מוטי קרפל, פייגלין, בנט והמהפכה האמונית שהתרסקה

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

משה איפרגן:

מוטי קרפל, פייגלין, בנט והמהפכה האמונית שהתרסקה.

הערה: אני זורק תובנות-סיכום של אחרי בחירות, שאולי עוד נחזור עליהן בקרוב.

קרפל הוא מי שהכניס למגזר הדת"לי את התפיסה שהגיעה העת למנהיגות אמונית. תפיסה הגליאנית של ההיסטוריה הצופה את העתיד כהכרח. זה יותר ז'אנר תיאולוגי מאשר הגות ראויה לשמה.

בראשית הדרך הוא פעל עם פייגלין ב"מנהיגות יהודית" בליכוד ולאחר מכן עבר לתמוך בבנט-שקד, כמייצגי שלב חדש של המהפכה האמונית.

זהו ראיון מפברואר 2016 שבו קרפל מסביר מדוע עבר מתמיכה בפייגלין לתמיכה בבנט בהתאם לתפיסת המהפכה האמונ.

בחירות האלה, ההתמודדות של פייגלין ובנט הייתה התמודדות של שני נציגיו של קרפל בפוליטיקה. תוצאות הבחירות הן התרסקות של תפיסתו של קרפל. אבל אל דאגה, מאחר ומדובר בז'אנר משיחי, אין מצב להודאה בטעות. העובדות יצטרכו לארגן את עצמן בהתאם לתיאוריה, לא ליהפך. הודאה בטעות כמוה כהמרת דת.

מדוע דווקא מהמגזר הדת"לי צמחו התפיסה והפוליטיקה הזאת?

הפרשנות שלי: הפער שבין המגזריות העמוקה מצד אחד, לבין לאומיות חזקה ותרומה עצומה למדינה יוצר מצוקה אמיתית. הרצון לראות את המגזריות כלאומיות מלאה פותח פתח לתיאוריות בשורה: הנה, אנחנו נהיה הבשורה הבאה של העם, ובכך המגזריות והלאומיות יגיעו להשלמה מלאה. כלומר, תפיסת המהפכה האמונית יושבת על רצון אמיתי לבטל את הפער שבין המגזריות ללאומיות בקרב מגזר קטן, אך מרכזי.

תגידו לי: מה החפירות הנישתיות האלה לך בשעת לילה מאוחרת זאת?

ובכן, על הדבר הזה רבע מיליון קולות של גוש הימין ירדו לטמיון!!!

התפיסה הזאת, קרי של מגזר שדרך הפוליטיקה יגאל את העם ויביא לו בשורה היא אסון פוליטי.
הפוליטיקה בדמוקרטיה היא של מו"מ, של תן וכך, של אילוצים, של וויתורים ושל הרבה דברים שלא הולכים יחד עם בשורות אמוניות שלימות וסגורות. אם יש לך תפיסה שהיא סוג של תפיסה דתית בפוליטיקה, הרי שכל פשרה תיתפס בעיניך כפגיעה באמונה. וזה לא משהו שתעשה, ולכן בטטחו ארוך זה לא יעבוד. והקטע הוא, שפייגלין ובנט הם לא איזה פיגורות שאין להן ים חלופות הרבה יותר מוצלחות. לסכם: אם הימין החדש לא יעבור בסופו של דבר, אני מתפלל שיילמד הלקח הפוליטי במגזר.

ראבאכ, לשרוף רבע מיליון קולות בבחירות? וזה אחרי 125 אלף בבחירות הקודמות?

אם מגזר רוצה מפלגה הוא צריך לדעת את מגבלותיה ולא לצפות מהפוליטיקה ליותר ממה שהיא יכולה לתת. התובנה הזאת היא קריטית לגוש הימין בעידן הזה. וזה מאמר שלי מינואר השנה.

מקור לשרשור הציוצים:

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *