הדרך מהמעבדות ועד לימינו:

מחלקת ההנדסה חברתית של הנאצים ב-CIA ונשק ה-LSD ליצירת ההיפים והשמאל החדש

וכפי שהראנו, שיטת הסדר העולמי החדש (ארגון השולחן העגול) לשליטה על דעת הקהל דרך עורכי עיתונים ומגזינים, ניתן לראות כיצד ג'ורג' סורוס, חבר בכיר במועצה ליחסי חוץ(CFR), שולט בידיעות אחרונות, גם דרך העורך:

זרועותיה הארוכות של סוכנות הביון האמריקאית

 

עד פה לבנתיים…