טראמפ, ההשבעה, והיקום הרב-מימדי:

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

טראמפ בנאום הפרידה איחל לממשל הנכנס בתחילת דבריו הרבה מזל והדגיש כי זאת מילה חשובה. מעניין שהוא בחר במילה המתאימה יותר למשחק קוביות.

מאז שיצא, ועד היום, ניכרת השפעתו הרבה של סרט המטריקס על התרבות והתודעה האנושית בזמננו. אנשים רבים לא יכולים שלא לתאר את המציאות בה הם חיים כמטריקס. כולם רוצים לצאת משגרת החיים היום יומית ולהרגיש חלק מקבוצה סגורה וקטנה של ״נבחרים״ אשר יודעים את הסוד העומד מאחורי הקלעים של המציאות. תפיסה פסימיסטית שכזו אינה מאשרת את הקיום בעולם כדבר ראוי ומחפשת מפלט לברוח, כאשר בקצה לא פעם עומדים להם האשפים, השרלטנים, והרמאים, ולפעמים סתם סוחר הנייס גאי שלך.

אך לאחרונה מנצנץ לו רעיון חדש המצא חן יותר בעיני, ואישית אני מקווה שהוא ייקח בעתיד את הבכורה. אני מדבר על היקום הרב מימדי (multi-verse). לא עוד שני רבדי מציאות של נאורים ובורים, של מי שנדרס תחת המערכת ומחפש מפלט בבריחה מהמציאות ויודעי סוד, אלא הפעם יקום עם מספר בלתי מוגבל של עולמות מקבילים לו. הרעיון מגיע אלינו ככל הנראה ממכניקת הקוואנטים העוסקת בחלקיקים בקנה מידה קטן ביותר המתנהגים בצורה שונה מהמכניקה הקלאסית הידועה לנו של ניוטון.

נראה לי שהאירוע אשר יתרחש מחר הוא אולי ההזדמנות הטובה ביותר להציג את הרעיון המדובר. מחר תתקיים ההשבעתו של הנשיא הבא בארה״ב, ולקראת האירוע מתבצעים כל מיני הכנות שבפני עצמן הן לא פחות מיוצאי דופן. אולי הבולט שבהם הוא מצב החירום אשר הוכרז על וושינגטון הבירה, והכנסת עשרות אלפי חיילי המשמר האזרחי לשמור על האירוע, זאת בזמן שכל מתחם הקפיטול, היכן שתהיה ההשבעה, מגודר ומפוקח. עד היום בדרך כלל באירוע שכזה, ועוד לא בתקופת קורונה שבה לא אמורים להגיע אנשים ממש, נמצאים בשימוש כ-5,000 חיילים, הפעם מדובר על סדר גודל של 30-35 אלף, ויש האומרים אפילו יותר.

שני זוגות עיניים מסתכלים בדיוק על אותו אירוע, ועל אותם הכנות, אבל כל אחד נמצא במימד אחר, מפרש את המציאות אחרת. אחד גורס שכל החיילים וגדרות נועדו לתפוס על חם את מי שגנבו את הבחירות, כפי שדובר רבות על ידי קיו אשר כתב כי לא תהיה דרך אחרת מאשר שימוש מלא בצבא. בעצם, ביידן והדיפ סטייט צועדים למלכודת, צועדים לתוך תא הכלא שלהם, ואולי זה מסביר את הפחד הפתאומי שתפס אותם כי ייתכן ויהיו שם חיילים ״קיצוניים״ שיינסו לחבל באירוע. הצד השני גורס, בוודאי, כי בעקבות אירוע הפריצה לקפיטול שהיה לאחרונה, כל האמצעים הללו נועדו כדי לשמור על ביידן מפני הטרוריסטים של קיו-אנון. (העמדה שלנו כמובן היא שהיה מדובר באירוע דגל כוזב כמו הרייכסטאג).

ככל שנכנסים יותר לפרטים ולהכנות האירוע, כל דבר וכל צעד יכול להתפרש לכאן ולכאן. המצב הזה מזכיר מצב קוואנטי ידוע הנקרא סופר-פוזיציה. הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרודינגר, בהתבסס על עבודות קודמות כשל איינשטיין, מצא נוסחה המצליחה לתאר את מיקומם של חלקיקים קוואנטים, רק שהתשובה המתקבלת אינה חד משמעית כמו במכניקה הקלאסית שאנו מכירים, אלא שהתוצאה היא ״הסתברותית״ ויחד עם זאת נכונה. כלומר התוצאה יכולה לאמר בהסתברות מסויימת היכן יהיה החלקיק, ויש מרחב של תוצאות אפשריות. הדבר צרם עד מאוד לשרדינגר, ואף יותר לאיינשטיין אשר טבע בעקבות הגילויים כי ״אלוהים אינו משחק בקוביות״, (שזה מעניין, כי דווקא ישנם אלים כמו בהודו שאכן משחקים בקוביות).

איינשטיין האמין באל של שפינוזה, כלומר אל פנתאיסטי, אל שמזוהה עם הטבע אשר בבסיסו סדר תבוני וגאומטרי בלתי אישי העומד מאחורי הכל. על כן איינשטיין לא יכל להעלות על הדעת מצב של שרירותיות בעולם, אך חשיבה שכזאת היא גם שהובילה את שפינוזה לשלול את חופש הבחירה, כיוון שהכל כבר ידוע כפועל יוצא של חוקים ברורים, כמו בפיזיקה הקלאסית. אך לא כך הם הדברים בהתקלות עם מכניקת הקוואנטים. אם נלך למקרא אנחנו נראה שדווקא שם יש את התובנה שאיינשטיין לא הצליח להבין, והיא כי אכן יסוד שרירותי הוא העומד ביסוד העולם, ״נֹטֶ֣ה צָפ֣וֹן עַל־תֹּ֑הוּ תֹּ֥לֶה אֶ֝֗רֶץ עַל־בְּלִי־מָֽה׃״ (איוב, כו ז). וכך העולם בתחילת ספר בראשית, נברא מתוהו ובוהו. מרחב שרירותי שכזה הוא בעצם מרחב שמאפשר יצירה, וחופש בחירה.

פיזיקאים רבים ניסו להתמודד עם התהום הפעורה שפתאום נפערה מול הפיזיקה הקלאסית, וניסו לפרש מה פשר התופעה הקוואנטית. הפרשנות הרווחת ביותר היית שייכת לאסכולת קופנהאגן של נילס בוהר, והיא סברה כי בעצם החלקיק נמצא במרחב של אפשרויות בהם הוא יכול להיות (סופר פוזיציה), ורק כאשר אנו מודדים אותו הוא ״קורס״ לתוצאה אחת שבה הוא נמצא. שרדינגר נבעת מרעיון זה, וכנראה אף בצדק. בתגובה הוא יצר ניסוי מחשבה בנסיון להפריך את התובנה, ושאל מה יקרה אם יהיה חתול בקופסא יחד עם חלקיק רדיו אקטיבי בעל הסתברות מסויימת להתפרק, בעוד גלאי קרינה המנטר את החלקיק יהרוג את החתול אם אכן הוא מתפרק. במקרה כזה שרדינגר שואל האם ניתן להעלות על הדעת שהחתול אשר אינו בעל תוקף לחוקים הקוואנטים העוסקים בחלקיקים קטנים מאוד, כעת נמצא בסופר פוזיציה שבה הוא גם חי וגם מת?

תשובה מעניינת יותר לפתור את הבעיה היא תפיסת היקום הרב מימדי. במקרה זה, אין קריסה של מרחב האפשרויות לתוצאה אחת, אלא כל האפשרויות מתקיימות ביקומים מקבילים. אי לכך, אם הדבר נכון, אנו בעצם נמצאים ביקום בעל עולמות מקבילים לאין שיעור. באחד מהם החתול חי, בשני הוא מת, ועד שלא נסתכל לא נדע באיזה מהם אנו נמצאים. דווקא תפיסה שכזאת עלולה לחזק יותר את רעיון חופש הבחירה, במקום המציאות המדכאת של שוכני המטריקס, בה הם נתונים לגורל אכזר הפועל באופן מכני. גורל הרומס אותם עם גלגלי השיניים המניעים את המערכת, כאשר הגאולה היחידה באפשר היא אולי ידע על המקור שלנו מחוץ לאותה מערכת ובריחה. במקרה זה העולם הרב מימדי לא עוסק בדעת כזאת או אחרת, יותר בבחירה, יצירה ומעשים בנסיון להביא את העולם למקום טוב יותר.

בעולמנו הקונספירטיבי יהיו מי שלא ירצו לצאת מסרט המטריקס, הקונספירציה תמיד גדולה יותר משניתן לשער, אין משהו שאינו חף מהשפעת המטריקס, כל מי שמטיל בכך ספק הוא הסוכן סמית׳, ובעצם ההתעסקות הקונספירטיבית הופכת יותר לפאתולוגיה המאפשר את הנתיב הקצר ביותר לשחזור טראומות מהעבר. לא כך עם ה-Multi-Verse, שם דווקא ייתכן ואנו יכולים לפרוץ לעולם מקביל ולשנות כיוון, לבחור כיצד אנו ממפים את המציאות בה אנו חיים במרחב עצום של אפשרויות.

מימד קוואנטי נחשף באופן שבו האל המקראי יוצר בעזרת הדיבור סדר בתוהו ובוהו, בורא את העולם יש מאין, ונותן לאדם להשתתף ביצירה שלו, כאשר אל מול התהום שיצאו ממנו כל החיות והצמחים, מגיע האדם לתת להם שמות, שמות שהוא ייבחר, לא שמות שמקודדים חזק בתוך המערכת ואינן ברי שינוי, לא נוסחואת גאומטריות דטרמיניסטיות כמו אצל שפינוזה, במקום כל זה מציע לנו המקרא, יצירה. גם חז״ל לא פעם העלו שאלות בדבר טבעו הקוואנטי של השפה (ראו תוספת בסוף ההודעה).

וזה מביא אותנו להיום. עולה השאלה, מה יהיה מחר? או בימים שלאחר מכן? האם אכן אנחנו נחיה בעולם שבו המפלגה הקומוניסטית הסינית משלימה השתלטות על ארה״ב, עולם בו אנו מתרגלים לחיות במחתרת מחוץ למסדות של אוליגרכיית עמק הסיליקון, ולחיות כנוודים בגלות מחוץ לחומות התקינות הפוליטית, כל זאת בעוד ה״הצלחה״ הדמוקרטית בניו יורק וקליפורניה מתפשטת לשאר ארה״ב, וריקבון והתפוררות החברה המערבית מעלה הילוך? עולם שבו אנו הכופרים הנרדפים על ידי האינקוויזציה, ליצני החצר האפוקליפטים המעבירים את הזמן בלצחוק ולבלף בתוך התוהו ובוהו החברתי ושקיעת המערב?

או שייתכן ואנו עוברים לעולם מקביל? עולם מקביל שבו בעצם המשמעות של כל ההכנות לקראת ההשבעה הם שהצבא הופעל על ידי צו נשיאותי מיוחד של טראמפ, כאלפיים מחיילי המשמר הושבעו להיות מרשלים בשביל להגן על החלטות בתי המשפט לעצור את מי שגנבו את הבחירות בשיתוף פעולה עם סין, ובעצם מתקדמים צעד נוסף לסגור על הדיפ סטייט? הרי בסופו של יום, היה זה טראמפ שהכריז על המצב חירום, ויועץ המודעיני שלו הכריז במפורש כי סין התערבה בבחירות בעוד סוכניות הביון ניסו להשתיק זאת על אף שזה נכון כדי לא לעזור לטראמפ.
https://t.me/conspil/4265

שאלה… אנו בהחלט במצב קוואנטי שכזה, ואם ללכת לפי פרשנות קופנהאגן, כל שעלינו לעשות הוא לצפות במאורע שיקרה מחר ומרחב האפשרויות יקרוס לאירוע שייקבע את המשך הדרך, או במילים של Q, להכין פופקורן לקראת מה שהולך להיות. יחד עם זאת, אם ישנה האפשרות לפרוץ החוצה לעולם מקביל, כיצד הקסם הזה נעשה?

מפה והלאה אני לגמרי נודד במרחב מוחלט של השערות, אבל אולי, רק אולי זה נעשה דרך הדמיון והיצירה. אולי דרכם אנו יכולים לפתוח צוהר לעולם אחר שאנו יכולים להעלות על הדעת אם כי לא להסביר לפרטי פרטים לגמרי עד הסוף. אולי כפי שהיה ב2016, כאשר דרך, בין היתר, מתקפת ממים על הדמיון הקולקטיבי של המרשתת יחד עם תקשורת ותרבות מקבילים, העולם הצליח לפרוץ ליקום מקביל בו הסדר העולמי יורד למחתרת בארה״ב ופתאום הופך לדיפ סטייט (מדינת העומק), ועל ידי ההגדרה החדשה שנתנו לו, הפייק ניוז בעצם נהיה השם שניתן לרשתות כמו ערוץ 2 וסי.אן.אן הבולשביקים ולא ההפך. עולם בו מטה הנחש של משה אוכל את הנחש של קוסמי הפרעונים, שכן אברבנאל כבר פרש בזמנו את הנחש ככוח המדמה באדם. ואולי כבר אז, יצאנו משעבוד של פרעונים ״נאורים״ בעלי תפיסת המטריקס, ופרצנו החוצה ממצריים לעולם מקביל.

ואם אתם רוצים להוסיף עוד קצת אבק כוכבים לרובד הקוואנטי של האירועים אליהם אנו שועטים, כל שצריך הוא לקרוא את פרשת השבוע. פרשת בא, השלישית בספר שמות המתארת את סיומן של עשרת המכות וההכנות לקראת הפרשות על יציאת מצריים. במכות עצמן אנו פוגשים את מכת חושך המזכיר את ההחשכה עלייה מדבר קיו שיהיה חלק מההליך בו מטפלים בדיפ סטייט, ואז מכת בכורות המתוארת עם השורש ״נגף״ של ה׳ אשר פוסח על בני ישראל. ייתכן והעולם המקביל הזה קיים, ולכן כפי שכתבתי במאמר המערכת הקודם, אנו משאירים את הצינור הזה של קיו להיוז זמין בעברית, אולי גם כדי שהעולם המקביל הזה עדיין יישמר בגדר אפשרות, ובתקווה שנוכל לעשות קפיצה קוואנטית להגיע אליו.

אך גם אם לא, אין זה סוף העולם, או שדווקא כן, ואם כך, הכי חשוב לצחוק ולהנות מזה, כי, ותזכרו את זה היטב, מי שיידע לצחוק, יינצח את מלחמת התרבות, וזאת המלחמה המכרעת לטווח הארוך.

תוספתא:

גם חז״ל בתלמוד עמדו על המימד הקוואנטי של השפה. מאמר מעניין שנמליץ לכם בנידון:
https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/2222653/jewish/Quantum-Talmud.htm

דוגמא מתוך המאמר – במסכת גיטין ע״ו למשל, מעלים אפשרות בה אדם יוצא לקרב ומסכם עם אישתו שאם הוא מת, אינו חוזר, היא תהיה גרושה ויכולה להתחתן עם מישהו אחר. עולה השאלה, מה אם הוא מת והיא עוד לא יודעת, האם עכשיו היא גרושה או נשואה? שכן לא ניתן להיות נשואי לאדם מת, אך מצד שני, היא לא יודעת ולא עבר הזמן המוסכם. פתאום היא נמצאת במצב של סופר-פוזיציה, גם נשואה וגם גרושה.

– אדנדום.

כל השנים במרחב הקונספירטיבי, הפחד מספר אחד, ובטח בארה״ב, היה שיכיריזו על משטר צבאי, וישתמשו ברשות החירום FEMA כדי לאסוף אזרחים פטריוטים למעצר במחנות ריכוז. בעצם המצב הקוואנטי בו אנו נמצאים עם יום ההשבעה הוא תמונת מראה. האם ביידן יושבע וימשיך את המגמה שהחלה עם שריפת הרייכסטאג שהתגלמה בפריצה לקפיטול ואשר נתנה את כל התירוץ לסגור את הברז לטראמפ ועוקביו ברשתות חברתיות עם קריצה לצעדים קיצוניים בהרבה, או שנצפה בעולם המקביל בו בעצם פורים יחזור על עצמו, והעץ שממנו המן רצה לתלות את מרדכי היהודי, ישמש בסופו של יום לתלות את המן, כך שאותה רשות חירום, FEMA, היא זאת שבעצם, תחת המשטר הצבאי, תעצור את הדיפ סטייט?

מגילת אסתר, פרק ט׳.
כט וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת-אֲבִיחַיִל, וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי–אֶת-כָּל-תֹּקֶף: לְקַיֵּם, אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת–הַשֵּׁנִית.

"השנית…"

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר.