הבונים החופשיים ואבן האגודות העותומניות

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

 

 

עדי בן-חור:

העקרונות של בני בגין – רבות דובר על ההדר הז'בוטינסקאי והבית"רי של בני בגין, לעומת הגסות של דוד אמסלם, שמצויר כאדם הפוגע בשלטון החוק ומתנגד לשקיפות.

הנה כמה מילים בנוגע לשקיפות ובני בגין. נזהיר מראש כי אף אחד לא יוצא טוב מהסיפור הזה, לא מימין ולא משמאל.

במדינת ישראל קיימות לא פחות מ – 10,464 אגודות שאינן נתונות לדרישות של שקיפות ופיקוח. בראש האגודות הללו מצויה ההסתדרות, גוף שמתנגד באופן עקבי לכל חוק שמטרתו להגביר את השקיפות לגביו.

בישראל מוגדרת ההסתדרות כאגודה עות'מנית, יחד עם שאר 10,463 האגודות השונות. מדובר בגופים שחולשים על תקציבים של מאות מיליוני שקלים, ואינם נתונים לנורמה בסיסית של פיקוח שמוטלת על עמותה המנהלת תקציב של 1,000 ש"ח.

הבונים החופשיים

ההסתדרות – כמו האגודות האחרות – פועלת על פי תקנות שנקבעו בתקופת השלטון העות'מאני בשנת 1909. החקיקה העות'מאנית – הידועה כמג'לה – בוטלה עם כינון החוק הישראלי, וביטול הדרגתי של חוקי המנדט וקביעת חוקים ישראליים חדשים.

חריג לדבר הזה הן האגודות השיתופיות הפועלות באופן שמתאים לסטנדרטים של האימפריה העות'מנית שפסה מן העולם, בין השאר, בגלל הניוון שהשחיתות שלה הוליד.

באוגוסט 2016 הציעו בצלאל סמוטריץ', עליזה לביא ואחרים את הצעת חוק האגודות העות'מניות, שמטרתה להסדיר את המצב הלא תקין הזה, על מנת להגדיל את השקיפות של ההסתדרות וגופים אחרים.

הצעת החוק נפלה ברוב אדיר של 81 ח"כ מתנגדים למול 9 ח"כ תומכים. בין המתנגדים – שרת המשפטים איילת שקד, בצלאל סמוטריץ', מציע ההצעה עצמו, ומר טוהר המידות בני בגין.

ההתנגדות להצעת החוק משמאל וימין – המחנ"צ והליכוד – הייתה אדירה.

הייתה זאת הפעם השביעית (שוב – השביעית) שבה הצעת חוק מסוג זה נפלה.

יהודה גליק, עוד אחד שמוגדר כאביר טוהר המידות והשקיפות, וחביבם של הליכודניקים החדשים, הסביר מדוע הוא עצמו הצביע כנגד הצעת החוק שמטרתה להגדיל את השקיפות של גופים ששולטים על תקציבי עתק.

לטענתו, נדרש תיקון מקיף לחוק העמותות שיכלול תיקון למצב האגודות העות'מניות, תיקון עליו עומל משרד המשפטים בראשות איילת שקד, ולכן הוא מתנגד לתיקון נקודתי של חוק קריטי כמו חוק האגודות העות'מניות, אך הוא בעד תיקון מקיף, וזה עוד בוא יבוא. גליק הבטיח:

"..אם הממשלה לא תפעל, נעלה את זה שוב עוד חצי שנה. נחכה ונראה..".

גליק טען בעצם כי הצעת החוק נפלה כבר שבע פעמים, אבל אין בעיה לחכות עוד חצי שנה.

ביולי 2017 (קצת יותר מחצי שנה לאחר שהצעת החוק נפלה), הממשלה לא פעלה, כדבריו של גליק. עליזה לביא מיש עתיד העלתה שוב את הצעת החוק החשובה הזאת. ההצעה שוב נפלה, בעיקר בגלל עמדת הממשלה על-פיה היא תומכת בהסדרה של חוק העמותות שיסדיר גם את האגודות העות'מניות, ולא בחוק אחד קטן, שעוסק רק באגודות העות'מניות.

ריבלין והבונים החופשיים

הצעת החוק נפלה בפעם השמינית.

בינתיים אין כל פיקוח וכל שקיפות ביחס להתנהלות של האגודה העות'מנית הגדולה בארץ הידועה בשמה האחר, ההסתדרות, הגוף הזה שכופה עליכם להצטרף אליו במקום עבודתכם, כופה עליכם שביתה כל שני וחמישי שגורמת למשק הפסדים של מיליארדים וסולד משקיפות כמו שערפד סולד מאור שמש.

איילת שקד חושבת שהסדרת הנושא היא פעולה חשובה, אבל יש לה זמן. היא מאמינה שהממשלה תשרוד עד שנת 2019, כך שהיא תוכל להעביר את הצעת החוק הנוגעת לחוק העמותות וכך לטפל בעניין, ואין כל צורך בחוק שיסדיר את המחדל הזה ששמו האגודות העות'מניות.

למהלך הזה היה שותף בני בגין, מר דמוקרטיה, מר שקיפות, מר ההדר הז'בוטינסקאי, מר כולנו-מתגעגעים-לבגין. הוא היה שותף למהלך שנגרר שנים על גביי שנים. הוא סייע לקבור את הצעת החוק הזאת.

ראוי לציין כי מציעת החוק, עליזה לביא וח"כ מהאופוזיציה יוסי יונה, שברו משמעת סיעתית, והצביעו עבור הצעת החוק כנגד עמדת האופוזיציה. כלומר, גם אם נקבל את ההנחה כי בגין נכנע למשמעת סיעתית, אישים כגון יונה מדגימים כי אפשר לפעמים לפעול גם על-פי עקרונות.

בגין – שלא נבחר בפריימריז אלא נכנס באמצעות שיריון – בחר שלא לעשות זאת, ולפעול באופן שישמור על כסאו.

אז מי תומך בשקיפות, מי הוא הדמוקרט הגדול ומי חושב על כסאו?

 

 

העקרונות של בני בגין – רבות דובר על ההדר הז'בוטינסקאי והבית"רי של בני בגין, לעומת הגסות של דוד אמסלם, שמצויר כאדם הפוגע…

‎Posted by Adi Ben Hur on‎ שישי 24 נובמבר 2017

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר.