הרצאה מזעזעת באוניברסיטת ורצבורג. ההיגיון המעוות [ה״פרוגרסיבי״] של מנרמלי הפדופיליה.

 

הרצאה מזעזעת באוניברסיטת ורצבורג. ההיגיון המעוות של מנרמלי הפדופיליה.

[אורך סרטון 3:29] טוב. זו היתה אחת ההרצאות הדוחות ביותר, שהיה לנו חוסר העונג לערוך, ועם זאת, חשובה מאוד – לא בשביל לצאת בבוטות כנגד הדברים, שהרי זה הדבר הכי ברור מאליו וקל, ובבקשה בלי תגובות לא הולמות שימחקו,אלא כדי ללמוד אותה: 'חשיבה' שנבטה וצמחה בחממת הפוליטקלי קורקט שבתרבות והאקדמיה, איך היא נראית? איך היא עובדת?כדי שנוכל לזהות לפרטים, כשעושים לנו את זה בתרבות בנושאים אחרים.באוניברסיטת ורצבורג שבגרמניה, סטודנטית לרפואה בעלת רקע לפסיכולוגיה [כהגדרתה], נואמת באירוע Tedx [אירועי נואמים שמופקים באופן פרטי קהילתי] ובעצם עושה 'לובינג' לנרמול פדופיליה בחברה:1. יצירת הזדהות בין הצופה לפדופיל 'שקר כלשהו', על ידי בניית דמות 'נקייה' בדמיוננו, שלא קשורה לשום דבר חי – הוא בן 19 אקדמאי שמשחק כדורגל. הוא מפחד מהכעס והדחיה של החברה. הוא יודע שלא תהיה לו מערכת יחסים ממלאת לעולם..2. יצירת נתק מושגי בין מרכיב ה'משיכה' של הפדופיליה, למרכיב ה'פעולה' שלה, למרות שאין 'חיה' כזו במציאות – האם תאמינו לרגע אחד לאדם שיגיד לכם שיש לו יצר, אך הוא מתחייב לשים את זה בצד, ולא לפעול על פיו עד יום מותו? עם מילים קל לנתק בתפיסתנו את הקשר בין ה'מושא' הקונקרטי, והמשמעות האמיתית שלו בעולם המעשי.3. השוואה חסרת בסיס לנטיות מיניות אחרות, בכדי לדבוק בלגיטימיציה הבוגרת שלהן, כאשר ההבדל הקטן הוא שהפדופיל 'יודע' שאסור לו לממש את הנטייה שלו, כי זה יוביל לאסון, אך בכל שאר העניינים זה בדיוק כמו נטיות מיניות של אנשים בוגרים.4. השימוש במילים 'מחקרים מדעיים' בכדי להשתמש בטריגר המשעבד שיש לצמד מילים אלו על התודעה. [לכן חשוב מאוד לעולם לא לתת חשיבות יתר לאייטמים מסוג 'מחקרים', כדרך הרגל בריאה לתת מודע]5. האשמים הרגילים ברטוריקת השמאל: אנחנו [החברה]. זה הבידוד החברתי ויחס החברה שגורם לאנשים אלו לפנות אל פשע והתעללות בילדים. יש אפילו איום בדבריה: כשאנו מגבירים את הבידוד שלהם, אנו מגבירים את הסיכוי להתעללות בילדים.6. שימו לב ל'ספליט' שהכינה עבורנו – פדופיליה היא נטייה טבעית בלתי ניתנת לשליטה, אין אחריות לאדם והוא לא נדרש להשתנות, ואילו ההתנהגות על פיה נגרמת עקב בידוד חברתי. הפעם יש אחראים והם כן נדרשים להשתנות.7. העיקר זה ה'חיצוני': כל עוד פדופילים ילמדו שלא להראות שהם מתעללים, שהם 'טובים', אז הכל בסדר. הנטייה הפנימית יכולה כביכול להישאר. הכי חשוב איך אתה מראה את עצמך לכולם, ולא מה מהות מעשייך.8. בסוף הסרטון עדים בבירור ל-'חותמת' של החממה הפוליטקלי – קורקטית:גם הדוברת 'פשוט אימצה את ה'תפיסה הרווחת' בחברה' – אנחנו פשוט נולדים לתפיסה הזו, כה שמרנית ומיושנת. זה לא כאילו שיש בה אמת מוחלטת, אלא רק הורגלנו לחשוב כך.9. וכמובן – איך הדוברת התעוררה לאמת החדשה? על ידי סיפור נוגע ללב ששמעה אודות פדופיל בן 19. לא היגיון פשוט. לא התנסויות חיים. לא מבט על נתונים סטטיסטיים והאופי החולני המתגלה לעיניים, הדורש טיפול תרופתי, אלא הסיפור ה-'מרגש': רגשות על פני היגיון ונתונים.10. היו עוד הרבה 'פנינים' שתשמחו שלא הייתם צריכים לצלוח 14 דקות שלהם – ילדים פגיעים יותר להתעללות מינית, עקב תמימותם [הקורבן אשם] והנגישות הקלה אליהם [החברה/ההורים אשמים]. רוב המתעללים בילדים בכלל אינם פדופילים! הם גברים שנמשכים למבוגרים, ופוגעים בילדים מסיבות אחרות וכדומה.. עבור דוברת ההרצאה, עלינו לעודד פדופילים שלא לפעול על פי היצר, על ידי כך שהם ירגישו נוח להיחשף. עבור כותב זה, אם אתה מרגיש משיכה לילדים, גש מיידית לרופא [ולא אחד שלמד באוניברסיטת ורצבורג]: הוא איש מקצוע שלא ישפוט אותך וידע מה לעשות באופן תרופתי, תוך ביקורת שוטפת. שום דבר אחר לא מתקבל על הדעת. לעולם. פדופיל הוא כלי נשק טעון, בדומה לאדם ששומע קולות לרצוח ועדיין לא רצח, הוא שומע קולות לממש דחפים מיניים עם ילדים, ועדיין לא מימש – אחריות המינימלית לגשת לקבל טיפול, או לחילופין, לקבל יחס של אדם שצריך לקבל טיפול כפוי.הסרטון הנ"ל כבר הספיק לרדת מיוטיוב עם הודעה כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים של Ted. ייתכן שגם התגובות הנזעמות שהיו שם, עשו את שלהן.Faith in Humanity Restored.

‎Posted by ‎הגלולה האדומה‎ on‎ יום רביעי 20 יוני 2018

הרצאה מזעזעת באוניברסיטת ורצבורג. ההיגיון המעוות של מנרמלי הפדופיליה.

[אורך סרטון 3:29]

טוב. זו היתה אחת ההרצאות הדוחות ביותר, שהיה לנו חוסר העונג לערוך, ועם זאת, חשובה מאוד – לא בשביל לצאת בבוטות כנגד הדברים, שהרי זה הדבר הכי ברור מאליו וקל, ובבקשה בלי תגובות לא הולמות שימחקו,

אלא כדי ללמוד אותה: 'חשיבה' שנבטה וצמחה בחממת הפוליטקלי קורקט שבתרבות והאקדמיה, איך היא נראית? איך היא עובדת?
כדי שנוכל לזהות לפרטים, כשעושים לנו את זה בתרבות בנושאים אחרים.

באוניברסיטת ורצבורג שבגרמניה, סטודנטית לרפואה בעלת רקע לפסיכולוגיה [כהגדרתה], נואמת באירוע Tedx [אירועי נואמים שמופקים באופן פרטי קהילתי] ובעצם עושה 'לובינג' לנרמול פדופיליה בחברה:

1. יצירת הזדהות בין הצופה לפדופיל 'שקר כלשהו', על ידי בניית דמות 'נקייה' בדמיוננו, שלא קשורה לשום דבר חי – הוא בן 19 אקדמאי שמשחק כדורגל. הוא מפחד מהכעס והדחיה של החברה. הוא יודע שלא תהיה לו מערכת יחסים ממלאת לעולם..

2. יצירת נתק מושגי בין מרכיב ה'משיכה' של הפדופיליה, למרכיב ה'פעולה' שלה, למרות שאין 'חיה' כזו במציאות – האם תאמינו לרגע אחד לאדם שיגיד לכם שיש לו יצר, אך הוא מתחייב לשים את זה בצד, ולא לפעול על פיו עד יום מותו? 
עם מילים קל לנתק בתפיסתנו את הקשר בין ה'מושא' הקונקרטי, והמשמעות האמיתית שלו בעולם המעשי.

3. השוואה חסרת בסיס לנטיות מיניות אחרות, בכדי לדבוק בלגיטימיציה הבוגרת שלהן, כאשר ההבדל הקטן הוא שהפדופיל 'יודע' שאסור לו לממש את הנטייה שלו, כי זה יוביל לאסון, אך בכל שאר העניינים זה בדיוק כמו נטיות מיניות של אנשים בוגרים.

4. השימוש במילים 'מחקרים מדעיים' בכדי להשתמש בטריגר המשעבד שיש לצמד מילים אלו על התודעה. [לכן חשוב מאוד לעולם לא לתת חשיבות יתר לאייטמים מסוג 'מחקרים', כדרך הרגל בריאה לתת מודע]

5. האשמים הרגילים ברטוריקת השמאל: אנחנו [החברה]. זה הבידוד החברתי ויחס החברה שגורם לאנשים אלו לפנות אל פשע והתעללות בילדים. יש אפילו איום בדבריה: כשאנו מגבירים את הבידוד שלהם, אנו מגבירים את הסיכוי להתעללות בילדים.

6. שימו לב ל'ספליט' שהכינה עבורנו – פדופיליה היא נטייה טבעית בלתי ניתנת לשליטה, אין אחריות לאדם והוא לא נדרש להשתנות, ואילו ההתנהגות על פיה נגרמת עקב בידוד חברתי. הפעם יש אחראים והם כן נדרשים להשתנות.

7. העיקר זה ה'חיצוני': כל עוד פדופילים ילמדו שלא להראות שהם מתעללים, שהם 'טובים', אז הכל בסדר. הנטייה הפנימית יכולה כביכול להישאר. הכי חשוב איך אתה מראה את עצמך לכולם, ולא מה מהות מעשייך.

8. בסוף הסרטון עדים בבירור ל-'חותמת' של החממה הפוליטקלי – קורקטית:
גם הדוברת 'פשוט אימצה את ה'תפיסה הרווחת' בחברה' – אנחנו פשוט נולדים לתפיסה הזו, כה שמרנית ומיושנת. זה לא כאילו שיש בה אמת מוחלטת, אלא רק הורגלנו לחשוב כך.

9. וכמובן – איך הדוברת התעוררה לאמת החדשה? על ידי סיפור נוגע ללב ששמעה אודות פדופיל בן 19. לא היגיון פשוט. לא התנסויות חיים. לא מבט על נתונים סטטיסטיים והאופי החולני המתגלה לעיניים, הדורש טיפול תרופתי, אלא הסיפור ה-'מרגש': רגשות על פני היגיון ונתונים.

10. היו עוד הרבה 'פנינים' שתשמחו שלא הייתם צריכים לצלוח 14 דקות שלהם – ילדים פגיעים יותר להתעללות מינית, עקב תמימותם [הקורבן אשם] והנגישות הקלה אליהם [החברה/ההורים אשמים]. רוב המתעללים בילדים בכלל אינם פדופילים! הם גברים שנמשכים למבוגרים, ופוגעים בילדים מסיבות אחרות וכדומה.. 

עבור דוברת ההרצאה, עלינו לעודד פדופילים שלא לפעול על פי היצר, על ידי כך שהם ירגישו נוח להיחשף. 

עבור כותב זה, אם אתה מרגיש משיכה לילדים, גש מיידית לרופא [ולא אחד שלמד באוניברסיטת ורצבורג]: הוא איש מקצוע שלא ישפוט אותך וידע מה לעשות באופן תרופתי, תוך ביקורת שוטפת. שום דבר אחר לא מתקבל על הדעת. לעולם. 

פדופיל הוא כלי נשק טעון, בדומה לאדם ששומע קולות לרצוח ועדיין לא רצח, הוא שומע קולות לממש דחפים מיניים עם ילדים, ועדיין לא מימש – אחריות המינימלית לגשת לקבל טיפול, או לחילופין, לקבל יחס של אדם שצריך לקבל טיפול כפוי.

הסרטון הנ"ל כבר הספיק לרדת מיוטיוב עם הודעה כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים של Ted. ייתכן שגם התגובות הנזעמות שהיו שם, עשו את שלהן.

 

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *