הרשת הבלתי נראית

הלילה אנחנו ניתן במה למחקר (לא שלנו) ישראלי עצמאי, מומלץ מאוד שנעשה על הNwo. המחקר מזהה בדיוק מי הם אותם אויבים של ה"סדר העולמי החדש", וכיצד קושרי הקשר פועלים לפרק את מעמד הביניים בכל העולם ובפרט בישראל.

בוריס היינמן (סיוון תשמ"ד , יוני 1984 )
הרשת הבלתי-נראית

"מעוז"-אגודה למאבק על שחרור יהדות בריה"מ
ת.ד. 14094 תל-אביב – 61140

אל הקורא .
לפנינו מאמר הראוי להתייחסות רצינית. הוא מפנה את המחשבה לנושא חשוב של ביטחוננו (ולא רק הצבאי) ושל עתידנו. השאלה הנדונה במאמר לא עומדת בדרך כלל לוויכוח ציבורי מהיבט כזה, למרות שבמציאות הישראלית ישנו חומר עובדתי רב מאוד, המבקש להינתח באור העובדות והמסקנות העולות ממאמרו של בוריס היינמן "הרשת הבלתי נראית".

מורגש איזשהו "כוח" המכוון את כל המתרחש בישראל, הפועל נגד עקרונות המוסר והמצפון והמתקדם בתפיסת עמדות חדשות באמצעות שביתות "חוקיות" ההורסות את כלכלת המדינה לשם "הצדק הסוציאלי", או במילים פשוטות – לשם העלאת רמת החיים…

ואין אלו ה"עקבות" היחידים של איזשהו "כוח", איזו שהיא "יד" מכוונת.

בישראל מתנהל מאבק גלוי נגד הגשמת מטרות הציונות ב-מסווה של "חוקיות", "דמוקרטיה",
"חופש הביטוי" ומושגים יפים אחרים, המנוצלים בלא נקיפת מצפון נגד האינטרסים הלאומיים והממלכתיים של העם היהודי.

אבל "בגלל העצים לא רואים את היער…" ויש "מישהו" הדואג בהצלחה רבה שכל המצב הזה יימשך….

… אולי בעזרת מאמרים כאלה יפקחו עיניהם של האנשים החושבים בישראל, והם יסיקו את המסקנות ויתחילו סוף-סוף לפעול?

גולדה ילין.

הרשת הבלתי – נראית
האדם, המגיע מברית-המועצות לעולם החופשי, נדהם לעתים קרובות מחוסר רצונם של האנשים החופשיים להגן על עצמם ועל ילדיהם, להגן על עתידם בפני ה "אושר" של "גן-העדן" הסוציאליסטי, שהציב לו כמטרה – שליטה על העולם. בהחלט לא מספיק הוא ההסבר, שאנשי המערב אינם מבינים את הסכנה המאיימת עליהם או שהם מקווים על ידי ויתורים לפדות את עצמם מן הקומוניסטים, שמעולם לא הסתירו את מטרתם – רק השמדה מלאה לכל מי שמסרב להיכנע לתכתיביהם.

אבל לא די בכך. העולם החופשי, להפך, מסייע למאמצו של אויבו המושבע, כשהוא מרשה לו ללא כל התנגדות לכבוש ארץ אחת אחרי השנייה, מספק לו חומרים אסטרטגיים והישגים החדשים ביותר של הטכניקה, המשמשים במישרין למטרות צבאיות; וכן לחם המאפשר לרכז את כל כוחותיו ליצור של אמצעי השמדה.

אם אפשר להניח, עד סוף שנות ה-40 היו לאנשי המערב אשליות כלשהן לגבי המשטר הקומוניסטי (למרות הראיות הרבות עליו), הרי שאחרי הקמת המשטרים המכונים "דמוקרטיה עממית" וביצורם בחלק גדול של אירופה, חייבות היו האשליות האלה להיעלם.

מצד שני, מדוע כה יציבים המשטרים הקומוניסטיים והטוטליטריים האחרים? הרי הם פועלים נגד עמיהם, ולפחות בראשית דרכם אין להם כל תמיכה מבפנים.

אי-אפשר לדחות את תחזיות המומחים, לפיהם המשטר הסובייטי לא היה צריך להחזיק מעמד יותר מ-3 חודשים, אחר-כך לא יותר משנה. לקומץ הקטן של הבולשביקים, שתפסו את השלטון ברוסיה, לא היה די בססמאות כדי להחזיק בשלטון – צריך היה כסף. ואילו בזמן מלחמת האזרחים, לפי עדותו של לנין, צריכות היו בעלות-הברית לעשות מאמץ קטן מאוד, כדי שהמשטר הקומוניסטי יתמוטט. נוסף לכך, לפי עדותו של אותו לנין, בעלות הברית כמעט לא עזרו למתנגדי המשטר הסובייטי ועל ידי כך העניקו לו אפשרת להתבצר.

גם היטלר עם מפלגתו הקטנה לא היה מסוגל בשום פנים ואופן לתפוס את השלטון בגרמניה אלמלא עמדו לרשותו סכומי כסף גדולים.

כל הנאמר לעיל מעלה על הדעת, שמאחורי המשטרים הטוטליטריים חייבים היו לעמוד איזה כוחות התומכים בהם, ואינם מניחים להם ליפול, וגם העוסקים בדיס-אינפורמציה של העולם החופשי ואפילו בהפצת רעיונות טוטליטריים.

במשך 20 השנים האחרונות הופיעו במערב ספרים ומחקרים רבים בנושא הזה, שזכו להשתקה רבה מצד העיתונות והמו"לים. הצלחתי להביא כמה מהם. ואלה הם:

1.Garry Aller “Non Dare Call It Conspiracy”
יצא בשנת 1971 ב- 5 מיליון עותקים, בהוצאת
“Concord Press”, P.O. Box 2686, Seal Beach, Ca. 90740

2. Clean W. Scousen “The Naked Capitalist” סקירת Prof. Carrol Quigly: “Tragedy and Hope”
ספרו של הפרופסור קויגלי הוא מחקר יסודי של 1300 עמודים של פרופסורי האוניברסיטאות פרינסטון, הארוארד וג'ורג'טאון. תוצאה של 20 שנות מחקר. הספר יצא בהוצאת המחבר בעיר סולטלאק סיטי, מדינת יוטה, ארה"ב בשנת 1970, ואצלי בהוצאה נוספת של 1981.

1. Dan Smoot: “Invisible Government”
Western Islands, Belmont, Mass., יצא בשנת 1977 ב- 02178, U.S.A.
2. ברוסיה יצאו בנושא הזה: א. פיידוסייב: "גומלי חסדים"
"נוני ז'ורנל", ניו יורק, מס' 147, 1982.

כל המובא להלן מכיל את סקירת הספרים האלה

עוד מראשית המאה ה-19 השתדלו משפחות בנקאים רבות באירופה (רוטשילד, וארבורג, שרדר, מורגאן ואחרים) להגביר את השפעתן על ממשלות ארצותיהם. לשם כך הקימו (בהתחלה בעיקר באנגליה) בנקים מרכזיים ועל ידי כך, משנמצאו בידיהם כל הפיננסים של ארצותיהם, השפיעו בצורה מהותית על מדיניות הממשלות.

הניסיון הראשון להקמת ארגון, המאחד בנקאים מונופוליסטים שונים, נעשה על-ידי איש הכספים האנגלי החשוב, ראש הממשלה של ממשלת הכסף, סר ססיל רודז, בשנת 1880. בצוואתו מגלה רודז, כי מטרתו וחלומו היו הרחבת השליטה הבריטית על כל העולם. על ידי כך "לעשות את המלחמות לבלתי-אפשריות" ובדרך הזו "להגשים את האינטרסים של המין האנושי" (היינו, הוא מביא רעיון קרוב לגמרי לרעיון הסוציאליסטי). במכתב ללורד רוטשילד מייעץ רודז להקים למען המטרה הזאת ארגון סודי, לפי האב-טיפוס של ארגון הישועים והבונים החופשיים (כפי הנראה מתוך מחשבה, שהגשמת מטרותיו תיתקל בהתנגדות). את התא הראשון של אגודה כזאת הקים בשנת 1881, תחת השם "אגודת העוזרים".

_cecil-rhodes-boerwar

בשנת1891, אחרי מותו של רודס, נתחזקה ונתרחבה האגודה הזאת תחת נשיאותו של הלורד אלפרד מילנר (נציגו של רוטשילד) השתייכו אליה הלורד ארתור בלפור, הלורד רוטשילד ואחרים.

יותר מאוחר, בשנות 1913-1909 האגודה אורגנה מחדש על ידי מילנר וקיבלה את השם "אגודת השולחן העגול". האגודה הזאת השפיעה השפעה רבה על ממשלות אנגליה ועל ניהול מלחמת העולם הראשונה, אם כי דבר זה היה ידוע למעטים מאוד.

במאי 1919 חלה בפאריס התרחבות ניכרת של פעילות אנשי-הכספים המונופוליסטים הבינלאומיים בצורת הקמת "המכון המלכותי ליחסים בינלאומיים" עם סניפים במושבות הבריטיות, בצרפת ובאנגליה.

vlcsnap-2016-05-29-02h18m21s444

 

בארצות-הברית ניתן לארגון הזה השם
Council of Foreign Relations) CFR)
"המועצה ליחסים בינלאומיים", שהחלה לייצג את שושלות הכספים הגדולות ביותר של ארצות-הברית (מורגאן, רוקפלר, קנדי ואחרות).

vlcsnap-2016-05-29-02h19m03s065

אחרי שנת 1925 הוקם יצור דומה בשם "המרכז ליחסי שלום" Institut of Pacific Relations
בשתיים עשרה ארצות של אגן האוקיינוס השקט (בשנות ה-50 הוא הפסיק את קיומו אחרי חשיפת פעילותו).

עסקי " סי אף אר" והאירגונים הדומים שואפים (עד היום הזה) להפוך את העולם, מתוך תוהו ובוהו ואי-סדר, כביכול, לחברה מאורגנת היטב (תחת הנהגתם). כמו בולשביקים הם יודעים, כי לשם ארגון "הסדר העולמי החדש" שלהם הם זקוקים לריכוז חזק מאוד של השלטון בידיהם על אוכלוסיית העולם כולו. ברגע הנוכחי הם שואפים לרכז בידיהם את השלטון על כל הפיננסים של העולם, ולא לשכוח תוך כדי כך לעסוק בתעמולה על הסדר העולמי העתידי.

היום קלטו " סי אף אר" והארגונים הדומים האחרים לתוכם את העלית הפיננסית והפוליטית של כל העולם והם מספקים את המנהיגים העיקריים של ארצות-הברית, אירופה וארצות אחרות. אנשי הכספים גומלי-החסדים הבינלאומיים ממנים את שתי הפלגות הפוליטיות בארצות-הברית, משום כך, באופן בלתי תלוי איזה ממשל יגיע לשלטון, נשמרת השפעתם על המדיניות של אמריקה.

הממשלים אחרי המלחמה בארצות-הברית היו מורכבים במידה רבה מחברי הקושרים (אייזנהאור, ג'י.פ. , אלן דאלאס, דין אצ'יסון, כל הקנדים, הנרי קיסינג'ר, רוברט מקנמארה, ג'ונסון, ניקסון, קרטר, בז'ז'נסקי, המפרי ואחרים). הממשל של רייגן מורכב מהם במידה יותר קטנה.

באנגליה עסקנים חשובים כמו הלורד קרינגטון, אדוארד הית, הלורד דאגלס, יום ושורה שלמה של שמרנים, אנשי הלייבור וליברלי – הם עסקני "סי אף אר".

במאי 1954 נוסד בהולנד במלון "בילדרברג" על ידי הנסיך ברנראד (שהיה מעורב בפרשת "לוקהיד") ארגון חדש "אגודת בילדרברג" באותה מטרה של הקמת ממשלה עולמית. היא כוללת בתוכה אנשי כספים חשובים, מדינאים של אירופה וארצות-הברית. דיוויד רוקפלר (ברגע זה) הוא בעת ובעונה אחת מנהל "סי אף אר" והארגון הזה.

בשנת 1972 הוקמה על ידי זביגנייב בז'ז'ינסקי ודויד רוקפלר
" Tri-Lateral Commission "
("הוועדה התלת צדדית"), הכוללת גם עסקנים של יפן (3 צדדים: ארצות-הברית, אירופה ויפן). היא מורכבת שוב כמעט מאותם אנשי-כספים ומדינאים עולמיים.

מלבד הארגונים החשובים (סי אף אר, "אגודת בילדרברג" ו "הוועדה התלת-צדדית") קיימים עוד עשרות קבוצות וארגונים חשאיים וחוקיים למחצה, וגם חוקיים, הקשורים במטרה אחת, וייתכן שבהנהגה אחת, אך באורח רשמי כאילו בלתי תלויים זה בזה. מועצות לפיתוח כלכלי, אירגוני סטודנטים (כביכול דמוקרטיים או למען דמוקרטיה סוציאליסטית), חברות לתקשורת-כל אלו חוליות של רשת אחת.

את "הסדר העולמי החדש" אי אפשר לכונן ללא כפייה, ללא הריכוז הגדול ביותר של השילטון, ללא תכנון טוטאלי ומשום כך אין צורך להתפלא, שעסקני האירגונים של הקושרים חושבים את הטוטאליטאריזם של הארצות הקומוניסטיות כמתאים ביותר לסדר העולמי העתידי.

"גומלי החסדים" הפנו את מבטם אל קומוניסטים עוד בראשית פעילותם ותמכו בהם ברוסיה, כשהם נותנים להם אפשרות להגיע לשלטון (ראה לעיל).

במסמך של מספר 7 מה- "25.11.59study FCR"
מאושרת שוב המטרה של הקמת ממשלה עולמית והכללת הארצות הקומוניסטיות בממשלה העולמית. הקושרים הבינלאומיים (שביניהם הרבה חברים חשאיים של "סי אף אר") תפסו עמדות מכריעות באמצעי התקשורת ההמונית של העולם החופשי (עיתונות,רדיו,טלוויזיה), בכל מיני אירגוני סיוע של האו"ם, באיגודים מקצועיים, באוניברסיטאות רבות וכו').

בארצות-הברית (בפילדלפיה) הם מנהלים מערכה נגד הצהרת העצמאות והמנהיגים (תלות-גומלין) שלהם, השוללת את Inter-dependence בתכנית הלימודים הצהרת
(אי-התלות) ומכריזה על מטרות(Independence העקרונות של הצהרת העצמאות)הארגון של ממשלה כלל-עולמית.

הם גם עושים את הצעדים הראשונים לשם חיסול המערכת הקיימת (החלפת הדולר והזהב במטבע אחר, חדש). על ידי כך נעשית המטרה הסופית, המודגשת במסמכי רשת הארגונים הזאת של אנשי קרטלים בינלאומיים, – חיסול המדינות העצמאיות הקיימות של המערב ואיחודם עם המדינות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות של הגוש המזרחי במדינה עולמית.

האסטרטגיה שלהם (כפי שכבר ציינתי לעיל) היא הקמת גוף מרכזי שבעזרתו אפשר לפקח על הכספים העיקריים של העולם באמצעותו, ובאמצעות סניפיו לכוון את מדיניות הממשלות לכיוון הדרוש להם. לשם כך הקימו הקושרים בארצות-הברית בשנת 1913 מערכת רזרבות פדרלית, המנהלת את הפיננסים העיקריים של אמריקה;
את הבנקים המרכזיים בארצות אירופה; את הבנק הבינלאומי ואת הקרן הבינלאומית. חברי המערכת הרזרבית הפדרלית בזמן האחרון הם אפילו ארצות רבות של הגוש המזרחי:
רומניה, הונגריה, פולין, יוגוסלביה.

גומלי החסדים משתדלים להגדיל את החובות של ממשלותיהם לקרן המטבע הבינלאומית ולבנק הבינלאומי, ועל ידי כך הם מחזקים את התלות של ממשלות אירופה בהם.

במשך 20 השנים האחרונות נכנסו כל מדינות המערב בחובות עצומים והן משלמות סכומים ענקיים נושאים בתור ריבית. אנשי הקרטלים הבינלאומיים מנהלים מדיניות של ייקור חזק של האשראי בעזרת ריבית עצומה בעד הלוואות. האשראי היקר הורס את הכלכלה (ועל ידי כך נוצרת עליית האינפלציה), ואילו אנשי הכספים המונופוליסטים מתעשרים.

אנשי הקרטלים הבינלאומיים הנהיגו מס הכנסה פרוגרסיבי וחלוקה מדורגת שלו ממש לפי המניפסט הקומוניסטי של מארקס!

לאנשי הכספים הבינלאומיים ישנה אפשרות לארגן משברים כלכליים (כמו שעשו זאת זאת בשנות 1929/1930) לשם דיכוי מתחריהם. הם הקימו (ומנוצלות על ידיהם לשם מימון ארגוני שמאל קומוניסטיים) קרנות פטורות ממסים (רוקפלר, פורד, קארנגי ואחרים), בהן הם משקיעים את הכנסותיהם, ומתחמקים מהתלת מסים, מכיון שהקרנות נחשבות כי "קרנות צדקה", "לא מסחריות".

למשל, לשם המלגה מקרן רוקפלר הוקמה ועדה בת 11 אנשים, אזרחים "פרטיים", שהגישה דין וחשבון לממשלת ארצות-הברית, בו מומלץ להגדיל את הסיוע לממשלות הקומוניסטיות של אפריקה (זימבבאוה, אנגולה ואחרות), לסייע יותר לארגוני המחתרת הכושיים בדרום אפריקה וכו').

לשם הגשמה מהירה ככול האפשר של מטרתם – מיזוג מדינות המערב עם המדינות הקומוניסטיות משתדלים אנשי הקרטלים הבינלאומיים להחליש את המערב ולשם שמירה יותר טובה על היזום לנהל מדיניות של "דטאנט", מדיניות של "עצירת" הקומוניזם (הדוקטרינה של זוננפלד), תוך מאמץ להטיל את העולם החופשי ואת המדינות הקומוניסטיות לזרועות זו של זו. לשם הקמת הממשלה העולמית הן לחמו להקמת חבר העמים אחרי מלחמת העולם הראשונה והיו בין המייסדים הראשיים של האו"ם אחרי מלחמת העולם השנייה ("הוועדה לבעיות אחר-המלחמה" נוסדה ע"י הקושרים השנת 1940, עוד לפני כניסתה של ארצות-הברית למלחמת העולם השנייה).

בוועידת סאן פרנסיסקו לשם הקמת האו"ם (בשנת 1945) היו בין חברי הממשלה האמריקנית 74 חברים של "סי אף אר" (ביניהם כמה סוכנים סובייטיים חשובים), שתפסו במשלחת את כל עמדות המפתח. הם ערכו את חוקת האו"ם ואת מפת אירופה אחרי המלחמה בהתאם לתכניותיהם והשפיעו על ממשלת ארצות-הברית לשם ההוצאה לפועל של התכניות האלו.

אפשר להוסיף, שעסקני הקושרים השתתפו בוועידות טהרן ואיטליה והם אחראים להסגרת 7 מיליוני בני-אדם לכליה בידיהם של סטלין וטיטו.

וכמובן כי לשם השגת מטרותיהם מנהלים אנשי הקרטלים הבינלאומיים את המנגנון שלהם לשטיפת המוחות של אוכלוסיית העולם החופשי באמצעי התקשורת ההמונית, כפי שהזכרתי לעיל.

העיתונים וכתבי העת הראשיים באמריקה ובאירופה: "טיים", "לייף", "פורצ'ן","לוק", "ניוסויק", "נ.י. טיימ", "וושינגטון פוסט", "גארדיאן", נ.י.האראלד טריביון", "פוריין אפיירס"ואחרים. ההוצאות הספרים העיקריות: מק-גראו-היל, סימון אנד שוסטר, הארפר, ראנדוס האוז, וייקינג פרס, מקמילאן, ליטל ברון ואחרות. חברות השידור "סי.בי.אס." ו "אנ. בי.סי." נמצאות בידיהם. הם משדרים תכניות מיוחדות ברדיו ובטלוויזיה, המוקדשות לתעמולת רעיונות שמאלניים, סוציאליסטיים, לתעמולת ה"כדאיות" לאנושות שבהקמת "סדר העולמי החדש", ובדרך כלל עוסקות גם בדיס-אינפורמציה של האוכלוסייה.

 

"מכתיבי החדשות" – סרטון חובה!

[youtube_sc url="https://www.youtube.com/watch?v=jClJ7tFw0Tk&spfreload=10"]

גומלי החסדים עורכים תכניות לבתי ספר ולאוניברסיטאות בהן מתנהלת אותה תעמולה. או שמוקמים כתבי עת מיוחדים העוסקים בתעמולה לכינון ממשלה עולמית (למשל "טראנזישן") ומכונים מיוחדים, העוסקים במחקרים בנושא זה.

הקושרים הבינלאומיים משתמשים גם בתעמולתם בוועדים שונים לעזרת האו"ם (וגם מקימים ארגונים שלהם לתמיכה באו"ם), בארגונים להגנת הסביבה ובארגונים "פציפיסטיים" שונים.

לשם הטלת האידאולוגיה שלהם על האוכלוסייה ולשם לחץ על הממשלות למען קבלת ההחלטות הדרושות להם, משתמשים גומלי החסדים גם באיגודים מקצועיים, שבראש רבים מהם עומדים אנשיהם. למשל,כאשר בשנת 1961 הרימו הכוחות האנטי קומוניסטיים בארצות-הברית את ראשם, נבהלו הקושרים מאוד מפני התנועה הזאת ולשם ריסונה השתמשו באיגודים המקצועיים. מנהיגי פועלים ידועים, האחים רויטר שחזרו סמוך לאותו זמן לברית המועצות והתפלאו מהחיים שם, פנו בתזכיר לתובע הכללי רוברט קנדי בדרישה לרסן את אנשי הימין. נאמר בו, כי "ארגוני הימין שואפים לחסל את החירות ואת הקונסטיטוציה האמריקנית ומארגנים לשם כך קשר, וכי אנשי הימין בצבא מהווים בעיה, הדורשת פתרון מיידי".

בעקבות התסקיר הזה נקטה וושינגטון צעדים נגד אירגונים, אסיפות וכו' של שמרנים ונגד החינוך השמרני בכלל. כל הנאומים היו חייבים לעבור צנזורה של הצבא והסטייט-דפרטמנט, התחילו לנצל את האפשרויות הקטנות ביותר לשם הפסקת המימון של ארגונים שמרניים, התחילו לנצל את שירותי הביטחון הפנימי לשם חקירת הארגונים השמרניים וכו'.
יתרה מזאת, כל הכוחות הפטריוטיים והאנטי קומוניסטיים בארצות-הברית נעשו חשודים.

גם החברות החשובות ביותר של העולם, הקובעות את גורלם של מיליוני אנשים נמצאות תחת השליטה של חבורת גומלי החסדים. ביניהן: סטנדרט אויל, ואקואום אויל, קוטרוקס, איי.בי.אם, יו.אס.סטיל, איסטמן קודק, פא אמריקן, פיירסטון, ג'נרל אלקטרק, אמריקן טלגרף אנד טלפון ואחרות.

החברות האלו מרכזות את כלכלת המדינות לשם פיקוח עליהן באמצעות קרטלים בינלאומיים. גם טרסטי מוחות כמו רנד קורפורישן, העורכת את האסטרטגיה המלחמתית למען הפנטגון, מכון הדסון, מכון ברוקינגס, המכון לחינוך בינלאומי-נמצאים תחת פיקוחם.

 

אביא כמה דוגמאות של פעילות אנשי הכספים המונופוליסטים (גומלי החסדים) הבינלאומיים:
1. ממון המהפכה ברוסיה. עוד בראשית המאה העשרים החליטו אנשי הכספים המונופוליסטים להרחיב את השפעתם על רוסיה, ולשם כך הכרחי היה בעיניהם להחליף את המשטר הקיים בארץ הזאת ולכונן שם ממשלה, התלויה בהם.

משום כך מימנה עוד בשנת 1905 אחת מהחברות הבנקאיות הגדולות ביותר בארצות-הברית (יעקב שיף) את הפעילות של טרוצקי. אותה חברה מימנה את המהפכה בפברואר 1917 ובייחוד את ההפיכה הבולשביקית באוקטובר 1917. בסך הכל נתן יעקב שיף למהפכה הבולשביקית קרוב ל-20 מיליון דולרים (לפי עדות נכדו שפורסמה ב- 1.2.49 בכתב העת "ניו יורק ג'ורנל אמריקן") מלבדו היו מממנים אחרים של הבולשביקים: מאקס וארבורג (בגרמניה), שארגן תמיכה כספית לבולשביקים דרך המטה הכללי הגרמני ומתווכים מוסווים; אלפרד מילנר (באנגליה), שהיה נציגם של גומלי החסדים בפטרוגרד ומיסד "אגודת השולחן העגול"; סר ג'ורג' ביוכנן (באנגליה), וגם המאורגנים בחברות בנקאיות אחרות.

סכימת המימון של המהפכה הקומוניסטית ברוסיה:

א. מילנר, רוטשילד (5 מיל.דולר), סר ג'ורג' ביוכנן.

ג'.פ. מורגאן
(1מיל.דולר),
הרוקפלרים

אולף אשברג (שטוקהולם);
הסינדיקט בריין-וסטפאליה;
ז'יבוטובסקי (שבתו היתה יותר מאוחר אישתו של טרוצקי)

פאול וארבורג,
יעקב שיף
(20 מיל.דולר)

קול. האוז (סוכן הקושרים הבינלאומיים בימי נשיאותו של וילסון בארה"ב)

מאקס וארבורג
(6 מיל.דולר)

טרוצקי. לנין.

בשעה שלנין יצא לרוסיה בקרון חתום, הוא לקח עמו 5-6 מיליונים רובלים בזהב.
ידוע, שבין שנות 1919-1922 לנין שלח לחברת שיף כ-600 מיליון רובלים בזהב (החזיר את ההלוואה שניתנה לו). יעקב שיף וורבורג מימנו את תכניות החומש הראשונות בימי סטאלין, כאשר העולם כולו ידע, איזה משטר נתכונן ברוסיה.

בשנת 1919 הוקם (כפי שכתבתי לעיל) "סי אף אר" והעניין לא הצטמצם רק בעזרה כספית, אלא הייתה גם עזרה מדינית-כלכלית באמצעות הממשלות המתאימות. בשנת 1933 אילץ "סי אף אר" את פ. רוזבלט לכונן יחסים דיפלומטיים ולפתוח זרם עצום של עזרה כלכלית וטכנית, שלא נפסק גם עכשיו.

יותר מאוחר מימנו הבנקאים הבינלאומיים את המשטר של היטלר (באמצעות בנק מנדלסון האמסטרדם הנשלט על ידי אם. וארבורג ויותר מאוחר באמצעות הבנק ג'.הנרי שרדר עם הסניפים בפראנק פורט, לוזאן ופריס).

2. בשנת 1951 נדונה בקונגרס של ארצות-הברית הפעילות של "המכון ליחסי שלום", שיהיה המתאם הראשי של הפעולות, המכוונות למסירת סין לקומוניסטים. הפעילות הקומוניסטית במכון הזה הייתה ידועה לכל, אבל רק למעטים היה ברור הקשר עם וול-סטריט (ובעקבות הדבר עם כל הרשת של הקושרים וקרנותיהם).

עוד בשנת 1943 ציינו הסוכנים של אנשי הקרטלים בסטייט דיפרטמנט של ארצות-הברית בפני צ'אן-קיי-שי, שאם לא יכניס לממשלתו קומוניסטים, תפסיק ארצות-הברית לממן ולחמש את צבאו. צ'אן-קאי-שי סירב, והתמיכה האמריקנית בו נפסקה כמעט כליל.

בספרו "טרגדיה ותקווה" מכחיש הד"ר קוויגרלי (אחד מעלית הקושרים), שהייתה כאן בגידה באינטרסים של אמריקה ומסביר, שהייתה בפשטות זהות מטרות מקרית של ארצות-הברית וברית-המועצות.

tragedy-and-hope

3. מלחמת קוריאה. אחרי שדין אצ'יסון (מזכיר המדינה של ארצות-הברית וחבר "סי אף אר") הצהיר בשנת 1950, שקוריאה, פורמוזה וארצות הסמוכות להם נמצאות מחוץ לקו ההגנה האמריקני, ארגנה ברית המועצות התקפות של דרום קוריאה, כשהיא מסתתרת מאחורי צפון קוריאה. הכוחות האמריקנים בפיקודו של הגנרל מק-ארטור, הביסו את הצבא הצפון קוריאני ובשעה שהוא החליט להתקדם לצפון קוריאה, מצא לפניו כמה מאות אלפים "מתנדבים" מסין האדומה. במשך 4 חודשים לא הניחו (מלמעלה) למק-ארטור להודיע לעם האמריקני, כי מדובר במלחמה המתחילה עם סין.

אחרי שהגנרל הסביר, בתשובה לשאילתה של אחד מחברי הקונגרס, מה מתרחש, הדיחו אותו מתפקיד המפקד של הכוחות האמריקנים באוקיינוס השקט. רק אחרי מותו של סטאלין התברר, שלא הניחו לצבא האמריקני לא רק לכבוש את צפון קוריאה, אלא גם שאמריקה כמעט הפסידה אפילו לדרום קוריאה (דבר שתוכנן על ידי הקושרים בינלאומיים).

4.שתי הדוגמאות הקטנות הבאות, שאני רוצה להביא, מראות באיזה מידה היה קרוב הקו המדיני של הקושרים לקו של הקומוניסטים ובאיזה מידה הייתה להם השפעה בממשלה האמריקנית.

א) השיחה של מחבר אחד הספרים שנסקרו (מר סקאוזן) עם הפקידה לשעבר של המפלגה הקומוניסטית האמריקנית הגברת דוד היא הביעה את דעתה שקיים קשר הרבה יותר רחב, מאשר הקומוניסטי. כהוכחה לכך היא הביאה את הדברים הבאים: מיד אחרי מלחמת העולם השנייה התקשתה הנהגת המפלגה הקומוניסטית האמריקנית לקבל הוראות ממוסקבה, והיא נצטוותה לקבל אותן משלוש בעלי הון גדולים (מ"וולדרורף טאוארס"), וכל ההוראות האלו קבלו יותר מאוחר אישור ממוסקבה.
ב) כאשר הארי ד. וייט (סגן שר האוצר של ארצות –הברית בזמן מלחמת העולם השנייה) נחשף אחרי המלחמה כסוכן סובייטי, הוא אפילו לא נאסר, אלא נתמנה לתפקיד ראש הנציגות האמריקנית בקרן המטבע הבינלאומית, כאשר הנשיא טרומן יודע שוייט הוא סוכן סובייטי.
אפשר להוסיף שאצל הנשיא רוזבלט היה בזמן המלחמה היועץ הראשי אלג'יר הייס, שבנוגע אליו היה ידוע עוד לפני המלחמה שהוא סוכן סובייטי חשוב.

5. פרשת מק-קארתי. במשך שנים אחדות אחרי מלחמת העולם השנייה ניסה הקונגרס האמריקני, תוך ניצול הסמכות שניתנה לו, לטהר את הגופים המבצעים של השלטון מאנשים לא נאמנים ועוינים לאמריקה.

בשנת 1950 נכשלו שני הנסיונות הראשונים של חקירה ולא נתנו בכלל שום תוצאות. המכתב של ועדת הסינאט למזכיר המדינה, בו צוין דבר הריגול הסובייטי ההולך וגובר שמעורבים בו הרבה אנשים מהסטייט דפרטמנט, זכה להיתעלמות גמורה. ואז בפברואר 1950 הופיע סינאטור אחד (ג'וזף מק-קארתי), שחקר לעומק את כל הפרשה הזאת על הפעילות העוינת בסטייט דפרטמנט

למק-קארתי היו נתונים, מהם היה ידוע כי לקראת שנת 1950 היו בסטייט דפרטמנט 205 אנשים לא נאמנים, מהם עוררו 81 אנשים חשד מיוחד (בתוכם היו 57 קומוניסטים ואוהדים, ואילו הנותרים-אנשים השייכים לקבוצות אחרות).

העובדה שכל זה נודע למק-קארתי עוררה מבוכה בסטייט דפרטמנט ובעיתונות הקושרים. מקרתי שלח לנשיא טרומן מברק עם רשימת השמות של 57 האנשים ודרש ממנו וממזכיר המדינה דין אצ'יסון הסבר, מדוע האנשים האחו נמצאים עד כה בסטייט דפרטמנט. תשובה על המברק לא קיבל. הוא פנה אז לסינאט, שמינה ועדה לשם שמיעת הפרשה. בוועדה כמעט ולא נתנו למק-קארתי לדבר ובסופו של דבר קבעו שכל האשמותיו כוזבות לגמרי.

מק-קארתי החל להבין במי נתקל. האמצעים הליברליים של התקשורת ההמונית ערכו אובסטרוקציה לסנאטור, תוך רצון לאלץ אותו לשתוק. למרות זאת הוכרו 57 אנשים אלה, וגם 24 נוספים (בסך הכל 81 אנשים) כלא נאמנים ובשנת 1954 פוטרו מהסטייט דפרטמנט.

בשנת 1952 כתוצאה מניצחון הרפובליקנים, עמד מק-קארתי בראש וועדת החקירה של הסינאט. לאחר שקיימו 169 ישיבות פומביות ותוחקרו למעלה מחמש מאות אנשים, נמצא כי: בדיקת הנאמנות בסטייט דיפרטמנט לא הייתה ראויה לשמה, סוכני הקושרים בבית הלבן ובצמרת הסטייט דפרטמנט תמכו באנשים, חרף העבודה שהללו נמצאו תחת חשד, הקומוניסטים התקדמו בצורה חופשית בשרות הצבא (וזאת בזמן המלחמה בקוריאה) הייתה הסתננות קומוניסטית בבתי בדפוס הממלכתיים, הייתה הסתננות קומוניסטית במפעלי מפתח צבאיים, רשת הריגול פעלה אפילו במעבדות סודיות של ההגנה האנטי-אווירית (שעל כך הזהיר ה-אף.בי.איי. את הצבא עוד בשנת 1949) וכו'.

בזמן החקירה בצבא נדהם מק-קארתי יותר מהכול מהעבודה ,שחבר התא הקומוניסטי שנחשף נתמך אל ידי הממונים עליו,והשרשרת הזאת נמשכה עד הבית הלבן (לפי הוראה מהבית הלבן הופרדה הפרשה הזאת). מאחורי ההוראה הזאת עמד הגנרל ראלף ו.צויקר (מלבד הגנרל צויקר היה מעורב בפרשה הזאת גם המזכיר לענייני צבא בממשלה רוברט ט.סטפנס,שנתגלה כחבר באחד מארגוני הקושרים.

מק-קארתי החל להתקיף את הגנרל בשצף קצף,רדף אחריו כמו כלב- גישוש,דרש ממנו לפשוט את המדים ולהסתלק מהצבא,והתנהגותו הזאת נתנה למתנגדיו קלפים בידיים. הגנרל הסתבך,שלוש פעמים שינה את עדותו,אבל חיש מהר לא הניחו למק-קראתי להמשיך בחקירה ונגדו עצמו הועלתה שורת האשמות.

מתוך 46 האשמות הפריך מק-קארתי 45, ורק בעזרת אחת הצליחו לסתום את פיו – התנהגותו בפרשת הגנרל צויקר. מנקודת מבטם של גומלי החסדים לא היה מה להשיב על האשמות של מק-קארתי ועל כן נעשה הכל, כדי להבאיש את ריחו ולאלצו לשתוק.

הד"ר קוויגלי מתמלא חמה בזמן אזכור שמו של מק-קארתי מכנה אותו ראקציונר, לא שפוי, סאדיסט האוהב רק כוח וכו'. למעשה הייתה פעילותו של מק-קארתי חשובה מאוד לא רק לארה"ב,אלה גם לכל העולם החופשי.

6.פרשת רצח הנשיא ג'ו קנדי. נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי נרצח בדאלאס ב-22 בנובמבר 1963 על ידי המרקסיסט והמהפכן לי הארויי אוסואלד, שעמד בקשר עם הארגון הקומוניסטי הפרו-קאסטרויסטי, שפעל בארצות הברית. פעילי הקושרים נבהלו מאוד מפני תגובת הציבור האמריקני ודרשו מאת הנשיא ג'ונסון להקים ועדת חקירה ברשותו של ארל וארן (פעיל של הקושרים).

הוועדה הזאת קבעה, שהרצח בוצע על ידי "הימין הקיצוני", אבל כאשר אוסואלד גילה, שעשה זאת השמאל הקיצוני, הכריזו עליו כעל בלתי שפוי, פסיכופט, אדם שפעל לבדו, וחיש מהר הוסתר בכלל כל חומר החקירה (עד היום הזה), חיש מהר נרצחו אוסואלד ועדים אחרים של הפרשה.

7. את הדוגמא האחרונה אני רוצה להביא על פעילות הקרנות (כתוספת למה שנאמר לעיל).
בשנת 1966 נתמנה כמנהל קרן פורד מק-ג'ורג' באנדי (חבר המטה של סי.אף.אר) כעבור זמן קצר הכריז, כי "המהפכה השחורה" היא הבעיה הלאומית הראשונה במעלה של ארצות הברית. באנדי הקציב 160.000 דולרים לארגון קומוניסטי בניו-יורק, העוסק בהסתה גזעית; תמך ומימן את פעילות של הארגון המחתרתי אר.איי.אם, העוסק ברצח של מנהיגים שחורים לא קומוניסטים ורצח את רוברט קנדי; הוא מימן את הפעילות של "core” – ארגון כושים גזעני ואנטי לבן וכו'. בדינים וחשבונות הרשמיים של קרן פורד נאמר, כי תחת באנדי הקציבה הקרן מיליונים רבים של דולרים לעבודה המהפכנית של קומוניסטים וארגונים קולקטביסטיים אחרים, מתוך זה לתעמולה ברדיו ובטלויזיה.

המכשול העיקרי בדרך להגשמת התכניות של גומלי החסדים הוא המעמד הבינוני של האוכלוסיה , המהווה את החלק העיקרי של אוכלוסיית ארצות המערב. דווקא במעמד הבינוני חזקים היסודות המוסריים, הפטריוטיזם, דווקא המעמד הזה של האוכלוסיה היה תמיד האויב של כל מיני זרמים קיצניים.

כבר מרקס, אנגלס ולנין הצביעו עליו כעל אויבם העיקרי. הדוקטור קוויגלי מכנה (בדומה לקומוניסטים) את הבורגנות הזעירה כשואפת לרווח קל, לא מאמינה בעצמה וביום המחר, ומשום כך היא תומכת בפאשיסטים ובכלל ב"ימיניים הקיצוניים".

לשם חיסול המעמד הבינוני מפעיל עליו אירגון הקושרים לחץ מלמעלה (מצד הממשלה, שבה משתתפים פעיליו), ומלמטה (מצד קבוצות השמאל והרחוב השונות).

ס כ י מ ה

הלחץ מלמעלה – רוטשילד, רוקפלר, סי.אף.אר, וארגונים אחרים

המעמד הבינוני

הלחץ מלמטה – S.D.S פנתרים היפי Y.S.A קומון קוז [אס.די.אס- סטודנטים למען חברה דמוקרטית. ואיי.אס.איי- ברית הסוציאליסטים הצעירים. קומון קוז- "עניין כללי". (ראה להלן).]

1.הלחץ מלמעלה (בארצות-הברית). באמריקה קיימות בעיות בתחום הגזע, הטעונות פתרון מהיר; בעיות המלחמה בפשע הגובר בלי הרף; בעיות של הזדמנויות שוות לכל הילדים בתחום החינוך ובעיות של התפוררות מוסרית של החברה ואחרות.

אבל הממשלה כמעט שאינה עושה דבר לשם פתרונן ולעתים קרובות נהפוך הוא-עוזרת להגברתן. כך למשל אינה עוסקת בפתרון ניגודי הגזעים ולעתים קרובות נוהגת בוותרנות לגבי ליבוין. מחוקקים חוקים הנוהגים רק בסלחנות כלפי פושעים ועוזרים להם להתחמק מעונש (ראה המאמר של אוטו אולץ) "דו"ח בלתי-נעים על פרקטיקת החוק האמריקנית "- "קונטיננט", מס' 32, 1982.

וושינגטון מנהלת מדיניות, המערערת את סמכותם של בתי הספר הציבוריים, ובתי הספר הפרטיים גדלים כפטריות (גם כך אין הזדמנויות שוות של כל הילדים בתחום רכישת השכלה); בבתי הספר מקרינים בטלויזיה כל מיני תכניות מין ואחרות, שהן לא רק אינן מחזקות את המוסר, אלא נוהגות בסלחנות לגבי התפוררותו; פורחת בצורה נרחבת הפורנוגרפיה, המשתמשת לפעמים לשם הבאשת ריחם של מתנגדיה בכל מיני תחבולות מלוכלכות, ואיש אינו לוחם בה.

2. הלחץ מלמטה.
הוא נעשה על ידי כל מיני קבוצות שמאלניות (כמו אס.די.אס, ואיי.אס.וויי,פנתרים המפיצות רעיונות סוציאליסטיים, עורכות הפגנות וכו'); היפי- שרק מערערות את המוסר של החברה; כל מיני ארגוני רחוב; ארגוני מחתרת, העוסקים בטרור (הממומנים על ידי גומלי החסדים-ראה סעיף מס' 7); וארגוני התחתית, המאורגנים על ידי הקושרים עצמם (אחד מהם-"קומון קוז"-"העניין הכללי"). הארגון הזה הוקם כארגון של ה"פרולטריון", אך למעשה מנהלים את הצמרת שלו הקושרים. מטרתה-הקמת שדולה סוציאליסטית בקונגרס ודרישה להנהיג שינויים סוציאליסטיים. הארגון הוקם כביכול נגד גומלי החסדים, אך למעשה הוא שואף להגשים את מטרותיהם.

ברצוני לסיים בדבר הבא: מעל העולם החופשי מרחפת סכנה איומה והאנשים החושבים של המערב, אם הם חושבים על העתיד, חייבים לנקוט מהר צעדים ממשיים נגד הקשר הכלל – עולמי הזה, בתוך זה גם בישראל.

בוריס היינמן, מאי 1984

חלפו כמה שנים אחרי 1984, דרך אגב הרומן של ג'ורג' אורוול '1984' התברר כנבואה.
אנחנו ב-2002 רואים שהרבה מטרות 'רשת בלתי נראית' השיגה. גלובליזציה מתקדמת.
קפיטליזם-מונופוליסטי כמעט סילק קפיטליזם תחרותי. 98 מליונים-מספר קרבנות הקומוניזם בעולם במאה העשרים.
בארץ, במקום לעשות משפט ולהוציא מחוץ לחוק מפלגות קומוניסטיות ולהגיד "פוסט קומוניזם" אומרים "פוסט ציונות". מחוץ לחוק מוציאים תנועות ציוניות והורגים את המנהיגים שלהם אבל עם ישראל חי-עובדה שפרס אף פעם לא נבחר, אז העם בריא.

שרון היה היחיד שהחזיר חובות של בחירות לבנק, כנראה הוא יודע מה זה תלות ב"רשת"!
מדינת ישראל היא מדינה יחידה בעולם שסוציאליזם הכניסו לאדמה לפני שאילת העם.

אם להשקות אדמה במים בצבע אדום-כל הפרחים שיגדלו כאן יהיו אדומים. אולי מהסיבה הזאת תמיד אומרים לעולים החדשים: "תהיה ישראלי". לא יהודי-ישראלי. תהיה כמו קוף בפסלון מפורסם "לא רואה כלום, לא שומע כלום, לא אומר כלום", אבל זה לא עובד: גולדה ילין, יהודה מרגולין, אבא אחימאיר, שבתאי בית צבי(שביבי), עוזי משולם, נדיה מתר, אברהם ואליאנורה שיפרין, פול איידלברג וכמובן, הרב כהנא-הם לא ישראלים אלא יהודים. ביש"ע גדלים ילדים-בני ישראל, בשבילם אני מפרסם מאמר כי הם עתידנו.

נשאר כוח איוון נוויא
קרית ארבע חברון
21.07.2002

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות

  1. Avatar
    Avi Malol 2016-05-30

    מענין מאוד.

  2. Avatar
    Eric Blair 2016-05-30

    מאד נהנה לקרוא את המאמרים שלכם, מרגישים את המסירות וההשקעה.
    מצער שאתר כה חשוב להעשרת המודעות לא מככב כגדולי המדיה המיינסטרימית.
    אנשים חייבים להתעורר, החבל מתהדק סביב צווארנו וכל יום שעובר מעצים את כוחם של האליטה.
    אני לא יודע מה איתכם, אבל אני חש באנרגיה שמנסה לעורר את האנשים, כך התעוררתי ואני מרגיש שאנשים סביבי גם מתעוררים.
    מקווה שזה לא מאוחר מדיי, אני מלא תקווה.