השורשים הגנוסטיים של האילומינטי

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

טוב חברים יקרים, בכתבות הקודמות אם אתם זוכרים דיברנו על המאזדקים כמקור לתנועת החששין (ומהחששין הלאה דיברנו לא מעט בחודשים האחרונים). אז אולי הפעם נלך אפילו עוד צעד אחד אחורה כדי לראות איזו קבוצה קדמה למאזדקים בשימור המיסטריות של האילומינטי אנו מגיעים אל ה… "גנוסטים".

[הדוקטרינה הגנוסטית היא הדוקטרינה המרכזית של האילומינטי והחזיתות הפוליטיות שלהם, כמו התנועה הנאצית והקומוניסטית (תאומים זההים).]

כמו בכל מקום, בבואנו לחקור תנועה זו או אחרת, יש לזכור שאין ה-"גנוסטים", ואין ה-"גנוסיס", יש מכלול של זרמים רעיונות ותנועות, ואנחנו מתעניינים בהתפתחות של תנועת האילומינטי לאורך הדורות והעידנים. מה שכן אנחנו יכולים לשרטט זה את הגרעין שהופך כת לגנוסטית וזה:

*אמונה בשתי רשויות לאל, אל טוב ואל רע אוטונומיים הלוחמים זה בזה, בד"כ האל הרע הוא השולט בעולם החומר.

*גאולה שמגיעה מגנוסיס, ידע, (ידע פנימי, מה שזה לא יהיה…) ולא גאולה מתוך מעשים טובים. כלומר כמו אצל המאזדקים שהזכרנו, אי חשיבות למעשיו של האדם.

הגנוסטים היו יורשי המיסטריות העתיקות שהתפתחו אצל הפרעונים במצריים ובבל. אך הם הלבישו את הדוקטרינה שלהם במלבושים נוצריים, וכיסו את הרעיונות שלהם בסמלים כאלה שיהיה קשה יותר לזהות אותם (נשמע מוכר?).

הגנוסטים התחלקו לשתי קבוצות עיקריות, גנוסטים הלניים (יוונים) אשר הושפעו מתורת האידאות של אפלטון, בו רשות האל הטוב היא עולם האידאות והאמת הבלתי נתפסת בעולם הזה, מלבד לבעלי גישה מיוחדת כגון המלך / פילוסוף (המוארים), לעומת העולם החומרי הגשמי הנשלט על ידי האל הרע, בד"כ נקרא דמיורגוס (הוזכר לראשונה בדיאלוג טימאוס של אפלטון). לעומת הגנוסטים ההלניים המערביים יותר, היו את הפרסיים, אלה שהושפעו מדת פולחן האש הזורואסטרית הדואלית שראתה  הפרדה של טוב ורע לא רק בעולם הזה אלא גם בעולם העליון שחולק לשתי רשויות של טוב ורע, ממלכת האל הטוב וממלכת האל הרע. הבולטים שבגנוסטים הפרסיים ממזרח היו המאניכאים…מאניכאיזם.

המאניכאים היו הכיתות הגנוסטיות הבודדות שכינו עצמם גם, שימו לב… האילומינטי.

 

Manicheans

כתב יד ובו כמרים מאניכאיסטים כותבים בשולחנות שלהם, ממזרח סין.

 

 

 

שני דברים מוסכמים על כל החוקרים את הנושא. התורה המאזדקית קרובה עד מאוד לזאת של המניכאיזם, וכמו כן הם (המאזדקים) נחשבו בזמן המרידה שלהם על ידי הראשויות כמאניכאיסטים.

אוגו

ציור של אוגוסטינוס, אבי התאולוגיה של הכנסייה הקתולית, נלחם בכפירה המאניכיסטית אשר לה השתייך גם הוא בתחילת דרכו. מעניין ליראות את הייצוג של המאניכאיזם בדמות העז, העז שכל כך חשוב למיסטריות של הטמפלרים והבנייה החופשית.

 

 

תרגום לקטע הבא מתוך:

Horizon the Magazine of Useful and Intelligent Living 1946 to 1947 מאת Manly P. Hall

הול הוא בונה 33°

הוריזון

"בהיסטוריה הקדומה יותר, הכנסייה החלה במאבק אלים כנגד המערכות הפילוסופיות והדתיות הפאגניות אשר הקיפו אותה סביב. ככל שכוחה של הכנסייה גבר, היא תקפה את המערכות הללו יותר בגלוי. בחלק מהמקרים היא הצליחה לחסל לחלוטין את הכתות הישנות וקבוצות של כופרים. כך הושמדו הגנוסטים של מצריים וסוריה. אך חלק מהמסדרים הפאגנים היו מבוססים דיים כדי לא להישמד בכזאת קלות. כמו כן היו בקרבם חסידים מבריקים אשר היו מוכשרים מספיק כדי להתמודד בחכמתם אל מול מנהיגי הכנסייה. ככל הנראה בית הספר הפאגני המבריק ביותר נוסד על ידי מאנס (מאני) בערך במאה ה-3 אחה"ס. ניתן לזהות את הכפירה של מאנס בנסיון למזג תאולוגיה נוצרית עם מיסטיקה אסיאתית. בהמון מובנים הדבר הקביל לנאופלטוניזם, אך יישם השפעה רחבה ומיידית יותר. ... בעודם נדחקים לסודיות בגלל לחץ מהמדינה והכנסייה, החסידים של המאנים קשרו עצמם לאגודה של שמירה קפדנית. הם השביעו עצמם ואת הטובין הארציים שלהם למען המשכיות הדוקטרינות שלהם ללא התחשבות במחיר. באופן הדרגתי המאנים משכו אליהם קבוצה חזקה של אינטלקטואלים אשר סרבו לקבל את מאמצי התאולוגיה לשלוט בתודעת האדם. מזמנם של המאנים ועד לימינו, הכנסייה נלחמה עם המבנה המאורגן של הכפירה. היא ניסתה פעם אחר פעם להרוס את האימפריה החבויה, אך למרות שכרתה את הענפים ושילחה אותם לאש, העץ המשיך לשלוח כלפי חוץ זרועות ירוקות נוספות מהשורשים החבויים. החסידים של המאנים קראו לעצמם "בני האלמנה". הם היו הילדים של העולם הפאגני העתיק לאחר מותו. המקדשים שלהם נהרסו, המסטריות שלהם חוללו, הטקסים שלהם עוותו, והסמלים שלהם פורשו שלא כהלכה. אך עדיין הם סבלו זאת, והקדישו עצמם לשיקום עידן הזהב, כאשר החכמה תשוקם ורודנות המין תגיע לקיצה. בשביל לשרוד, המאניכאים כלפי חוץ קיבלו את הסמלים של הנצרות האורתודוקסית, והשתמשו בהם להחביא את הדוקטרינות שלהם. בעוד נראה היה שהשתלבו, הם חלקו(התנגדו) באופן מוחלט, אך השימוש שלהם במונחים תאולוגים היה כה פיקח, שהכנסייה עצמה לא היית בטוחה מי מילדיה נדבק באמונה הכופרת. הפוליטיקה האזוטרית של חסידי מאנס ניתן לביטוי בפשטות. כל היצורים נתונים למרות, וחייבים לתת את נאמנותם לאיזשהו כוח גדול יותר מהאמונות האישיות שלהם. ישנם שתי סוגי מנהיגות, והם הרוחנית והחומרית. מנהיגות רוחנית מגיעה מבפנים ומנהיגות חומרית נכפת מבחוץ. מקורות המנהיגות הרוחנית הם סודיים, וחבויים מהחילוני ומדרכם של בני התמותה. בכדי לעשות שימוש בסמלים שנלקחו מהתאולוגיה הנוצרית, המיסטיקנים הללו הכריזו שקרייסט (ישו-משיח) מסמל מנהיגות רוחנית, והכנסייה מנהיגות חומרית. לכן הם הציבו את ישו וכנסייתו אחד כנגד השני, לתדהמתם של הכמורה. דתו של ישו היא אהבה אשר מקום מושבה הוא בלב. דת הכנסייה היא חוק, אשר מקום מושבה בהיררכיה. הכנסייה ניסתה לכפות על חבריה הסתגלות, וכנגד הסתגלות זאת, האחוות הסודיות הוציאו לפועל את תחבולותיהם. דתו של ישו היית דת האהבה אשר נתנה חופשיות ללא גבולות ומיצרים. אלו שישמו את אחוות האדם, חיו חיי סגולה ושמרו על טקסים ופולחנים פשוטים ומסויימים, והיו חברים בגוף הבלתי נראה, גופו של ישו. הגוף הבלתי נראה הזה, האימפריה הסודית של הטוב, הייתה החלק הרוחני של הציביליזציה. החלק הרוחני הלזה נאבק כנגד השאיפות החומריות של הנסיכים והכמרים אשר חיפשו עליונות זמנית כנגד לדבריו של ישו, שממלכתו אינה מן העולם הזה. הכפירה האלבגינזית אשר התפשטה לאורך דרום צרפת במהלך המאה ה12, בוודאי מוצאת את מקורה בין האשפים הסודיים של המאניכאיזם. האלבגנזים שילבו מספר אלמנטים מגוונים במטפיזיקה הפוליטית שלהם. הוגי דעות יוונים קלאסיים, מיסטיקנים סורים וקבליסטים, תאיסתים חסידי מוחמד, ופאנתאיסטים אסייאתים, כולם ערבבו את שרשורי האמונות בתבנית דברם של האלבגנזים. האלבגינזים היה בלבול של דת, פילוסופיה, דמוקרטיה, ואיגודי עובדים אשר נקשרו כולם יחדיו כסוג של כנסייה פרימיטיבית אשר התיידדה עם קבוצות דומות בהולנד והריין בגרמניה. האלביגנזים הפגינו שינוי מחשבתי מאוד פרקטי והחליטו לנצל את מסעות הצלב כדרך להכין את ירושלים לבירת העולם הרוחני, ובכך להוריד מכסאה את רומא. גודפרי דה-בוליון, מלך ירושליים המוצהר, היה גיבור ליברלי של ימיו. הוא קיבל את התואר אביר הברבור, לוהנגרין הרוחני שנשלח להציל את אלסה, בתולת העולם, מקנונית המדינה והכנסייה. כל מחזור הגביע הוא עוד תוצר לוואי של הדוקטרינות של מאנס, בעודם מופצים על ידי האלבגינזים. בקרב אותם פלגים, אנו גם מבחינים במקור של הנטייה הסוציאליסטית הקיצונית,על גבול הקומוניזם, בשילוב עם עתירה למערכת חינוך ציבורית.  מערכת בריאות ציבורית, חופש ההצבעה, וסובלנות דתית היו קצת יותר מידי עבור המאה ה12 וה13, ולכן האלבגנזים היו נתונים למערכת של השמדה. יחד איתם נעלמו האבירים הטמפלרים של ירושלים, אשר היו חברים לאותה תכנית. אך לפני שהושמדו, הכופרים החרוצים הללו הקימו מנגנון עבור האלכימאים, הטרובדור, הקבליסטים של ימי הביניים, ענף אחד של האילומינטי, הרוזקרושנס, איגודי העובדים הגרמנים, בנייה חופשית ספקולטיבית, והמהפכה הצרפתית והאמריקאית."

"בהיסטוריה הקדומה יותר, הכנסייה החלה במאבק אלים כנגד המערכות הפילוסופיות והדתיות הפאגניות אשר הקיפו אותה סביב. ככל שכוחה של הכנסייה גבר, היא תקפה את המערכות הללו יותר בגלוי. בחלק מהמקרים היא הצליחה לחסל לחלוטין את הכתות הישנות וקבוצות של כופרים. כך הושמדו הגנוסטים של מצריים וסוריה. אך חלק מהמסדרים הפאגנים היו מבוססים דיים כדי לא להישמד בכזאת קלות. כמו כן היו בקרבם חסידים מבריקים אשר היו מוכשרים מספיק כדי להתמודד בחכמתם אל מול מנהיגי הכנסייה. ככל הנראה בית הספר הפאגני המבריק ביותר נוסד על ידי מאנס (מאני) בערך במאה ה-3 אחה"ס. ניתן לזהות את הכפירה של מאנס בנסיון למזג תאולוגיה נוצרית עם מיסטיקה אסיאתית. בהמון מובנים הדבר הקביל לנאופלטוניזם, אך יישם השפעה רחבה ומיידית יותר….בעודם נדחקים לסודיות בגלל לחץ מהמדינה והכנסייה, החסידים של המאנים קשרו עצמם לאגודה של שמירה קפדנית. הם השביעו עצמם ואת הטובין הארציים שלהם למען המשכיות הדוקטרינות שלהם ללא התחשבות במחיר. באופן הדרגתי המאנים משכו אליהם קבוצה חזקה של אינטלקטואלים אשר סרבו לקבל את מאמצי התאולוגיה לשלוט בתודעת האדם.מזמנם של המאנים ועד לימינו, הכנסייה נלחמה עם המבנה המאורגן של הכפירה. היא ניסתה פעם אחר פעם להרוס את האימפריה החבויה, אך למרות שכרתה את הענפים ושילחה אותם לאש, העץ המשיך לשלוח כלפי חוץ זרועות ירוקות נוספות מהשורשים החבויים.החסידים של המאנים קראו לעצמם "בני האלמנה". הם היו הילדים של העולם הפאגני העתיק לאחר מותו. המקדשים שלהם נהרסו, המסטריות שלהם חוללו, הטקסים שלהם עוותו, והסמלים שלהם פורשו שלא כהלכה. אך עדיין הם סבלו זאת, והקדישו עצמם לשיקום עידן הזהב, כאשר החכמה תשוקם ורודנות המין תגיע לקיצה.בשביל לשרוד, המאניכאים כלפי חוץ קיבלו את הסמלים של הנצרות האורתודוקסית, והשתמשו בהם להחביא את הדוקטרינות שלהם. בעוד נראה היה שהשתלבו, הם חלקו(התנגדו) באופן מוחלט, אך השימוש שלהם במונחים תאולוגים היה כה פיקח, שהכנסייה עצמה לא היית בטוחה מי מילדיה נדבק באמונה הכופרת.הפוליטיקה האזוטרית של חסידי מאנס ניתן לביטוי בפשטות. כל היצורים נתונים למרות, וחייבים לתת את נאמנותם לאיזשהו כוח גדול יותר מהאמונות האישיות שלהם. ישנם שתי סוגי מנהיגות, והם הרוחנית והחומרית. מנהיגות רוחנית מגיעה מבפנים ומנהיגות חומרית נכפת מבחוץ. מקורות המנהיגות הרוחנית הם סודיים, וחבויים מהחילוני ומדרכם של בני התמותה. בכדי לעשות שימוש בסמלים שנלקחו מהתאולוגיה הנוצרית, המיסטיקנים הללו הכריזו שקרייסט (ישו-משיח) מסמל מנהיגות רוחנית, והכנסייה מנהיגות חומרית. לכן הם הציבו את ישו וכנסייתו אחד כנגד השני, לתדהמתם של הכמורה.דתו של ישו היא אהבה אשר מקום מושבה הוא בלב. דת הכנסייה היא חוק, אשר מקום מושבה בהיררכיה. הכנסייה ניסתה לכפות על חבריה הסתגלות, וכנגד הסתגלות זאת, האחוות הסודיות הוציאו לפועל את תחבולותיהם. דתו של ישו היית דת האהבה אשר נתנה חופשיות ללא גבולות ומיצרים. אלו שישמו את אחוות האדם, חיו חיי סגולה ושמרו על טקסים ופולחנים פשוטים ומסויימים, והיו חברים בגוף הבלתי נראה, גופו של ישו. הגוף הבלתי נראה הזה, האימפריה הסודית של הטוב, הייתה החלק הרוחני של הציביליזציה. החלק הרוחני הלזה נאבק כנגד השאיפות החומריות של הנסיכים והכמרים אשר חיפשו עליונות זמנית כנגד לדבריו של ישו, שממלכתו אינה מן העולם הזה.הכפירה האלבגינזית אשר התפשטה לאורך דרום צרפת במהלך המאה ה12, בוודאי מוצאת את מקורה בין האשפים הסודיים של המאניכאיזם. האלבגנזים שילבו מספר אלמנטים מגוונים במטפיזיקה הפוליטית שלהם. הוגי דעות יוונים קלאסיים, מיסטיקנים סורים וקבליסטים, תאיסתים חסידי מוחמד, ופאנתאיסטים אסייאתים, כולם ערבבו את שרשורי האמונות בתבנית דברם של האלבגנזים. האלבגינזים היה בלבול של דת, פילוסופיה, דמוקרטיה, ואיגודי עובדים אשר נקשרו כולם יחדיו כסוג של כנסייה פרימיטיבית אשר התיידדה עם קבוצות דומות בהולנד והריין בגרמניה. האלביגנזים הפגינו שינוי מחשבתי מאוד פרקטי והחליטו לנצל את מסעות הצלב כדרך להכין את ירושלים לבירת העולם הרוחני, ובכך להוריד מכסאה את רומא. גודפרי דה-בוליון, מלך ירושליים המוצהר, היה גיבור ליברלי של ימיו. הוא קיבל את התואר אביר הברבור, לוהנגרין הרוחני שנשלח להציל את אלסה, בתולת העולם, מקנונית המדינה והכנסייה.כל מחזור הגביע הוא עוד תוצר לוואי של הדוקטרינות של מאנס, בעודם מופצים על ידי האלבגינזים. בקרב אותם פלגים, אנו גם מבחינים במקור של הנטייה הסוציאליסטית הקיצונית,על גבול הקומוניזם, בשילוב עם עתירה למערכת חינוך ציבורית. מערכת בריאות ציבורית, חופש ההצבעה, וסובלנות דתית היו קצת יותר מידי עבור המאה ה12 וה13, ולכן האלבגנזים היו נתונים למערכת של השמדה.יחד איתם נעלמו האבירים הטמפלרים של ירושלים, אשר היו חברים לאותה תכנית. אך לפני שהושמדו, הכופרים החרוצים הללו הקימו מנגנון עבור האלכימאים, הטרובדור, הקבליסטים של ימי הביניים, ענף אחד של האילומינטי, הרוזקרושנס, איגודי העובדים הגרמנים, בנייה חופשית ספקולטיבית, והמהפכה הצרפתית והאמריקאית."

 

 

שימו לב להשפעה הישירה על מסדרו של אדם וויסהאופט, מצאתי סיכום טוב של המון מקורות בספרה של Nesta Webster, יש לי מה לכתוב עליה וכיצד כתבה את ספרה, אבל כך או כך ספרה נכתב על בסיס מחקר אמתי ומעמיק שאפילו צ'רצ'יל מצא אותו נכון היסטורית, ואין זה עניין משני שכן הוא היה בדרגים הגבוהים ביותר של הבונים החופשיים ומסדר דרואידים, ויתר על כן (ואף חשוב יותר) נחשב לאשף היסטוריה בפני עצמו.

מתוך ספרה של וובסטר Secret Societies and Subversive Movements (מתורגם לעברית):


היה הכרחי לשים בצד את ההצהרות הללו כתאוריות של ברואל וLecouteulx אילולי הכתבים של האילומינטי לא היו סותרים השפעה קרובה למניכאיזם. על כן כותב "ספרטקוס" ל"קאטו" (CATO), כי הוא חושב "לחמם חזרה את המערכות הישנות של הGehber(זורואסטרים) והפרסים" (מסמכי האילומינטי המקורים עמ' 230).

וויסהאופט ממשיך:

ציטוט:

"האלגוריות בהם נלביש את המיסטריות של הדרגות הגבוהות הם פולחן האש וכל הפילוסופיה של זורואסטר או של הפרסים הקדומים, אשר בימינו נשארו רק בהודו; ולכן בדרגות מתקדמות, המסדר נקרא "פולחן האש" (Feuer dienst), "מסדר האש", או "המסדר הפרסי"– זה דבר נפלא מעבר לכל הציפיות".(מסמכי האילומינטי המקורים עמ' 331)

כמו כן הלוח שנה הפרסי אומץ על ידי האילומינטי.

——————————————–

פרופ' ג'יימס בילינגטון (בעל מלגת רוהדס!) בספרו FIRE IN THE MINDS OF MEN כותב (ואתם יכולים לחפש גם באינטרנט ולאמת שזאת האמת לאמיתה):


"השם אילומיניסט ככל הנראה נבחר מתמונת השמש המקרינה הארה אל המעגלים החיצוניים. במרכזו של המעגל הפנימי של האראופוגיס (ריבון המסדר) בער נר שסימל את המקור הסולארי של כל ההארה. הכת הזורואסטרית מאניכאיסטית של האש היית מרכזית בעבור הסמליות של האילומיניסט, אשר בלעדיה הייתה נחשבת אקלקטית. לוח השנה שלהם התבסס על המודל הפרסי ולא על המודל הנוצרי הקלאסי."

——————————————

 

עד שנגיע לאילומינטי שנוסדו באירופה של המאה ה18, הבה נבחן את:
שלשלת הקבלה של דוקטרינת האילומינטי מהגנוסטים המניכאיסטים לכיתות האזוטריות באיסלאם.

כאמור בחנו את השורשים של האילומינטי באיסלאם בפוסטים קודמים וכיצד שלשלת הקבלה של הדת הארקאנית שלהם עברה לשבתאות. בכתבה זאת בחנו את השורשים הגנוסטים המניכאיסטים, אז כעת נראה שאכן האילומינטי עברו בין שני הפלגים הנ"ל.

כפי שסקרנו הפלגים הראשונים של האילומינטי מתוך האיסלאם הגיעו מפלג עיסמאילי בשם הקארמיטים.

האינציקלופדיה החדשה של האיסלאם מסבירה על שלשלת הקבלה בין הגנוסטים המניכאיסטים לקארמיטים:

The New Encyclopedia of Islam By Cyril Glassé, בערך על הQaramatians:

"הקארמיטים- זרם מוקדם של השבע-ים (Seveners). הגנוסטיסיזם שהתעורר תחת מעטהתחפושת איסלאמית לאחר מותו של עיסמאיל… נקראים אחר מייסדם קאראמט'… המשמעות של השם "בעל העניים האדומות", ככל הנראה מסמל "מורה של דוקטרינה סודית". מעניין גם שבערבית, הפועל קאראמט' הוא "לכתוב באותיות מאוד קטנות", מאפיין בולט של המאניכאיזם וספרייהם העתיקים. הקאראמיטים שלבו דוקטרינות דתיות סודיות עם מהפכה, תוכנית ל'צדק חברתי' וחלוקה מחדש של העושר."

בעמ' 230-1:

בערך באותו הזמן [895 לספירה] פילוג שכבר קרה כמה מאות לפני כן במניכאיזם הגיח כתנועה בדלנית המתנגדת למערכות הפוליטיות של האיסלאם, הקאראמיטים… הם העדיפו מהפכה עולמיתכדי להביא לשלטון אלף השנים שלהם. כלומר מאניכאיזם היה צריך להיות מיוסד בכל מקום בעוד הפלג השני האמין כי המניכאיזם צריך להתחיל בגבולות מדינה אחת לפניי שיתפרס לשאר העולם.

ב930 לספירה הקאראמיטים פשטו על מכה, וגנבו את האבן השחורה מהכעבה, דבר שהביא לזעקת חמס ציבורית, ונסיונות כושלים לקבלת כופר. היסטוריונים מוסלמים מאותה תקופה קשרו את ההעלמות עם הפאטמידים(עיסמאיליה) שכן הם אמרו כי הארץ סרבה לקבל את גוף הפאטמיד הראשון כל עוד האבן נשארה גנובה. אך המאניכאיסטים למדו את כתבי הדתות האחרות והכירו את הממרה הנוצרית "וגם-אני אמר לך כי אתה פטרוס (משמעות המילה פטרוס, היא אבן) ועל-הצור הזה אבנה את-קהלתי" (הבשורה על פי מתי פרק טז פסוק 18) ובארמית, מהשפות המייסדות של המאניכאיזם, המילה שכוונתה ל"סביב האבן" ("ועל צור זה") משמעו "כנסייה". המאניכאיסטים ידעו היטב שהמערכת יחסים בין ישו לבין פטרוס היית כזו שבין אקזוטריות (פרשנות חיצונית) לאזוטריות (פנימיות). שכן היו זה הם אשר הביאו את הרעיון הזה לתוך האיסלאם והפכו אותו למערכת יחסים בין מוחמד לעלי[1]. לפי הנוסחא שלהם, מוחמד היה ההתגלמות האקזוטרית hatiq (דובר)  של הידע של עלי אשר על כן הפך להתגלמות האזוטרי ו"שקט"שתיקההאלמות samit. על פי פרושם ה-אזוטריות היא "אמת אוניברסלית נצחית" בלתי תלויה בצורות החיצוניות ואפילו, בסופו של דבר, מנוגדת להם, ואשר ניתן לזהות יחד עם מאני (מייסד המניכאיזם לעיל) וכאלוהות באופן מילולי מפורש.

[1]בעלה של פאטמה בתו של מוחמד, ובן דודו, על שם פאטמה נקראו הפאטמידים והאימפריה הפאטמידית שנשלטה על ידי העיסמאיליה לעיל.

 

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר.