השבתאים והניהליזם המיסטי המוסלמי של האילומינטי

התופעה של קבוצות ניהליסטיות מתוך העם היהודי שבראש משנתם "עולם ישן עד היסוד נחריבה" ואשר משתפות פעולה באופן מוזר עם כיתות קיצוניות באיסלאם אינה תופעה חדשה וניתן לזהות את מקורה לפחות אצל כת השבתאות שנוסדה ב1666 עם הכרזתו של שבתאי צבי כי הוא המשיח. על פיתוח משנתו של צבי יחד עם גורמים ניהליסטיים באיסלאם לאחר שכבר הוציא את התנועה לפועל בעת הכרזתו, ידוע לא מעט, אך בכתבה הבאה נראה שגם יש הרבה עדויות המראות כי שיתוף הפעולה בין שניי הזרמים החל אפילו קודם לכן. לא במקרה אנו מביאים את הכתבה שלפנייכם מיד לאחר הכתבות על החשישיון, מדובר בהמשך ישיר של אותם מיסטריות אשר החוקר פרופ' גרשום שולם מתאר את מרכז פולחנם ומשנתם כ"ניהליזם מיסטי", ארגון צבאי הסובב סביב דמות משיחית וחוויה מיסטית משוללת הגדרות שבשמה ומתוכה יוצאים להרוס את כל ההגדרות, הערכים , והמסגרות של החברה.

הפרק הקודם. 

מתוך:

Imagining the End: Visions of Apocalypse from the Ancient Middle East to Modern America

מאת: Abbas Amanat(פרופ' להיסטוריה מאוניב' וויליאמס), Magnus T. Bernhardsson (פרופ' להיסטוריה  מאוניברסיטת ייל, מתמחה באיראן ושיעה)

עמ' 170-1

"עד המאה ה-11, ענף הניזארי עיסמאיליים של השיעה בפרס וסוריה (לפעמים היו ידועים גם ככת החשישיון) היו הנציגים הגדולים ביותר של המסורת הראדיקלית אזוטרית בעולם המוסלמי המזרחי. הם צלחו לשמור את הקנאות המהפכנית שלהם בין בערך 1090 עד 1256, תקופה ששיאה בצורה של תחיה מחודשת (Qiyama) בכנס שהיה ב1164. באותו מאורע השליט העליון של מבצר הניזארים באלמות ביטל את חוק האיסלאם, הכריז כי הוא עצמו היה האימאם, ואמר לחסידיו שמעתה והלאה הם בגן עדן, וכל השאר מועדים לגיהנום. במקום משמעותם המילולית של הגמול והעונש הנצחיים המובטחים בקוראן, הם הובנו כתאורים פיגורטיבים של מצבי דעת ובורות. האידיאולוגיה הזאת עברה כמה מחזורים של פרשנות מחודשת בהיסטוריה הניזארת העוקבת, למרות שפיתוח המסורת במלואה נקטעה ונפגעה אנושות כאשר המונגולים הוציאו לפועל את השמדתם המלאה של הבסיס הפוליטי של הניזארים במאה ה13. עיסמאיליים ניזארים עיבדו את הדינאמיות למשך כמה מאות בעקבות אותו מאורע אסוני ופסקו להיות אלטרנטיבה רצינית להגמוניה הסונית (ומסורת התריסריים השיעית לאחר מכן) באדמות מרכז איראן.

בניגוד להשפעה על עקביות המסורת הניזארית, שבירת הקהילות הניזאריות במאה ה-13 איפשרה למסורת האינטלקטואלית להתפזר ולהתמזג אל תוך החברה הגדולה. בשילוב עם הפופולריות הגדולה של הסופים בתקופת ההפרעות של חיי החברה והתרבות עקב פלישות הטורקו-מונגולים הבלתי פוסקות, מורשת הניזארים ועוד מסורות ראדיקליות פחות בולטות נהיו האב הקדמון של ההורופיה (Hurufism) ועוד תנועות משיחיות שצברו דומיננטיות במאה ה14-15 באיסלאם המזרחי. בעודם מהדהדים מוטיבים קדומים יותר של סופים, כמו גם תרייסרים, ניזארי עיסמאיליים, וגולהאט שיעים, ההורופים היו חלק ממגמה… בקונטקסט של מיקומם ההיסטורי, פאזאלה אסטארבדי וחסידיו ההורופים ייצגו את הסביבה החברתית-אינטלקטואלית של זמנם (רוח הזמן). "

(הערה: השמות סופים וצופים הם אותו הדבר, ניתן להגות כך או כך).

ההורופים היו כת מיסטית מוסלמית המתרגלת את דרך הסופים יחד עם פרשנות קבליסטית לקוראן, קרי מפתח של גימטראות ואותיות שנתנו גמישות פרשנית מרחיקת לכת ותוכן מיסטי לכתובים המסלמים (על כן השם הורופים = אותיות בערבית). הכת למדה את הפרקטיקות הסופיות בין היתר ממנהיג סופי מאוד ידוע, שהיה מהאנשים שברחו מהפלישות המונגולים אל איזורי קהילות הניזארים, ג'לאל דין רומי מייסד זרם הדרווישים המסתחררים הידוע של הצופים באיסלאם, האלווים (הסופים כפי שהם ידועים לנו כיום).

הדרווישים המסתחררים
הדרווישים המסתחררים

ההורופים והצופים של רומי מצאו את עצמם פורחים כפטריות לאחר הגשם באזור טורקיה, היכן שפרשנויות קבליות לקוראן יחד עם תרגולים מיסטים צופים היו רוח הזמן של הכיתות אשר צצו שם. רומי כמו גם שאר קהילות הניזארים שהתפרקו ונטמעו בתוך כיתות שיעיות, פורקו ,בין היתר, בעיקר באזור שנקרא ח'וראסן (khurasan) אחד הריכוזים הגדולים של החששין דאז, כאשר משם הם זרמו לטורקיה. רומי היה תלמידו הרוחני של שאמס אל-דין מוחמד, האימאם הראשון של החששין לאחר שהתפרקו עקב מתקפות המונגולים, והיה זה הוא אשר החזיק את הלפיד הבוער של אותם אילומינטי מהמזרח המוסלמי. הזרם הידוע ביותר של צופים אשר יצא מרומי נקראו האלווים כפי שהוזכר, ויחד עם ההורופים, הם היוו את ההשפעה והגורם ליצירת הכת המיסטית הידועה ביותר בטורקיה ,אז באותה תקופה, אשר השתמשה בפרקטיקות צופיות יחד עם פרשנות קבלית-הורופית לאיסלאם, כת הבקטשיה שנוסדו על ידי חאג'י בקטש. הבקטשים, כמו האלווים וההורופים תרגלו מה שנקרא בטניה, לימוד פרשנות אזוטרית לאיסלאם והקוראן בניגוד לפרשנות האקזוטרית החיצונית מילולית שהיית מיועדת ל"נבערים" ולא למוארים כמוהם. כמו כן הבקטשים ניהלו היררכיה של חניכה ודרגות במסדר, ופעלו בהסתר. כל אותם מאפיינים שעיצבו והקימו את הבקטשים הגיעו במקור מהחששין (העיסמאיליים הניזארים), אשר במקור כפי שסקרנו בכתבה קודמת היו המשך של הקארמיטים של עבדאללה איבן מיימון.  מעניין לציין שהבקטשים עצמם כונו בטורקיה (יחד עם האלווים של רומי) קיזילבאשלרים, על שם מסדר הקיזילבאשלר (אדומי הראש, בגלל הלבוש שכלל כובעים אדומים), אשר יש היסטוריונים המזההים אותם כצאצאי הקאראמטים. בעצם מה שאנו עדים לו כאן הוא המעבר של האילומינטי שהחל באמפריה הפטמידית של העיסמאיליים באיסלאם (תת זרם של השיעה) אל תוך כיתות שיעיות בטורקיה. מכולם, הבקטשיה היו דומים ביותר לחששיון בכך שהמסדר שלהם הפך למסדר הרשמי של אליטת צבא חיל הרגלים של האימפריה האות'מנית הטורקית, היניצ'רים (להזכירכם החשישיון היו גם מסדר צבאי שהוא אחווה סודית מיסטית עם כל המאפיינים שהזכרנו אצל הבקטשיה, היררכיית חניכה, סודיות, בטניה-פרשנות חיצונית ופנימית סודית).

על ג'לאל דין רומי והאימאם של הניזארי: אינציקלופדית האיסלאם במרכז למחקר של העיסמאיליים. קישור.

עוד על מה שנאמר לעיל, Extremist Shiites: The Ghulat Sects By Matti Moosa עמ' 14-16.

חאג'י בקטאש
חאג'י בקטאש

החוקר הישראלי, אולי הידוע ביותר בחוגים האקדמאיים בכל הזמנים בעולם, פרופ' גרשום שולם, מתאר את הפרקטיקה של אותם כיתות החשישיון (עיסמאיליים) וממשיכיהם, הבקטשים,  כמה שהוא מגדיר "מיסטיקה ניהליסטית". עקב חוויה מיסטית בלתי אמצעית שבה גבולות התפיסה והפירוד בין הסובייקט העצמי למציאותעליונים מטשטשים, המתרגלים פרקטיקה זאת משליכים כלפיי חוץ התרה וניפוץ כל הכבלים, הערכים והצמצמים החברתיים שנתפסים כביטוי חברתי לאותם צמצמים הכרתיים של המציאות אשר נעלמים או מושההים בזמן החוויה המיסטית. בשם אותה חוויה הם יוצאים להשמדה ושלילה של המציאות הקיימת, הערכים, והמסורות החברתיות שנבנו אגודל לצד עקב במשך אלפי שנים. להלן צילום מהספר "פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה" של שלום המתעסק בדיוק בעניין הזה אשר יסביר לנו בדיוק מה הניע את הגלגלים של אותו אילומינטי מוסלמי, ושימו לב בסוף לאן הלפיד עבר:

62728_441577362579740_298172194_n

 

זה מהות האילומינטי. זה מהות הOTO. זה מהות ה"שחר הזהוב". זה מהות הבוהמיאן גרוב. זה מהות החששין. וזה מהות… השבתאות. יעקב פראנק ששלום מזכיר בסוף הוא מנהיג זרם כת השבתאים הגדולה והמשפיעה ביותר לאחר מותו של שבתאי צבי. על המיסטיקה הניהליסטית וחוויותיה שבשמה החששין יצרו את המתנקשים והרוצחים המסוכנים ביותר שהעולם אי פעם ידע, הרחבנו בעדות שהבאנו של מרקו פולו לפועלם.

טעימה של טקס צופי מסלמי ראדיקלי:

טעימה של טקס בקטשים "רך" יחסית בימינו מקוסובו , לא לבעלי קיבה רכה, מהאמצע הם מתחילים להחדיר סכינים:

 

אנו עכשיו ממשיכים את המעקב אחר שלשלת הקבלה של תורת האילומינטי מכת המוות של החששין בעיסמאילייה ועד לשבתאות, ויש לציין שמעבר לשלשלת הקבלה שניי המסדרים דומים להפליא, מהציטוט הראשון בתחילת הכתבה נאמר על החשישיון כי:

" באותו מאורע השליט העליון של מבצר הניזארים באלמות ביטל את חוק האיסלאם, הכריז כי הוא עצמו היה האימאם, ואמר לחסידיו שמעתה והלאה הם בגן עדן, וכל השאר מועדים לגיהנום. במקום משמעותם המילולית של הגמול והעונש הנצחיים המובטחים בקוראן, הם הובנו כתאורים פיגורטיבים של מצבי דעת ובורות."

אותו דבר היה עם שבתאי צבי ותנועתו. התנועה יצאה לדרך בראשותו כאשר הכריז על עצמו כמשיח,תופעת המשיחיות באירופה הנוצרית, בעיקר בקרב הפרוטסטנטים, כמו גם תורתם של מיסטיקנים מוסלמים היו גורם משפיע בעליית השבתאות [על כך הרחבה מצילומים שנביא מספרו של יעקב ברנאי על היבטים חברתיים בשבתאות, עמ' 32-3], נזכיר שזאת היית המגמה באמת באותם כיתות איסלאמיות שיצאו מהניזרים באזור טורקיה, מהציטוט הראשון בכתבה:

מורשת הניזארים ועוד מסורות ראדיקליות פחות בולטות נהיו האב הקדמון של ההורופיה (Hurufism) ועוד תנועות משיחיות שצברו דומיננטיות במאה ה14-15 באיסלאם המזרחי.

הכרזתו של שבתאי צבי בשנת 1666 תרמה גם להתרגשות לקראת קץ הימים (666 מחזון יוחנן).

מתוך הלקסיקון לתרבות ישראל, על הדמיון הרב לחששין אשר עקב המשיחיות קידמו מיסטיקיה שמתירה את כל הצמצמים החברתיים והערכים:

מאפייני השבתאות

תהלוכת הניצחון של שבתאי צבי, המלך המשיח , יצאה מעזה לירושלים בחודש סיוון תכ"ה – 1665, הגיעה לחאלב והמשיכה לאיזמיר, עיר הולדתו של שבתאי צבי, "שם חגג הטירוף המשיחי בלא גבול": בתוקף סמכותו כמשיח קבע שבתאי צבי תקנות וטקסים חדשים, ובהם הגיית השם המפורש – שם ההוויה של ה'. הוא ביטל מצוות והלכות – דוגמת ימי צום כתשעה באב ועשרה בטבת, שאותם הפך לימי משתה ושמחה לכבוד המשיח – כלומר לכבודו הוא – ולכבוד הגאולה. שבתאי צבי גם חיבר ברכה מיוחדת להיתר העבירות שהנהיג: "ברוך אתה … מתיר איסורים". ההשתחררות מכבלי החוקים והמצוות הייתה "תסמונת משיחית טיפוסית" והוכחה לתחושת הכוח שהייתה לשבתאי צבי ולאמונתו בייעודו.

123

 

על השבתאות והכיתות באיסלאם שיצאו מהחששין בטורקיה:

לאחר התאסלמות שבתאי צבי, הוא המשיך להתקרב למעגלים סופים בתקופה בה זכה לעליות רוחניות עד להתגלות. גרשום שולם מספר במיוחד על משורר תורכי ממסדר החלוותי אצלו התארח משיח השקר בטקה שהיה חצר חיסידים של סופים, ושם היו ממתיקים סודות על בסיס קבוע. מסדר החלוותי היה גם כן מסדר של אלווים- מי שהגיעו לטורקיה דרך הצופי ג'לאל דין רומי, התלמיד של אימאם החששין האחרון לאחר מתקפת המונגולים, שאמס אל-דין מוחמד . החלוותי פרח בטורקיה יחד עם הבקטשים והיה נחשב למסדר שמשך אליו אנשים מלומדים מחוגים מלומדים ו"גבוההים יותר" מאשר הבקטשיה שהיה קצת יותר עממי ולא ממש נתן משקל לסטטוס חברתי.

בגלל שהתאסלם, שבתאי צבי הוחרם, והחל להפריד בין הדת להמונים לבין הדת הפנימית (ההפרדה הגנוסטית), אז גרשום שולם מרחיב כי החל לתחבר עם מעגלים מיסטיים של כת הבקטשים. את הבקטשים ייסד האג'י בקטש במאה ה13, ובדומה לשבתאות, שם פחות דגש על אהבת האל והפולחן המיסטי סביבו במקום על השריעה והאורתודוקסיה המוסלמית, דבר זה כבר מהווה נקודת חיבור לשבתאות. את אהבת האל ביטאו הבקטשים בטקסים של שירה, שתיית אלכוהול ריקוד וארוחת טקסית, על ידי השתייה מגיעים אל השיכרון האלוהי, על ידי השירה לאהבה, על ידי הריקוד מתחברים לתנועה של היקום, ועל ידי ארוחה לשיתוף באל. מיותר לציין שיין באיסלאם הוא איסור חמור. לימים הדת הבטשית הפכה לפופולארית בקרב יתומים נוצרים שנשבו על ידי הטורקים והפכו לחיילי יחידות היאניצרים. 

במאמר "מסע לדרום אלבניה" כותב אחד בשם זאב בן אריה מאמר נפלא על חיפוש שלו את הקבר של שבתאי צבי בעקבות מקורות הבקטשים המציינים כי בנו מבנה מיוחד על קברו בטקה. משעזבו הבקטשים, הגיעו מוסלמים סונים אשר בנו מסגד לאחר שהשתלטו על המקום, כנראה בכוונה, כיוון שהבקטשים אינם מאמינים ומתפללים במסגדים. 

למאמר המעולה של זאב בן אריה "מסע לדרום אלבניה".

גרשום שולם כותב בכמה ספרים על עניין השבתאות, שבתאי צבי, והבקטשים. למשל הוא כותב על הקשרים של שבתאי צבי "עם זרמים דתיים באסלאם הטורקי, שהיו קרובים במידת מה לרוחו ולסיטואציה המיוחדת שהוא וחבורת המומרים שלו נמצאו בה". שולם מתכוון ל"מסדרי הדרוישים מסוגם של הבקטשים", ש"אמרו עליהם שאינם מוסלמים אלא כלפי חוץ וכלפי פנים הנהיגו תורה של הפקרות…". (שלום, שבתאי צבי, עמ' 720). ידוע כמו כן שהשבתאות נטמעה חזק בתוך החברה הטורקית בכת ידועה שנקראת הדונמה, זה ידוע לכל, כמו גם הקשר החזק שלהם לבקטשיה גם לאחר שבתאי צבי. על כך מרחיב שולם:

"ידוע שבקרב מסדרי הבקטשיה, היית נפוצה דוקטרינת/מיומנות הת'אקיה (העמדת פנים/התחזות); היא איפשרה אפילו למאמינים של הזרמים המיסטיים הראדקילם הכופרים באיסלאם להראות כלפי העולם החיצוני כזרם אורתודוקסי לחלוטין של הקהילה הסונית בשביל להמנע מרדיפות. זה גם ידוע שהאוביים שלהם תמיד טענו לדו-פרצופיות של הבקטשיה והאשימו אותם בכך. לעיתים קרובות הם גם הוסיפו עוד האשמה חמורה, שהבקטשיה, או לפחות חלק מהתתי קבוצות שלהם, תמכו בחשאי בניהליזם דתי. עכשיו זה רק התאוריה והיישום של ת'אקיה אשר קבע, למרות שפה מסיבות פנימיות ביהדות, את אורח החיים של הדונמה שבו המראה החיצוני עמד בסתירה קיצונית למה שהם לימדו והאמינו. המעמד שלהם כקבוצה מיסטית כופרת בעלי סטיות קיצוניות חייבה יצירה של אמפתיה בין שתי הקבוצות. יכול להיות שזה גם לא מקרה שבית הקברות של הקבוצות הקיצוניות ביותר של הדונמה, עם קבר המנהיג שלהם ברוכיה רוסו (Baruchya Russo ) (באיסלאם: אוסמן באבא), היה מצוי בסביבה המיידית של מנזר הבקטשיה של סלוניקי.יתרה מזאת, על פי מסורת הדונמה,חוץ מכמה קבוצות של משפחות שבתאיות, אשר לאחר מכן הצטרפו אליהם בפולין, מספר משפחות טורקיות ויווניות של גוים גם כן עברו והצטרפו אליהם.

– The Messianic Idea in Judaism (Scholem, 1995), pp. 150-1.

נזכיר את אותה דו פרצופיות אצל החשישין שכלפיי חוץ נראו כאיסלאם קפדני יותר מהרגיל, וכלפיי פנים תרגלו את הניהליזם המיסטי. כך גם המסדרים שקדמו לחששין, הקארמיטים שהזכרנו, והמאזדקים בפרס, ואם תלכו יותר אחורה… הגנוסטים מול הנצרות פעלו אותו הדבר (מאניכאיזם).

יעקב פראנק, ממשיך דרכו של שבתאי צבי,הכריז כי הוא גילגול הנשמה שלו במאה ה18 (ש"צ פעל במאה ה17). פראנק החל דרכו בכת הדונמה כחסיד הדוק של אוסמן באבא ב1752 (ישנם מקורות המעידים שב1757 פראנק גם התאסלם, הוא לאחר מכן גם התנצר, כחלק מהמגמה של החדרת סוכנים פראנקיסטים לתוך כל דת ממוסדת כדיי למוסס אותה מבפנים). את דוקטרינת המיסטיקה הניהליסטית של פראנק מיטיב לתאר פרופ' גרשום שולם ב"מחקרים ומקורות לתולדות השבתאות וגלגוליה":

עמ' 128

[יעקב פראנק אומר] "רק בשביל זה באתי לפולין לבלטל את כל הדתות וכל הנימוסים ושאיפתי להביא חיים לעולם". זה המוטיב היסודי הכפול של תורתו; ב י ט ו ל ה כ ו ל, כל הערכים המקובלים, וכל התורות והדתות, החוקים והמשפטים הפוזיטיביים, לשם שחרור ה"חיים".

עמ' 129

בשימוש במילה "חיים" מקופל כל הפאתוס האנארכי שבו. החיים בלי חוקים ונימוסים כובלים – זוהי האוטופיה האנארכיסטית של פראנק.

[ציטוט של פראנק] "באתי לפדות מכל החוקים והמשפטים שהיו עד עכשיו".

עמ' 132

"דעת אדום" שהיא הדת הניהליסטית אשר לה הטיף [פראנק].

מהו התוכן החיובי של "דעת אדום", לא נאמר בדבריו – ולא היה יכול להיאמר, כי אין תוכן כזה לחירות החיים האנרארכיים.

בהמשך פרופ' שלום מתאר את תיאוריו של פראנק על יצירת אותו צבא אדום מילטנטי, שוב כמו שהבקטשים וקודמייהם החששיון היו מסדרים צבאיים סביב דמות משיחית שתרגלו מיסטיקה ניהליסטית וטכניקות שליטת תודעה (mind control).

הניהליזם המיסטי של הפראנקיסטים היה לא פחות קיצוני מקודמיו. מתוך ויקי:

בכ"ו בשבט תקט"ז (1756) נחשף פולחנה של הכת. ביום זה הגיעו פרנק וחסידיו לעיירה לנצקורון שבגליציה, וקיימו אסיפה ומסיבה פרועה בבית אחד מחבריהם שהתגורר שם. לפי העדויות התפשטה במהלך המסיבה אחת החוגגות מבגדיה בעת קבלת שבת (לפי גרסה אחת הייתה זאת אשת רב העיירה). החוגגים הניחו על ראשה כתר של ספר תורה ורקדו סביבה כשהם מנשקים אותה וקוראים לה "מזוזה". עובר אורח שהציץ לבית הבחין בנעשה והזעיק את בני העיירה. המון זועם פרץ לבית וקטע את החגיגה באיבה. בני החבורה הועברו לידי השלטונות, ופרנק, שהיה נתין זר, גורש מפולין ושב לטורקיה. השלטונות העבירו את העצורים לידי בית הדין הרבני בעיר סטנוב, בה נערכו חקירה וגביית עדויות. רבים מבני החבורה הצהירו על רצונם לשוב בתשובה על מעלליהם, והודו כי קיימו אורגיות, בעלו נידות וחיללו שבת וימי צום, כחלק מהפולחן הדתי של הכת.

כמו בכל מקומות נדודי הפרנקיסטים, כלל פולחן הכת מופעי ראווה כמו-צבאיים, עיסוק אובססיבי בקבלה, פריצות מינית בנימוקים קבליים, התרת איסורים הלכתיים, וכלפי חוץ – דבקות מוחלטת בנצרות הקתולית. לפי מקורות שונים התקיימו בכת אורגיות המוניות וחילופי נשים. פרנק האמין שהוא נציגו של האל, שיביא לגאולה ולשם כך עליו לבטל את חוקי התורה הקיימים, בעיקר בתחום איסורי העריות.

זאת שלשלת הקבלה של האילומינטי, והיום אנחנו עוצרים אצל השבתאים. בפרק הבא נראה שהקשרים של שבתאי צבי והשבתאות (כולל הנביא של התנועה נתן העזתי) עם אותם כתות באיסלאם החלו עוד לפניי ההתאסלמות של ש"צ.

 

עד פה לבנתיים.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות

  1. Avatar
    חיים 2014-02-05

    מדהים לגלות בכל פעם מחדש
    שאין חדש
    תחת השמש (עם כל מה שמשתמע מהמילה שמש)
    ועוד כשזה בא עם סימוכין ותימוכין היסטוריים על אחת כמה וכמה
    שלמה המלך אמר זאת אז
    זאת אומרת שהכל התחיל מהרגע הראשון שנבראה השמש
    וכמובן יש עוד הרבה מה לומר
    אך לא הפעם….

  2. קונספיל | Conspil.com » Blog Archive » מהחשישיון לנאצים פרק א'. 2014-02-07

    […] אז מה שאנחנו רוצים שתשימו לב אליו, די בהתחלה, הוא הקשר למסדר הבקטשי הטורקי. […]

  3. קונספיל | Conspil.com » Blog Archive » מהחשישיון לנאצים פרק א' 2014-02-07

    […] אז מה שאנחנו רוצים שתשימו לב אליו, די בהתחלה, הוא הקשר למסדר הבקטשי הטורקי. […]

  4. יוגי
    יוגי 2014-02-24

    אתה אלוף חשבת להוציא ספר???

  5. קונספיל | Conspil.com » Blog Archive » השבתאות וצאצאי כיתות המוות של החשישיון – "חלק ב" 2014-11-11

    […] חלק א […]