מהחלקים החסרים בנאום ה 'הסטירה ההיסטורית' של מחמוד עבאס

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

אסתר ברנד:

סוף סוף מצאתי חלק מהחלקים החסרים בנאום ה 'הסטירה ההיסטורית' של מחמוד עבאס.

גם חלקית זה טוב יותר מהכלום שנמצא בכל כלי התקשורת הישראלית והלא ישראלית שיש.

מכון ממר"י הביאו את זה באנגלית. כל הכבוד. משהו…

אז לפניכם מחמוד עבאס ה"היסטוריון" מכחיש השואה במיטבו [אם מישהו חשב שהאיש הזה חזר במשהו מעבודת הדוקטורט שלו…]:

 

"אנחנו בצומת דרכים גורלי, זהו רגע מסוכן. כל עתידנו מצוי על כף המאזניים. אם ירושלים איננה, מה תעשו עכשיו? תקימו מדינה עם אבו דיס כבירתה? זה מה שהם מציעים לנו עכשיו. אבו דיס וכל זה … זה נגמר. אנחנו כאן, ואנחנו נישאר כאן. לא נחזור על טעויות העבר. לא נחזור על השגיאות של 1948 ו -1967. נישאר כאן למרות הכיבוש וההתנחלויות. לא נעזוב את הארץ הזאת. זו המדינה שלנו. זו הארץ שלנו מאז ימי הכנענים. אגב, אבותינו הכנעניים… התורה אומרת… ואני לא רוצה להיכנס להיסטוריה או לגיאוגרפיה… מימי הכנענים ועד עצם היום הזה [אבותינו] לא עזבו את הארץ הזאת. הם היו כאן לפני אברהם אבינו. אנחנו היינו. עוד לפני אברהם אבינו…
[…]
ניסינו להעלות את נושא הצהרת בלפור בת 100 השנים. יש אנשים שנזפו בנו על כך: אחרי 100 שנים אתם מעלים את זה שוב? כן. העלינו את זה אחרי 100 שנה, ואנחנו ממשיכים לעשות זאת. נמשיך לדבר על כך עד שבריטניה תתנצל, תשלם פיצויים ותכיר במדינת פלסטין. אבל העניין הזה התחיל הרבה קודם לכן, אחים שלי. האינטלקטואל המצרי המנוח ד"ר עבד אל-והאב אל-מסירי [מחבר "האנציקלופדיה של היהודים, היהדות והציונות"] היה בין האנשים החשובים ביותר שדיברו על התנועה הציונית ועל היהדות. כרכי האנציקלופדיה שלו ידועים בכל העולם הערבי. הוא מתאר את אותה הישות כדלקמן: "הטבע הפונקציונלי של ישראל משמעותו היא כי הקולוניאליזם יצר אותה בכדי למלא תפקיד מסויים, וכך הקים מפעל קולוניאליסטי, שאין לו שום קשר ליהדות."
[…]
אלא שזה לא התחיל לפני 100 שנה. זה לא התחיל בהצהרת בלפור. על פי הידע הצנוע שלי – ואולי אני טועה וזה התחיל עוד הרבה קודם לכן… זה התחיל בשנת 1653, כאשר קרומוול שלט בבריטניה. קרומוול ביצע הפיכה נגד המלך והפך לראש הרפובליקה בשנת 1653. זה היה 300 שנה לפני הצהרת בלפור. הוא העלה את הרעיון להעביר את היהודים מאירופה למזרח התיכון, לאזור הזה, משום שרצו להפוך את האזור הזה למבצר הקדמי שיגן על האינטרסים ועל השיירות מאירופה למזרח. זה סיפור ידוע, ואין צורך לחזור עליו – חברת הודו המזרחית וכל זה… הוא ביקש מהולנד, שהיתה בעלת הצי הגדול ביותר בעולם, להעביר את היהודים, אך הפרויקט נכשל. זה היה בשנת 1653.

בעקבות קרומוול הגיע נפוליאון בונפרטה, אשר, בשנת 1799, הובס מול חומות עכו. שימו לב, הוא הובס מול חומות עכו! הוא לא הצליח לגבור על חומות עכו! היינו 'משקל כבד' כבר מזמן, לא רק עכשיו. הוא אמר שיש להקים מדינה יהודית בפלסטין, אבל גם המפעל שלו נכשל. ואז הגיע נפוליאון השלישי ב- 1860… בין שני הנפוליאונים, סבו של צ'רצ'יל, מנוחתו עדן… בשנת 1840, סבו של צ'רצ'יל השמיע את אותה קריאה, אך לא הצליח בזה. והיתה גם הקריאה המשונה, המאוד משונה, בשנת 1850, [של] הקונסול האמריקאי בירושלים… הקונסוליה האמריקנית והארכיון שלה נמצאים בירושלים, וורדר קרסון. שמו היה וורדר קרסון.
היתה קבוצה של יהודים מול הכותל המערבי בעיר העתיקה, והוא אמר להם: 'מה אם אתן לכם התנחלויות מחוץ לחומות?' ענו לו: 'בנאדם, אנחנו כאן כדי לעבוד את האלוהים. אין לנו שום קשר לזה". "נארגן לכם בתים והתנחלויות", אמר, אבל הם דחו את ההצעה. כתוצאה מכך החליטה ממשלת ארה"ב לשלוח נוצרים לארץ ישראל. ממשלת ארה"ב לא שלחה יהודים. רבים מאיתנו חושבים שלאמריקה לא היה עניין כאן בתקופה של מלחמת העולם הראשונה. אמריקה משחקת את המשחקים שלה כבר מאז.
[…]
הם [הנוצרים האמריקאים] הובאו לכאן, אך סירבו לגור במקום הזה. "מה זו המדינה הזאת? זו ארץ נחשלת תחת שלטון עות'מאני", אמרו. הם התעקשו עד שממשלת ארה"ב שלחה ספינה לנמל יפו, והחזירה את כולם לאמריקה.
[…]
ואז הגיע תיאודור הרצל. לידיעתכם, תיאודור הרצל קרא להתבוללות. הוא היה בעסקי התיאטרון ושירה ולא היה לו שום קשר לזה. בגלל השאלה היהודית, שהיתה נפוצה באירופה, ולא באזורים שלנו … היהודים נרדפו בגלל תפקודם החברתי ולא בגלל הדת שלהם. אז הרצל קרא להמרת דת לנצרות הקתולית, עד שהיה הסיפור עם קצין צרפתי בשם דרייפוס, ב- 1893.
[…]
כשהרצל הגיע לארץ, הוא ראה אנשים, בני אדם, אזרחים. אז הוא אמר: 'אנחנו צריכים למחוק את הפלסטינים מפלסטין, כך שתהיה ארץ ללא עם לעם ללא ארץ. זה מקור הסיסמה "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ". זהו מקור הסיסמא שטבע הרצל. מיד אח"כ בא סיפור חשוב מאוד עם ראש ממשלה בריטי, הנרי קמפבל-באנרמן ב 1805-1807…
[…]
זה לא נגמר כאן, אבל לי נגמר הכוח בינתיים, אולי אמשיך מאוחר יותר.
אני לא מאמינה שהנאום הזה *כולו* לא תורגם ולא פורסם. אלא אם אני טועה ופשוט לא הצלחתי למצוא את זה. אתם מוזמנים כמובן לתקן אותי. בשמחה.
כל הטקסט, כולו, לקוח מאתר ממר"י באנגלית, הווידאו כאן

והתמליל של הנאום כאן