מה הקשר בין התובע במשפט אלאור אזריה לבין ג׳ון קרי?

נתחיל מפוסט של רן כרמי בוזגלו:
 

במהלך משפטו של אלאור אזריה חשבתי לא מעט על התנהלות הפצ"ר שרון אפק והתובע נדב וייסמן. איני יכול להשתחרר מהתחושה המטרידה שההשתדלות היתרה לא נבעה אך ורק מרצונם למלא את תפקידם כהלכה. במילים ברורות יותר "הכל אישי" כפי שגרס "הסנדק" בסרט המיתולוגי.

מדוע השתוקק אפק לשפוט את אלאור בגין רצח (לא פחות ולא יותר)? 

מדוע גויס פרקליט צמרת מהמגזר האזרחי? מדוע התנגד זה בתוקף לכל פשרה ונעמד על הרגליים האחוריות אפילו כשביקש אלאור לצאת לחופשה קצרה? מדוע נראה כאילו התייחסו אליו בתיעוב נורא?!

ממה נובעת אותה שנאה תהומית ללוחם המצטיין?

אילנה דיין שאלה את וייסמן אם היה נאות לייצג את אלאור. וייסמן עטה ארשת מיוסרת ואמר שמצפונו לא היה מאפשר לו. מסתבר שמצפונו של הצדקן לא הפריע לו לייצג את לנדסברגר, מנכ"ל רמדיה, שבגין מחדלי החברה חרב עולמם של משפחות רבות.

 

ב״קונספיל״ יש לנו ״מחשבות״ נוספות…

בואו נתחיל מחברת ״היינץ-רמדיה ישראל״

מוצרים של החברה שווקו בישראל כבר בשנות ה-70. קטשופ היינץ נכנס לישראל בשנת 1995 והופץ על ידי חברת פודליין, חברה-בת של חברת רמדיה.

בעקבות פרשת רמדיה בשנת 2005 חששה חברת היינץ העולמית שהמשבר יפגע במוניטין מוצרי החברה, ובעקבות כך החליטה למכור את עסקיה בישראל.

מתוך כתבה ב״גלובס״ מה-31/12/2016:

עם כל הכבוד לשאר הפרשות המשפטיות שבהן ייצג עו"ד נדב ויסמן חברות ואנשים פרטיים במסגרת הקריירה שלו בפרקליטות הצבאית ובמשרד הפרטי, מהשיחה איתו עולה הרושם שמלבד משפט אלאור אזריה שאותו הוא חווה בימים אלה, המשפט ב-ה' הידיעה בקריירה שלו היה משפט "פרשת רמדיה".

ב"משפט אזריה", ויסמן מייצג את התביעה ומנסה להביא להרשעת החייל בהריגה. לעומת זאת, ב"משפט רמדיה", ויסמן ייצג יחד עם עורכי הדין רלי לשם ויובל ששון, את מנכ"ל חברת רמדיה לשעבר, גדעון (גידי) לנדסברגר, שהועמד לדין בגין גרימת מוות ברשלנות. עורכי הדין הביאו לזיכויו של לנדסברגר מהאישומים המרכזיים שהוגשו נגדו.

פרשת רמדיה שהסעירה בשעתה את המדינה, באה בעקבות סדרה של מקרי מוות ותחלואה חמורה בתינוקות בישראל, עקב חסרונו של תיאמין (ויטמין B1) במזון צמחי לתינוקות, מתוצרת החברה הגרמנית "הומנה", שאותו שיווקה "רמדיה" הישראלית.

ועכשיו חברת היינץ עולמית 

חברת היינץ היא אחת האחראיות להקמת ה-FDA האמריקאי, לא פחות ולא יותר…

בשנת 1992, בעת השתתפותו של ג׳ון קרי ב"פסגת כדור הארץ" (Earth Summit) בריו דה ז'ניירו, פגש את תרזה היינץ, אלמנתו של ג'ון היינץ, שהיה סנאטור רפובליקני והבעלים של אימפריית המזון "היינץ" ואשר נהרג בתאונת מסוק… ב-1991.  היא ירשה את הונו ואת השליטה בענקית המזון, שנמכרה לוורן באפט ב-28 מיליארד דולרים. ב-1995 נישאה לג'ון קרי הגרוש, שהפך בזכות המניות שרכש בחברה לאחד המחוקקים העשירים ביותר בוושינגטון.

ג'ון וטרזה קרי ומשט המרמרה

טרזה היינז קרי, אשתו של ג'ון קרי, נותנת מענקים גדולים ל"קרן טיידס" (Tides Foundation) ושלוחותיה. "קרן טיידס" מקבלת סכומים אדירים גם מ"קרן פורד".

"קרן טיידס" מעבירה כספים לעמותה בשם "Global Exchange" אשר מנהלת עמותה בשם "קוד פינק".
הקרן של טרסה היינז קרי, בנוסף, מעבירה כספים ישירות ל"Global Exchange" וג'ון קרי תמך ישירות בעמותת "קוד פינק".

"קוד פינק", המקדמת את החרם/שלילה/סנקציות על ישראל () בשדולת "ג'יי-סטריט", מביעה תמיכה בחיזבאללה, בחמאס ובהאחים המוסלמים, היא גם האחראית לאירגון משט המרמרה.

הזוג קרי בעקיפין ובמישרין מעבירים כספים ותומכים ב"קוד פינק".

התנהלות הפצ"ר שרון אפק והתובע נדב וייסמן וההשתדלות היתרה בהחלט לא נבעה אך ורק מרצונם למלא את תפקידם כהלכה. אותו ״פרקליט צמרת היינץ-קרי-רמדיה״ לא במקרה גוייס וברור מדוע ״התנגד בתוקף לכל פשרה ונעמד על הרגליים האחוריות״ ולא במקרה נראה כאילו התייחסו בתיעוב נורא ושנאה תהומית ללוחם המצטיין.
משפט הראווה של אלאור אזריה חשף את התהום הפעורה בין העם לבין רובצי מגדל השן ״המזהים בקרבנו תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו בגרמניה לפני 80-70 שנה״, הוא חשף את האג׳נדה הפרוגרסיבית-שבתאית המנהלת לנו את המדינה בשלט רחוק.

הכל מסתדר.

קריאה למעמיקים, הסבר, קבצים, סרטונים ומסמכים:

הרשת השבתאית של קרי וחוסיין אובמה חלק א׳

הרשת השבתאית של קרי וחוסיין אובמה – חלק ב

לפוסט המקורי:

הכל אישיבמהלך משפטו של אלאור אזריה חשבתי לא מעט על התנהלות הפצ"ר שרון אפק והתובע נדב וייסמן. איני יכול להשתחרר מהתחושה…

Posted by ‎רן כרמי בוזגלו‎ on Monday, March 19, 2018

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *