קונספיליקס חלק ז׳: רומן הקובלט של גלנקור ממשיך עם עמותת האקויינוסים של מאקסוול

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

מספר ימים לאחר שג׳פרי אפשטיין נעצר בשנית, המאדם שלו הידועה לשימצה, גיליין מאקסוול, ״הטביעה״ במצולות את TerraMar, ארגון ללא מטרות רווח למען הצלת האוקיינוסים שהקימה. עד היום חוקרים לא הצליחו להבין למה ומה עמד מאחורי אותו ארגון.

אנו מציפים את הנושא שוב כיוון שסקוט בורגרסון עלה שוב לכותרות. מדובר במי שהתחתן בחשאי עם מאקסוול ב2016, וכיום הצהובונים מדווחים כי הוא מסתובב עם מישהי אחרת. עלו השערות למה הם התחתנו. חלק חשבו שזה נסיון של מאקסוול לברוח, וחלק שזה כדי שלא יוכלו להעיד אחד כנגד השני.

בורגרסון היה עד לא מזמן מנכ״ל קרן הגידור Cargometrics. הוא עזב רק ב2020 את התפקיד בעקבות הדיווחים על חלקה של מאקסוול ברשת סירסור הקטינות לאליטות של אפשטיין. הקרן היית בשותפות שלו עם חברת maersk, חברת אוניות המכולות ואספקה הגדולה בעולם. מארסק גם שותפה עסקית של חברת Glencore. מלבד כך שגלנקור סיפקה למארסק מכליות ודלק, שנייהם שותפים, עובדים/בבעלות חברת DeepGreen ששינתה את שמה לTMC. החברה עוסקת בכריית משאבים ממעמקי האוקיינוס, הבולט שבהם, הקובלט.

עכשיו נזכיר לכם מה שנחשף בקונספיליקס. אפשטיין הקים בנק במקלטי המס של איי הבתולה, שם בבונים פיננסים שלו מנהלים את עסקייהם של Glencore. זה לא מקרי, את החברה הקים בזמנו מארק ריץ׳, מי שנתפס בזמנו על ידי רודי ג׳וליאני כמעלים המס הגדול בהיסטוריה של ארה״ב, אז ריץ׳ ברח לשוויץ. ריץ׳ כמובן תרם בעקיפין לקלינטון, והיה מקורב מאוד למעלליו של אהוד ברק, עד שברק עשה שתדלנות אצל הנשיא קלינטון שהחליט, במה שנתפס אז כהחלטה שערורייתית, לחון את ריץ׳. לימים ברק היה מבוקש בארה״ב לחקירה בענייניו של מארק ריץ׳ והחנינה. בשיחות עם קלינטון עלה משהו שמעסיק עד היום את החוקרים אבל שאנחנו חשפנו. ברק אמר לקלינטון לא לשכוח את ״העניין הפיננסי״ בכל הנוגע לריץ׳. העניין הפיננסי הוא מקלטי המס בקאריביים המשמשים מקור כסף בלתי נדלה לדיפ-סטייט. אין זה מקרי שהבנק של אפשטיין עסק בתכנוני מס של גלנקור לאחר מותו של ריץ׳. ריץ׳ כמו רוברט מאקסוול (אבא של גיליין, זוגתו של אפשטיין) היה נודע כמקורב למוסד.

והרומן של גלנקור עם הקובלט? ובכן, דן גרטלר, המקורב של ליברמן, סידר להם זיכיון בלעדי על המכרות בקונגו, המפיקה הגדולה ביותר של המינרל בעולם. מאיר דגן (מוסד) אימן את הצבא לשמור על הפרוייקט ממתנגדי משטר, ובלאק קיוב (ראשי מוסד בהנהלה) דאגו לציטוטים למתנגדי משטר. אלי אבידר היה יועץ של דן גרטלר בנוגע למכרות. לא מפתיע שהוא השתולל כאשר העלו את שמו אל אפשטיין בשימוע לקרן וקסנר שהליכוד יזם בכנסת. אפשטיין הפדופיל שניהל את קרן וקסנר עד שנכנס לכלא ב2008, שחתום על צ׳ק בעבור מחקר לא ברור במליונים לאהוד ברק, ומעורב במימון עמותת הדגלים השחורים.

למה הקובלט חשוב? כל עמק הסיליקון תלויה בו. כל פלאפון, כל בטריה, כל מכונית של טסלה זקוקה למשאב הזה. על כן, מי ששולט במירב הייצור שלו, מהווה צוואר בקבוק לכל העמק לעבור דרכו, מה שגם מסביר את קשריו הלא ברורים עד היום של אפשטיין עם ביל גייטס, איילון מאסק ואחרים. העניין הוא שבקונגו המינרל מתקבל על ידי שימוש בעבדות ילדים בתת תנאים.

אז מה הקשר לעמותת TerraMar של מאקסוול?
ובכן, כמו מארק ריץ׳ ואפשטיין, היא פעלה עם קרן קלינטון (חבריה הטובים) לקדם את היוזמה שלה לפחות עד 2013, אחר שדאגה להם לתרומות. העמותה עצמה הכניסה כסף ממקורות אלומים, והוציאה יותר משהכניסה, לא ברור לאן. בשם העמותה מאקסוול הלכה לדבר על חשיבות השמירה על האוקיינוסים בארגון הCFR הידוע של הדיפ-סטייט. אפשטיין עצמו היה תורם ״במעגל יושבי הראש״ של הארגון (בין חבריו הבולטים קלינטון, סורוס ורוקפלר). אבל גם בורגרסון, חבר בCFR, מסתבר, הלך לדבר שם על האוקיינוסים. הוא עצמו היה רשום כמנהל בTerraMar למרות שלא עבד שם, אך הקשרים של מאקסוול איתו, סללו לה פלטפורמה בארגון הכל כך משפיע על מדיניות ארה״ב והעולם לפרסם גם את העמותה שלה וגם את חברת CargoMetrics שלו.

אז מה העניין? ובכן, במרכז הפעילות של Terramar עמד הרעיון של הגדרת האוקיינוס כיישות מדינית, כך שהאוקיינוס יקבל זכויות שלא יהיה אפשר לפגוע בו סביבתית בקלות מידיי ברחבי העולם. אחת ההפרות עלייהם מדברת העמותה היא… כרייה של משאבים במעמקי האוקיינוס, בדיוק מה שבעלה החשאי עושה, עם השותפים שמגיעים עד לגלנקור והרומן שלהם עם הקובלט. בעצם נסיון, כנראה, להשיג מונופול באמצעיים של חוק בינלאומי על המשאבים שהיו להם עד כה מעבדות ילדים בקונגו. חוקית זה כח לסדר עולמי, חשבו על תרחיש בו מכריזים על קידוחי הגז בארץ כהפרת זכויות האוקיינוס האטלנטי כמנוף שניסוג משטחים (גם לזה אפשטיין תרם).

קישורים רלוונטים בהודעת הטלגרם:
https://t.me/conspil/6073

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר.