בית הקלפים פינת פולישוק

Sharon Horesh (אדם גולד):

 

בית הקלפים פינת פולישוק

1. טוב אז למי שפספס את העדכונים מבגץ, פסק הדין המקורי שפורסם באתר, בו חייב סולברג את עיתונאי הארץ אורי משגב בהוצאות בסך 4,000 שקל על טרטור המערכת בעתירתו ההזויה, נעלם. לפתע, הופיע במקומו פסק דין סלחני ונטול הוצאות כלל. 

לאן נעלם פסק הדין?! 
ובכן, לאחר שכמה עיתונאים שמו לב לפדיחה, הובהר כי שוחררה טיוטה "מבלי שנחתמה על ידי כל שופטי ההרכב" והנוסח הסופי "שנחתם על ידי כל שופטי ההרכב..אינו כולל חיוב בהוצאות".

מאיפה לעזאזל מתחילים לדבר על הטרללת המערכתית הזו?

2. האם אפילו בעתירה בה בית המשפט קובע במפורש שהעותר הסתיר מידע לא יפסקו הוצאות? הרי עתירה כזו ראוי לבעוט מכל המדרגות על השפיטות והעדר זכות עמידה של משגב, אז לא לפסוק הוצאות גם אחרי שגילינו שהעותר נעדר ניקיון כפיים? 
האם יש מצב שהגמיזה של פסק הדין המקורי קשורה לזהות העותר ולכך ששוקן והארץ הם גדולי המגנים על האקטיביזם השיפוטי?

3. ושוב, האם צריך להזכיר למי מהשופטים שמערכת המשפט בישראל קורסת מעומס? שהבנק העולמי מדרג אותה במקום 92 בעולם מתחת לרואנדה, אוגנדה ודרום סודן
שעתירות הסרק מצד עמותות שמאל ופעילים פוליטיים באים על חשבונם של בעלי דין מיוסרים? שבשל הלחץ גם בהגיע יומם המשפטי של אזרחים נתקלים בשופט רצוץ וחמוץ שדוחק אותם לפשרה כפויה? 
האם צריך להזכיר לשופטים הנכבדים שבית המשפט אמור ליישב סכסוכים בהתאם לחוק ולא למשוך עותרים פוליטיים כדי לגוון את שגרת יומו האפרפרה?

4. אבל יותר מזה. מה ההצצה הפומבית הזו מספרת לציבור?
אם סולברג סבור שראוי לקבוע הוצאות (ובקביעת הוצאות יש עמדה מובהקת באשר ללגיטימיות העתירה ואפקט הרתעתי למניעת הטרלת המערכת) מדוע הועלמה עמדתו? 
מדוע חשש סולברג אפילו לציין את עמדתו (ולו ברמיזה של פטור מהוצאות "הרבה לפני משורת הדין")?

5. ומה כל זה אומר על הדינמיקה בין השופטים? 
ואיזה עוד עמדות (רמז למטה) נמנע סולברג להציג בשנים האחרונות בשל לחץ או רמזים מצד המערכת והקולגות?
מה זה אומר על הפוליטיזציה בבית המשפט, האם אחרי ההצצה הזו מישהו עדיין אמור לחשוב שאין אג'נדה בבית המשפט? 
שאין השפעה לעמדתם הפוליטית המובהקת של של ברון ושל עוזי "תחביבים" פוגלמן שישב בראש ההרכב?
שזה לא שיקוף – קטן, נקודתי, איזוטרי – של המנגנון בו הציבור הישראלי בוחר ימין ומקבל שמאל?

ובכלל, תגידו, אתם חושבים שכולנו מטומטמים?

 

בית הקלפים פינת פולישוק1. טוב אז למי שפספס את העדכונים מבגץ, פסק הדין המקורי שפורסם באתר, בו חייב סולברג את עיתונאי…

‎Posted by Sharon Horesh on‎ יום שני 16 אפריל 2018

 

כמה קטנות על הדיון בבגץ בענייו מניעת הכניסה של פלסטינים לטקסי שמאל אלטרנטיביים:

1. אם מיותר לציין, קיום הטקס מביש.
לאור עמדת המדינה שהטקס מכיל משפחות מחבלים, הבחירה לקיים טקס להנצחת הנופלים עם מחבלים ורוצחים – ככל שהדיווחים מדוייקים – משולה לקיום טקס לנרצחי השואה בהשתתפות משפחות קציני אס אס. לא פחות.
מלחמת משפחות הנופלים בהקשר הזה היא כל כך עגומהעד שדומה שחבל להרחיב עליה את הדיבור.
2. למרות הכל, ההחלטה של ליברמן היא חרפה.
הטקס הוא מאוד גבולי והרסני מבחינה ציבורית אבל נמצא במסגרת חופש הביטוי.
חופש הביטוי הוא לא פריבלגיה – הוא זכות קדושה.
כל עוד אין כאן עבירה על החוק (ולא שמעתי טיעונים כאלה) למדינה אסור להתערב בטקסים פוליטיים של אזרחים. וכל עוד אין מניעה בטחונית אחרת להכנסת הפלסטינים, ההחלטה של ליברמן רעה ופופוליסטית3. ועוד משהו ביחס לבית המשפט בשבתו כתסריטאי.
בשל לחץ הזמן לא אדון בהיבטים המשפטיים. אבל ממליץ לכולם לשים לב לקביעת ההרכב ולחישוב המדוייק של ההגשה. מהמר על פסק דין של ברון (מי שלא יודע אם לבן שנרצח בפיגוע טרור) שמדבר על המורכבות של הקיום והצורך לשלוח מסר פייסני

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *