פוסט מושקע של ׳הליברל הקלאסי׳ על פולמוס ילדי המסתננים בכלובים בארה"ב

פולמוס ילדי המסתננים בכלובים בארה"ב

גם הימין וגם השמאל מאוחדים בדעתם שלהפריד ילדים מהוריהם והשמתם בכלובים זה רע מאוד, ומאוד לא מוסרי. הסיבה היא מנהג שפיתחו כנופיות הפשע שהתמחו בהסתננות, בהן הם חוטפים ילדים ממשפחה אחת, ומצמידים אותם אל זוג מסתנני עבודה זר ששילמו להם עבור ה'שירות', במטרה לעקוף את החוק ולגרום בסופו של דבר לרשויות ארה"ב להעלים עין ולאפשר "למשפחה החדשה" להיכנס אל שיטחה. כלומר, רשויות ההגירה לא יודעים אם הילדים אכן שייכים להורים הללו, וגם כדי למנוע מקרי התעללות של מבוגרים/פושעים בילדים של משפחות אחרות, ההנחיה היתה שימתינו כל הילדים ביחד במתקן מסודר בממוצע של כ-6 שבועות, עד סיום הטיפול של רשויות ההגירה. כמובן שלהורים חסרי האחריות שניסו להסתנן, יש אפשרות לשוחח עם ילדיהם כל יום בזמן תקופת ההמתנה.

כלומר, החלופות הן או ילדים בכלובים או תמיכה בחטיפת ילדים. אותן כנופיות מכירות היטב את חוקי ההגירה של ארה"ב ונהנות משיתופי פעולה עם ארגוני שמאל קיצוניים ופוליטיקאים מקומיים של "ערי המקלט" למסתננים. (מקלט בפני החוקים הפדרליים נגד הסתננות).

חלום השמאל הקיצוני הוא עולם ללא גבולות. כלומר, ביטול מדיניות ההגירה כולה, ופתיחת השערים בפני קרטלי הסמים של דרום אמריקה, נוסף על מיליוני עניי דרום אמריקה שמעדיפים לקחת סיכון על חייהם וחיי ילדיהם ולזנוח דיקטטורה מושחתת עבור החלום האמריקאי.

יש שנהנים ויש שסובלים ישירות מתופעת ההסתננות.

מי שסובל הם כמובן משלמי המיסים האמריקאים מהמעמד הבינוני פלוס, שכבר היום נאנקים תחת עול המיסים הפרוגרסיביים. כשהמסתננים צעירים, הם אכן עובדים קשה בשלל עבודות, מרוויחים מעט ולא עולים הרבה למשלם המיסים. אבל כשהם מזקנים – ובעבודות השחורות האלה מזקנים מאוד מהר, הם הופכים לנטל עצום על מערכת הבריאות הזוועתית והמולאמת במימון משלם המיסים האמריקאי – והם לא משלמים אגורה במיסים. במשך עשרות השנים האחרונות, התופעה יצרה אלפי שכונות וכיסי עוני של מאות אלפי מסתננים בלתי חוקיים, שלא דוברים אנגלית. הקוקטייל הרעיל הזה של מחסום השפה, אי-הכרה חוקית מהמדינה, חיים בפחד קבוע מהלשנה או מרדיפת רשויות החוק, ותוך עבודה שחורה בתחומים ללא עתיד או סיכוי לניעות חברתית, מנציחה את המסתננים במלכודת העוני. שכונות העוני הם כמובן גם מפגע סביבתי במונחי פשיעה, וחדירת הפשיעה אל האזור הסמוך מעלה גם את ההוצאות על שמירת החוק עבור יותר שוטרים, יותר שופטים, ניידות, בתי משפט, בתי סוהר וכו' זה חלק מרכזי בסיבה שיש כל כך הרבה פושעים בכלא האמריקאי.

רשימה קצרה של הנהנים מתופעת ההסתננות:

1. הפוליטיקאים, קבוצות האינטרס הפוליטיות והאידיאולוגים – לא רק גורפים הון פוליטי מכל התנגשות מתוקשרת עם הימין/השמרן, אלא גם נהנים מקולות המסתננים בבחירות המקומיות והלאומיות. (בארה"ב, אין דרישה בחוק ברוב המדינות להצבעה עם תעודה מזהה כלשהי).

2. ממשלות דרום אמריקה – שמרוויחות מאות מיליארדי דולרים במיסים שהם לוקחים על הכסף שהמסתננים שולחים בחזרה למשפחותיהם, ומעודדות ואף נלחמות נגד כל ניסיון להחזיר את המסתננים לארץ מוצאם.

3. בעלי העסקים הגדולים והחקלאים – שמנצלים את המסתננים הצעירים ככוח עבודה מאוד זול – אין להם איגודים או זכויות. הלשנה קטנה – והופ, הם יגורשו.

4. אזרחי המעמד הבינוני שמעסיקים מאות אלפי מסתננים בעבודות שחורות – גננות, עבודות בניין, עבודות ביוב וכדומה.

5. קרטלי הסמים וכנופיות הפשע מהמסוכנות ביותר בעולם שמושקעות חזק בנושא. הרי את כל כספם השחור הם עושים בהעברת אנשים וסחורות בלתי חוקיים מעל ומתחת לגדר הגבול של ארה"ב.


