רצח רבין: נרצח בידי האליטה על מזבח אוסלו?

רצח רבין: נרצח בידי האליטה על מזבח אוסלו?

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה עד שהוכחתם אחרת...

בכתבה זאת נחשוף חלק מהמסמכים החזקים שיצאו מחקירת הרצח , יחד עם עוד כמה סרטים, כתבות ומסמכים מעוד מקורות אשר יחד שופכים אור על מה שאירע באותו הלילה. ישנם מחקרים רבים  בנוגע לרצח, והמסקנה הגורפת של כולם היא שללא ספק הסיפור הרשמי אינו אמין כלל, ושככל הנראה מדובר בקנוניה. אנשים רבים ימנעו ויעשו מאמצים למנוע דיונים בנושא הרצח כיוון שהם תלויים יותר מידי בגרסא הרשמית של המערכת והאליטה. שימו לב:

התמונות באיכות טובה, יש ללחוץ עלייהם להגדלה.

מתוך חדשות ערוץ 7: ‘המאבטח מן המושב הקדמי רצח את רבין’
יו”ר הוועדה הציבורית לחקר רצח יצחק רבין, רו”ח יעקב ורקר, טוען כי אמנם יגאל עמיר רצה לרצוח את רבין, אך לא הוא עשה זאת.
03/11/06

יו”ר הוועדה הציבורית לחקר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, רואה החשבון יעקב ורקר, טוען כי אמנם יגאל עמיר רצה לרצוח את רבין, אך לא הוא עשה זאת אלא איש שב”כ שהצליח להסתנן לרכב. לדבריו, שני אקדחים של שירות הביטחון הכללי ירו בראש הממשלה, האחד של המאבטח שהתיישב במושב הקדמי ורצח בכוונה תחילה את רבין והשני של המאבטח האישי של רבין, יורם רובין, שפגע בראש הממשלה מטווח אפס כתוצאה מפליטת כדור לאחר שחיסל את הרוצח.

“העיתונאי יואב לימור כתב למחרת הרצח שברגע האחרון לפני שהמכונית זזה מהזירה עם רבין בפנים התיישב עוד איש אבטחה במושב הקדמי. לנו יש עדות ראייה של עמוס בן דוב שהיה אחראי על האבטחה באיכילוב כגורם אזרחי וראה כתם דם גדול במושב שליד הנהג וכתם דם גדול במושב האחורי. שש שנים הוא חשב שכתם הדם במושב הוא של יורם רובין אך התברר לו שיורם רובין נפצע פצע שטחי בלבד ומישהו אחר שישב במושב הקדמי נקבר באותו לילה בשעה שלוש. שמעתי את אחד הקברנים שהשתתף בלוויה החפוזה ההיא הוא אמר במפורש שמי מהם שידבר על מה שהיה שם, כשכל האנשים עם האנטנות היו בלוויה חפוזה הוא לא יחיה יותר”, הוסיף.

מסמך עם עדות של עמוס בן דוב לגבי המקרה:

bendovtestestimony.jpg

מסמכים לגבי אי המצאות שרדי ירי אצל יגאל עמיר:

hands1.jpg

hands2.jpg

מאחורי הקלעים בזירת הרצח, זמן קצר לפני התקרית, ניתן לראות אמבולנסים מוכנים לשימוש (מקום כל כך הומה אדם מצריך אמצעים כאלה).עולה השאלה למה רבין נלקח בלימוזינה לבית החולים?

sequrence.gif

שימו לב לשעת הרצח, ישנו הפרש של 20 דקות בין השעה על השעון והשעה בדו”ח, האם יש קשר למשך הזמן הארוך שלקח להביא את רבין לאיכילוב?:

watch.jpg

murdertime.jpg

דף השיר של רבין, לאן נעלם אחד החורים של הכדור?

blood.jpg

blood2.jpg

ניתוח באנגלית מעמיק על הנייר שירה וכתם הדם עליו:

songshe1.jpg

למה במעריב מציגים שעמיר ירה מלפנים?

maarivil.JPG

ידוע שצעקו בזמן הירי “סרק! סרק!”, הנה מסמך עדות של אחד השוטרים שנחכו באירוע אשר שופך אור על העניין, קראו אותו:

cops.jpg

למי ששכח, העדות המפורסמת מליל הרצח, “רבין לא נפגע”:

https://www.youtube.com/watch?v=pJK_CiamH0I

להלן הקטע הרלוונטי מהסרטון:

…..
רבין הכניס את רגלו הימנית למכונית ופתאום נשמעו יריות.
מראיין: “והוא נפגע?”
מרים: “רבין לא נפגע.
אני ראיתי שרבין לא נפגע.”
………
מראיין: “רבין נפגע, קרה משהו?”
מרים: “רבין לא נפגע.
רבין לא נפגע.
רבין לא נפגע.”
……..
מראיין: “הוא נפגע?”
מרים: “לא.

לא.
אני ראיתי שהוא לא נפגע.”
מראיין: “באיזה מרחק היית?”
מרים: “של מטר..”

רבין שומע יריה, מסתובב לראות מאיפה הגיע. בלתי אפשר אם נפגע בעמוד השדרה כפי שמדווחים הרופאים.  המצלמה מטשטשת, חוזרת, ורבין ממשיך ללכת.

s01_3.JPG

s02_3.JPG

s04_3.JPG

s05_3.JPG

s06_3.JPG

s07_3.JPG

s08_3.JPG

s09_3.JPG

s11_3.JPG

ההצהרה של יורם רובין לגבי פציעתו לעומת מסמך החקירה. רובין טוען שהכדור חדר לו מהמרפק ויצא מבית השחי בעוד שהחקירה טוענת כי פגיעתו הייתה שטחית ביותר:

rubinwounds.jpg

מתוך חדשות ערוץ 7

עמיר: לא יתכן שיריתי את הכדור השני
בשיחת טלפון הנחשפת במלואה כאן עם החוקר נתן גפן מגולל יגאל עמיר חלק מהתהיות המטרידות גם אותו בפרשת רצח רבין.
פרסום ראשון: 01/11/08, 18:50 שמעון כהן
שיחה עם יגאל עמיר

לפני כשבוע קיים החוקר נתן גפן שיחה טלפונית עם יגאל עמיר. בשיחה זו ביקש גפן להתחקות אחר מספר תשובות לתהיות שעלו במרוצת השנים תוך כדי חקר פרשת רצח רבין ותעלומת הגרסאות הסותרות.

אנו מביאים כאן את הקלטת שיחתם של השניים במלואה למעט פרטיה של כתבת ערוץ 10 עימה שוחח עמיר.

גפן פותח את השיחה בבקשה מעמיר לספר לו מה שמו של מי שצעק ‘סרק סרק’ בשעת הירי. עמיר עונה לו שאמנם ברור לו שהיו צעקות שכאלה מאדם שעמד במרחק של כחמישה מטרים מימינו, אך אינו יודע את שמו ואת זהותו של קורא הקריאה. זאת מאחר והיה מרוכז בפעולת הירי. “אני חושב שזה היה אחד המאבטחים שהיו מצד ימין. אבל לא… זה היה חושך אני לא ראיתי מי… אמרתי את זה בחקירה גם…”.

גפן הזכיר את דבריו של עמיר לעיתונאים לפני המשפט אודות המאבטח שנרצח, וביקש הבהרות. עמיר מצידו מספר שאת הדברים אמר בבית המשפט כדי לייצר חוסר אמינות בטיעונים העולים נגדו וכדי שהתקשורת תנסה לברר מי עומד מאחורי הקריאות, וזו הייתה הסיבה שאמר באותם ימים כי הקורא הוא הוא שרצח.

גפן הזכיר בדבריו את דבריה של דליה רבין אודות דברי השב”כ לאמה שרבין לא נפגע. כמו כן הזכיר את הכתבות אודות מידע לפיו הייתה כוונה לבצע ביום רצח. לטענתו של עמיר את דבריו בחקירה על ביום רצח, אמר בעקבות הדיווחים בעיתונות. בכך שלל את קביעותיו הנחרצות של גפן לפיהן עמיר אמר את דבריו בחקירה עוד טרם הפרסום, וכי לא יכול היה להעלות השערה כזו ללא מידע מתוך כותלי הכלא או מהשב”כ.

עמיר מזכיר בדבריו סתירות בעדויותיו של המאבטח יורם רובין, טענות אותן הציג בעצמו גם בחקירה מיד לאחר הרצח. “הכדור השני בכלל לא בכיוון. לא יכול להיות שאני יריתי אותו. אני יריתי כשעמדתי כשהיד שלי הייתה ישרה. לא יכול להיות שהוא נכנס מלמטה ועלה למעלה”.

“רובין יש לו שלוש גרסאות שסותרות אחת את השנייה. אני בטוח שרבין לא נפל בכלל. אני לא ראיתי את רובין קופץ עליו בכלל”, אומר עמיר המגדיר את גרסת רובין כ”שקר גדול”.

בשיחה מספר עמיר על כוונת כתבת ערוץ 10 לבצע תחקיר מקיף בפרשה. הוא מבקש מגפן ליצור עמה קשר ולספר לה על הנתונים שנאספו אצלו, ובכוונתו לפרסמם בכנס המיוחד הצפוי להתקיים השבוע. עמיר מקווה שרעש תקשורתי שיתעורר, יוביל לחשיפת נתונים שהוא עצמו אינו מודע להם, אך משוכנע שבכוחם להביא לחשיפת הסיפור האמיתי.

          (ניתן לשמוע את השיחה בקישור לאתר שנתנו)

הנה  סרט מאוד חשוב מתוך החקירה ובו עמיר מספר לחוקריו שהייתה קנוניה, וכשהם לוחצים עליו לספר הוא מגיב ש”יהרגו אותו” אם הוא יגיד יותר מידי. דברים מעניינים שהוא מעלה בפני החוקרים הם שאלות כמו למה לא ירו בו? ולמה לא עצרו אותו קודם אם השב”כ ידע על כוונותיו לרצוח את ראש הממשלה. נלקח ממחקרו של נתן גפן:

 ערוץ יוטוב מלא בסרטונים לגבי הרצח.

סרטון חשוב על המשפט של יגאל עמיר, עורך הדין שלו מסביר על האופי של המשפט.

אפילו אצל משפחת רבין לא קונים את הסיפור הרשמי:

 

67756_449621129377_612759377_5129299_3614748_n.jpg

מקור:

דליה רבין-פילוסוף: “אצלנו מאשימים את יגאל עמיר. אבל זה לא כל-כך פשוט. זה הרבה יותר עמוק והרבה יותר מורכב. ובמי את חושדת? במי אני חושדת, אני לא אגיד”.

דליה רבין דבקה בעמדתה: ”הכל תרגיל”: מקור ראשון: חושף השבוע(04.04.03) את הציטוט של דליה רבין-פילוסוף, לא לפני שאומת איתה שוב, לאחר “זיכויו” של אבישי רביב-”שמפניה”, אם היא עמדת על מה שאמרה, לעיתון “עולם האישהלפני 4 שנים…תשובתה היתה חיובית

בשביל לקבל תמונה כוללת על מהקרה חשוב לראות מחקרים מכמה מקורות שחקרו את הנושא לעומקו. סרטון תחקיר מלא על רצח רבין של החוקרים אריה זריצקי ונתן גפן:

 

כמו כן ערעור ששלח ברי חמיש למבקר המדינה:

mevaker1.jpg

mevaker2.jpg

mevaker3.jpg

ברי חמיש ביום שבו יצא החוצה עם הגילויים באוניברסיטה העברית:

f1080005.JPG

 ומה קורה שאנשים רוצים לפתוח את הנושא לדיון? מתוך האתר “חקר רצח רבין”.

ההארה של ספי סגל בעקבות ההתקפה על מתכנסי כנס ועדת חקר רצח רבין ב-02.11.2008

ספי סגל מספר על התקפה הזויה של היס”מ נגד חופש הדיבור וההתכנסות, שהתרחשה ב-02.11.2008, ובה גם הוחרם – שלא כדין, ציוד הקרנה. ההתקפה הפרועה נועדה למנוע קיומו של אירוע חוקי למהדרין שנועד – בין השאר, להציג ממצאים חדשים בעניין רצח רבין. עצם ההתקפה, ובמיוחד הברוטאליות הלא-מידתית שלה, שיכנעו אותו – לראשונה – לבדוק לעומק: שמא טענות הוועדה לחקר רצח רבין יכולות לדור בכפיפה אחת עם ההודאה של עמיר? 

זוכרים את פרשת הפולסא דנורה?

42e752c8358ad328.jpg

לחצו להגדלה

42e754134f47487b.jpg

לכתבה המלאה.

בנסיון להבין מה יכלה להיות הסיבה האמיתית למה שארע באותו הערב כדאי לקחת בחשבות את העובדות הבאות:

מקור:

14:09 , 07.10.1014:09 , 07.10.10

מחיר ההנצחה. דליה רבין. לא שוכחת ולא סולחת.
“אם אבא לא היה נרצח, הייתה לנו מדינה אחרת לגמרי. אנשים שהיו קרובים לאבא אמרו לי שערב רצח הוא שקל להפסיק את תהליך אוסלו. הרי הוא לא היה עיוור שרץ קדימה”, אומרת דליה רבין.

————————————————–

כבוד הדדי, לא חיבה. רבין וערפאת
מאת: ניר יהב, מערכת וואלה! חדשות
יום חמישי, 21 באוקטובר 2010, 12:15
שני מנהיגים שידעו לסגור עניינים, אבל לא ממש הסתחבקו. יצחק רבין ויאסר ערפאת ידעו לעבוד אחד עם השני
תגיות: יצחק רבין,יאסר ערפאת

לחיצת היד בין ראש הממשלה יצחק רבין לבין יו”ר אש”ף יאסר ערפאת, היא אולי התמונה הזכורה ביותר מטקס חתימת הסכמי אוסלו, שנערך במדשאות הבית הלבן בספטמבר 1993. לפני הטקס, רבים בישראל ניסו לנחש האם רבין יעשה את הצעד הסמלי וילחץ את ידו של שנוא-נפשו ערפאת. בסופו של דבר, ועל רקע האווירה החגיגית שיצר נשיא ארה”ב ביל קלינטון כשהניח את ידיו על גבם של שני המנהיגים, וכמעט דחף אותם פיזית ללחוץ יד, זה קרה. ערפאת חייך, רבין נראה כאילו כפאו שד, והיד המושטת נענתה.

שונאים, ממש לא סיפור אהבה
“רבין לא רצה להגיע לאירוע הזה בכלל”. דני יתום (צילום: ניר לנדאו)
“רבין לא רצה להגיע לאירוע הזה בכלל”, נזכר דני יתום, מי שהיה אז מזכירו הצבאי. “איתן הבר ואני שכנענו אותו שכשיש חתימה על הסכם עם הפלסטינים, הוא חייב להיות שם כי בסופו של דבר, בין אם זה יהיה טוב או רע, האחריות נמצאת על הכתפיים של רבין ולא של פרס שהיה אמור לנכוח לבד באירוע”. “בסוף שניהם הגיעו”, אומר יתום “ונראה לי שרבין היה די מוטרד מהעובדה שיצטרך ללחוץ את ידו של ערפאת ועוד בנוכחות העולם כולו. אבל אחרי שהוא לחץ את היד, הוא שחרר אנחת רווחה ובחיוך דק על השפתיים הוא אמר לפרס ‘עכשיו תורך’ במין נימה כזו של ‘אני נפטרתי מהעול הזה’”.

בעוד טיבי מדבר על הערכה הדדית, יתום מתמקד בתיעוב. “רבין מעולם לא אהב את ערפאת. הוא אפילו סלד ממנו”, הוא אומר, “אבל הוא הבין שהוא צריך לשאת ולתת איתו ומכיוון שכוונתו של רבין הייתה לנסות ולהגיע להסדר של קבע עם הפלסטינים, הוא הבין שאם הוא רוצה להשיג את זה הוא חייב לשאת ולתת עם ערפאת. היחס שלו אל ערפאת היה כבדהו וחדשהו: מצד אחד הוא לא העליב אותו ולא פגע בו, ודיבר אליו לא באדנות אלא כאל שווה אך מאידך הוא בדק כל דבר והוא בא אליו בטענות קשות מאד כשהצד הפלסטיני לא קיים את מה שהתחייב לקיים. בקיצור, רבין ישב לו על הראש לאורך כל התקופה כדי להבטיח שהפלסטינים יעשו את חלקם”.

———————————————————

אליקים העצני פובליציסט

הייתכן מניע אחר לרצח רבין?

כשלעצמי, מעולם לא התעמקתי ב”תיאוריות הקונספירציה” ולא הרחקתי מעבר לשאלת-סף אחת: למה? איזה מניע אחר היה יכול להיות לרוצח, מלבד זה שנחשף בבתי המשפט שהרשיעו את יגאל עמיר?

תשובה אפשרית מצאתי בספרו של משה (בוגי) יעלון, לשעבר רמטכ”ל והיום סגן ראש הממשלה, והדברים האלה קיבלו עכשיו, במפתיע, חיזוק מפיה של דליה רבין בראיון במוסף “7 ימים” של ‘ידיעות אחרונות’ מיום 8.10.10.

“ביוני 1995 נכנסתי לתפקידי כראש אמ”ן. חודשיים אחרי כן, באוגוסט 1995, הלכתי עם התובנות החדשות שלי אל ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, ואמרתי לו: אדוני ראש הממשלה, אני מצטער אבל אני לא מזהה סימנים לפיוס בצד הפלשתיני, יכול להיות שהתהליך יתפוצץ לבסוף, כי ערפאת לא באמת מתכוון להסכם קבוע על בסיס של פתרון שתי המדינות. אמרתי עוד לרבין, שלדעתי צריך להביא את העניין לידי פיצוץ. הסברתי לו שאני לא רואה סימני פיוס בצד הפלשתיני – הן בתחום החינוך והפסקת ההסתה והן בתחום המאבק בטרור – והצעתי להעמיד את הדברים למבחן אמת. רבין שאל מה לעשות, אילו מנופים יש לנו. עניתי שעלינו להתנות את המשך התהליך בכך שערפאת יעצור את כל המחבלים המוכרים לנו, יפסיק את ההסתה נגד ישראל… ויערוך שינוי יסודי במערכת החינוך שלו… רבין השיב לי שאני צודק, אבל טען שעדיף להמתין שערפאת ייבחר בבחירות הפלשתיניות, שעמדו להיערך ב-20 בינואר 1996… לפי שעה, רבין הורה ליזום פגישה עם ערפאת, שבמסגרתה ראש השב”כ, כרמי גילון, ואני נציג את טענותינו ודרישותינו ממנו בתחום הלחימה בטרור. הפגישה שלנו נערכה ב-7 באוקטובר 1995, במשרד התיאום והקישור במחסום ארז, כאשר בראש המשלחת הישראלית עמד השר שמעון פרס. בפגישה הכחיש ערפאת את עצם קיומו של טרור בשטחי הרש”פ. לטענתו, טרוריסטים יש רק באירן, בסוריה, בלבנון, בימין הקיצוני הישראלי ובשטחים שישראל אחראית להם ביטחונית. (אחת ההבנות בין אנשי ערפאת לארגוני הטרור הייתה, שעליהם להקפיד שלא לבחור מחבלים משטח A… כדי להרחיק עדות מהרש”פ. באותה התקופה משלחי המחבלים המתאבדים הקפידו אף לתלוש את תוויות החולצות, על-מנת למנוע ראיות לייצורן או קנייתן בשטחי הרש”פ). הפגישה לא שינתה דבר בהתנהגות ערפאת.”

“ב-4 בנובמבר 95′ רבין נרצח.”
יעלון מסכם בעמוד 82 בספרו:

“עד עצם היום הזה אני משוכנע שאילו רבין לא היה נרצח, דברים היו מתנהלים אחרת בצד הישראלי. רבין שבע מערפאת מרורים, ולא נתן בו אמון. כאשר ערפאת היה משקר לנו, רבין היה אומר- ערפאת משקר. הוא לא טאטא מתחת לשטיח כמו אחרים. הוא פשוט עשה הערכת מצב פוליטית – פנימית ובינלאומית – שגרמה לו לבחור עיתוי מאוחר יותר לרגע העימות. ההבנה שלי הייתה שאילו רבין היה בחיים, הוא היה מגיע לעימות עם ערפאת בראשית 1996.”

—————————————————-

סרטון המסתובב ברשת, שימו לב לדברים שרבין אומר במפורש:

https://www.youtube.com/watch?v=OVNHi11G1og
1. לא חזרה לקווי 1967
2. בירת ישראל ירושלים המאוחדת פלוס, יישארו בריבונות ישראל
3. גבול הביטחון יהיה על נהר הירדן ובקעת הירדן

————————————————-

המסקנה מתבקשת, רבין החל לחשוב בכיוון ביטול הסכמי אוסלו. יתרה מזאת, חשוב מאוד לשים לב איך מנופפים בדגל הרצח/מורשת רבין בשביל להוביל בדיוק את אותם דברים אשר נראה שרצה לבטל ו/או התנגד. משהו קרה למדינה שמבלי לשים לב אותם דברים נהפכו לעובדה בשטח כפיתרון היחיד לכל הבעיות במזה”ת. עלינו לשאול עצמינו כיצד הצליחו להוביל את הצי-בור למקום הזה, ויותר חשוב, מי הם כן בעלי האינטרס ליישם את הפיתרונות שנקבעו בהסכמי אוסלו? תשובה מפורטת ביותר תוכלו למצוא בכתבה שלנו, מי מכתיב את מדיניות ה”שלום”, וכמו כן את הכתבות שבאו לאחר מכן בסדר כרונולוגי. ולמי שכבר קרא את הכתבות הללו השארנו את הפרט המעניין ביותר, כרגיל, לסוף:

הארץ
The Schlaff Saga / Gambling in Jericho, betting on political friends.

By Gidi Weitz

“(מרטין) שלאף, אשר היה בשנות ה40 לחייו באותו הזמן, ביקר את רוה”מ בביתו בכל פעם שמטוסו הפרטי נחת בארץ. חבריו של רבין אמרו שהוא היה בא מעת לעת עם מידע לגבי המצב הפלשתינאי.

באותו הזמן רבין-פילוסוף, עו”ד, עבדה במשרד של דב וייסגלאס, אשר יכל להוסיף את שלאף, אשר נזקק לייצוג משפטי רציני בישראל, כלקוח.

בערב ה4 בנובמבר, 1995, שלאף נפגש עם רבין בביתו בתל-אביב ממש רגע לפני שראש-הממשלה עזב לעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל. שלאף היה אחד האחרונים שדיבר איתו ביחידות. שעתיים לאחר שנפרדו, רבין נרצח…”

 לעוד מידע, כתבה ישנה שלנו על הרצח.

תודות רבות לחוקר שחף פילוביץ שחשף רבים מן המסמכים ועוד הרבה יותר בכל הנוגע לפרשת הרצח.

תנו לנו בתגובה

comments

בא לכם לשתף? זה בקליק...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin

השארת תגובה

אולי יעניין אתכם גם...

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן