February 10, 2022, 4:16 am

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

המאגיה השחורה ונתיב היד-השמאלית של Q. פרק יד׳:

פרוטוקול העל: פארפוליטיקה

על פי לקסיקון של אוקספורד, פארפוליטיקה מוגדר כך:
הקיים במקביל, או מחוצה ל-תחום הפוליטיקה המרכזית (במיוחד הלאומית).

קיו-אנון בהחלט מתקיים בספירה שהיא מקבילה ומחוצה לספירה הפוליטית של הזרם המרכזי בארה״ב, אך ככזאת היא גם משפיעה עליו ומחלחלת. העיסוק המרכזי של מייקל אקווינו, בעצם, היה פארפוליטיקה, זאת היית ההתמחות שלו כפרופ׳ למדעי המדינה, וזה מה שהוא בעצם ניסה לקדם בצבא האמריקאי, כאשר גולת הכותרת בתחום עבורו היה ספרו מיינדוורס, שהוא ספר באורך מלא בנושא, ולא רק פרוטוקול קצר שכתב עם פול ואללי. על כן מיינדוורס מגלם את כל מה שהוא יודע, בין עם מתוך עולם הנסתר, השטניזם, הלוחמה הפסיכולוגית והאירגולרית הצבאית ועוד.

את הפארפוליטיקה, מגדיר אקווינו בספרו בצורה מעט שונה. עבורו פארפוליטיקה הוא נסיון למצוא איזשהו עקרון מוסרי יסודי שעליו מושתתת פוליטיקה פנימית וחיצוניצת המווסתת יחסים בין לאומיים בקנה מידה הרחב ביותר. לעניות דעתו ללא אותו עקרון מוסרי בסיסי, כל שיטה פוליטיקת כזאת או אחרת במיוחד כל האיזמים (סוציאליזם, קומוניזם, פאשיזם, וכו׳) יקרסו מעצמם. הוא טוען שצריך לחזור אחורה מהירושה בה העולם הפוליטי המודרני נמצא, קרי, מהאמנה החברתית, ולהתחיל מהתחלה איפה שהיו לדעתו הציבליזציות המוצלחות והיציבות ביותר, לעניות דעתו יוון העתיקה מאוד (לפני הקלאסית), ומצריים העתיקה.

העקרון המוסרי עליו הוא מדבר הוא ממש, ולפי הדוגמאות שהוא עצמו נותן, האגת׳ון של המלך פילוסוף של אפלטון. הוא גם מציין לשבח את עיקרון המאעט (maat) המצרי, שויסת את המוסר היסודי של הציבליזציה שלהם. מדובר בעקרונות אינטואטיבים יותר ופחות במוסר הילכתי כמו ביהדות. על כן ברור העניין הרב שכנסיית השטן שלו רואה בחקר מצריים העתיקה ובפולחנים שלה. הם מנסים ללמוד אטת הדרכים להתחבר לנאוס האינטואטיבי של אפלטון, או המאעט של המצרים.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר.