May 9, 2022, 6:12 am

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

הערב יוקרן בארה"ב בהקרנת בכורה (אונליין) סרטו המדובר של הסופר, הבמאי והתחקירן האמריקאי (ממוצא הודי) דינש ד'סוזה. הסרט חושף עבודה של חודשים רבים שנעשתה כדי להוכיח שאכן הבחירות של 2020 זוייפו. לא זיוף מתוחכם, לא תאוריות קונספירציה של הטיית מכונות הצבעה ופשיטות ליליות בפרנקפורט. פשוט עבודת נמלים ממוקדת שהביאה לשינוי בתוצאות ולהדחת טראמפ.

הסרט נקרא "2000 פרדות" (2000 Mules). Mule בעולם הפשע הוא אדם המשמש להעברה של סחורה לא חוקית (נשק או סמים) בשליחות של ארגון רב כוח. הסרט טוען כי כמות גדולה של אנשים עשו זאת, אלא שהסחורה שהועברה הייתה פתקי הצבעה בלתי חוקיים. זהו נושא לא פשוט ואנסה להסביר אותו בצורה ברורה לכל אחד.

ראשית בואו נבין עובדה ברורה שאין עליה חילוקי דעות: הבחירות ב-2020 הוכרעו על ידי מספר זניח של קולות. כ-42,000 קולות שהיו נגרעים מהעמודה של ביידן במקומות מסוימים היו מביאים לניצחון של טראמפ. 42,000 מתוך סך הקולות (כ-155 מיליון) הם 0.03% בסך הכל. כיצד זה יכול להיות? הרי סיפרו לכם שביידן ניצח ניצחון סוחף… אז בואו נסביר.

מבחינת אלקטורים, ביידן הוגדר כמנצח בפער של 306-232. כלומר, אם 38 אלקטורים היו עוברים מביידן לטראמפ, האחרון היה מנצח. גם עם 37 היה נוצר תיקו שהיה בהכרח משאיר את טראמפ בבית הלבן (עקב מספר המדינות בהן זכה). כדי להשיג את 37 האלקטורים הללו היה טראמפ צריך למשל לנצח באריזונה (11), ג'ורג'יה (16) וויסקונסין (10) בלבד. ההפרשים בקולות בכל אחת מהמדינות האלו היו זעירים: 10,457 באריזונה, 10,779 בג'ורג'יה, ו-20,682 בוויסקונסין. כלומר, סך של 41,918 קולות.
יש עוד שלוש מדינות בהן הפער היה קטן: נבדה (6 אלקטורים) עם פער של 33,596, פנסילבניה (20 אלקטורים) עם פער של 81,660, ומישיגן (16 אלקטורים) עם פער של 154,188.

שנית, בואו נדבר על השינוי המאסיבי בבחירות 2020. הדמוקרטים ניצלו עד תום את מגפת הקורונה כדי להגדיל מאד את כמות ההצבעה בדואר. בבחירות 2016 הצביעו בדואר פחות מ-25%. ב-2020 המספר קפץ ל-46%. ההצבעה בדואר נעשית ע"י מילוי טופס ההצבעה, הכנסתו למעטפה עליה נכתב השם של המצביע וחתימתו. בתאוריה, כל מעטפה צריכה להיבדק, כולל השוואת חתימה למאגר ממוחשב, בטרם הפתק הפנימי מוכנס למניין הכולל. במציאות, עקב העומס האדיר של המעטפות, הבדיקות לא התבצעו במקרים רבים והפתק נכנס למניין ללא בדיקה.

גם פנקס הבוחרים, נכס מקודש במדינות רבות (כולל ישראל) הוא לא מדויק בלשון המעטה בארה"ב. אנשים שעוברים מדינה נרשמים במדינה החדשה אך אינם נגרעים מהישנה. נפטרים לא מסוננים מהרשימה. כך שמי שיש לו גישה לפנקס יכול להכין פתקי הצבעה בדואר עם שמות שאינם קיימים במציאות אך יעברו את הבדיקה, אם במקרה תתבצע.

רוב המעטפות בדואר הגיעו מתיבות הצבעה מיוחדות שהוצבו ברחבי הערים השונות לתוכן יכול היה כל אזרח לשלשל את המעטפה שלו המכילה פתק הצבעה. הכנסת מעטפות של אנשים זרים (לא שלך ולא של משפחתך או אדם בטיפולך) היא עבירה על החוק בכל המדינות. הכנסת מעטפה תמורת תשלום היא עבירה חמורה.

קרנות הקשורות למייסד פייסבוק, מרק צוקרברג, השקיעו כסף רב בהצבת תיבות הצבעה במחוזות דמוקרטיים גדולים ובעידוד ההצבעה שם. כמות התיבות הייתה עצומה ובניגוד למובטח, לא בכולן הוצבו מצלמות אבטחה לתעד את הקורה בסביבתם.

וכעת בואו נעבור למחקר פורץ הדרך שעשה דינש ד'סוזה ביחד עם הארגון True the Vote (ארגון החוקר את טוהר הבחירות משנת 2009).

הארגון רכש באופן חוקי בסיס נתונים של 10 טריליון (זו לא טעות) נתוני מיקום של מכשירי טלפון ניידים במחוזות מסוימים. כל רשומה מכילה מספר המכשיר (לא המספר האמיתי, כדי לשמור על פרטיות אבל מזהה ייחודי), מיקום מדויק במטרים בודדים, וזמן. על בסיס הנתונים הזה הם עבדו והוציאו "מסלולים". מסלול הוא אוסף של רשומות המראה שאותו מכשיר עבר ברצף זמן סידרה של נקודות מיקום. המסלולים שאותם חיפשו התחילו במטה של ארגון ללא כוונת רווח (כיסוי לארגון המעודד הצבעה דמוקרטית) והמשיכו לסדרה של תיבות הצבעה (כדי למנוע זיהוי שגוי הם יצרו סף תחתון של 10 תיבות ברצף – מתחת לכך סדרת מיקומים לא הוגדרה כ"מסלול") . כך הם זיהו כ-2000 טלפונים ייחודיים (למעשה אנשים ספציפיים) שביצעו מסלולים כאלו שוב ושוב. בחלק מהמקרים הם גם יכלו להצליב את המסלול עם צילומי מצלמות אבטחה באזור התיבות שהראו את בעל המכשיר עוטה כפפות למניעת זיהוי אצבעות, כאשר הוא מכניס מספר רב של מעטפות לתוך התיבה, מצלם את עצמו (מן הסתם לצורך הוכחת ביצוע לצורך גביית תשלום) וממשיך לתיבה הבאה.

בסרטון הזה ניתן לראות את אחד מה"פרדות" בפעולה:

This is what stuffing the ballot box looks like pic.twitter.com/okpcKa9O4c

— Liz Harrington (@realLizUSA) April 11, 2022