עיקרי הדת השבתאית/ישראלית.

 

1.הם יוצרים את "חג הכבש" בכ"ב אדר, בו זוגות מאורסים מתכנסים בחושך ומתערבבים ביניהם והילדים הנולדים מוכרזים כ"קדושים" [על התרת כל מצוות התורה והוראות לעבור על כל העריות, ראה ב"חמישים משיחים", ג'רי ראבוו, הוצ' גפן, ירושלים, עמ' 110]. ישנם פלגים, הקוראים לכך "חג הגדי", כאשר מפגש זה מתבצע בין זוגות צעירים לאחר נישואיהם.

2. תפקיד הכת לחדור לכל הדתות בשיטה קונספרטיבית ולהתחזות כמאמיניה כדי לרסק את הדתות מבפנים או את ה"קליפה", כפי שפורשה התאסלמותו של שבתאי צבי.

3. במקביל, להשתדל להקים תנועה כלל עולמית אתאיסטית המאמינה באליל האדם. הם אכן עזרו רבות להקמת התנועה הקומוניסטית הבינלאומית באירופה (ראה על כך להלן בקשר למשה בנימין מנדלסון). למשל ראש התנועה הקומוניסטית בטורקיה היתה שבתאית והיא גם אכן קבורה בחלקה השבתאית באיסטנבול.


4.
הם קוראים לעצמם "המאמינים" ולשאר "הכופרים".

5. שיטת הטקטיקה שלהם מבוססת בין השאר על שיטה הפכפכנית. למשל, לכל דת ומשטר אשר הם מגיעים הם יספקו הסברים לגבי זהותם הערכית, בצורה מותאמת לדת או למשטר כדי לא להיתפס. כדי לרסק את כל הדתות, הם שולחים את סוכניהם בעלי כישורים מתאימים ואם יש צורך בכך הם גם מפעילים אנשים ("אידיוטים שימושיים") בלא שידעו שהם פועלים למען השבתאות. מסיבה זו הכחישו אנשי כת ה"דונמה" בצורה מוחלטת כל קשר בין המציאות לנאמר עליהם, בספר אשר הוציא אחד מבני הכת (אילגז זורלו), המתאר את אמונתם ואורח חייהם.

כמעט בכל מזרח ומערב אירופה ירדו השבתאים למחתרת וכדי להתקבל לשורותיהם יש לאכול חזיר עם חלב ולבצע גילוי עריות. רבי יעקב מעמדין כתב ("מור וקציעה", סי' א' ד"ה ולכן יראה) – „…שיצאו בני בליעל מקרבנו להדיח יעפי הגלות אחר צבי המודח (= שבתאי צבי), לטמא גדולת ישראל…באמרם שכבר יצאה שכינה מן הגלות ואין לזכור עוד גלות ישנה…אך עת רקוד…הנה ככל הגויים בית יהודא לאכול קדלי דחזירי ובשר נחירה ולהתיר להם עריות בפרהסיא, ניחא להו בהפקירא…“.

יסוד ביטול התורה בעידן המשיחי וראיית המצוות רק כמושג רוחני ומשל ושמספיק להיות רק "דתי בלב" עם מספר ערכים שניסח ז'ן קלוין, לקח שבתאי צבי כנוצרי-פרוטסטנטי המחוייב לנהוג על-פי הנצרות הקמאית הפאולינית. פאולוס כתב על כך – „יהודי הוא זה שבתוך תוכו הוא יהודי ומילה היא זו שבלב…כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו“ על רקע כפירה זו ניתן להבין את דברי המשנה שכוונה אל הנוצרים הראשונים – „המגלה פנים בתורה והמפר בריתו של אברהם אבינו…אע"פ שיש בו מעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא“ [מס' אבות (ג,יא)] וכן המשנה במס' סנהדרין (י,א) – „ואלו שאין להן חלק לעולם הבא…ואין תורה מן השמים ואפיקורוס רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים חיצונים“ וכן בתוספתא שם (יב,ט) ובירושלמי שם (י,א) – „הפורק עול – זה שהוא אומר יש תורה ואיני סופנה“ וכן על כך כתב שם פאולוס באיגרותיו.

הציונות הדתית כזרם  בנצרות הפרוטסטנטית הפנימה גם כן רעיונות אלו, כפי שנכתב באחת מעלוניה (מוצ"ש 13.11.15) – „דיבורים אלו "כיסוי ראש מטרתו להקטין אותי" ו"השינויים מתחילים מלמטה" מבטאים אנטי-נומיזם מוחלט. כלומר, התנגדות לרעיון ה"נומוס" (חוק, או מצווה) (= או יותר מדויק, מבנה-החשיבה הפרוטסטנטי הדטרמניסטי עליה מושתתת הציונות הדתית במינונים שונים, לומר "מצוות" אך להתכוון רק ל"המלצות") שעומד בסיס הדת. איך שלא נסובב את זה, זה מחיקה של העיקרון הדתי הבסיסי של "קבלת עול". אגב, הביטויים הללו מזכירים מאד כתבים של הוגים רפורמים (= פרוטסטנטים) כצונץ וגייגר, את תיאולוגיית הדור הראשון של הנצרות הפאולינית וגם את הכתבים של נתן העזתיאצל הפמינסטיות.

           בטורקיה היתה הצלחתם מרשימה, בהשתלטותם על המדינה.

השבתאי מוסטפה כמאל ("אתא טורק"), כשהוא מוסווה בתור מוסלמי, ביצע הפיכה ב-1923 בראש תנועת "הטורקים הצעירים" וקבע חוקה חדשה למדינה, על-פי הכלל של "היה בעל דת פלונית בביתך ואדם בצאתך", כפי שעתיד השבתאי מ.ב. מנדלסון לעצב את התנועה המשומדת היהודו-פרוטסטנטית, היינו, הרפורמים-"המשכילים". חוקה זו בטורקיה, אוסרת על כל הדתות כל פעילות ציבורית וכן היא אוסרת אף לבוש אשר הוא ייחודי להם ברשות הרבים. לטענתו של אתא-טורק, הוא הפך בכך את טורקיה למדינה מערבית לכל דבר, היינו, מדינה נוצרית-פרוטסטנטית. הם הסתננו לבית המשפט העליון, לפרלמנט ולממשלה.(מוכר לכם) אישתו של ראש ממשלת טורקיה לשעבר ג'ונבלאט היתה גם שבתאית. וכן שר החוץ איסמעיל ג'ם וראש הממשלה לשעבר, השבתאית טנסו צ'ילר , שר האוצר (מצאצאי ברוכיה רוסו) מחמט צ'אויט ביי, שר הכלכלה כאמל דרויש, שר הפנים מוסטפה אריף ושר החינוך מוסלה אל-דין אדל ועוד ["משיחי השקר ומתנגדיהם" (עמ' 467)].
כאמור, השבתאות החלה את דרכה בריסוק העם היהודי ויהודיותו ועברה לאידיאולוגיה של ריסוק כל הדתות בתקופה שלאחר מותו של שבתאי צבי. נתן העזתי חיבר "ספר תיקוני תפילה", הדומה ל"תיקון לחג העצמאות" של הרבנות הראשית, עם ביטויים כ"ראשית צמיחת מלכותו (= גאולתנו)".

התנועה השבתאית העולמית קבעה לעצמה, כפי שנראה להלן, תוכנית פעולה בשלושה שלבים להשתלטות על העולם, כדי להביא לגילויו של שבתאי צבי, כמשיח, אשר יגאל את העולם:
א. ריסוק כל הדתות, האידיאולוגיות והפילוסופיות והפיכתן לאתאיסטיות. הצלחתה בעם היהודי ניכרת בפרט בארה"ב, במרכז ומערב אירופה ובחלק ממזרחה, באמצעות הקמת תנועת ה"השכלה", כאשר השבתאי אשר עמד בראשה היה משה בנימין מנדלסון ובטורקיה על ידי השבתאי מוסטפה כאמל (אתא טורק) ובארץ ישראל על-ידי התנועה הציונית.
תצלום קבוצתי של מנהיגי התנועה הציונית ברוסיה, בימי ועידת מינסק – בתצלום נראים חברי נשיאות הוועידה, מנהיגי התנועה הציונית ברוסיה.
ב. הבאת אותם יהודים, אשר תנועת ההשכלה לא הצליחה לרסק את יהודיותם, לארץ מסויימת בשליטתם של מתבוללים (אוגנדה או ארגנטינה ולבסוף לארץ ישראל), כדי להפכם שם לאתאיסטים ולהכשיר בתודעתם את הכרחיותה של משיחיות השקר השבתאית בכלים מודרניים, הנטולה כל קשר ליהודיות המקורית ומנותקת מהתורה שבכתב (זו שאינה משודרגת על-פי הנצרות הפרוטסטנטית) ושבעל פה. תנועה זו הצליחה לבצע גם שלב זה בהצלחה די מרשימה על ידי תנועת ההשכלה הציונית, שהזרוע המבצעת שלה היתה הציוניזם הדתי, כאשר המשימה העיקרית היתה לרסק את הוייתם הרוחנית והמנטאלית של כל היהודים הספרדים אשר הגיעו לארץ במיוחד עד 1960 והמשכה בקיום בתי-הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים למיניהם.
הציוניזם הדתי הוכיח את נאמנותו העיוורת כראש-חץ בביצוע התבוללותו של העם היהודי על ידי הציוניזם, כבר עשרות שנים לפני הקמת המדינה, כאשר רבבות בוגרי מוסדותיו התבוללו כאן בארץ זמן רב לפני קום המדינה, כדברי נשיא ה"מזרחי" ורבה הראשי של ת"א [אביגדור עמיאל, "הבעיות הרוחניות של הציונות", הוצ' הסתדרות המזרחי, ת"א, מנחם-אב, תרצ"ז, עמ' כ"ג]. הם גם הוכיחו את נאמנותם לראשי הציוניזם כגייס חמישי, גם כאשר אלו החליטו לחבל במאמצי הצלת מליוני היהודים בשואה, אשר היו ברובם חרדים (מלבד הצלת אנשי שלומם.) וביחד עם ראש ההסתדרות הציונית באמריקה הם פירקו את "ועד ההצלה המאוחדת למען יהדות אירופה" (משה פראגר,"דברי ימי ועד ההצלה בארה"ב")..

הרב דב ברדוביץ מחבר המאמר.

 

ג. השלב השלישי אמור להיות התגלותו של שבתאי צבי בו זמנית כמשיח וכאל. עד היום עדיין יוצאים זקני השבתאים בטורקיה לשפת הים ומייחלים לבואו של שבתאי צבי [שם בתחקיר]. לעומת זאת בארץ מסתפקים המתבוללים ב"חוזה" ו"משיח" במובנם האתאיסטי, כפי שניסח קרל מרכס או ז'בוטינסקי. בארבעים השנים הראשונות של קיומה של המדינה היו לשני השלבים האחרונים האלו הצלחה מסחררת, אך מאידך נתבעו לצורך מימוש שלבים אלו (על-פי דיווחי העיתונות, לתמימים – "אידיוטים שימושיים", שעדיין מאמינים בה.) בינתים, "רק" כשלושים אלף הרוגים הקשורים לפעולות צבאיות של הערבים, מאות אלפי פצועים בגוף ובנפש וכעשרים אלף נרצחים מהמגזר האזרחי ואלפים רבים או רבבות אשר התאבדו במהלך שירותם הצבאי (נתון אשר מוסתר באופן רשמי).
כמו כן, הם גרמו הפסדים כספיים לתושבי המדינה בסכום של שמונה עשר מיליארד שקל בשנה לטיפול בפשעים של החברה השבתאית-פרוטסטנטית מודרנית בארץ וטריולני דולרים לשם מימון ההתגוננות מפני פעולות האיבה וגניבת מליארדי שקלים על ידי המתבוללים היהודו-נוצרים בארץ ועוזריהם מכספי המדינה והמדינה שבדרך וחובות של טריולני שקלים לציבור החרדי. בשנים האחרונות, שלבים אלו משתבשים כתוצאה מתנועת תשובה אדירה, אשר בגינה ראשי האליטות של השבתאות המודרנית בארץ, בעיקר באקדמיה, מתחילים להטיף לגיור רפורמי, להתבוללות ולפירוקה של המדינה, בבחינת "הכושי לא עומד ביעדים, הכושי יכול ללכת לאבדון".
מתוך חיבור החברה-המערבית והישראלית והמדע המודרני,
ניתן להורדה מעמוד הפיסבוק-

חשיפה: מדינתנו, נוצרית פרוטסטנטית רפורמית.

https://www.facebook.com/groups/299592993721761/

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובה אחת

  1. Avatar
    JOSEPHKO 2018-04-22

    מפחיד
    קשה להאמין שקיימים בני אדם כאלו