היה מאוד מעניין בתקופה האחרונה ביוטיוב

היה מאוד מעניין בתקופה האחרונה ביוטיוב.

בשבוע שעבר, קרל בנג'מין הבריטי מערוץ "סרגון מאכד" (800,000 מנויים ביוטיוב), הועף בפתאומיות, לאלתר, ללא התרעה ומבלי שהפר את חוקי פלטפורמת מימון ההמונים המפורסמת 'פטראון'. הדבר הוביל לנטישה המונית של הפלטפורמה ע"י גולשים זועמים, דבר שפגע בעשרות יוצרים נוספים שהפלטפורמה היא מקור הפרנסה שלהם. כמו כן, המקרה גרם לתגובות גם ברחבי "רשת האינטלקטואלים האפלה", כולל מפרופ' ג'ורדן פטרסון, דייב רובין, סאם האריס ואחרים. פרופ' פטרסון עדכן שהוא חבר עם עוד אנשים מוכשרים בכדי להקים מערך אלטרנטיבי של פלטפורמות רשת – לא רק למימון המונים, אלא גם לפייסבוק, יוטיוב וכו' שבהם חופש הביטוי הוא ערך מקודש, וכל מי שלא מתיישר עם דוקטרינת סתימת הפיות של השמאל הקיצוני יוכל ליצור ולהשפיע על קהל של מיליונים מכל רחבי העולם, ללא הגבלה.

קרל הסביר בסרטון לפני כמה ימים למה האשמות השמאל כנגדו מופרחות מיסודן. אהבתי שהוא פתח עם סבר עומק על ה"אני מאמין" שלו והסיבה והמטרה של הערוץ שלו – שמאוד מזכיר לי את שלי. בזמן שאני יושב על כתפי ענקים כשאני מכנה את תפיסת עולמי "ליברליזם קלאסי", הוא מכנה תפיסתו כ-"ליברליזם אנגלי", אבל המשמעות זהה כמעט לגמרי.

לאחר שצפיתי בסרטון הזה, האלגוריתם של יוטיוב שלח אותי לריאיון שקרל קיים יום למחרת עם הלורד הברון מלקום פירסון, חבר בית הלורדים (הבית העליון של בריטניה) וממנהיגי מפלגת "יוקיפ" (מפלגת העצמאות של הממלכה המאוחדת) שהובילה את יציאת בריטניה מהאיחוד. הנושאים היו מסקרנים ונסובו, באופן לא מפתיע, בעיקר סביב החיבור המרושע בין השמאל הקיצוני לדוקטרינת התקינות הפוליטית שמשתיקה כל דיון קונסטרוקטיבי ושפגעה ישירות בפרנסה של קרל. כמו כן הם שוחחו על השתלטות המהגרים המוסלמים על ערים בבריטניה והשפעתם הקשה על התרבות והביטחון האישי במדינה. תרשו לי לשתף אתכם בסיפור המדהים של הלורד פירסון, כשענה לשאלה של קרל על איך הם הגיעו למצב הקשה הזה עם השמאל?

לורד פירסון:"במהלך שנות ה-80, ישבתי בוועדה שסיננה ואישרה את כל קורסי ההכשרה של המורים במדינה. זו היתה "המועצה הלאומית למצוינות אקדמית". עשיתי את זה בהתנדבות, לא קיבלתי דבר בתמורה. אבל כן מוניתי לגזבר, אז היתה לי השפעה מסוימת בסוף. והצלחתי בסוף לשבת כחבר בוועדה. אני חושב שזה היה ב-1984, בוועדה שאישרה את חומרי הלימוד להכשרת כל המורים שלנו. אם אתה רוצה לתקוף תרבות, כפי שעשו הסובייטים שהשקיע המון כסף בזה, אתה תוקף את קורסי הכשרות המורים. שם נמצא שורש התרבות. והייתי בהלם מוחלט לגלות שעד שהסתננתי אל תוך הוועדה שמורכבת ממרקסיסטים גלויים, זה היה מרוח על כל קורות החיים שלהם. זה היה בענף ההשכלה הגבוהה שכולל את האוניברסיטאות, היכן שכל הכשרות המורים מתבצעות. נוהל העבודה הרשמי שלנו שעלינו להחדיר לכל תוכניות הלימודים את נושאי המגדר, הגזע והמעמד. וזה עבד ככה 10-15 שנה עוד לפני שהצטרפתי. זו היתה אחת הסיבות שהתקרבתי אל ראש הממשלה דאז מרגרט תאצ'ר. מכיוון שאני דיווחתי לה על זה, והיא הזדעזעה. היא רצתה לסגור את כל הכשרות המורים ברחבי המדינה. אבל היא סולקה מתפקידה לפני שהצליחה ליישם את הרפורמה. אני חושש שמתוך זה הגיע התקינות הפוליטית. תחשוב על זה: מגדר, גזע ומעמד. זה גאוני. פשוט גאוני… זו הסיבה שכל כך חשוב להחזיר את חופש הביטוי. שניתן יהיה לומר מה שאנחנו רוצים, גם אם זה לא נכון. ואין עוד פגיעה אנושה יותר בזכות הביטוי כמו בדיון סביב נושא האיסלם. זה הפרויקט הראשון במעלה לדעתי".
עד כאן "מקרל מאכד".

כשישבתי ולמדתי למה בדיוק השמאל כל כך מתעב ומפחד מסטיב באנון, למדתי להכיר עוד שדרן יוטיוב ממש כישרוני בשם דייב קולן האירי שמשדר ממדינת הולדתו – אירלנד. דייב קיים לאחרונה ראיון מאוד מעניין של שעה וחצי עם עיתונאי וסופר אירי-שמרן בשם ג'ון ווטרס, לרגל צאת ספרו החדש של ווטרס "תחזירו לנו את הכבישים הרעים". צמד האירים שוחחו על השלכות הקשות שהיו להצטרפות אירלנד לאיחוד האירופי, על השינויים התרבותיים העצומים שהמדינה עוברת לאור גלי ההגירה וניצחונות השמאל הקיצוני על הימין ורמיסת כל ערכי השמרנות. לצפות באנשים שמאמינים בדיוק במה שאני מאמין, קודם היו אלה שני בריטים שמרנים ואז שני אירים שמרנים, זה לא משהו שהיה אפשרי לדעתי עד לפני כמה שנים. שלטון השמאל הקיצוני במוסדות התקשורת בכל רחבי העולם המערבי היה כמעט אבסולוטי. כמובן שיש להם עדיין מונופול שם, אבל כפי שאפשר לצפות לבד, בכל רחבי האינטרנט שמתפרס בכל רחבי העולם, האנשים הפשוטים, בעלי ההיגיון הפשט והשכל הישן, הימין המסורתי, השמרן, הליברלי הקלאסי עולים ועולים חזק, ומיצרים אלטרנטיבה אינטלקטואלית מובהקת לפייקניוז והזבל האינדוקטרינרי שמפיצים אנשי השמאל הקיצוני. ככל שעובר הזמן, יותר אנשים יתחברו לרשת אם באמצעות הניידים ואם במחשב. ומכיוון שיש הרבה, כהרבה יותר שמרנים וימנים משמאלנים קיצונים, יותר אנשים כמו דייב וקרל יתחילו לשדר והרשת האינטלקטואלית האפלה רק תגדל ותתחזק.

את סטפן מולינוקס – פילוסוף קנדי שמשדר ביוטיוב, יצא לי להכיר דיי מזמן. הוא לדעתי סוג של "ליברטריאן קנדי" (כמובן שהוא גם מזרם הליברליזם הקלאסי הימין-כלכלית/חברתית), אבל לא חיפשתי איך הוא מעדיך להגדיר את עצמו. השבוע הוא פרסם סרט דוקומנטרי מאוד איכותי, מבחינת מוזיקה, והצילום באיכות גבוהה במיוחד, באורך שעה בנושא: "פילוסוף בפולין – מצעד 100 שנות עצמאות". זה הסרט הדוקומנטרי הראשון של סטפן והוא נוצר באמצעות מימון המונים. בסרט סטפן מספר על ההיסטוריה העגומה של פולין, על רגשות הלאומיות, החירות והחופש במדינה ואיך שהם השפיעו עליו (דיי חזק למען האמת). הוא מספר על החשד העצום הטבעי שקיים אצל תושביה השמרניים של המדינה כלפי השמאל הקיצוני, ועל בית הקפה של ליברטריאנים שאירח אותו ובו הם דיברו בלי הפסקה על פילוסופיה, רעיונות, פוליטיקה והיסטוריה בלי הפגנות וצרחות מחוץ כמו שעשו לו כשהגיע להרצות בניוזילנד, אוסטרליה וארה"ב. מעולם לא שמעתי את הסיפור של פולין מזווית אוהדת, אלא רק מזווית השמאל הקיצוני. מאוד נהניתי מהסרט.

אזכיר גם את שדרן היוטיוב פאול ג'וזף ווטסון, שדיבר השבוע בקצרה על תרבות המרד, ההטרלה/ההטרדה של בני דור ה-Z נגד תרבות הזעם של ילדי המילניום – דור ה-Y. הסרטון הזה מילא אותי תקווה ומאוד שעשע אותי: פאול מספר איך בני הנוער של היום במדינות שעליהן השמאל הקיצוני השתלט זה מכבר, מורדים במוסכמות ע"י אימוץ העמדות השמרניות/ימניות ביותר. פאול מספר שזה הרבה בזכות ההורים שלהם בני הדור שלי – דור ה-X, שחינכו כנראה את הדור "השמרן ביותר איי פעם". פאול מביא מגוון תגובות, קטעי ווידאו וציטוטים מכל רחבי הרשת ומסביר מה לדעתו קורה. חדשות טובות ומשעשעות ביותר. 

הטענה של פאול גרמה לי לחשוב על ההורים של הילדי השמאל הקיצוני המטורלל. וכשמחברים את הקטע של פאול עם מה שסיפר הלורד פירסון, מקבלים תמונת מציאות מורכבת ומעניינת.

*

מקורות:

[1] קרל בנג'מין, (ערוץ סרגון מאכד), 12.12.2018: על הגירוש מפטריאון וה"אני מאמין" שלו

[2] קרל בנג'מין, 13.12.2018: 36 דקות ריאיון עם הלורד הברון מלקום פירסון

[3] דייב קולן, (ערוץ 'מחשבים לעד'), 14.12.2018: ראיון של שעה וחצי עם העיתונאי והסופר ג'ון ווטרס

[4] סטפן מולינוקס, 15.12.2018: בסרט דוקומנטרי מאוד איכותי – "פילוסוף בפולין – מצעד 100 שנות עצמאות"

[5] פאול ג'וזף ווטסון, 17.12.2018: 9 דקות על תרבות המרד, ההטרלה/ההטרדה של בני דור ה-Z נגד תרבות הזעם של ילדי המילניום – דור ה-Y.

 


מקור הפוסט:

היה מאוד מעניין בתקופה האחרונה ביוטיוב.בשבוע שעבר, קרל בנג'מין הבריטי מערוץ "סרגון מאכד" (800,000 מנויים ביוטיוב),…

Geplaatst door ‎הליברל הקלאסי‎ op Vrijdag 21 december 2018

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *