May 15, 2022, 3:29 am

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

– איך השתמשו יוצרי הסרט בנתונים הפורנזיים?

הקבוצה שעשתה את הסרט, ארגון ותיק ומנוסה בשם True the Vote, לקח את טריליוני נתוני המיקום וניתח אותם. הנתונים התמקדו בתקופה של חודש לפני הבחירות ובאזורים מסוימים שהכריעו את הכף: פילדלפיה בפנסילבניה, אטלנטה בג'ורג'יה, דטרויט במישיגן, מילווקי בוויסקונסין, ופיניקס באריזונה. הם חיפשו האם ניתן לזהות מסלולים. מסלול הוא רצף של תנועה של אותו מכשיר טלפון מנקודה מסוימת (מטה של ארגון לעידוד הצבעה) דרך מספר גדול של תיבות הצבעה. כלומר, אדם שיצא מהמטה ועבר תוך זמן קצר לפחות דרך 10 תיבות, עצר בכל אחת זמן קצר, והמשיך הלאה. בצורה זו זוהו כ- 2000 מכשירים ייחודיים, כלומר 2000 אנשים שהוגדרו "פרדות".

– שימוש בנתונים זו לא הפרה של הפרטיות?

הנתונים לא מזהים את האדם עצמו. המכשיר מזוהה על ידי מזהה ייחודי אבל כדי להגיע למספר האמיתי ומשם לאדם נדרש צו שרק רשויות החוק יכולות להפיק. במהלך הסרט, לדוגמא, השתמשו היוצרים בנתונים כדי לפתור מקרה רצח של ילדה במהלך קרב כנופיות באזור אטלנטה. הם העבירו מידע מדויק לרשויות החוק שעצרו והעמידו לדין את הרוצחים.
– איך יודעים שאלו לא אנשים ששמו טפסים של בני משפחתם? או שסתם עברו ליד התיבות?
החוקרים הצליבו את נתוני המיקום עם נתוני הוידאו. לא בכל המדינות היו מצלמות אבטחה (למרות שחוק דורש זאת) אך בג'ורג'יה ואריזונה היו צילומים רבים שהראו את הפרדות משלשלים פתק אחר פתק לאותה תיבה, ואז עוברים לתיבה הבאה. חלק מהפרדות נראים משתמשים בכפפות חד פעמיות למניעת זיהוי טביעת אצבע. חלקם מצלמים את עצמם משלשלים את הטפסים (כנראה כהוכחה לצורך גביית כסף). חלק מהמסלולים בוצעו בשעות מאד בלתי סבירות (אמצע הלילה).

– האם הנתונים של המיקום מדויקים מספיק? אולי מדובר באנשים תמימים שחלפו ליד התיבה?

נתוני האיכון מדויקים עד כדי מטר אחד (יש אומרים מספר מטרים). החוקרים לקחו שולי ביטחון גדולים. יתכן שאדם יחלוף ליד תיבת הצבעה אך אם הוא עוצר לזמן מה, ואז עובר לתיבה הבאה, עוצר, ועושה זאת שוב ושוב (עשר פעמים), הסבירות שמדובר באדם תמים היא אפסית. החוקרים גם הישוו זאת לתקופה שבה לא הייתה הצבעה (חודש קודם, וחוד אחר כך) ושם אכן לא נמצאו מסלולים. כמובן שגם ההצלבה עם הוידאו מאמתת את התאוריה.

– למה שה"פרדות" יעברו מתיבה לתיבה? למה הם לא זרקו את כל הטפסים בתיבה אחת?

התיבות מרוקנות מדי יום ומספר הטפסים מתועד. זינוק גדול מדי במספר הטפסים בתיבה מסוימת עלול להעלות חשד, ולכן הבלדרים הונחו לפזר את הטפסים בתיבות רבות.

– מאיפה הם קיבלו את טפסי ההצבעה?

כאמור, בגלל המגפה נשלחו טפסים רבים בדואר גם למי שלא ביקש זאת. ניתן גם לייצר טפסים בעזרת מכונות הדפסה איכותיות. השמות שנרשמו מבחוץ על המעטפה נלקחו כנראה ממרשם הבוחרים. חשוב לדעת שמרשם הבוחרים בארה"ב ידוע כלא מעודכן או "מלוכלך". נפטרים רבים או אנשים שעברו מדינה לא נגרעים מהמרשם. אם בוחרים שם של מישהו שלא הצביע שנים רבות, יש סבירות גבוהה שאפשר להשתמש בשמו מבלי שמישהו יאתר שמדובר בהצבעה בלתי חוקית.

– האם יש "פרדות" שהתוודו? האם יש לרשויות החוק מספיק מידע לחקור אותם?

בסרט מוקרן ראיון עם אישה מאריזונה ששימשה כ"פרדה". היא מתארת בפרוטרוט את התהליך. אם רשויות החוק יחפצו, הם יכולים לקבל נתונים ובעזרתם לזמן לחקירה את כל ה"פרדות" על פי מספרי הטלפון שלהם, או הנצחתם במצלמות הוידאו, ולחקור מי הפעיל אותם ותמורת מה (בדרך כלל כסף). ההנחה היא שעל כל פתק הם קיבלו כ-10עד 20 דולר.

– כמה טפסי הצבעה הוחדרו בצורה כזו? האם זה השפיע על הבחירה הסופית?

על פי הניתוח של יוצרי הסרט, מדובר ביותר מ-2000 פרדות ששילשלו מעל 450,000 טפסים. בפנסילבניה, מקום בו הפער היה כ-80,000 לביידן, שולשלו מעל רבע מיליון טפסים. בג'ורג'יה (פער של 10,779) שולשלו כ-30,000 טפסים. באריזונה (פער של 10,457) שולשלו כ-20,000 טפסים. החלפת הזוכה בשלוש מדינות אלו היה מביא לניצחון משכנע של טראמפ בבחירות הכלליות (279 מול 259).

– מה המטרה של הסרט היום? מה זה כבר יכול לעזור?

אין סיכוי שהסרט יביא להדחת ביידן והחזרת טראמפ. אבל הוא יכול להביא לשינוי בחוקי הבחירות שימנע תופעות כאלו בבחירות הבאות. הוא יכול גם להחליש מאד את הלגיטימיות של ממשל ביידן ולהשפיע כבר על בחירות האמצע בנובמבר. ייתכן שקונגרס חדש, בשליטת הרפובליקנים, ייזום חקירה מקיפה בנושא ובכך ירתיע מפני חזרה על הפשע, ואולי גם יצביע על הפושעים.

לצפייה בסרט: