‏לכבוד יום האישה, משהו על המילה ׳שוביניזם׳.

 

הילל גרשוני:

לכבוד יום האישה, משהו על המילה "שוביניזם".

‏ניקולא שובן היה חייל אגדי בצבאו של נפוליאון ששירת את ארצו בנאמנות רבה ונלהבת, ולפי המסופר עליו נפצע 17 פעמים בקרבות, וזכה להוקרה מנפוליאון, שאף זיכה אותו בפנסיה של 200 פרנקים.

‏שמו של שובן הפך להיות סמל למסירות חסרת גבול לעם ולמולדת, מה שהפך עם הזמן לסמל שלילי – לאומיות נלהבת *מדי*, או בלשוננו: לאומנות.

‏שוביניזם, במובן המקורי של המושג, הוא אם כן לאומיות עזה, או לאומנות.

‏כיצד הגיע המונח לאן שהוא הגיע היום? לא לפני שנות השישים של המאה העשרים. באותה תקופה החלו לשגשג תאוריות "פוליטיקת הזהויות", שבהן החילו את המושגים הרגילים מן הפוליטיקה, שחלו על קבוצות אתניות או לאומיות או מקומיות, על קבוצות מדומיינות לפי מאפיינים אישיים, כגון גברים ונשים.

‏באותו שיח התחילו כמה פמיניסטיות לדבר על נשים כקבוצה, מעין לאום נפרד. ומזה התפתח המושג "שוביניזם" בשימושו היום.

‏כיצד?

‏אם גבר נאמן באופן חסר מעצורים ל"לאום" הגברי שלו, הרי שהוא לאומן-גברי, ולפיכך: שוביניסט.

‏למותר לציין שהמונח לא יכול היה להישאר כפי שהוא. אף אחד לא מכיר גבר שהוא "לאומן גברי", אבל כן מכירים גברים שמתייחסים בזלזול לנשים. אז הדביקו להם את הביטוי הזה, ובינתיים שמו של החייל האגדי ניקולא שובן הלך ונשכח מלב, כמוהו כמו הלאום הגברי.

‏יום חמישי שמח שיהיה.

 

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *