February 10, 2022, 3:17 am

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

המאגיה השחורה ונתיב היד-השמאלית של Q. פרק א׳:

מבצע הלוחמה הפסיכולוגי של קיו אנון היה מורכב מכמה פרוטוקולים של פסיי-אופ (לוחמה פסיכולוגית) אשר הורכבו על ידי קבוצת אנשי מודיעין וקציני צבא בכירים בארה״ב. במאמר זה נחשוף לכם את כל המרכיבים של תמהיל הפסייאופ, כאשר בגרעין הדברים מדובר במה שנקרא, מאגיה בנתיב היד השמאלית, מה שידוע יותר כמאגיה שחורה, קסם שחור שגבה לא מעט קורבנות. כאשר אנו מדברים על מאגיה בהקשר הזה, לא מדובר במשחק ילדים או התלוצצות נעורית באיצטלה של כת השטן, אלא בעניין מאוד רציני שגם ארגוני מודיעין חוקרים אותו ושיש לו השפעה רבה על איך שאנשים תופסים את המציאות. מדובר בנתיב לוחמה פסיכולוגית אשר שימש בבניית התנועה הנאצית באירופה, ותנועת הניו אייג׳, תאוסופיה, וההיפים. נבאר את הדברים.

פרוטוקול א׳ – Satanic Panic
בארץ התופעה היית פחות מוכרת, אך כמעט כל אחד מכיר את התוצרים שלה, תרבות המטאל והרוק הכבד שבאה בתגובה. מסתבר שהפאניקה השטניסטית בהגדרה הנוצרית שלה, אשר אחזה בארה״ב בשנים האחרונות, אינה תופעה חדשה כלל. בשנות ה80׳ היא אפילו היית חזקה יותר, כאשר בכל רחבי אמריקה החלו להתקומם הורים של ילדים בכל מיני מעונות יום על כך שילדייהם נחטפו, לא פעם אל מדורים תת קרקעיים, שם בוצעו בהם מעשי התעללות ואונס פולחני בשם השטן. עבור הפסיכולוגיה הנוצרית אין דבר שיורד יותר לשורש הפחדים הקמאיים מאשר חילול של הטוהר המיני, בטח בדמות הילד. היסטורית עקב הנצרות, תקופת הילדות הוארכה בדיוק בגלל ראייתם את התמימות הילדותית כמעלה הגדולה ביותר המנוגדת לחטא הקדמון של כל אדם בהכרח נולד מתוכו, מיניות (זאת בניגוד לתפיסת הדיבר ״פרו ורבו״ המקראית שקדמה להם).

ברוב רובם המוחלט של המקרים בכלל לא היה מדובר באנשים שבאו מהאליטות, אלא סתם אנשים רגילים, שחלק אפילו נכלאו בכלא על לא עוול בכפם. התופעה לא במקרה החלה עם הקלות בחוקים שאפשרו לעובדות סוציאליות להתערב יותר בחיי המשפחה של האזרחים, לתחקר את הילדים, להוציא אותם מהבית, ולהוציא מהם כל מיני עדויות מצמררות שהיו אפופים בשטניזם וסיפורים מוזרים, חלקם כללו אפילו אנשים מעופפים. העדויות הובילו בקלות לעסקות טיעון עם ההורים שהיו שווים הרבה כסף. לא פעם התחקורים של הילדים כללו אמצעים קיצוניים כמו היפנוזה שהוציאה מהם עדויות קבילות,סוגסטיה, ושימוש יתר בתרופות.

יחד עם עוד חוק מנדט לדיווח כל חשד אפשרי להתעללות או הזנחה בסביבה, הדברים הובילו לתקריות מצמררות עם האשמות כנגד מעונות יום שטיפלו בילדים בכל רחבי ארה״ב. מיותר לציין שהכסף מתביעה ייצוגית היה תמריץ לא קטן. כמובן שבמקרים כמו במקרה מק׳מרטין, המערות התת קרקעיות שהיו כל כך חיות בתאורים והעדויות, לא היו ולא נבראו, ממש כמו המקרה של חיפוש אחר מרתפי העינויים מתחת לפיצרייה אשר טענו כי שימשה מרכז פדופילי של הילארי קלינטון בבחירות 2016, ואשר האפיל על סיפורים אמיתיים ומשמעותיים כמו פרשת אנתוני ווינר.

צריך גם לעמוד על הבדל משמעותי בין הפאניקה של אז להיום. בזמנו היה מדובר בתופעה של כלל ארה״ב, כל המיינסטרים השתתף בה, התופעה דווחה כסכנה גדולה אפילו בתכניות הגדולות של אופרה ווינפרי והרלדו ריוורה. בימינו התופעה משחקת תפקיד שונה ממה שהיה לה אז, ולכן כיום נחשבת לתופעה המשפיעה רק על חלק מסויים מהאוכלוסיה בארה״ב.

מתוך 12 אלף אישומים שהיו בגל של שנות ה80 – תחילת ה90, נמצאו רק מקרים בודדים של אנשים בודדים אשר השתמשו בכסות שטנית בהתעללות שלהם בילדים, אך לא תופעה כלשהי שיכלה להסביר את הפסיכוזה ההמונית שתפסה אז את אמריקה (וגם שאר מדינות הדוברות אנגלית). יחד עם זאת, ישנה שיטה מאחורי השיגעון המדובר.

עשור קודם לכן, אנגליה כבר השתמשה בפרוטוקול לוחמה פסיכולוגי של פאניקה שטניסטית כנגד ארגוני הצבא אזרחי של האירים. המודיעין הבריטי ״הדליף״ מידע לציבור האירי הקתולי ברובו, כי אותם ארגונים עוסקים במיסות שחורות ופולחן שטן, זאת בנסיון לזרוע חוסר אמון וסלידה מאותם ארגוני טרור שנלחמו באנגליה. עולה השאלה האם משהו דומה קרה גם בארה״ב?