לפיד הבטיח, אבל לפיד לקח. יהי שם לפיד מבורך.

אדם גולד:

על הסגפנות של יאיר לפיד

1. וואו, קבלו סיפור מטורף. אז לפני כשנתיים הודיע יאיר לפיד בפוסט דרמטי כי החליט – יחד עם יתר פקודיו למפלגה – לוותר על הצמדת שכר שנתית בסך 800 שקל בחודש. לפיד הצהיר כי "הכסף הזה שייך לאזרחי ישראל". והסביר שזה "בלתי נסבל" שחברי כנסת יהנו מהצמדה בזמן "שיש אנשים במדינה שלא גומרים את החודש".

2. הסגפנות של לפיד שברה את האינטרנט. הפוסט זכה למעל 34,000 (!) לייקים ולאלפים רבים של שיתופים. גם תקשורת המיינסטרים התמוגגה באינספור כתבות כולל – כמה מפתיע – פוטו אפ מחמיא בביובון הבית תחת כותרת עיתונאית נוקבת ואמיצה: "יצא צדיק: יאיר לפיד ויתר על הכסף".
איזו דמות מופת. איזה חסכון היסטורי.
תחי מדינת ישראל.

3. וכאן אנחנו מגיעים לקטע הנהדר. כי כשמסתכלים על האותיות הקטנטנות בחוק (סעיף 51 (ב)לחוק הכנסת), מגלים שהוויתור על התוספת חל למעשה על שנה אחת בלבד. לכן יש להגיש אותו לחשב הכנסת כל שנה מחדש.
וכעת נחשו ילדים, בשוך מחיאות הכפיים ולאחר שנעלמו המצלמות, מה עשה לפיד עם תוספת השכר בשנת 2018?
נכון מאוד, לקח אותה.

כן כן. אחרי ההצהרות, הכתבות, ההבטחות והלייקים.
לפיד הבטיח, אבל לפיד לקח. יהי שם לפיד מבורך.

4. לפיד לא לבד. אל הוויתור הראשוני של לפיד הצטרפו – ברעש גדול ובמצהלות פוסטים – עשרות חברי כנסת. רובם המוחלט מיש עתיד, כולנו והמחנה הציוני. ודאי תתפלאו לשמוע שהשנה, 32 מתוך 35 'שויתרו' קיבלו את תוספת השכר.
למעשה, לאור הגדרת ס' 51(א), לפיד וחבריו יקבלו השנה את *כל* התוספת עד השקל האחרון כולל ההצמדה בשנה עליה ויתרו.
עובדים עלינו בעיניים.

4. עכשיו שיהיה ברור. הפוסט הזה *לא* על הצמדת השכר.
הפוסט הזה הוא על פופוליזם.
יאיר לפיד אף פעם לא באמת האמין לפוסט הדמגוגי שלו.
הוא ויתר חבריו מבינים היטב שכדי לשכנע את טובי האנשים במדינת ישראל לשמש כנבחרי הציבור צריך בין היתר גם להציע תמריצים ראויים. גם אם – למרבה הצער – יש אנשים במדינה שמתקשים לגמור את החודש.
אבל לפיד וחבריו בטוחים שכולנו מטומטמים.
עד כדי כך שכשסיימו לאסוף לייקים, הם עוד העזו לקחת את תוספת השכר.

5. צריך להגיד את זה שוב ושוב: כבר הרבה יותר מדי זמן שהציבור – המותש, המבולבל – עומד בפני סדר יום ציבורי ותקשורתי שמתעסק בטפל במקום בעיקר. מתמקדים בכותרות במקום בקונטקסט, בסערות במקום בתהליכים, בהתבטאויות במקום במדיניות ובקלישאות במקום במציאות.

השיח בישראל פופוליסטי, מזלזל ומתאפיין בטמטום קולקטיבי,
וזה מה שבאמת צריך להפחיד את כולנו.