מורה נבוכים לאדרנוכרום של האליטות

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

כתבנו בעבר על עניין האנדרנוכורם וכיצד אנשים מפרשים את הקורה בעולם המודרני באותו אופן שפירשו הקדמונים את עולמם רק בתפאורה אחרת. אם בעבר עמדו אנשים אל מול פולחני דם מטורפים של הפיניקים, סוגדי המולך, גיא בן הינום, תופת, פולחני הקרבה של כתות פוריות בחברה החקלאית הסובבת סביב פולחן האלה הגדולה ועוד, כיום אנשים רואים באליטות החולניות של העולם מי שעושים דברים דומים, ואין הדבר מגיע סתם מפארנויה או יש מאין, ישנו בסיס כלשהו לטענות שנחקרו באתר. בעבר פולחנים אלה נגדעו על ידי חברות פטריארכליות יותר, במקרא מסופר שנגדעו על ידי ממלכת יהודה בכנען, ומאוחר יותר ידוע שהרומאים הפסיקו את הפולחן בידי הפיניקים בקרתגו.

מזה זמן רב, ועוד לפני שהדברים עלו לכותרות, במעגלי תאוריות הקשר כבר כתבו על מגמת החדרת דם של צעירים אצל אנשים מבוגרים יותר, מתוך אמונה פסואדו-מדעית כי הדבר מועיל להם בריאותית ושומר על חיוניות. וכמו תמיד, האצולה הרקובה של הוליווד ועמק הסיליקון הם הראשונים להתנסות במשהו שגם המדע מסביר כי כעת אין בו ממש תועלת. אך האמונות התפלות הללו מאוד אופייניות לתרבות החילונית, עירונית, ״מתוחכמת״ ודקדנטית

האמונה כי דם הוא הרוח החיה אשר צריכתו מעבירה כוחות מאדם למישנהו היא אמונה עתיקה. חלקה מבוסס ברעיון של קסם סימפטתי הגורס כי דומה משפיע על דומה, קרי, איבר מסויים של אדם הנאכל על ידי אדם אחר, משפיע לטובה על אותו האיבר שלו. לימים הרעיון קיבל את השם ״קניבליזם רפואי״, ומי יודע אם הקניבליזם עצמו לא ישווק בעתיד בחלון אוברטון לציבור, כפי שהמריחואנה החלה את דרכה בציבור הרחב ובתרבות הזרם המרכזי רק כ״מריחואנה רפואית״. ניתן לאתר את שורשי הקניבליזם הרפואי באירופה עד לאימפריה הרומית במאה השנייה לספירה. לפי הפילוסוף מהמאה החמש עשרה מרסיליו פיצ'ינו, הרומאים שתו את דמם של גלדיאטורים שנהרגו כדי לספוג את חיוניותם של צעירים חזקים והציעו לאמץ את הנוהג על ידי שתיית דם מזרועם של צעירים. בין המאה הראשונה למאה השישית , רופאים ואף תאולוג אחד דיווחו על צריכת דם או כבד של גלדיאטורים כדי לרפא חולי אפילפסיה. קניבליזם רפואי באירופה הגיע לשיאו במאה השש עשרה, כאשר הנוהג הפך לנפוץ בגרמניה, צרפת, איטליה ואנגליה.

אך השאלה שאנו נשאל במאמר זה הוא האם יש כזה דבר אנדרנוכרום אותו צורכים בפולחני סתר אנשי אליטות או קבוצות אחרות? מה אנו יודעים עליו? במאמר זה נתמקד בעיקר במיתולוגיה שצמחה סביב האנדרנוכרום ונביא את המקורות ממנו הגיח. מדובר בחומר, שעל פי המדווח ברשת הקונספירטיבית, מופק מאנדרנלין של ילדים אשר נרצחים באופן פולחני ומשמש את האליטות לצריכה גם כן באופן פולחני בדרך כלל בצינוקים ובונקרים תת קרקעיים. כפי שכבר הראנו הרעיון שמשקף תיאור מודרני לאותם פולחני הקרבת ילדים ומות האל בימי קדם.

אנדרנוכרום הוא אנדרנלין מחומצן. כמה מחקרים קטנים (שהיו מעורבים בהם 15 איש או פחות) שבוצעו בשנות החמישים והשישים דיווחו שאדרנוכרום יכול לגרום לתגובות פסיכוטיות כגון חוסר יכולת לחשוב בצורה ברורה והפרעות דה-ריאליזציה. החוקרים Abram Hoffer ו Humphry Osmond טענו שאנדרוכום הוא רעלן עצבי, פסיכוסומטי ואולי משחק תפקיד בסכיזופרניה ומחלות נפש נוספות. במה שהם כינו "היפותזה של אדרנוכרום" הם שיערו כי כמיות גדולות של ויטמין C וויטמין B3 יכולות לרפא סכיזופרניה ע"י הורדת כמות האדרנוכרום במוח אך הטיפול בסכיזופרניה עם נוגדי חמצון כה חזקים הוא שנוי במחלוקת.

אוסמונד עצמו ידוע כפסיכיאטר שהמציא את המונח ״פסיכדלים״, והוא עצמו עזר לCIA ואף לMI6 הבריטי לחקור את השפעות הLSD בזמן פרוייקט Mkultra. אך אוסמונד אולי ידוע ביותר כאיש שהעביר לחברו הסופר אלדוס האקסלי את חומר המסקלין הפסיכדלי שהביא את הסופר לכתוב את ספרו דלתות התודעה. ממש לא מן הנמנע שהאקסלי רצה לעשות את הניסוי כתוצאה מהיכרותו עם אליסטר קראולי שהכיר את הדברים והקדים את רעיונותיו ב״דלתות התודעה״ במאמרו שיצא ב1919 ״הפסיכולוגיה של חשיש".

דלתות התודעה / אלדוס האקסלי

ע'מ 22-23

"זה היה מצב הדברים עד אשר לפני שנתיים שלוש נצפתה עובדה חדשה, ככל הנראה בעלת חשיבות רבה. למעשה, עובדה זאת הייתה גלויה לעין זה עשורים אחדים; אך הדברים התגלגלו באופן כזה שאיש לא שם לב אליה עד שפסיכיאטר אנגלי צעיר, המתגורר כיום בקנדה, נדהם מהדמיון הרב מהרכב הכימי של המסקלין לזה של האנדרנלין. מחקר נוסף גילה שהחומצה הליסרגית (אל אס די), חומר הלוצינוגני רב עוצמה המופק מפטריה השיפונית (ארגוט), קשורה במבנה הכימי שלה לחומרים אחרים. אז באה התגלית של האנדרנוכרום , חומר כימי הנוצר מהתפרקות של אנדרנלין, ועשוי לחולל רבים מהתסמינים הנצפים תחת השפעת המסקלין. אך האנדרנוכרום מיוצר כנראה עצמונית בגוף האדם. במילים אחרות, יתכן שכל אחד מאיתנו מסוגל לייצר חומר כימי, שידוע כי כמיות מזעריות שלו מחוללות שינויים עמוקים בתודעה. שינויים אלה דומים בחלקם לשינויים המתרחשים עקב המגיפה האופיינית ביותר למאה העשרים – הסכיזופרניה.

האם הליקוי הנפשי נגרם מליקוי כימי? והאם הליקוי הכימי, בתורו, הוא תוצאה של מצוקה פיסכולוגית המשפיעה על בלוטת יותרת הכלייה (האנדרנלין)? תהייה זו פזיזות לענות בחיוב. המירב שנוכל לומר הוא שנמצאו ראיות ראשוניות לכך. בינתיים הולך ונבדק הרמז בדיקה שיטתית; הגששים – ביוכימאים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים – כבר מרחרחים בעקבותיו."
—
ב-1973 האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה דיווחו על פגמים מתודולוגים במחקרו של Hoofer על ויטמין B3 כטיפול בסכיזופרניה והפנו למחקרי המשך שהראו שאין שום תועלת בטיפול שכזה. מחקרים נוספים שהתבצעו בארה"ב, קנדה ואוסטרליה גם נכשלו בניסיון למצוא תועלת בטיפול במנות גבוהות של ויטמינים כדי לרפא סכיזופרניה. תיאוריית האדרנוכרום והקשר לסכיזופרניה דעכה, למרות כמה ראיות שאולי הדבר פסיכוסומטי, מכיוון שלא מצאו אדרנוכרום באנשים עם סכיזופרניה. בתחילת שנות האלפיים התעורר עניין מחדש בחומר.

המקור הבא שנביא לגבי אנדרנוכרום הוא כנראה המשמעותי ביותר, וזה שעומד מאחורי המיתולוגיה המודרנית שהתפתחה סביבו. מדובר בהאנטר ס. תומפסון, העיתונאי המפורסם שהמציא את עיתונאות הגונזו (דיווח סובייקטיבי של העיתונאי המשתתף באירוע או התרחיש המסוקר במקום תיאור קר, מפורט ואובייקטיבי מבחוץ). אנו מביאים את הקטע הבא מתוך ספרו של תומפסון ״פחד ותיאוב בלאס וגאס״ אשר במקור היה אמור להיות כתבה לעיתון שהפכה בסופו של דבר לספר המבוסס על הקלטות מרובות שהאנטר הקליט ברשמקול לאורך מסעו עם עו״ד המשוגע שלו.

העדפנו להביא את הקטע מהספר מאשר העיבוד מחדש בסרט הקולנוע שנעשה עליו, וזאת כדי כמה שיותר להתקרב למקור הדברים. האנטר תומפסון כמובן, כעיתונאי בולט בזמנו, שנות ה60 וה70, היה מקורב ומיודד עם רבים מהאליטה התרבותית של תרבות הנגד בארה״ב. שימו לב להשוואה בין האנדרנוכרום למסקלין בקטע.

פחד ותיעוב בלאס וגאס:

״החדר נהייה שקט שוב. הוא ישב בכיסא שלו שוב וצפה במשימה בלתי אפשרית מטלטל בעצבנות את מקטרת החשיש. היא הייתה ריקה. "איפה האופיום?" הוא שאל.
השלכתי לעברו את התיק. "תיזהר", ממלמלתי. "לא נשאר מזה הרבה".
הוא השתעל. "בתור העורך דין שלך " הוא אמר. "אני ממליץ לך לא לדאוג". הוא הנהן לכיוון המקלחת. "קח מנה מהבקבוקון החום בתיק כלי הרחצה שלי". "מה זה?" "אנדרוכום" הוא אמר. "אתה לא צריך הרבה רק טעימונת קטנה".
לקחתי את הבקבוק וטבלתי את קצה מנקה האוזניים בזה.
"זה כנראה מספיק" הוא אמר. "החומר הזה יגרום למסקלין טהור להרגיש כמו בירה שחורה". "אם תיקח יותר מידי אתה תאבד את זה".
ליקקתי את קצה מנקה האוזניים "איפה השגת את זה?" שאלתי. "אתה לא יכול לקנות את זה".
"לא משנה" הוא אמר. "זה טהור".
הנהנתי בראשי בעצבנות "אלוהים! איזה לקוח מפלצתי אימצת הפעם? יש לחומר הזה רק מקור אחד". הוא הנהנן. "בלוטת האנדרנלין מאדם חי".אמרתי. "זה לא טוב אם אתה לוקח את זה מגופה".
"אני יודע" הוא ענה. "אבל לבחור לא היה כסף.הוא אחד מהפריקים השטניסטים. הוא הציע לי דם אנושי אמר לי שאני אתמסטל יותר ממה שהתמסטלתי כל החיים". הוא צחק. "חשבתי שהוא צוחק.אז אמרתי לו שיביא לפחות אונקייה של אנדרוכום טהור או אולי בלוטת אנדרנלין טריה לאכול".
יכולתי כבר להרגיש שהחומר משפיע עלי. הגל הראשון היה כמו שילוב של מסקלין ומתדרין. אולי אלך לשחות חשבתי לעצמי.
"כן" אמר העו"ד שלי, "הם עצרו את הבחור הזה על בעילת קטין, אבל הוא נשבע שהוא לא עשה את זה. למה שאני אזיין ילדים?" הוא אמר. "הם קטנים מדי!!!" הוא משך בכתפיו. "אלוהים, מה אני יגיד לך? אפילו לאיש זאב מזדיין מגיע ייצוג משפטי. לא העזתי לסרב למנוול. הוא עוד היה יכול לקחת את פותחן המכתבים ולנסות לקחת לי את בלוטת האצטרובל"….

האנטר ס. תומפסון מדבר על אנדרוכום בספרו "פחד ותיעוב בקמפיין הבחירות של 72". בהערות שוליים בפרק ״אפריל״ עמוד 140 הוא אומר: " זה היה קצת אחרי חצות בחדר מלון מעופש. הזיכרון מהשיחה קצת עמום בגלל צריכה מופרזת של אלכוהול, נקניקיות חזיר ו 40 סמ"ק של אנדרוכום".

בהערות על הדי. וי. די, הבמאי טרי גילאם, טוען שהתיאור שלו ושל תומפסון הוא הגזמה בדיונית. גילאם מתעקש שהסם הוא לגמרי בדיוני ושהוא לא מודע לקיום חומר עם השם הזה. אך אכן קיים חומר וסם כזה, ונשמע שתומפסון עקבי בדבריו.

קטע מהסרט המבוסס על הספר:

אדם נוסף שהכיר לא פחות, וכנראה אף יותר את האליטה ההוליוודית והתרבותית של ארה״ב, היה הבמאי סטנלי קובריק, והוא אף היה ידוע בביקורתיות שלו כלפי השמאל הפרוגרסיבי והאליטות. יש האומרים כי סרטו האחרון ״עיניים עצומות לרווחה״ חושף כמה מפולחני האליטות היותר סודיות. את האנדרנוכרום הוא מזכיר בסרט שעשה המבוסס על הספר ״התפוז המכני״. בספר ובסרט מוזכר משקה חלב בשם מולוקו פלוס, שם הנגזר מהמילה ״חלב״ ברוסית, אך ניתן לשים לב שהוא פונטית מזכיר לא פחות את המולך, האל העמוני הידוע עם פולחן הקרבת הילדים. אחד ממרכיבי החלב הוא אנדרנוכרום, ומסתבר שגם, שוב, מסקלין (ראו דבריו של האקסלי לעיל). גם בספר וגם בסרט שותים את המשקה לפני שיוצאים ללילה של אלימות חסרת מעצורים, וכמובן ניתן לראות את החלב בסצנה אולי הידועה ביותר מהסרט היכן שהכנופייה במרכז הסיפור יושבת במועדון ושותה את המשקה, כאשר על הקירות כתבו ״moloco plus״.

מתוך הספר התפוז המכני:
״אז ככה, מה שהם מכרו שם היה מולוקו פלוס… לא היה להם רישיון למכור אלכוהול אבל עדיין לא היה חוק נגד מכירה של חלק מהדברים החדשים בתוך החלב המוכר. אז אפשרהיה לתבל את החלב עם synthemesc (מסקלין סינתטי) או vellocet או אנדרוכום ועוד חומר או שניים שיתנו לך מופע אימיים שקט ונוח במשך 15 דקות בו תוכל להעריך את BOG וכל המלאכים הקדושים שלו, את הקדושים בנעל שמאל שלך עם מופע אורות מתפוצץ על כל הMOZG שלך.״

הסרט הכי עדכני בהוליווד המדבר על אנדרנוכרום, הוא סרט שיצא ב2017 בשם… ״אנדרנוכרום״ המתאר ממש מסעות של איש צבא לשעבר המצטרף לכנופייה בחוף וניס בלוס אנג׳לס, ויחד הם יוצאים למסעות הרג כדי לקצור אנדרנוכרום מקורבנות שהם תופסים. דיווחנו בזמנו באתר שאחד משחקני הסרט טום סייזמור פרסם את הסרט עם תמונה הזויה שלו מלא בדם (כמובן כסצנה מהסרט), אך כתבנו שהוא באותה שנה הואשם באונס ילדה בת 11.

אנדרנוכרום בסופו של יום הוא אנדרנלין מחומצן. אנדרנלין מופק בגוף על ידי בלוטות האנדרנלין (גם) במצבי דחק ויכול להתחמצן כאשר רמות הph בגוף נמוכות, דבר שיכול לקרות כתוצאה מלקות פיזית, אך גם על ידי דברים כמו צריכה מופרזת של אלכוהול, השמנת יתר, קוצר נשימה ועוד. במצבים כאלה יתכן וניתן לקצור אנדרנלין מקורבן שנמצא בלחץ עצום ואשר הגוף שלו גורם לחימצון. הדבר הקרוב ביותר לזה שמצאנו בימינו הוא שמוכרים תמציות אנדרנלין המופקות מבלוטות אנדרנלין של חיות. להלן מידע כללי מאתר שמוכר את התמציות:

מידע כללי:
תמצית אנדרנלין הוא כימיקל שמיוצר מבלוטות האנדרנלין של פרות, חזירים וכבשים שנשחטו. בלוטות האנדרנלין מייצרות כמה הורמונים. אנשים משתמשים בתמצית כתרופה. אפשר לקחת אותה דרך הפה, לשים מתחת ללשון או הזרקה לוריד ( אינפוזיה).
איך זה עובד?
בלוטות האדרנלין ממוקמות מעל הכליות. הן מווסתות את תגובת הגוף ללחץ ע"י ייצור הורמונים , בין השאר אדרנלין וכולסטרול. אנשים משתמשים בתמצית האדרנלין שנלקחה מחיות בתקווה שהתמצית תתפקד כמו בלוטת האדרנלין בגוף אבל לא ידוע עם הגוף האנושי יכול לספוג את תמצית האדרנלין ועם זה יעבוד.

מעבר לכך, מאז 2018 מסתבר שנרשם פטנט על הפקת אנדרנוכרום סינטתי, והדבר המעניין ביותר הוא… שהוא נרשם בווהאן, סין.

אז מה קרה שפתאום בששנים האחרונות הסיפור של האנדרנוכרום קיבל מעמד כמו מיתולוגי והפך לעניין מרכזי במעגלים הקונספירטיביים שיצאו מתוך קיו-אנון? Q עצמו רמז אינספור פעמים בהודעות שלו על צינוקים ובונקרים תת קרקעיים, בהקשר פולחני, המתקיימים באי של ג׳פרי אפשטיין. הוא אף פרסם תמונה (הודעה #4578) ללא הסבר, בהתאם לטכניקת העמימות שלו, אשר לימים הפכה לחלק מהמיתולוגיה המודרנית הגורסת כי מדובר במצלמות אבטחה אשר כביכול מראים מסכים המצלמים את הצינוק באי של אפשטיין. כמובן שהוא לא סיפק אף הוכחה חד משמעית ורק הזין וניפח את הסיפור. מי שנתפס הזוי אפשר תמיד להאשים שהוא קיואנון ולא קיו בהתאם לשיטה.

מה זה עשה כאשר כל העוקבים שלו החלו להפוך את העניין הזה למרכז הסיפור ולהעפיל על נושאים שהיו מוכחים חד משמעית בנוגע לאפשטיין והמוערבות שלו עם האליטות ומעגלים פדופיליים? כאשר אופפים את הסיפור של אפשטיין בפחד אבטיפוסי קמעי אנו עדים לשיטת לוחמה פסיכולוגית מתוחכמת, Psyop. מדובר על פולחני הקרבת הקורבן העתיקים בפולחני פוריות האדמה של האלה (הילארי קלינטון?) והממלכה התת קרקעית שלה, כל אלה מוחלפים בתפיסה המודרנית העדכנית של האנשים בבונקרים המדוברים וסגידת התקשורת להיאלרי קלינטון.

הלוחמה הזאת אולי מכתימה את הדמוקרטים, אך גם את המידע האמין שנאסף על אפשטיין ורשתות הסרסור בקטינות שלו בקרב האליטות.

נשאיר אותכם עם הדברים, ועד הפעם הבאה, אל תאמינו בכלום עד שלא הוכחתם בעצמכם.