הגל השלישי של הפמיניזם – הרי הוא הפמיניזם הרודני

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

הסולידית:

השבוע החולף היווה עבורנו תזכורת לסיפור העצוב של הפמיניזם הישראלי במאה ה-21: מתנועה הנאבקת נגד בעיות מבניות, חברתיות וכלכליות הנוגעות למעמדן של נשים וזכותן לחירות ושיוויון במרחב הציבורי, לזרם רודני, העוסק באופן אובססיבי באופן שבו אנשים חושבים, מתבטאים ומתנהגים במרחב הפרטי.

הפמיניזם הרודני קורא תיגר על אחד הרעיונות וההישגים הנפלאים ביותר של המאה ה-20: הרעיון שנשים מסוגלות לשחק תפקיד שווה ערך בחיים הציבוריים, בשיח הציבורי, בפוליטיקה ובעולם העבודה.

הגל הראשון של הפמיניזם נאבק כדי להוכיח שלנשים יש את הכשירות המנטאלית והמוסרית להשתתף בחיים הפוליטיים.

הגל השני של הפמיניזם העלה על נס את הרעיון שלנשים יש את הזכות לעבוד ולהינות מחירות חברתית ומינית בדיוק כמו לגברים.

והנה, לעומת קודמיו, הגל השלישי של הפמיניזם – הרי הוא הפמיניזם הרודני – מרומם כאידיאל דווקא את "פגיעותן" של נשים, חמוש בטענה שכל אישה היא קורבן.

ואכן, הטענה היסודית של הפמיניזם הרודני היא שכל אישה מצויה בסיכון – מעצם הוויתה. מילים פוגעות בהן. עלבונות ממוטטים אותן. ביטויים גסים בשיחות פרטיות של גברים שיכורים מחפיצים אותן. עירום ופורנוגרפיה פוגעים בדימוין העצמי. הפוליטיקה גסה מדי עבורן, ומחייבת עידון. האינטרנט רווי הטרולים לא מספיק ממושטר ומוגן עבורן.

כך, למרבה האירוניה הטראגית, הפמיניזם הרודני מחזיר לקדמת הבמה את אותן תפיסות פטריארכליות ודעות קדומות שהגלים הקודמים של הפמיניזם ביקשו להעביר מהעולם.

הסופרג'יסטיות מתחילת המאה הקודמת התקוממו נגד התפיסה הויקטוריאנית שראתה בנשים ילדות מגודלות על סף היסטריה, שעלולות להתעלף אם תשמענה חלילה ביטוי גס.

שורפות החזיות משנות השישים קראו תיגר על הרעיונות שיש להגן על נשים מפני ביטויים מיניים, או שנשים אינן מסוגלות לעבוד בעבודות שעלולות להיות כרוכות בלחץ, מתח ודרמה.

והנה, נשות הגל השלישי מבקשות כאילו לבטל את ההישגים הללו, בקוראן לצנזורה, לסילוק ביטויים פוגעניים, להתערבות שלטונית גוברת במרחב הפרטי, לניטור, גינוי והסרה של התנהגויות "לא ראויות", ולהפיכת הסביבה האנושית ל"מזמינה" (קרי: סטרילית) יותר עבור נשים.

במובן זה, הפמיניזם הרודני איננו פמיניזם כלל — לפחות לא במובן המסורתי של המונח.

זו אידיאולוגיה אלימה, דכאנית ומתעבת חירות, רוויה ברעיונות טרום-פמיניסטיים בעליל, שאותם היא מלבישה בתחפושת רדיקאלית אגב שימוש בביטויים נוסח "מלחמה בפטריארכיה".

לא מפתיע, על רקע זה, שנשים מעטות כל כך מגדירות עצמן "פמיניסטיות". רוב הנשים עדיין מאמינות — בדיוק כשם שרוב הגברים עדיין מאמינים — שהמין הנשי מסוגל להתמודד עם אתגרי החיים הבוגרים בדיוק כמו המין הגברי.

ועדיין, בהינתן השפעתו האדירה על הפוליטיקה, המשפט והשיח הציבורי, הפמיניזם הרודני הוא כיום האיום העיקרי על האוטונומיה, הסוכנות וההגדרה העצמית של נשים בעולם המערבי. חיציו של המאבק הפמיניסטי הבא — הגל הרביעי — צריכים להיות מכוונים נגדו ונגד נושאות דגלו.

_______________
קריאה רלוונטית:

תפילת הגשם והטרלול האחרון של האקו-פגאנית, מרב מיכאלי

מרצ – מפלגה פמניסטית של נשים ואנסים

על ׳תפיסת העולם׳ של הקסטנרית וגזילת ילדים מהוריהם ע"י רשויות הרווחה

בגידת הפמיני_סטיות השימושיות של הסדר העולמי החד״ש

קמפיין הפמיני-סטיות MeToo#: הסחת דעת מ׳אימפריית׳ הפדופילים ה׳נאורים׳