אמיר פוסטר עבר על חוות הדעת של מומחה מתנגדי אסדת לוויתן: ׳האם מדובר באדם שמבלה את זמנו בקריאת ספרי פנטזיה ומדע בדיוני?׳

הידד למניפולציות השטחיות:

עברתי אתמול על חוות הדעת שכתב ריק שטיינר המומחה מאלסקה אותו הביאו מתנגדי אסדת לוויתן ונפלה לי הלסת. החלופה העדיפה מבחינתו לאסדת לוויתן הינה הקמת מתקן FLNG. כשראיתי זאת שאלתי את עצמי – האם מדובר במומחה שעשה מחקר מעמיק, או שמדובר באדם שמבלה את זמנו בקריאת ספרי פנטזיה ומדע בדיוני?

נעזוב לרגע שאני מריח שמתגלגל כאן מקרה "אמנון פורטוגלי" מספר 2. לא מבין איך בעיתונות מוצג שטיינר כפרופסור, זאת כאשר למיטב הבנתי למומחה אין בכלל PhD. נכון שבאוניברסיטאות בארה"ב מרצים מכהנים מקבלים מעמד של "פרופסור" (מבלי שיהיו PhD), אבל שטיינר פוטר מעבודתו באוניברסיטת אלסקה לפני שנים והוא בכלל לא דוקטור, אז למה לא לבדוק זאת ולקרוא לו "פרופסור"? מדובר בגניבת דעת, שכן בישראל נהוג כי פרופ' הוא אדם שעשה מחקר אקדמי רציני והוא לכל הפחות PhD. אני לא שופט את מקצועיותו של אדם על סמך תאריו האקדמיים, אך רצוי לדייק ואם אכן לא מדובר ב"פרופסור" (כפי שמוכר כאן בישראל) ולא בדוקטור, אז אפשר לתאר אותו כמומחה סביבתי או בכל תואר אחר שראוי עבורו. זה לא יוריד מסמכותו ואמינותו, רק יוסיף.

ולעניינו – אז מדוע הצעתו של שטיינר כל כך מופרכת?

1. אז מה זה בעצם FLNG? מדובר במתקן ימי צף שמפיק גז, מנזיל אותו ולאחר מכן פורק את הגז למכליות גז טבעי ענקיות שמייצאות את הגז לשווקי היעד בכל העולם.

2. מתי משתמשים ב- FLNG? נתחיל מכך שבשנת 2017 פעל מתקן אחד כזה במלזיה, באמצעותו מפיקים, מנזילים ומעבירים ליצוא כמות של 1.6 BCM בשנה. היתרון במתקן שכזה הוא שהוא חוסך בניה של מתן LNG יבשתי (בדרך כלל גדול מאוד). כך שאם יש מאגר קטן-בינוני רחוק מהחוף, אז ניתן באמצעות מתקן שכזה לפתח את המאגר (למטרות יצוא רחוקות) ובכך בעצם לחסוך את כל הצנרת התת-ימית הנדרשת ואת המתקן היבשתי העצום.

3. מדוע מדובר באופציה שמתאימה למאגרים קטנים ובינוניים? בגלל שמתקני הנזלת גז הם מתקנים שתופסים שטח גדול מאוד. במתקנים אלו מורידים את טמפרטורת הגז לפחות ממינוס 160 מעלות. הנזלת הגז מאפשרת לצמצם את נפחו פי 600-700 ואז ניתן להוליכו לכל רחבי הגלובוס באמצעות מכליות ייעודיות.

4. בשביל להמחיש את גודלם העצום של מתקנים אלו, ניקח לדוגמא את פרוייקט Prelude באוסטרליה שצפוי להתחיל את פעילותו השנה. מדובר במתקן הימי הצף הגדול ביותר שנבנה בהיסטוריה (!) אורכו כמעט חצי ק"מ (ארוך יותר מ- 4 מגרשי כדורגל) והוא שוקל פי 5 מאסדת לוויתן.

5. כל המתקן העצום הזה יכול להנזיל בשנה 4.9 BCM – פחות ממחצית מיכולת ההפקה, הטיפול וההולכה השנתית של פרויקט לוויתן. מכאן שרק בעבור השלב הראשון של פרויקט לוויתן, נדרשים על פי הצעתו ההזויה של שטיינר – 2.5 מהמתקנים הצפים הגדולים ביותר שאנושות בנתה מעולם. וזאת רק ההתחלה…מדוע?

6. מכיוון שנדרש להעביר את כל ה- LNG הזה לחוף (או לקרבתו). איך עושים את זה? לשם כך נדרש צי של מכליות ענק ייעודיות שישוטו הלוך וחזור ממתקני ה- FLNG ויבצעו 150 משלוחים בשנה, בשטח ימי שממילא רווי באינסוף ספינות סוחר ומכליות נפט שעושות דרכן מישראל ואליה בכל יום. וזה לא הסוף…

7. בשביל להפוך את הגז הנוזלי (LNG) בחזרה למצב צבירה של גז, דרושים מתקני גיזוז. אפשר לעשות זאת באמצעות מתקנים ימיים בשם FRGU, בדומה לאונייה שנמצאת היום מול חדרה (המגזזת) או באמצעות מתקנים יבשתיים גדולים. חלופה ימית תדרוש עוד לפחות שתי אוניות דוגמת האונייה המגזזת שנמצאת מול חופי חדרה, או כאמור מתקן יבשתי גדול באזור חוף דור.

באמת ובתמים, אני מתקשה להבין כיצד יועץ סביבתי בכלל מציע הצעה כזו ועוד בתור הצעה מעודפת. נתעלם לרגע מהעלויות האדירות של תוכנית שכזו ומאמינות האספקה של פרויקט כל כך מורכב עם כל כך הרבה משתנים. האם הוא לא חשב לעומק על ההיבטים הסביבתיים של תוכנית שכזו המערבבת בתוכה תנועה ימית אדירה + אינספור מתקנים ימיים מורכבים במקום הפתרון הפשוט, האמין והיעיל הקיים?
הוא לא יודע שבתהליך שכזה מאבדים כמויות אדירות של אנרגיה בתהליך ההנזלה? כמויות שיכולות להגיע לכ- 5-10 מהיקף הגז שיישרף סתם בתהליך שדורש כמויות עצומות של אנרגיה. זה בסדר עבור יצוא גז למקומות רחוקים, אבל במקרה כזה? פשוט לא מבין את זה…

הפתרון השני של שטיינר הוא הפקה באמצעות מתקן FPSO צף שלטענתו מקובל במאגרים דומים בעולם. שוב חזרה על מנטרה שגויה ושקרית. מדוע?
כי אין בעולם מתקני FPSO שמטפלים בגז במאגרים "עניים" בנוזלים כמו פרויקט לוויתן. יש 4 מתקנים שמטפלים בעיקר בגז, אך גם בהם כמויות הנוזלים גדולות משמעותית ממה שיש בלוויתן – זה בהחלט לא מה שמקובל כפי שהמומחה (ושומרי הבית) טוענים. מי שרוצה הרחבה יכול לעיין בפוסט בו התייחסתי לנושא זה (לינק בתגובה הראשונה).

עוד בעניין ה- FPSO – אתמול פורסם ראיון ב"גלובס" עם פרופ' סרג'יו קפוסטה, מרצה בטכניון ובעבר המדען הראשי של ענקית הנפט רויאל דץ' שטוען כי "אין עוד אסדות הפקה צפות לגז". עוד אומר פרופסור קפוסטה כי "מסובך מאוד לשים אסדה במים עמוקים, ולכן מקובל שהבארות הן במים עמוקים והאסדה במים רדודים. הייתי אומר שרוב העבודה של חברת רויאל דץ שבה עבדתי היא בדיוק זה. לחבר בארות תת-ימיות במים עמוקים לאסדות הפקה במים רדודים". פרופ' קפוסטה גם התייחס למערכת ההשבה של הבנזן (שמשום מה מתנגדי האסדה טוענים שהיא לא קיימת בעולם) "באלסקה למשל יש תקן שמחייב כמעט אפס פליטות בזנן – אז מתקנים מערכת השבה ואין פליטות בנזן" – בדיוק כפי שיהיה באסדת לוויתן שבזכות מערכת כזו פליטות הבנזן בה יהיו אפסיות עם מקסימות פליטות של 200 ק"ג בשנה.

(לינק לראיון בגלובס)

להרחבה בנושא ה- FPSO:

 

אתם כבר מכירים את זה, בעידן הפייסבוק והרשתות החברתיות כל בן אדם הופך מומחה וכל שמועה הופכת לעובדה. זה מסוכן וצריך להיזהר מזה. לצערי זה קורה גם עכשיו עם המחאה סביב הקמת אסדת לוויתן.

חברים כאן ביקשו שאתייחס לנושא, אז הנה כמה נקודות ועובדות שכדאי להכיר:

1. אסדת לוויתן תוקם כ- 10 ק"מ מהחוף, בשטח ימי הנמצא מול אזור חוף דור. מדוע הוחלט להקים את האסדה שם? משום שזה השטח שמדינת ישראל ורשויות התכנון של המדינה הקצו להקמת האסדה.

2. לתוכנית המתאר על פיה מפתחים את פרויקט לוויתן קוראים תמ"א 37 ח'. האזור בו המדינה החליטה כי ניתן להקים בו את האסדה, לא נבחר באופן רנדומלי. הוא נבחר לאחר אינסוף בחינות, תסקירים סביבתיים וכל בחינה של רשות תכנונית שאתם יכולים לעלות על הדעת. התהליך שהחל בתחילת העשור ונמשך במשך שנים רבות כלל עשרות רבות של מפגשים בוועדות התכנון המחוזיות, בוועדת תכנון הארצית, שימועים ציבוריים, שימועי התנגדויות. אתם תהיו המומים לראות את עשרות אלפי שעות האדם שרשויות המדינה השקיעו בישיבות והדיונים השונים, עד שהוחלט מהו המיקום האידאלי לאסדה. כנסו ותראו: (לינק בתגובה ראשונה)

נקודה חשובה נוספת, היא שעל פי תוכנית המתאר ניתן בכלל לטפל בגז בתחנה יבשתית ולא באמצעות פלטפורמה ימית. פתרון זה מקובל בעולם – למשל בהולנד, שם קיימים מתקנים הרבה יותר גדולים מהמתקנים שיהיו בלוויתן הנמצאים במרחק של ק"מ מאזורים מיושבים. במקרה של לוויתן מדובר כאמור במרחק של 10 ק"מ מהחוף.

3. לגבי זיהום אוויר – אנשי המחאה חוששים מפליטת בנזן. אכן מדובר בחומר מסוכן. ומה שקובע כאן הוא משך החשיפה אליו והריכוז שלו. הדלק או הסולר במיכל הרכב שלכם, מכיל בנזן. כמה? בשיעור של 1%. בקונדנסט שבמאגר לוויתן יש ריכוז נמוך משמעותית מהריכוז שיש ברכב שלכם (תכף אסביר לכם בדיוק מה זה הקונדנסט הזה).

4. אז אסדת לוויתן צפויה לפלוט בשיא ההפקה כ- 200 ק"ג בשנה (פחות מק"ג אחד של בנזן ביום). נעשה השוואה קטנה – במועצה האזורית חוף הכרמל (שבתחומה נמצא חוף דור) נפלטים בכל שנה 6,400 ק"ג של בנזן. פי 32 ממה שצפוי באסדת לוויתן הנמצאת 10 ק"מ משם. רק משריפה של פסולת חקלאית נפלטים בכל שנה 900 ק"ג בנזן באזור חוף הכרמל – יותר מפי 4 מפליטות הבנזן המקסימליות שצפויות מאסדת לוויתן. פי 4 יותר, אך בניגוד לפליטות מהאסדה פליטות אלו נמצאות בסמוך לבתי התושבים.

5. והכי חשוב – פליטות הבנזן מהאסדה בכלל לא יגיעו לחוף, אפילו לא קרוב אליו.

6. לגבי הקודנסנט – אז הקונדנסט זה בעצם סוג של נפט, רק שהוא קל יותר ונקי יותר לעומת הנפט הגולמי הכבד שמיובא לישראל. מה זה אומר? שהוא בעצם מאוד קרוב בתכונותיו לסולר (רק שבמקרה הזה מדובר בקונדנסט המכיל פחות בנזן ממה שיש אצלנו במכוניות). זה גם אומר שקל יותר לזקק אותו ולכן נדרשת פחות אנרגיה בתהליך הזיקוק (שזה דבר טוב).

7. לצערי כמויות הקונדנסט במאגר לוויתן הן נמוכות. המאגר נחשב "עני" בתכולת הקונדנסט שלו, כך שהוא יהווה רק 1% מסך הנפט הגולמי בו משתמשים בישראל. למה לצערי? כי מדובר במוצר טוב בהרבה מנפט גולמי מיובא, והדרך בה הוא יופק ויועבר לחוף היא הרבה יותר בטוחה משינועו באמצעות מיכליות נפט וגם בגלל שהוא שלנו. סוף סוף יש לנו נפט (קצת, לא הרבה), אז יש כאלו שקוראים לייצא אותו? ולהביא במקומו נפט אחר? עולם הפוך…

8. לגבי הטענה שאת רוב מאגרי הגז בעולם מפתחים באמצעות אסדות צפות מעל הבאר. זה פשוט לא נכון. מדוע? אכן יש היום בעולם יותר ויותר מתקנים צפים (קוראים להם FPSO), אך רובם המכריע משמש להפקת נפט ולא להפקת גז (!) על פי נתוני המגזין המקצועי Offshore Magazine בעולם יש 178 מתקני FPSO – אך רק 4 (!) מהם נבנו להפקת גז. בכל השאר אין בכלל גז או שיש גז נלווה (Associated Gas).

10. בשנת 2017 הכריזו בעולם 7 פרויקטים חדשים של FPSO. 6 מהם הם פרויקטים של מאגרי נפט. 1 מהם הוא של מאגר גז. נחשו היכן? בישראל – מאגרי כריש ותנין. עכשיו תשאלו מדוע מפתחים את כריש-תנין באמצעות FPSO? כי הגז שבו מכיל הרבה יותר נוזלים ביחס לגז שמופק ממאגר לוויתן, על כן זהו פיתוח אופטימלי בעבור מאגרים אלו. בדיוק כפי שתוכנית הפיתוח הנוכחית של מאגר לוויתן היא האופטימלית ביחס למאגר זה.

לסיום, אציין כי כל גורמי איכות הסביבה הפועלים במשרדי הממשלה השונים, בוחנים היטב את פיתוח הפרויקט, וכל צעד נעשה לאחר קבלת אישורים וביקורת צמודה. כל גורמי התכנון אישרו את התמ"א ואת תוכנית הפרויקט אחרי שנבחנו אלפי התנגדויות של התשובים ואפילו בגץ קבע בעת שדחה את עתירת המתנגדים כי "ההיבטים הבטיחותיים והסביבתיים הרלוונטיים נבחנו היטב".

ובנימה אישית, כאשר אנשים פועלים מתוך פחד ואומרים דברים כמו "אסון לאומי", "ירעילו את מדינת ישראל" יש לכך השלכות קשות על אנשים נוספים. זה נהיה מסע הפחדה כל כך רחוק מהמציאות והשמועות האלו גורמות לאנשים לחוות מציאות שאינה קיימת, ואפילו הפוכה לחלוטין למה שהגז מהשדה הזה יביא – אפס פחם ואוויר הרבה הרבה יותר נקי.

 

פרופ' סרגיו קפוסטו / צילום:פאול אורלייב

 


מקור הפוסטים:

הידד למניפולציות השטחיות:עברתי אתמול על חוות הדעת שכתב ריק שטיינר המומחה מאלסקה אותו הביאו מתנגדי אסדת לוויתן ונפלה לי…

‎Posted by ‎אמיר פוסטר‎ on‎ יום שלישי, 31 ביולי 2018

אתם כבר מכירים את זה, בעידן הפייסבוק והרשתות החברתיות כל בן אדם הופך מומחה וכל שמועה הופכת לעובדה. זה מסוכן וצריך להיזהר…

‎Posted by ‎אמיר פוסטר‎ on‎ שבת, 7 ביולי 2018

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *