׳הישג׳ לאקו-פשיסטים: סיאטל, העיר ׳שניצחה את עומסי התנועה׳… עדיין פקוקה

 כתבה ארוכה במוסף כלכליסט משבחת את סיאטל, העיר שניצחה את עומסי התנועה. כיצד? מתכננים עירוניים של התנועה עושים שינויים קטנים בכל פעם כדי לשפר את המצב; יש סבסוד עמוק של התחבורה הציבורית; קנסות כבדים על עסקים שאינם מעודדים תחבורה ציבורית ושיתופית; השקעה ענקית בתשתיות; וכן הלאה. והתוצאות מדהימות: שיעור הנוהגים לבד באוטו צנח מ-35% ל-25%; חצי מתושבי סיאטל מגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית; "קצב הצמיחה של השימוש באוטובוסים כל כך גדול בסיאטל, עד שחברות האוטובוסים מתקשות למצוא ולהכשיר מספיק נהגים כדי לעמוד בביקושים", ועוד

.

 

שמתם לב למשהו אחד שחסר? נכון. נתונים על מצב הפקקים. האם הם מצב עומסי התנועה בעיר השתפר? עיון בכתבה לאורכהולרוחבה מגלה רק משפט אחד קטן על זה: "סיאטל היא עדיין עיר פקוקה".

הבנתם? העיר שניצחה את הפקקים בכלל לא ניצחה אותם. היא הצליחה לעשות הרבה מאוד דברים שאינם נוגעים למצב הפקקים אלא רק לבזבוז כסף על תחבורה ציבורית ועול כבד על העסקים, אבל הפקקים? לא ממש נפתרו.

הייתי צריך לחפש נתונים מחוץ לכתבה כדי לראות מה המצב.

המצב בסיאטל, חברים, גרוע. באינדקס של tomtom.com המודד ערים בעולם לפי מצב העומסים בהן, סיאטל נמצאת במקום הרביעי בארה"ב מבחינת עומסי התנועה, ורמת העומס בה היא 34%, עלייה של 3% מהמדד הקודם.

סיאטל, אם כן, לא ניצחה את הפקקים בכלל. כל המאמצים לפתור "מלמעלה" את הפקקים, למרות מה שמנסה הכתבה למכור לנו, מסתכמים רק במירור חיי האזרחים ובבזבוז כספים אדיר, בלי שום תוצאות בפועל.

אבל מה אנשים יזכרו מהכתבה? שסיאטל ניצחה את הפקקים בזכות תכנון ריכוזי נבון, עידוד וסבסוד תחבורה ציבורית, וקנסות על חברות. לעובדה שזה לא עבד – אף אחד לא ישים לב.

כלכליסט. בדיוק מה שחשבתם.