מקורות והרחבות:
.
[*] אסופת סרטונים באנגלית – הפילוסוף הפוליטי סקוט אדמס, הקדיש מספר סרטונים בהם הוא מסביר את השקפתו הייחודית על המצב:

 

20.06.2018 – על משמעות הצו החדש של הנשיא (לא יותר מהצהרת כוונות ובחירה בחלופה הפחות רעה מבחינה פוליטית).

19.06.2018 – על נאום ושלב השאלות והתשובות עם שרת הפנים האמריקאית בנושא

18.06.2018 – איך מתקנים את בעיית ה"כלובים" – ע"י שימוש בפסיכולוגיה

17.06.2018 – על סרט השואה אותו אוכלת כמחצית אוכלוסיית ארה"ב (ההבדל בין מחנות ריכוז למטרות רצח, לכלובי הילדים למטרת שימור חייהם)

[1] יעקב, קו ישר, 30.05.2018: מדוע הפכה קליפורניה לבירת העוני של אמריקה? איך זה ששליש ממקבלי קצבאות העוני בכל ארה"ב גרים בקליפורניה?

קליפורניה – בירת העוני של ארצות הברית

 

[2] הלל גרשוני, 15.01.2018: כתבה מעניינת בלוס אנג'לס טיימס העוסקת בשאלה מדוע קליפורניה, מעוז השמאל, היא בירת העוני באמריקה. הנתונים ברורים: אף שקליפורניה היא מדינה עשירה למדי, יש בה עוני נרחב. מדוע המדינה שבה נותנים הכי הרבה קצבאות לעניים, היא המדינה עם הכי הרבה עניים? התשובה בגוף השאלה

כתבה מעניינת בלוס אנג'לס טיימס העוסקת בשאלה מדוע קליפורניה, מעוז השמאל, היא בירת העוני באמריקה.הנתונים ברורים: אף…

‎Posted by ‎הלל גרשוני‎ on‎ ראשון, 14 בינואר 2018

[3] ערוץ 'פרייגריו', 05.06.2017: ווידאו – צ'ארלס קראוטהאמר, פרשן פוליטי רב השפעה בעל טור בוושינגטון פוסט וזוכה פרס פוליצר: בנו את החומה

[4] גלעד צוויק, 21.03.2017: אפקט טראמפ: צניחה של 40 אחוז במספר המסתננים ממקסיקו מאז תחילת השנה – העבודות על החומה עם מקסיקו טרם החלו אך המוטיבציה של המקסיקנים להגיע לארה"ב כבר יורדת פלאים. במקביל, ההגירה ממקסיקו לקנדה שוברת שיאים

אפקט טראמפ: צניחה של 40 אחוז במספר המהגרים ממקסיקו מאז תחילת השנה

[5] ווידאו שערכתי ותרגמתי – לקט הרצאות של דינֶשׁ ד'סוּזָה: שכונות העוני תחת שליטת הדמוקרטים הם בדיוק כמו מטעי העבדים של פעם

טראמפ פאשיסט? הימין גזעני?בקצרה: איך ולמה פאשיזם, נאציזם וגזענות זה שמאל. איך קרה שהגזענות היום בארה"ב מקורה בשמאל, מדוע השמאל חייבים לחברה התנצלות כנה והכאה על חטאי העבר, ופתיחת ערוץ התדברות בין השמאל לימין.*כל המקורות בתגובות. הווידאו הזה הוא המשך ישיר של הווידאו הקודם: "ההיסטוריה הסודית של מפלגת השמאל בארה"ב". להלן תמליל הסרטון המצורף, דבריו של דינֶשׁ ד'סוּזָה:"הסיפור הגדול של זמננו הוא שהנשיא טראמפ פאשיסט. בראיון עם אקטיביסטית: "טראמפ ו-פֶּנס (סגן הנשיא) פועלים בהתאם לספר ההוראות של היטלר". זו לא רק רטוריקה. השמאל משתמש בהאשמות האלה כדי לארגן התקפות אלימות על הימין.אפילו לפני הבחירות, הילרי ומנהיגים דמוקרטים אחרים הובילו את הרעיון שאיכשהו טראמפ הוא בלתי לגיטימי ומחוץ לתחום הדיון המקובל בפוליטיקה האמריקנית… זה לא שאתה מקיים הפגנה, אלא יש לך מפגינים שמרגישים שיש להם הצדקה מוסרית לשבש ולהפריע. מה שעניין אותי היתה השאלה מאיפה מגיע הזעם המוסרי? מאיפה מגיעה הנכונות לדרוס את חופש הביטוי? והתשובה היא שנות ה-60. בשנות ה-60 היתה סיסמא שהומצאה באוניברסיטת ברקלי, שמקושרת לאיש האקדמיה הרברט מרקוזה ממה שמכונה 'אסכולת פרנקפורט', והיא נקראת "סובלנות מדכאת". סובלנות מדכאת. במילים פשוטות: "אין חופש דיבור לפאשיסטים".מה זה אומר? במונחים פשוטים, סובלנות זה דבר טוב. אבל, אנחנו הסובלניים בשמאל לא צריכים להיות סובלניים כלפי הלא-סבלניים. לכן אם נמצא קבוצה שנוכל לסמן כ-לא-סובלניים, הסובלנות נזרקת מהחלון. ואז מותר לנו לחסום אותם בכל האמצעים ההכרחיים. מרקוזה, כמו חלק מחבריו באסכולת פרנקפורט, היו פליטים מגרמניה הנאצית. הם גדלו בגרמניה בימיו הראשונים של היטלר בשלטון, ואז ברחו מגרמניה והגרו לארה"ב. במובן מסוים, הטענות שלהם הגיעו מניסיון חיים תחת המשטר הנאצי.כשאנחנו מדברים על הנאצים אנחנו לא מדברים על הנאצים של השואה. על ההבנה שעלתה אחרי מלחמת העולם השנייה על מי ומה הם הנאצים. אנחנו מדברים על התקופה שהנאצים תפסו בשלטון. זו היתה תקופה שהתאפיינה בהתמוטטות כללית של ערכי הנימוס בגרמניה הויימארית. כך קרה גם באיטליה לא רק בגרמניה. מוסוליני היה אומר שהוא היה יוצא עם קבוצה של שחורי החולצות, והם נשאו איתם מחבטי בייסבול או משהו בדומה, ואז כשהגיעו הסוציאליסטים פרצו קרבות רחוב בין הפאשיסטים לסוציאליסטים.כשברחו מגרמניה לאמריקה, מרקוזה טען שאמריקה והקפיטליזם האמריקני דומה לגרמניה הנאצית. לכן, מה שאמר לאקטיביסטים בשנות ה-60 היה, שאתם בדיוק כמו האנשים שנלחמו בהיטלר. ואם אתם נלחמים בהיטלר, אתם לא צריכים לדון איתו. אתם לא צריכים להתווכח ולא להאזין בכבוד לנקודת המבט שלו. התפקיד שלכם זה לעצור אותו. ואם תעצרו אותו, תראו את כל הזוועות שהייתם מונעים. אותה טענה הועתקה לכאן ועכשיו באמריקה של 2017 תחת הרעיון שטראמפ הוא למעשה עוד מוסוליני. הוא עוד היטלר.אז אני רוצה להתייחס לנושא הזה של היטלר, הנאצים, הפאשיזם, והגזענות ישירות. ולהתייחס לזה מול קהל שאני מאמין שהשאלה מאוד חשובה לו: האם טראמפ הוא באמת עוד סוג של מוסוליני? עוד סוג של היטלר? מה בדיוק בטראמפ הופך אותו למוסוליני? "טראמפ הוא לאומן. טראמפ הוא מיליטריסט. טראמפ הוא גזען מפלה וקנאי קיצוני".קודם כל, הנושאים של לאומנות ומיליטריזם הם מאוד מעורפלים, מכיוון שלא היה שום דבר מיוחד בנאצים שהפך אותם ללאומנים. סטלין היה לאומן. צ'ה גווארה היה לאומן. מייסדי האומה האמריקאית היו לאומנים במובן שבו הם היו מסורים למדינתם. טראמפ למעשה לא מיליטריסט. הוא הכריז לא פעם שהוא מתנגד למלחמה בעירק. הוא אפילו העביר ביקורת על המפלגה הרפובליקנית על התערבותם בעיניי מדינה זרה.אני רוצה להתמקד בטענה שבאמת חשובה: וזו האשמה בגזענות ואפליה. בהיסטוריה של אמריקה, עוד מתחילתה, המפלגה הדמוקרטית ומאוחר יותר השמאל הפרוגרסיבי, היו במדינה הזו, במקורם, מפלגת הגזענות, האפליה, האפרטהייד, העבדות, הלינצ'ים ושל הקו קלוקס קלאן. זו לא סתם דעתי. זו עובדה שלא ניתנת לערעור. ואני רוצה להקדיש מספר דקות ולהרחיב על העובדות האלה, מכיוון שהיא הבסיס של אחת הפעולות הפוליטיות המדהימות בחציפותן. אותה מפלגה שיצרה, אפשר לומר, את מטעי העבדים, שמיסדה את האפרטהייד, שיסדה והנציחה והשתמשה בקו קלוקס קלאן כזרוע הטרור שלה. זו אותה מפלגה שהתנגדה לתנועת זכויות האדם, וחסמה אותה. ואם היא היתה המפלגה היחידה, אף אחד מהחוקים הללו לא היה עובר, זו המפלגה שעכשיו מאשימה אדם מקווינס ניו יורק, שאין לו שום קשר להיסטוריה הזו, שהוא גזען. נדרשת כאן מידה מסוימת של הרהור.משנות ה-60 ועד היום, כל מנהיג בכיר של הקו קלוקס קלאן (גרנד-משהו זה תארים ותפקידים בתוך הכת) היה דמוקרט. בול קונר השריף הדרומי היה משלח כלבים וזרנוקי מים במפגיני זכויות האדם, והיה דמוקרט. אורוול פאבוס שחסם את בניית בית הספר בארקנסו עבור ילדים שחורים היה דמוקרט, ומנטור לביל קלינטון. הוגו בלאק (הסנטור של אלבמה) ושופט בית המשפט העליון בארה"ב שהסמיך אף.די.אר. (הנשיא הדמוקרטי פרנקלין ד. רוזוולט), רוברט בירד, כולם חברים בקו קלוקס קלאן. חברים פעילים מאוד במקרים מסוימים.אנחנו לא מדברים כאן על היסטוריה עתיקה. זה אפילו משנות ה-60. בירד נפטר ב-2010. אובמה וביל קלינטון היו בהלווייתו. ביל קלינטון אמר משהו מאוד מעניין. הוא אמר אל תהיו כל כך נוקשים על בירד הזקן על זה שהיה חבר בקלאן, מכיוון שהיית חייב להיות בקלאן כדי להתקדם במפלגה הדמוקרטית. תחשבו על זה. "היית חייב להיות בקלאן".כל כובד ההיסטוריה הזה, עובדה, לא דעה, למעשה ידועה לאקטיביסטים פרוגרסיבים ואקדמאים. הם יודעים. לכן, מה שאני מחשיב כאחד המהלכים החכמים, אחד הלהטוטים הפוליטיים המוצלחים ביותר בתולדות אמריקה המודרנית, זה ההסבר שהעלו לכל זה. הם לא יזכירו את זה. הם לא יעלו את זה. אבל אם אני מעלה את זה, ואם הם על הבמה ומוצמדים לקיר, הם סוף סוף יגידו לי, "דינש, אתה צודק. אנחנו מודים, הכל אמת. אבל! מתישהו בשנות ה-60, היתה תפנית גדולה. שני המפלגות החליפו צדדים".קודם כל, בפוליטיקה האמריקנית, בפוליטיקה העולמית, אין לזה תקדים. זה כמו לומר "יום אחד כל השוטרים הפכו לגנבים וכל הגנבים הפכו לשוטרים". אולי זה יכול לקרות, אבל איך? אתה אומר שלפתע פתאום המפלגה הרפובליקנית הפכה להיות מפלגת העבדות? שהמפלגה החליפה מקומות? זה באמת אפשרי? ובכן, זה מוצג כעובדה. זה קרה. היתה תפנית גדולה.התפנית הגדולה.זה הרעיון שהדמוקרטים הפכו פתאום לנאורים מבחינה גזענית והפכו לחבר'ה הטובים, בזמן שכל הגזענים במפלגה הדמוקרטית הפכו לרפובליקנים. נראה שהתפנית הגדולה נתמכת ע"י העובדה ששחורים שפעם בחרו ברפובליקנים, אכן עברו להצביע למפלגה הדמוקרטית. וגם לבנים דרומיים שהיו בעבר כולם מצביעים למפלגה הדמוקרטית, עכשיו מצביעים לרפובליקנים. ואז יש את הסנטור סטרום ת'רמן, הדמוקרט הגזעני שהפך לרפובליקני. אפילו רבים מהרפובליקנים היום מאמינים בתפנית הגדולה. אבל חכו רגע אחד. השחורים עברו למפלגה הדמוקרטית בשנות ה-30, בהתבסס על ההבטחות של ה"ניו-דיל". הם לא עשו את זה בגלל גזענות. רבים עברו בעל כורחם למפלגה הדמוקרטית ביודעם שהם מצטרפים למפלגה של ההפרדה-הגזעית והקו קלוקס קלאן. הדרומיים הלבנים עברו לבחור במפלגה הרפובליקנית הרבה יותר מאוחר, במהלך שנות ה-70 ועד ל-90, כשהדרום צמח ושגשג יותר ויותר. הגזענות ירדה באופן דרמתי בדרום. בעוד הדרום הפך להיות פחות גזעני, הוא הפך להיות יותר רפובליקני. אז הן השחורים והן הלבנים החליפו מפלגות מסיבות כלכליות. ההוכחה נמצאת בספרם של ביירון שייפר וריצ'רד ג'ונסטון 'הסוף לאקספציונליזם הדרומי'. הסופרים מספקים מידע שמראה שהלבנים העניים והגזענים ביותר, מעולם לא החליפו את דעתם. אלה שכן החליפו היו הבלתי-גזענים, שנמשכו למסרי המפלגה הרפובליקנית של הזדמנויות, שגשוג וניעות חברתית.אז מה בנוגע לסטרום ת'רמן? הוא היה אופייני לתקופה? כמה גזענים בהנהגת המפלגה הדמוקרטית הפכו את עורם ועברו לרפובליקנים? בואו נעשה רשימה ונראה מי התחלף. נתחיל במנהיגי הקו קלוקס קלאן. עכשיו נוסיף את המנהיגים של כל מיני ארגונים גזעניים. וחברי הקונגרס הדמוקרטים. והסנטורים הדמוקרטים משנות ה-60 ועד ל-2000. בואו נוסיף את כל אלה שהצביעו נגד חוק זכויות האזרח מ-64. הנה הם. כל ה- 1600 מהם. מוכנים לתפנית הגדולה? נעבור מכחול דמוקרטי לאדום רפובליקני. הנה זה. כן, זהו. פחות מאחוז אחד. "התפנית הגדולה" היא שקר אחד גדול. הדמוקרטים לא עברו מלהיות החבר'ה הרעים לחבר'ה הטובים. הם פשוט מצאו תרמית גדולה וחדשה יותר…..יותר רפובליקנים הצביעו בעד חוק תנועת זכויות האזרח מאשר דמוקרטים. תחשבו על זה. חוק זכויות האזרח של 64, חוק זכויות ההצבעה של 65, וחוק דיור הוגן מ-68, בכל אחד מהמקרים, באופן יחסי יותר רפובליקנים הצביעו בעד, והאופוזיציה כנגד חוקי זכויות האזרח האלה הגיע אך ורק מהמפלגה הדמוקרטית. במילים אחרות, האופוזיציה מורכבת מדמוקרטים גזענים שניסו לחסום אותה. אם לא היו רפובליקנים, אם הבית העליון והתחתון היו מורכבים רק מדמוקרטים, אף אחד מ-3 החוקים האלה היה עובר. אף לא אחד.איך קורה שעובדות אלה שאינן ניתנות להכחשה לא מלומדות באוניברסיטאות המובילות שלנו? תוכלו לטעון שכל הנושא הגזעני לא מעניין את האוניברסיטאות המובילות. לא אכפת להם מהנושאים האלה. הם לא מלמדים הרבה את הנושאים האלה. האנשים מאוד עסוקים בללמוד על שווקים פיננסיים. אבל אני חושב שאתם יודעים שזה לא נכון. אילו מקומות שיש להם אובססיה בכל הקשור לגזענות. אילו מקומות שזהו הנושא המרכזי שאנשים אמורים באמת לדעת בו משהו. ובכל זאת, הסיפור האמיתי של הפוליטיקה האמריקאית מוסתר. הוא לא רק מוסתר מהקמפוס, אלא מהתרבות. איך מצליחים להרים דבר שכזה? סיבה אחת היא מכיוון שהשמאל בקמפוס, ובהוליווד ובתקשורת מספיק דומיננטי שהוא מסוגל לרקוח ולקדם שקר ענק, מבלי שלאף אחד אחר יהיה מגפון מספיק גדול כדי לטעון אחרת. במילים אחרות, אולי יש איזה בחור ששמע את הדברים האלה יגיד "זה שקר!" אבל אין לו את חדשות סי.בי.אס. לא את רשת הרדיו הלאומית. הוא לא מייקל מור. הוא לא סטיבן שפילברג. הוא לא יכול לעשות מזה סרט, ולכן יש דרך בה הכזבים האלה מוכפלים.הדבר השני שרמזתי לו מוקדם יותר הוא, שהשמאל הצליח להסית את האשמה למעשיו שלו על האדם הלבן, הדרום ועל אמריקה. "אמריקה עשתה את זה או את האחר!". רגע אחד, אמריקה לא עשתה את זה! אם אמריקה היתה עושה את זה, זה היה ממשיך עד היום. לפיכך ברור שחלק מהאמריקנים עשו את זה, ואמריקנים אחרים עצרו אותם. אז הנקודה שלי היא, לגזענות יש שורשים עמוקים בחברה האמריקנית, אבל האשמה לא מונחת לפתחם של המייסדים. ולא לפתחו של הדרום. אלא לפתחו של זרם מסוים, של מפלגה מסוימת, ואידיאולוגיה מסוימת – וזה השמאל."תוכיח לי שהיום המפלגה הדמוקרטית גזענית!". אם מישהו הולך היום לשכונות העוני תחת שליטת הדמוקרטים, ואנחנו מדברים על כ-שני תריסר שכונות עוני בערים לחלוטין תחת שליטת המפלגה הדמוקרטית, ללא רפובליקני אחד לרפואה, אני טוען, שאנחנו נראה בהן עכשיו את כל חמשת המאפיינים של מטעי העבדים, כפי שהגדיר קנט סטאמפ בעבודתו הקלסית "המוסד המוזר" (1956). בתיאור המטעים, קנט סטאמפ זיהה 5 דברים שתראו במטע עבדים: הראשון, בתים שבורים, מסוכנים ומטים ליפול. השני, משפחות שבורות. תחת העבדות, היה בלבול באשר מי האב. ילדים מעורבים מתרוצצים ברחבי המטע, מבנה המשפחה במצב התפוררות. השלישי, רמת אלימות מאוד גבוהה נדרשה כדי שהמקום לא יתפורר לאנרכיה. כוח משטרתי. הצלפות. משגיחים. גדרות תיל. הרביעי, כל אחד מקבל תנאי מחייה בסיסיים: מזון, טיפול רפואי. אם היתה בעיה רפואית קוראים לרופא. אבל אף אחד לא מתקדם בחיים. אין הזדמנויות. אף אחד לא משפר את רמת החיים שלו. הדרומיים והדמוקרטים היו מכנים את העבדות "בית ספר של הציוויליזציה", וסטארמפ אמר "נראה שזה בית ספר שאף אחד לעולם לא מסיים". ואחרון, ניהיליזם וייאוש. הרגשה שאין עתיד. שזו דרך חיים מתמשכת ועוברת בירושה. ניתן לראות את כל חמשת המאפיינים בשכונות העוני של אוקלנד, שכונות העוני בבולטימור, בשיקגו. וכפי שאמרתי, זה נמשך ככה מאז שנות ה-60. ארה"ב הוציאה מיליארדי דולרים כדי לתקן את המקומות האלה. זו היתה האחריות של הדמוקרטים לתקן אותן. ולמרות זאת, מצבם של רבים מהמקומות הללו אינו טוב יותר בהשוואה ל-1967. תחשבו על זה. אז לכל הפחות זה משקף אטימות לב ובוז מזעזע לרווחתם של האנשים שגרים בקהילות הללו.עכשיו בואו נביט מחדש על בחור כמו טראמפ. אדם שגדל "כאן בשכונה" אפשר לומר, ואני מתכוון לניו-יורק בגדול. אדם שרואה את אמריקה ככור היתוך. אמריקה כקליידוסקופ אתני, שמותך יחד לחתירה למצוינות חסרת מנוחה שמגדירה את ניו-יורק. סוג של שאפתנות עירומה שדוחפת קדימה, יזמית ומריטוקרטית, ששואפת להתקדם ו"איך אני מוצא את מקומי תחת השמש". זה לא רק טראמפ. זה כל אחד שעובד בבנק השקעות. כל עורך דין בעיר. כל מוציא לאור בעולם של אדם לאדם זאב, כשאתה מנסה לפרסם את רב המכר הבא. זו ניו-יורק. אז אם אתם רוצים להאשים את טראמפ, עלכם להאשים אותו, והוא אכן הואשם ע"י טד קרוז, על שיש לו "ערכים ניו-יורקיים". אבל ערכים ניו-יורקיים הם לא הערכים של מוסוליני או של היטלר.יש דבר אחד שכדאי לציין בנוגע להיטלר. הדבר הבולט ביותר, לא רק אצל החולצות השחורות של מוסוליני, אלא גם אצל הסוציאל-לאומנים בגרמניה, זה שמעל לכל הם היו סוציאליסטים. הם היו סוציאליסטים. מוסוליני התחיל כמרקסיסט. הוא היה העורך של כתב עת סוציאליסטי באיטליה. ולכן שוב, בנושא הפאשיזם, בשנות ה-30 וה-40 כולם הבינו שהפאשיזם והנאציזם הם זרמים של השמאל. ככה הבינו את זה מוסוליני והיטלר. ככה הבינו את זה -אף.די.אר. (פרנקלין ד. רוזוולט) ומחברי ה"ניו-דיל". ככה הבינו את זה הכתבים שסיקרו את התקופה. אבל לאחר מלחמת העולם השניה, קרה דבר מאוד מעניין. הפאשיזם הפך להיות "ימני". ימני. זה, אני רוצה לטעון, עוד שקר גדול. זה מגיע כתוצאה מלהטוט אינטלקטואלי, שבו אחרי המלחמה שבה זוועות הסוציאליזם הלאומני נחשפו לעיניי כל העולם, זה הפך להיות הכרחי להזיז את הפאשיזם לעמודת הימין, ולהעמיד פנים שזה היה סוג של גידול ממאיר שצמח מהקפיטליזם. שהפאשיזם היתה איזושהי המצאה של קהילת העסקים. בזמן שבמציאות, היא נבעה מתוך וויכוח בתוך הסוציאליזם.כשהנבואות מרקס לא התגשמו במאה ה-20, החל מאבק גדול בשמאל. איך קרה שמהפכת המעמדות שנובאה, המהפכה של הפרולטריון שאמורה היתה לקרות קודם כל בגרמניה, לא מתרחשת? מה קרה לה? בסופו של דבר, התנועה הסוציאליסטית התפצלה עם לנין שהלך בכיוון אחד ומוסוליני בכיוון השני. לנין ומוסוליני אגב הכירו האחד את השני. כשמוסוליני נבחר, לנין שלח לו מברק ברכה. לנין למעשה אמר, "לא, אנחנו מנבאים שהסוציאליזם יתגשם במדינות עניות". זה היה לנין. מוסוליני טען, "לא, הבעיה עם מרקס זה שהוא זיהה את הסנטימנט של האנשים עם המעמד, בעוד שאם תביטו סביב תראו שאנשים יותר מונעים מסולידריות לאומית". במילים אחרות, אנשים ימותו עבור צרפת, גרמניה ואיטליה, אבל הם לא ימותו עבור רעיון אידיוטי של "הפרולטריון". אף אחד לא מת בשמו מאז ומעולם או איי פעם בעתיד. אז מתוך הוויכוח הזה בתוך הסוציאליזם, נבעו שני ווריאציות שירשו מהסוציאליזם. האחת היא הבולשביזם, והשנייה פאשיזם. פאשיזם.אנחנו לא מדברים כאן על כינויי גנאי גזעניים ולא על תקינות פוליטית. אנחנו לא מדברים על אנשים שמרגישים לא בטוחים. אנחנו מדברים על טיעונים ממשיים במרכז הדיון הלאומי האמריקני. ואם לא נוכל לדבר על זה כאן, אז איפה כן? איפה בטוח לדבר בנושא אם לא בקמפוס? אני רוצה לסיים בטענה שמטרתי היא לא להצדיק את טראמפ, וגם לא להצדיק כל טענה קטנטנה שהועלתה כאן, למרות שאגן על כולן, מטרתי להציג עד כמה מגוחך שבסביבה האינטלקטואלית האמריקאית, כולל בחיי שמנה וסלתה של האליטה האמריקאית, הטיעונים האלה נדחקו והועלמו, תוך העמדת פנים שהם איכשהו מחוץ לתחום הדיון המקובל.טראמפ לא אינטלקטואל. טראמפ הוא, למעשה, איש עסקים, לא מהמקובלים, שמבטא דברים יותר מתוך אינסטינקט מאשר מתוך רעיונות. זה נראה כמו האשמה, אבל זו לא. אם תבדקו את ההיסטוריה של אמריקה, תוכלו לספור על יד אחת את מספר הנשיאים שביטאו את דעתם מתוך אידיאולוגיה מוסדרת או אינטלקטואלית. אף.די.אר. (פרנקלין ד. רוזוולט) היה איש של אינסטינקטים. כך גם רייגן. המון נשיאים פעלו ברמה הזו. אבל זה לא אומר שאדם לא יכול לטעון טענות מעניינות, פרובוקטיביות, אינטלקטואליות והיסטוריות עבורם.אז אני קורא לכם, במקום להתעלם מהרגע שלנו, ולומר למעשה "או! יש פאשיסט בבית הלבן! אנחנו חייבים להוציא אותו!" תנסו לחשוב על המשמעות של כל זה. לאן ההיסטוריה של אמריקה הביאה אותנו.המפלגה הדמוקרטית צריכה לקחת קצת אחריות. תראו, הדמוקרטים מעולם לא הודו בהיסטוריה שלהם. מעולם לא הכירו בה. מעולם לא התנצלו על מעשיה. מעולם לא לקחו אחריות עליה. הם לא שילמו אגורה בפיצויים עליה. זה הסקנדל האמיתי של הגזענות האמריקאית. אנחנו מדברים על גזענות בלי סוף, אבל מעולם לא ראיתי שמישהו אפילו מבקש שהדמוקרטים יראו קורטוב של לקיחת אחריות. למה להאשים את המפלגה הרפובליקנית? זו המפלגה שיצרה את האמנציפציה. שסיימה את העבדות. זו המפלגה שהעבירה את תיקוני החוקה ה-13, 14 וה-15. זו המפלגה שנלחמה באפרטהייד עד הסוף. זו המפלגה שעזרה להעביר את חוקי זכויות האזרח. על מה המפלגה הרפובליקנית צריכה להתנצל בנושא הגזענות?טראמפ לא צריך להתנצל על דבר. אם אתם יכולים להציג ראיות גזעניות על טראמפ, תעשו את זה. אבל ההיסטוריה לא מאחוריכם. משקל ההיסטוריה נופל על כתפי מאשימיו, לא על טראמפ. וזו הנקודה שלי. ראינו מהפך גדול, אבל לא של בחירות אלא של השלכת האשמה. האשמה הועברה בערמומיות אל אנשים, וזה בשבילי השקר הגדול. למעשה זה שקר כפול, מכיוון ששקר רגיל זה פשוט התכחשות לאמת. "סליחה כבודו, לא הייתי שם, לא הרגתי אותו". זה שקר. שקר כפול זה כשאומרים "לא אני עשיתי את זה. אבל אתה רואה את הקורבן הזה שם? הוא אשם! הוא זה שירה". אז אם לא רק שאתם מתנערים מכל אשמה כפי שעשו הדמוקרטים, אלא אתם גם מטילים את האשמה שלא בצדק על כתפי האנשים שתכלס נלחמו בכם לאורך כל הדרך, אני חייב לומר שאני מתפעל מכם. זה לא פחות מהפיכה אינטלקטואלית.וראינו הפיכה אינטלקטואלית, אלא שעכשיו ההפיכה הזו מתפוצצת, וחלק מהסיבה שהיא מתפוצצת מתבטאת בהמון מהדברים שטראמפ מייצג, כמו זה שהוא לא מכבד את ההגדרות המוצקות של הדיון – טראמפ טוען שאפשר לדון בכל נושא שהוא. בואו נתווכח על זה. בואו נלחם על זה. ובקמפוס לחימה צריכה להיות מלחמת דעות, וזו הסיבה שאני כאן באוניברסיטת קולומביה. בסופו של דבר, אני מזמין אתכם לפרויקט שהוא פרויקט ליברלי. לפתוח את הראש של האמריקנים. לדרוש בקמפוס שלכם הרחבת הפרמטרים של הרעיונות. לא להיות מרוצים מהתעלות הצרות שנחשבות לאמת, כשלמעשה הן ההפך המושלם של האמת.תודה רבה לכם".

‎Posted by Alon Goldberg on‎ יום שלישי, 5 בספטמבר 2017

[6] הרצאה של הפרופ' להיסטוריה וויקטור די. הנסון, (באנגלית) דקה 45:35 – מה יהיה על מדינת קליפורניה? ניתוח מדהים של מבנה האוכלוסיה, מבנה האליטה והבעיות הכלכליות במדינה (השמאלנית) הגדולה בארה"ב. קליפורניה עשירה באנרגיה הידרו-אלקטרית, עשירה בגז טבעי, אבל הלטינים הולכים לוולמאט כדי להתקרר בקיץ הלוהט כי הם לא יכולים להרשות לעצמם את מחיר החשמל של המזגן… למה אני משלם כל כך הרבה מיסים, אבל בית הספר שלי מדורג במקום ה-46 באומה, ואני אמור לדאוג שיהיה שירותים לטרנסג'נדרים, מה שנוגד את האמונה השמרנית שלי? …

[7] ההקשר הישראלי -> לקט סרטונים שערכתי המספר את סיפור המסתננים בישראל כפי שמעולם לא סופר…

הסיפור המלא של המסתננים כפי שמעולם לא סופר

צפו: הסיפור המלא של המסתננים – כפי שמעולם לא סופרכולל דגש על הסבל המתמשך שגרמו שופטי הבג"צ לתושבי דרום ת"א מזה יותר מ-9 שנים…*אסופת קטעי הווידאו בסרטון המצורף כוללת את:1. תחקיר של איילה חסון על המצב הנוראי של דרום ת"א2. ראיון עם הפעילה החברתית איילת שקד מ-2011 3. סיכום הרצאת בכירת הפרקליטות יוכי גנסין בנושא 4. שלושה ראיונות קצרים וקולעים עם הפעילה החברתית – שפי פז Sheffi Paz 5. התחקיר הבלעדי של גלעד אך מארגון עד כאן 6. לקט חדשות שמפרט ומדגים את אחריות שופטי הבג"צ – על מצב תושבי דרום ת"א *מקורות והרחבות בתגובות:[1] ווידאו – 01.09.2017 – שישי עם איילה חסון, ערוץ 10: "תל אביב של מטה"[2] דו"ח – 2014 – משטרת ישראל, אגף התכנון והארגון, מחקרים וסקרי ספרות – פשיעת זרים לפי ארצות מוצא[3] דו"ח – 2014 – מחקר של הממ"מ – פשיעה מדווחת של זרים ובהם מסתננים בישראל[4] ווידאו – 03.03.2016 – ח"כ אמיר אוחנה – "80% ממעשי הפשע בשכונות [בדרום ת"א] כולל מקרי אלימות קשים מבוצעים על ידי מסתננים.[5] ווידאו – 21.11.2011 – איילת שקד מעמותת "ישראל שלי" לצד שלמה מסלאווי – על משבר המסתננים[6] ווידאו – 18.03.2012 – איילת שקד בעימות מול איש התקשורת דן אלמגור שרוצה עוד מסתננים[7] ווידאו – 04.04.2018 – חדשות 20 – ראיון עם איילת שקד: הממשלה תתחיל ליישם מספר אפשרויות לפתרון בעיית המסתננים[8] פוסט – 24.01.2018 – איילת שקד: בימים האחרונים מתקיים קמפיין שקרי, שנועד לפגוע במאמצי הממשלה להוצאת מסתננים מישראל. הנה 7 נקודות שאתם צריכים לדעת…[9] פוסט – 22.09.2014 – איילת שקד: היום חרב עולמם של מאות אלפים מאזרחי מדינת ישראל. הם מרגישים נטושים ומוכים…[10] ווידאו – 29.05.2014 – הרצאת עו"ד יוכי גנסין: הגורם הבכיר ביותר בנושא ההסתננות, 30 שנה בשירות המדינה, מנהלת תחום ההגירה הלא-חוקית בפרקליטות המדינה[11] מאמר – 29.05.2014 – ד"ר יהודה יפרח במקור-ראשון, מביא את עיקרי דבריה של עו"ד גנסין[12] ווידאו – 06.10.2014 – שפי פז נושאת דברים בכנסת בפעם הראשונה[13] ווידאו – 06.10.2014 – שפי פז מתראיינת אצל זקני השבט – לונדון וקירשנבאום בנושא הנאום שנשאה באותו הבוקר[14] ווידאו -01.09.2017 – ראיון עם שפי פז שמסבירה שאין שום בעיה עם אוגנדה או רואנדה[15] ווידאו – 04.04.2018 – חדשות 20 – בלעדי: מצלמות נסתרות חושפות את חייהם של מהגרי העבודה שהורחקו לאוגנדה. תחקיר של ארגון "עד כאן" וגלעד אך[16] ווידאו – 16.09.2013 – חדשות 2 – בג"ץ ביטל התיקון לחוק המסתננים – אלפים מהמסתננים השוהים במעצר ישוחררו[17] ווידאו – 22.09.2014 – חדשות 2, הערב בחדשות: בג"ץ [שוב] פסל את "חוק המסתננים"[18] מאמר – אראל סג"ל – 28.09.2014 – העליונים פרצו את הדלת האחורית – בית המשפט העליון ביטל את חוק המסתננים והזמין בפועל את כל אפריקה לחצר האחורית של תל-אביב[19] ווידאו – 11.08.2015 – חדשות 2, הערב בחדשות: בג"ץ מכשיר את חוק המסתננים (ושוב "מרכך" אותו ופוגע באיזון בין רשויות השלטון)[20] ווידאו – 02.04.2018 – חדשות 20 – גדעון סער שכיהן כשר הפנים ב-2013-2014 מגיב בנושא המסתננים[21] ווידאו – 04.04.2018 – חדשות 20 – הריאיון המסכם עם איילת שקד, שרת המשפטים בנושא המסתננים: "הממשלה תתחיל ליישם מספר אפשרויות לפתרון בעיית המסתננים…"[22] מאמר – 08.04.2018 – התנועה למשילות ודמוקרטיה – אפשרויות לפתרון בעיית המסתננים: שלב אחר שלב תקעו השופטים את המדיניות בנושא המסתננים והוכיחו: המפתחות למימוש המדיניות לא נמצאים בידיים של הכנסת והממשלה. קראו את המאמר שפרסם עו"ד שמחה רוטמן שלנו ב מקור ראשון: כיצד בג"ץ הפיל שלב אחר שלב את מדיניות ההגירה של ישראל, ומהם הצעדים שצריך לעשות ומהר מול אימפריית בית המשפט העליון שמסרבת להכיר בשלטון העם.

‎Posted by ‎הליברל הקלאסי‎ on‎ ראשון, 8 באפריל 2018

[8] ווידאו – המופע המשעשע של הפרשן אנדרו קלייבן, 20.06.2018 – (אנגלית) השמאל צורח על הנשיא טראמפ שישתמש בעט שלו כמו אובמה ויחתום על צו נשיאותי שיאסור על הפרדת הילדים מהוריהם המסתננים…

 

 


מקור הפוסט:

פולמוס ילדי המסתננים בכלובים בארה"בגם הימין וגם השמאל מאוחדים בדעתם שלהפריד ילדים מהוריהם והשמתם בכלובים זה רע מאוד,…

‎Posted by ‎הליברל הקלאסי‎ on‎ חמישי, 21 ביוני 2018

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *