May 20, 2022, 8:03 am

הסרגל והמחוגה

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

ארצות הברית של אמריקה נתונה כרגע בעיצומו של תהליך חריג במסגרתו לא המדיניות היא הנושא החשוב. אלא שינוי הזיכרון הקולקטיבי (חינוך), המיתוס הקולקטיבי (הערכים) והתאמתם לחוק (נורמה) הם התהליך המרכזי – תהליך של חתרנות כנגד האדנים הליברליים של אמריקה.

החבלנים הללו, מייצרים מדיניות המבוססת על מעמדיות ביו-כלכלית במסגרתם הפונקציות הממוניות והחינוכיות בחברה אמורות לפעול.
המטרה גם כאן היא השפלת האדם בראייתו כאמצעי לסדר חיצוני לו, ולא כתכלית אוטונומית פנימית. אובייקט בסדר בין אובייקטים, ולא סובייקט בין סובייקטים.
רק כך, תוך הפיכת האבסורד לצדק, באמצעות אמירת הלל לאינסוף גילויי פתולוגיות קיצוניות, חקיקתן לתוך נורמטיביות וצנזור כל ניסיון לבקרם, אפשר להשיג שליטה מוחלטת על אנשים בארץ (פחות או יותר) חופשיה.

זכרו, ההשפלה נועדה למוטט את אדני הביקורת העצמית וההיגיון.
מטרתה לגרום לנו לחשוב שמשפחה עם שלושה אבות, הגורעת מילד את זכות האדם לאמא, לא תייצר נזק פסיכיאטרי אצל ילד.
השפלה שאמורה לגרום לנו לחשוב שגבר בן חמישים ושלוש יכול לשחק, להתלבש, ולהתקלח ביחד עם בנות בקבוצת כדורסל מכללות.
השפלה שמטרתה לגרום לנו לחשוב שספר ילדים שברק אובמה עצמו אמר כי "יש בו את כל מה שאדם צריך כדי להיות מוסרי", ושנכתב על ידי ליברל-סוציאליסט, הוא גזעני.

זו השפלה של המוח, למטרות שליטה של הלב והמצפון בסקאלות שהאנושות המודרנית ראתה עד עתה רק בצרפת, רוסיה, גרמניה, יפן, סין, ועתה ארה"ב. כיום, לאור החשיבות של המדיה והתרבות, אפשר לכנות זו גם מהפכה גרמשיאנית, אפשר אפילו לכתוב מאמרים של שמרנים מעייפים על פוסט-קולוניאליזם, פוסט-מודרניזם, וגלובליזציה וכיצד שלושתם יצרו תנועת פנזר משולשת המייצרת את מערכת החינוך, המשפט, והממשל שאנו חוזים בהתוותה שבה יש הטוענים כי לקול אזרח אין השפעה על הבחירות.
בפועל זה לא משנה, אני עצמי לא הייתי מאמין שאני אומר זאת, אבל מדובר בקולקטיביזם 3.0.
אנו יודעים על מספר מדינות שהתרחשה בהן מהפכה גזעית-כלכלית מבוססת השפלה וקולקטיביזם בעשורים האחרונים תוך שימוש במערכות חינוך, משפט, וכלכלה/תאגידים תוך היעזרות במלל של צדק חברתי/דה-קולוניזציה.
אין ספק שבאף אחת מהן לא היה לתקשורת ולתרבות תפקיד כה חשוב ביצירת מסך הבערות כמו בארה"ב.
ונצואלה, אלג'יריה, זימבבוואה, דרום אפריקה, קובה – הן דוגמא למה שקורה כעת בארה"ב.
עתה, ברור מדוע הדמוקרטים מציפים את הגבול בבלתי חוקיים (קולות), מדוע הם נאמנים לפוליטיקת זהויות (יכולת להשיג עליונות מוסרית ולהשתיק אויבים), מדוע הם מניעים מדיניות חברתית-כלכלית רסטורטיבית קיצונית שבמרכזה הממשל הפדרלי (יצירת תלות מוחלטת של האוכלוסייה בבירוקרטיה המאויישת על ידם), ומדוע הם מטהרים את תכני הלימוד והספרות בצורה קיצונית.

אסתטיקת ההשתלטות וההשפלה כאן מורכבת; מהבניית הזיכרון; טובות הנאה למעמדות מסוימים; מלל דה-קולוניזטורי; איסורי ספרים; וחינוך מחדש במימון תאגידי על הנסמכים על מדיניות ממשלתית/אקדמית/בירוקרטית מעידים על בעיה מסוימת.

אני חושב שהדבר היחיד המפתיע בסיפור הזה, הוא האופן שבו זה קורה, בצורה כה לא אורגאנית, אלא באמצעות אידאולוגיה המשרתת את יריביה של ארה"ב מזה למעשה מ-70 שנה המוכיחה כי ג'וזף מקארת'י צדק, וכי לצבא האמריקני חדרו גורמים המכשירים את הסיפור.

זו תופעה חדשה, מוזרה קצת כמו רמברנדט באלנטאון, פנסילבניה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר.