לא תגידו עשב שוטה, נער גבעות הוזה, כן? הפרופסור המכובד קורא למלחמת אזרחים, לא פחות ולא יותר!
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
פרופסור דניאל בלטמן, היסטוריון הראשי של מוזיאון גטו ורשה, ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. לא תגידו עשב שוטה, נער גבעות הוזה, כן? הפרופסור המכובד קורא למלחמת אזרחים, לא פחות ולא יותר!
"מי ינהיג את המרי?" זועקת הכותרת בעיתון לאנשים המטורללים:
"לו היה היום משמאל לליכוד מנהיג בעל שיעור קומה, הוא היה יוצא אל מול המחנה הגדול של חרדי קריסת הדמוקרטיה הישראלית ואומר דברים ברורים: אנחנו בדקה ה–89 שלפני השבר האפוקליפטי [טוב, יש לנו איזה 11 דקות] אם לא נתארגן מבעוד מועד, מה שהיה לא יהיה עוד. ואם הדרך לשם מצריכה תובנה שמשמעותה שבירת כל הכללים הישנים והתארגנות למאבק שונה מכל מה שידענו בעבר — יש להתארגן לכך מבעוד יום"
והוא מסתמך על גדולים ומכובדים, בכל זאת היסטוריון:
"אברהם לינקולן, מדמויות המופת של ההיסטוריה המודרנית, הוביל את עמו למלחמת אזרחים עקובה מדם, ועדיין… נחשב היום לאחד מגדולי מנהיגיה, דמות מופת שדורות של אמריקאים מתחנכים לאורה… לינקולן נהפך לסמל חשוב משום שניחן ביכולת שאין היום לאף מנהיג פוליטי בישראל, המבין את הסכנה הגדולה העומדת בפני הדמוקרטיה החבוטה, אך אינו מעז לומר את הדברים האלה בפני המחנה הגדול שהיה מוכן לצאת ולהגן עליה – לומר אמת לבני עמו.
…שואל לינקולן, מהי סמכות הממשל לכפות נורמות מוסריות על חלקים בחברה השוללים את הנורמות האלה ולצאת למלחמה בשמן? ובהשלכה למציאות כאן: מהי סמכותם של שומרי הדמוקרטיה הליברלית הישראלית לקום ולהיאבק, גם במאבק אלים, נגד אלה הרוצים לכונן נורמות אחרות, לשבור ולשנות את המציאות שהתקיימה ב–70 שנותיה של המדינה?…כאן לינקולן עושה את ההכרעה הגדולה שלו כמנהיג בעל שיעור קומה היסטורי:
"אם ברצון האלוהים שהיא (מלחמת האזרחים, ד"ב) תימשך עד שכל העושר שנערם ב–250 שנים של עמל ללא תמורה של המשועבד (העבדים, ד"ב) יחרב כליל, ועד שכל טיפת דם שהוקזה בשוט תיפרע בטיפת דם שתוקז בחרב, כמו שנאמר לפני 3,000 שנה, עדיין יש לומר: 'מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו'" (תהילים, יט, 10)… וכך הוא עשה.
כל קונפליקט אלים בחברה שמתפתח למלחמת אזרחים, יסודו במאבק על נורמות וערכים… אבל כשצד אחד מדיר קולקטיב גדול מנורמות היסטוריות מקובלות ומנסה לקבע במקומן הגדרות חדשות, תוך כדי עשייה אלימה, חייבים אלה המאמינים כי "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו", כפי שהאמין לינקולן, לקום ולעשות מעשה.
מלפיד, גנץ, גבאי, לבני, ברק, יעלון או כל מנהיג/ה אחר/ת שטרם יצא לפני המחנה ואמר את שצריך להיאמר, יש לצפות שיפסיקו להתבזות ולהטעות את כמחצית מהישראלים. אלה מרגישים, בתסכולם הרב, כי הם עומדים למצוא את עצמם בקרוב במדינה שבה חלומם יתמצה בתקווה שילדיהם ונכדיהם יהגרו לאוסטרליה, לאנגליה או לקנדה. אבל לא יודעים באמת כיצד לעצור את הקטסטרופה המתרגשת עליהם.
מהמשבר הגדול בסוגיית העבדות בארה"ב נחרת בזיכרון במיוחד המקרה של ג'ון בראון… באוקטובר 1859 הוא פרץ, בראש 22 מאנשיו, ובהם ששת ילדיו, למחסן נשק בווירג'יניה, במטרה לצייד בנשק את תומכיו ולהקים בהרים מחנה מקלט לעבדים. הוא נתפס, נשפט והוצא להורג בדצמבר 1859.
בראון הפך במורשת האמריקאית לדמות מופת של איש הנוקט אקט של מרי אזרחי למען הגשמת מטרה נעלה. כמה משפטים מנאומו האחרון בבית המשפט ראוי שייחרתו במוחו של כל מי שמחפש את הדרך הראויה להתייצב מול האפלה היורדת על חיינו כיום…לו יקום בינינו מנהיג שיידע לדבר דברים ברוח זאת, הוא יהיה זה הראוי מכולם לעמוד בראש מחנה הג'ון בראונים, שייצא למאבק על קיום הדמוקרטיה הישראלית.
מקור הפוסט:
פרופסור דניאל בלטמן, היסטוריון הראשי של מוזיאון גטו ורשה, ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. לא תגידו…
Geplaatst door Esther Brand op Maandag 4 februari 2019