שיטות "השבחת-הגזע"-(אאוגניקה) באמצעות פשעים נגד האנושות, טבועות בגרעינה האידיאולוגי של הציונות.

סאלח פה זה ארץ ישראל זה פרווה…

שחלב סטולר-ליס כתבה דוקטורט בהנחיית פרופ. שפרה שוורץ, ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות באוני' בן-גוריון. בן-גוריון היה בעצמו גזען אנטישמי ואוהד גדול של "השבחת הגזע" ו"תיאוריית הגזע", כפי שכתב בספרו ("חזון ויעוד", עמ' 98) וכפי שנוכיח עוד להלן ולכן, אך טבעי היה שהדוקטורט שהיא כתבה על "ההיסטוריה של שירותי הבריאות בשנות החמישים" והעלה ממצאים חמורים על "השבחת הגזע" שיצרו ראשי הציונות, עוזריהם ומונהגיהם נכתב במוסד על שמו של בן-גוריון. לכן, גם אך טבעי היה שממצאים אלו הוצגו גם בכנס השנתי של האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה שהתקיים במדרשת בן-גוריון בשדה-בוקר [ששם התגורר בן-גוריון והוקם בשנת תשל"ג וממומן ב-12 מליון ש"ח בשנה על-ידי המדינה ובכל זאת סובל מגרעונות כבדים].

 

 חיבורה של שחלב סטולר-ליס  בנושא כך אגדל תינוק ציוני….(חולני משהו).
חלב סטולר-ליס

http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/13/13.pdf

 

 

נביא להלן חלק מממצאיה, כפי שהובאו במאמר בעיתון "הארץ" על-ידי תמרה טרואבמן ב-10.06.2004 למניינם סירוס של חולי נפש, עידוד הילודה במשפחות "הנמנות על האינטליגנציה" [בן-גוריון הכריז על מילגה של 100 לירות, על מי שתלד 10 ילדים ממשפחות אלו] והגבלתה "במשפחות העניות יוצאות המזרח", מניעת "התהוותם של חיים חסרי תועלת" – הצעות אלה אינן לקוחות רק מתכנית כלשהי של הרייך השלישי הנאצי, אלא הועלו על-ידי אישים מרכזיים בממסד הציוני של ארץ ישראל המנדטורית. השבחת הגזע (= אאוגניקה), מתברר, זכתה כאן לאהדה לא מבוטלת [= על-ידי כל חוגי הציונות]. תמיכה זו, שהושתקה במשך השנים, נחשפת במחקר הבודק את השורשים האידיאולוגיים שהיו הבסיס להקמת מערכת הבריאות בישראל.

מערכת הבריאות–רוצים חיסון?
פרנסיס גלטון.

ביישוב העברי פעלו בשנות השלושים "תחנות עצה", שהוקמו לפי מודל וינאי של מרכזי ייעוץ לזוגות המבקשים להינשא ולהורים. באוסטריה הן שימשו, עם עליית הנאצים לשלטון, לטיפול בכפייה. בארץ נועדו התחנות ל"מתן עצות בשאלות נישואין בעיקר בעניין מניעת הריון במקרים מסוימים" (= רק עם קום המדינה החלו ב"השבחת הגזע" בכפייה על העולים מהמזרח, כפי שהיה נהוג בגרמניה הנאצית, כפי שנראה להלן). חילקו שם אמצעי-מניעה בחינם למחוסרי יכולת ובמחירים מוזלים. בתל-אביב, נפתחו תחנות-העצה במרכזי אוכלוסיות של מהגרים: עג'מי ביפו, שכונת-התקוה ונוה שאנן.  אבי תיאוריית האאוגניקה, היה הבריטי פרנסיס גלטון.הוא טבע לראשונה את המושג – שמשמעותו המילולית היא "נולד היטב" – בסוף המאה ה-19. מטרת התנועה האאוגנית הייתה להשביח את הגזע האנושי. גלטון הציע תוכניות לעידוד ילודה בקרב "האנשים הטובים ביותר"…גרמניה אכן הייתה המופע-הרצחני ביותר של האאוגניקה, אך בפועל זו הייתה תנועה שסחפה אחריה רבים…מעניין שגם בגרמניה הנאצית וגם בישראל נעשה חיבור בין אאוגניקה, בריאות ולאומיות.

סטולר-ליס נתקלה לראשונה בטקסטים האאוגניים של רופאים מהיישוב העברי, כאשר חיפשה ספרי הדרכה להורים במסגרת המחקר לתואר השני. "הצגתי טקסט בסמינר תזה ואז אמר לי מנחה הסדנה, 'אבל למה את לא אומרת שהטקסט מתורגם ?' עניתי: 'לא, לא, הטקסט לא מתורגם'. 'בישראל', הוא ענה, 'אין דברים כאלה' ".

היא החליטה לבדוק האם מדובר בעדויות אנקדוטליות [= מלשון אנקדוטה] ולא מייצגות פה ושם, של רופאים ואישי ציבור שתמכו באאוגניקה, או שמא בתפישת-עולם רווחת ומצאה פרסומים רבים שתמכו באאוגניקה. תומכי התיאורייה היו דמויות מפתח [= מגרמניה ואוסטריה] בממסד הרפואי המתהווה בפלשתינה, האנשים שניהלו וייצרו את מערכת-הבריאות הישראלית.

אחד הבולטים בקרב האאוגנים בתקופת המנדט היה הד"ר יוסף מאיר שקנה את השכלתו בווינה, כיהן במשך כשלושים שנה כראש קופת חולים כללית [= של מפלגת מפא"י] ועל שמו קרוי כיום בית החולים "מאיר" בכפר-סבא. "מעמדתו בלב הממסד הרפואי הציוני בארץ ישראל של אמצע שנות השלושים הוא הביא לאמהות הצעירות את בשורת האאוגניקה, הזהיר אותן מפני התנוונות [= Entartung, שם סיפרו של מנסח "השבחת הגזע" ו"תיאוריית הגזע"  (שפירושו "להוציא את המנוונים") – מכס נורדאו, סגנו של הרצל. המושג המדעי של "מנוון" נקרא "דגנרט", מושג שהציונים השתמשו בו רבות, כלפי יהודי מזרח אירופה והספרדים. במחצית ה-119 למניינם, מתאר פרופ. ויצטום בספרו "פרקים בהתפתחות הפסיכאטריה", שיצא לאור בתשע"ח, שתיאוריית הדגנרציה החלה להבשיל על ידי בופון ואחרים, כתאור ניוון תורשתי המתדרדר במשך 5 דורות ומגיע לדמנסיה רק בצמחים ובע"ח. לאחר מכן יש המעתיקים תאור זה לבני-אדם ובפרט צ'זארה לומברוסו באטליה והדגנרציה הפכה מאז לזרם המרכזי ברפואה באירופה ובמקביל מתפתחות הבנות של תורשה גזענית מנוונת הקשורה לדמו של האדם. נורדאו משדרג תפיסות אלו ויוצר את תיאוריית הגזע המגובשת ביותר והמפורסמת ביותר אותה הוא מיישם בפרט נגד עמו ואותה ניכסה התנועה הנאצית לגרעינה האידיאולוגי] והעביר להן את המסר על חובתן ואחריותן לדאוג ללידת ילדים בריאים בלבד", אומרת סטולר-ליס.

מכס נורדאו
ארתור רופין

כך, למשל, בשנת 1934 [= כשנה לאחר עלייתו לשלטון של היטלר, כשארתור רופין נסע אז לברלין לשכנע את הנס גונטר (ספרו "מדע הגזע הגרמני", נכתב בהשראתם של מכס נורדאו וארתור רופין שהיה המנחה המדעי של הספר) 31(עמ' 61) לשכלל באמצעות הקצנה את האאוגניקה] פירסם הד"ר מאיר בעמודו הראשון של "האם והילד", מדריך להורים שערך בהוצאת קופת חולים, את הטקסט הזה: "מי רשאי להוליד בנים?  בחיפושי תשובה נכונה על השאלה הזאת עוסקת האאוגניקה, המדע לשיפור הגזע ולשמירה עליו מהתנוונות. צעיר עדיין מדע זה, אך תוצאותיו החיוביות כבר גדולות וחשובות…מקרים אלה (הכוונה לנישואין של בעלי מחלות תורשתיות – ת"ס) אינם כלל מעטים  בכל האומות ובפרט בתוך העם העברי אשר חי חיי גלות במשך שמונה עשרה מאות שנה. והנה שב עמנו לתחיה, לחיי טבע בארץ האבות. האין חובתנו לדאוג שיהיו לו בנים בריאים ושלמים בגוף ונפש ? – בשבילנו יש ל'אויגניקה' בכלל, ולשמירה מהעברת מחלות תורשתיות בפרט, ערך עוד יותר גדול מליתר העמים…הרופאים, אנשי הספורט והעסקנים הלאומיים צריכים לעשות תעמולה רחבה לרעיון: אל תולידו ילדים אם אינכם בטוחים שיהיו בריאים בגוף ובנפש".

בגירסתו המלאה של המאמר, שהתפרסמה במדור "משמר הבריאות" של העיתון "דבר" [= של מפלגת מפא"י, מפלגתו של רה"מ ד. בן-גוריון], הציע הדוקטור מאיר לסרס חולי נפש [= הכוונה הייתה לסרס בכפייה, בין השאר עם קום המדינה, את כל הזכרים מהעדה המרוקאית, שהוגדרו על-ידי כל הפסיכיאטרים שהיו יוצאי גרמניה, כפסיכופטים, כפי שנראה להלן, באמצעות פקודה של רה"מ ושר-הבטחון לחיל-הרפואה לתקוף את זכרי העדה, לגוררם למכלאות ולסרסם. בן-גוריון כבר השתמש בחיל הרפואה, כשפקד כשר הבטחון על חיל הרפואה לגנוב את 100.000 "ילדי הגזזת" הבריאים מעדות-המזרח ולהקרין לשורשי שערותיהם לשם ניסוי חומר-רדיואקטיבי, כפי שנוכיח להלן. בן-גוריון היה חסיד מושבע של האאוגניקה וציטט רבות את ארתור רופין וכשבנו התחיל לחיות עם נוצריה, הוא מאד שמח וטען שזה ישביח  את הגזע.  פרופ. יעקב טלמון ופרופ. גרשום שולם, דאגו וחששו מההשפעות שסבבו סביב בן-גוריון בשנות ה-50, כשהחל להישאב לתוך פרקטיקות ניו-אייג' ניהליסטיות].  סטולר-ליס מצאה עוד דוגמאות רבות בספרי "האם והילד" שהתפרסמו ב-1934 ו-1935 ובכתבי עת דוגמת "איתנים", שערך הד"ר מאיר.

"התמיכה של הד"ר מאיר ואחרים מבכירי מערכת הבריאות ברעיונות אלה הושתקה במשך השנים", מסבירה סטולר-ליס, ואיש אינו מדבר כיום על פרק זה בתולדות הישוב העברי. באמצע שנות-החמישים קובצו מאמרים של הד"ר מאיר לספר שיצא לזכרו. המאמר הנ"ל לא נכלל בו. סטולר-ליס מצאה כרטסת עם רשימות ששירבטו עורכי הספר. הם הגדירו את המאמר "פרובלמטי ומסוכן".  "כעת, לאחר האאוגניקה הנאצית" כתב אחד העורכים, "מסוכן לפרסם מאמר זה" [= כיון שאז יצטרכו לשפוט את כל מאות ואלפי חיות-האדם, לא רק את הפרופסורים והדוקטורים המפלצתיים, אלא את כל מנגנון-החושך שדירבן את זה, החל ממייסדי המדינה, כולל את שר הבריאות, מנהיג המפד"ל ח. מ. שפירא שגיבה והשתיק פעילות זו ואת מנגנוני-המשפט וכו' למאסר-עולם בלתי קצוב ושלא יראו יותר את אור השמש, בפרט לנוכח הניסויים שערכו בבני אדם, וכחלק מניסויים אלו רצחו אותם בדם קר].

בשנות-השלושים המאוחרות, מוסיפה סטולר-ליס, כאשר התבררו זוועות הנאצים [= זהו חוסר דיוק, זוועות אלו החלו בשנות הארבעים, אך נודעו לציבור רק לאחר המלחמה] שהאאוגניקה בצורתה הקיצונית [= שבחלקה הגדול יושמה על-ידי הממסד הציוני עם קום המדינה בעדות-המזרח, כפי שנראה להלן] מסוגלת לגרום, הפסיקו להשתמש במלה זו, ששויכה לנאצים [= אך הממסד ועוזריו המשיכו לפעול על-פי תפיסות נאציות אלו ואף ביתר שאת, כפי שנראה בהמשך].
בין-לילה שינו כתבי-עת ואגודות אאוגניים את שמם והשתדלו להתנער מכל סממן של תיאורייה זו, אך ד"ר מאיר, בכל שנות פעילותו, המשיך לדגול באדיקות ברעיונות האאוגניים…וכתב –  "אין להדריך את השכבות העניות של האוכלוסייה לריבוי לידות אלא לקיצובן".

"אני לא עושה דיון ערכי", אומרת סטולר-ליס. "הציונות צמחה בזמן מסוים, באטמוספירה אידיאולוגית מסוימת – היו כל מיני רעיונות באוויר והיו גם ציונים אאוגנים [= היינו, כל ראשי הממסד-הציוני וכל אלו שנחשפו לחינוך הציוני בארץ. בעלות-הברית במשפטי נירנברג הבינו, שהנאצים שהתגוננו בטענה שהם היו חייבים לרצוח או להיות חלק ממנגנון זה משום שהם קיבלו פקודה, זו אינה סיבה הפוטרת אותם מעונש מוות, כל שכן אנשי-הרפואה הציונית ושולחיהם בראש הממסד הציוני, אינם פטורים מעונשים כבדים על פשעיהם, אך "ישראל כשהם יורדים, יורדים מטה מטה", בשפל נוראי יותר מהגויים הנאצים עצמם, שלא העלו בדעתם לתרץ את עצמם בכך שהאידיאולוגיה וכל האטמוספרה בגרמניה הייתה כזו, שהם היו חייבים להיות תת-אדם ותת-בהמה ולחסל את העם היהודי.].

חלק מהרופאים חונכו באירופה [= שם חונכו גם כל הפסיכיאטרים] ובאותה עת לימדו בבתי הרפואה [= בגרמניה ובאוסטריה הנאציים, בהשראת "תיאוריית הגזע" שהמציאו ראשי-הציונות והמריצו את הנאצים לקבלה וליישמה לגבי העם היהודי, כפי שהוכח במחקרים האקדמאיים] לא רק רפואה, אלא גם את התיאורייה האאוגנית".

לפי מחקרים שערך הפרופ. רפאל פאלק, גנטיקאי והיסטוריון של המדע והרפואה מהאוניברסיטה העברית [= וכן פרופ. יעקב רבקין מאוני' טורונטו, פרופ. איתן בלום מאוני' ת"א, פרופ. אלברכט דימלינג ועוד, כפי שכבר הוכחנו לעיל], הוכח, שהוגים ציוניים מרכזיים אחרים – בהם הד"ר מכס נורדאו, שותפו של הרצל, רופא ופובליציסט והד"ר ארתור רופין, ראש המשרד הארץ-הישראלי של הארגון הציוני העולמי – הציגו את הרעיון האאוגני כאחת ממטרותיה של תנועת ההתחדשות הלאומית היהודית וישוב הארץ.

הפרופ. מאירה וייס, אנתרופולוגית של הרפואה מהאוני' העברית, מתארת בספרה "The Chosen Body" [= "הגוף הנבחר"], כיצד נתפשו יישוב הארץ ועבודת האדמה בעיני הוגים ציוניים אלה כ"תרופה שתשיב את בריאותו של הגוף היהודי שהתנוון בגלות. במונחיו של נורדאו, תחליף "יהדות השרירים", את "היהודי של בית הקפה" [= במערב אירופה] ואת היהודי הגלותי, החיוור והרזה. "בעת שבאירופה רבים הקוראים למדיניות של האאוגניקה, היהודים מעולם לא נטלו חלק ב"ניקוי" הגזע שלהם, אלא הרשו לכל ילד, ויהי זה החולה ביותר, לגדול ולהתחתן וללדת ילדים כמותו. אפילו המפגרים, העיוורים והחירשים הורשו להתחתן", כתב רופין בספרו "הסוציולוגיה של היהודים". "כדי לשמור על טוהר הגזע שלנו, יהודים כאלה (עם סימני ניוון – ת"ס), חייבים להמנע מללדת ילדים".

"ציונים רבים עסקו באאוגניקה כעניין תיאורטי [= לאחר שתיאוריית הגזע והשבחתו, הוטמעה במערכת החינוך הארץ-ישראלי על-ידי ארתור רופין], אפילו הקימו מועדון ע"ש נורדאו, במטרה לחקור את ההיבטים הגזעיים של העם היהודי והדרכים לשיפורו. מה שהיה מיוחד בד"ר מאיר ובקבוצתו [= היינו, כמעט כל הרופאים בארץ, כי הם היו מאוגדים ב"קופת החולים הכללית" שהוא עמד בראשו]…שבעבורם האאוגניקה הייתה ענין מאד פרקטי". הללו ביקשו ליישם את האאוגניקה הלכה למעשה.  המוסד העיקרי היה "תחנות העצה" [= כי בכפיה עדיין לא היה ניתן לבצע הפלות או להכריח לא להביא ילדים לעולם, כפי שהיה עם קום המדינה, כי בארץ שלטו אז האנגלים]. התחנה הראשונה נפתחה ב-1931 בבית שטראוס ברחוב בלפור בתל-אביב. המגמה הייתה לפעול בדרכי נועם, בדרך שכנוע ובחירה. "כאן בא הקישור לאינטרס הלאומי. אם אני [= "האידיוט השימושי" של הציונות] אבין שהלידה שלי תפגע באינטרס הלאומי, בבניין הארץ, ב'יהודי החדש', אני אמנע מללדת. אבל ליתר בטחון, מאיר אמר לרופאים, כי במקרה שמגיעה אליהם אשה 'שיש סכנה' שתלד תינוק חולה, חובה [= בכפיה אלימה] עליהם לוודא, שהיא תבצע הפלה מלאכותית".

"גם רופאת-הנשים מרים אהרונובה, הרבתה לכתוב בנושא האאוגניקה. בכתבות להורים תחת הכותרות כמו 'ההיגיינה של הנישואין', היא נותנת רשימה של הנחיות אאוגניות [= כפי שנהגו הנאצים] להורים החל מהגיל "המומלץ" ללידה (בין 20 ל-25), דרך ההפרש המומלץ בגילים בין האב לאם (שסיבותיו "השבחת הגזע") ועד לרשימת המחלות העשויות להדביק את בן הזוג או להימסר בירושה לצאצאיהם אחריהם". במחלות היא מונה את "הזיבה, השחפת, האלכוהוליזם, והנרקומניה (התמכרות לסמים) [= כיון שכיום רוב הנוער הציוני מכור לסמים ואלכהוליזם, היה אז מומלץ לפריטי הציונות לא להוליד יותר, כי הם "מנוונים"] ומחלת הרוח [= פסיכוטיות] והעצבים [= נוירוזיות]…מנקודת מבט היגיינית נכון ליטול מחולי רוח את כושר ההולדה". הד"ר שטיבל כתב "על הבאים בברית הנישואין להתייעץ קודם עם הרופאים [= שהיו כולם נגועים בגזענות] אם רשאים וראויים הם להוליד בנים"

גם היום "משביחים" את הגזע –  "החשיבה האאוגנית קיימת ושרירה גם היום בישראל", טוענת שחלב סטולר-ליס. "היא באה לידי ביטוי בעיקר בשעור הגבוה מאד של בדיקות טרום-לידתיות וסינון גנטי (של עוברים חריגים מבחינה גנטית). בבתי-החולים מוצעות כיום להורים-לעתיד, שלל בדיקות גנטיות המאבחנות את העובר לפני לידתו".

מתוך החיבור מושבות ניתן להורדה מעמוד קבוצת הפייסבוק

https://www.facebook.com/groups/299592993721761/files/

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *