היועמ״ש מאשר: התלונה נגד ח״כ מיכאלי, על שידול חברי מפלגת העבודה להתפקד לליכוד, הועברה לטיפול פרקליט המדינה

מרב מיכאלי עברה על חוק העונשין וחוקת מפלגת העבודה – כפי שחשף העיתונאי ישי פרידמן ב"מקור ראשון", ח"כ מרב מיכאלי ממפלגת העבודה קראה לחברי קיבוצים להתפקד לליכוד, כדי לחזק את עמדות מפלגת העבודה בה חברה מיכאלי, ובכך להטות את תוצאות הבחירות.

במעשיה ביצעה מיכאלי עבירת שידול לשתי עבירות מרכזיות:

1. ביצוע שבועת שקר – עבירה שדינה הוא 3 שנות מאסר. 
2. רישום כוזב במסמכי תאגיד – עבירה שדינה 5 שנות מאסר.

מעשיה של מיכאלי אף נוגדים את סעיף 14(א) לחוק המפלגות, התשנ"ב – 1992, הקובע:

"למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו..".

תקנון הליכוד הוא חוקתה. סעיף 5(א)(1) לחוקת הליכוד קובע כי על המבקש להצטרף לתנועת הליכוד לחתום על תצהיר כי הוא "מזדהה עם מטרותיה של התנועה".

מיכאלי קוראת לקהל של עשרות אלפים לחתום על תצהיר כוזב, ומשכך, היא משדלת לשבועת שקר, פעולה המהווה, כאמור, עבירה פלילית.

הסעיף המחייב אדם לחתום על תצהיר על-פיו הוא מזדהה עם מטרות המפלגה אינו ייחודי למפלגת הליכוד.

סעיף 83 ל"חוקת מפלגת העבודה" קובע כי כל מי שמבקש להתפקד למפלגת העבודה צריך לחתום על תצהיר על-פיו הוא "תומך/ת במפלגת העבודה הישראלית.. (וכי) אני מצהיר/ה בזאת כי אעשה כמיטב יכולתי לקדם את מטרותיה של מפלגת העבודה".

סעיף מסוג זה אף נדון בעניינה של מפלגת "שינוי" בשנת 2003, בה"פ (ת"א) 687/03 ארליך אבי ואח' נ' מפלגת שינוי (פורסם בנבו: 14.7.03), ובו נקבע כי יש לראות בסעיף זה כסעיף מחייב.

מעשיה של מיכאלי מהווים אף עבירה על חוקת מפלגת העבודה עצמה, והמפלגה צריכה בהתאם לכך להפסיק את חברותה בה.

הסעיף המשמעותי בחוקת מפלגת העבודה החשוב לעניין זה הוא סעיף 56(ג) הקובע:

"..בית הדין ישפוט על פי חוקת המפלגה ועל פי הצדק הטבעי בכפוף לחוקי המדינה ולהוראות חוקה זו".

במעשיה של מיכאלי יש משום עבירה על החוק האזרחי והפלילי, ועל בית הדין של מפלגת העבודה לדון אותה "בכפוף לחוקי המדינה", ולהפסיק את חברותה, בהתאם לאמור בסעיף 92(ב) לחוקת מפלגת העבודה, הקובע כי על בית הדין העליון של המפלגה להוציאה מן המפלגה.