החלטתי לבחון את מפא״י של בן גוריון על פי ההגדרה הקלאסית לפאשיזם של פרופ׳ שטרנהל

 

בשביל השעשוע האינטלקטואלי, החלטתי לבחון את מפא"י של בן גוריון על פי ההגדרה הקלאסית לפאשיזם של פרופ' שטרנהל שמופיעה בויקיפדיה. בואו נראה:

1. "הרמוניה חברתית – הארגון החברתי צריך להיות מבוסס על תאגידים (קורפורציות) של גורמים מקצועיים אשר ייצגו כל גורם בממשל החברה".
לחלוטין עומד. ההסתדרות, שייצגה את העובדים, יחד עם מועצות שייצגו את המעסיקים, היו חלק אינטגרלי בשיטת השלטון של מפא"י. התפקיד שלהם היה ברור – לאפשר לממשלה לשלוט במשק, כך שכל שינוי שהממשלה רוצה לעשות יהיה כרוך בשכנוע אדם אחד ולא מיליוני עובדים, מעסיקים וצרכנים.

2. "תיאום – תפקיד הממשלה במדינה הוא לפעול לתיאום בין כל הגופים המיוצגים בשלטון על מנת להביא להסכמה ביניהם". המשך ישיר של הקודם, אין מה לפרט. בתקופת הצנע זה התבטא באופן הניכר ביותר, כשהממשלה ראתה את עצמה בתור המתכננת הרציונלית שיודעת בדיוק כמה ביצים וכמה לחם אדם צריך לאכול בשבוע.

3. "עליונות המפלגה" – וואו, לחלוטין עומד. מי שלא היה שייך למפלגה התקשה לקבל פנקס אדום של חברות בהסתדרות, ומי שלא היה לו פנקס אדום… וול, שיילך לחפש. עבודה הוא לא ימצא, בטח שלא במגזר הציבורי.

4. "המדינה כערך עליון – קיימים רצון לאומי ומטרות לאומיות שהמדינה דואגת לקיומם. לפיכך יש למדינה ערך מוסף מעל לערכם של הפרטים המרכיבים אותה" – עומד לגמרי. ספציפית, הניכוס של הציונות בידי מפא"י וההמשך שלה לאחר קום המדינה, שימשו בתור הרצון הלאומי שבשמו הטילו צנע (לכאורה כדי לקלוט את העלייה), זרקו מזרחים לחורים בפריפריה, והטילו משטר צבאי על ערביי ישראל.

5. "המנהיג – המנהיג מגיע לשלטון בזכות תכונותיו המיוחדות והוא מורם מעם". עומד לגמרי. בן גוריון דיבר כל הזמן על התכונות הנדרשות ממנהיג (וייחס אותן לעצמו), וטען שהמנהיג צריך לדעת יותר טוב מהעם מה טוב בשבילו: "אני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם".

6. "התנגדות לדמוקרטיה, קומוניזם וליברליזם – הפשיזם דוגל בהגשמת יעדיו באמצעות הסכמה בין המרכיבים השונים של האומה, כאשר המדינה בראשות המנהיג והמפלגה הם הסמכות העליונה בתפקיד של פוסק אחרון". הכלל של ב"ג בבניית קואליציות היה "בלי חירות ובלי מק"י" חירות של בגין ומק"י הקומוניסטים לא היו לגיטימיים בעיניו. עם זאת, בן גוריון מעולם לא חשב על שלילת זכות הצבעה מיהודים. ערבים כמובן היו סיפור אחר, והותרו בפועל רק מפלגות לווין של מפא"י.

7. "אי שוויון בין בני האדם – הפשיזם גורס כי לא כל בני האדם נולדו שווים, ולפיכך ישנם אנשים שנולדו לעבוד את המדינה וישנם הללו שנועדו להנהיג" – עומד לגמרי. את המזרחים הוא כינה "אבק אדם", והרחיק אותם כמה שניתן ממוקדי ההשפעה.

8."מלחמה – המלחמה היא הגילוי הנעלה ביותר של האדם ומייצגת ערכים חיוביים ככוח, גבורה, הקרבה וכדומה – הפשיזם אינו מאמין בשלום. מדינה שאינה נאבקת תתנוון ותיכחד". בן גוריון דיבר שוב ושוב בעד המלחמה כמעצבת ומשפרת את העם, מוציאה אותו מהגלות והופכת אותו ליהודי חדש וחזק – יפי הבלורית והתואר.

כמו שאפשר לראות, מפא"י של בן גוריון עומדת בקלות כמעט בכל הקריטריונים, הרבה יותר מאשר כמעט כל גוף פוליטי רציני היום. חשוב מאוד להיזהר מפאשיזם היום, אבל חייבים לזכור שכבר היינו שם, והמצב היום טוב עשרות מונים מלפני כמה עשרות שנים. אסור להיכנע לרומנטיזציה שעושים לתקופה ההיא. במובנים רבים, היא הייתה חשוכה מאוד.

 

Image may contain: text

הקריטריונים מכאן

וצילום המסך מכאן

No automatic alt text available.

 


מקור הפוסט:

בשביל השעשוע האינטלקטואלי, החלטתי לבחון את מפא"י של בן גוריון על פי ההגדרה הקלאסית לפאשיזם של פרופ' שטרנהל שמופיעה…

‎Posted by Idan De Eretz on‎ שישי, 20 ביולי 2018

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *