מהחשישיון לנאצים פרק ג': אחוות לוחמים בגן עדן

"המחקר בתחום 'שטיפת המוח' והתנייה של המוח שמתבצע בעשורים האחרונים, עזר לחשוף את מהות המיסטריות וסיפק מענה לחידה האופפת אותם… חניכה טקסית של כתות סודיות, אלה של המיסטריות המגלמים בתוכם מבחנים לחניך, הם לפעמים קשים ביותר. ההשפעה של חוויות מסויימות הייתה תוכנית מחושבת ביותר של אימון השכל/תודעה אשר ידוע בזמנים המודרנים ככזה הנמצא בשימוש על ידי מדינות טוטאליטריות מסויימות כדי 'להתנות' או לעצב מחדש את המחשבה של האינדיבידואל."

מתוך:
A History of Secret Societies, written by Arkon Daraul

ציטוט:

"היה משהו מאוד מוזר בנוגע למיסטריות הקלאסיות; משהו אשר משך אליו אנשים, ואז כאשר שאב אותם, הפך את חניכיו כמעט ללא יוצא מן הכלל לחסידים תמידיים."

"המחקר בתחום 'שטיפת המוח' והתנייה של המוח שמתבצע בעשורים האחרונים, עזר לחשוף את מהות המיסטריות וסיפק מענה לחידה האופפת אותם."

"חניכה טקסית של כתות סודיות, אלה של המיסטריות המגלמים בתוכם מבחנים לחניך, הם לפעמים קשים ביותר. ההשפעה של חוויות מסויימות הייתה תוכנית מחושבת ביותר של אימון השכל/תודעה אשר ידוע בזמנים המודרנים ככזה הנמצא בשימוש על ידי מדינות טוטאליטריות מסויימות כדי 'להתנות' או לעצב מחדש את המחשבה של האינדיבידואל."

————————————————————
אוניברסיטת בר אילן
הפקולטה למדעי היהדות
המחלקה ללימודי המזרח-התיכון

אחוות לוחמים בגן עדן

השוואה בין תפיסת העולם הבא של האסלאם לתפיסת העולם הבא של הנאציזם והתגלמותם במציאות

3
מבוא:

אנטוניו בנדרס (Banderas), בסרט "הלוחם ה-13" מגלם את דמותו של אחמד בן פצ'לאן, שליח של הח'ליף העבאסי במאה ה-10 שיוצא לבולגריה שעל נהר הוולגה. מטרת שליחותו הייתה להתקשר עם הבולגרים שהיו בעימות עם ממלכת כוזר, אויבתם המשותפת להם ולח'ליפות העבאסית. הכל משתבש כאשר במקום לפגוש בבולגרים על גדת נהר הוולגה, הוא פוגש בקבוצת לוחמים ויקינגים שנדדו להם לאורך נהר הוולגה במסע פשיטה (כדרכם של הויקינגים מקדמת דנא). פצ'לאן מתחבר עם הויקינגים ושב יחד איתם למקום מוצאם בסקנדינביה, תוך כדי שהוא מתגבר על מחסום השפה והבדלי התרבות העמוקים. בדרך, מספרים הלוחמים לחברם המסלמי, ששבטם הקטן מצוי תחת מתקפות רצופות על ידי שבט שכן. אחרי מסע הביזה שלהם דרומה, הם שבים עם השלל כדי לשוב לזון ולהגן על שבטם המצוי במצור. פצ'לאן מתוודע גם לדתם של הויקינגים, המיתולוגיה הנורדית, בראשו עומד ראש האלים אודין (Odin) מקביל לזאוס (Zeus) במיתולוגיה היוונית. בדרכו על אדמת סקנדינביה אחרי המסע הארוך בספינה הויקינגית, מתחיל גיבורנו להבין את המצב אליו הגיע ולרכוש מיומנויות קרב. לפני אחת הקרבות בסרט, נצפה שליח האסלאם כאשר הוא כורע בתפילה לכיוון מכה, כאשר הוא מתפלל לאללה שיתן לו כח להפיץ את האסלאם בקרב אנשי השבט הויקינגי שבקרבו הוא מתארח. פצ'לאן מוסיף בתפילתו מעין וידוי לפני הקרב, בו הוא מתפלל להגיע לגן העדן האסלאמי (ג'נה). מאידך, לפני הקרב האחרון והנועל של הסרט כשגבם אל הקיר, מתפללים הלוחמים הנורדיים עזי הנפש לאודין שישלח את הולקיריות (Valkyrie, בנות אלמוות,לוחמות ומכונפות) לאסוף אותם לאחר מותם הצפוי לולהלה (Valhalla), היכל התהילה של הלוחמים החללים היכלו של אודין שמכונה גם "אבי הנופלים".#

התפיסה האגדתית של הקרבות, מות הגיבורים והאלים ותהילתם, חלחלה עמוק לתוך התודעה התרבותית הגרמנית ובדגש מאמצע המאה התשע עשרה עד עמוק אל תוך המחצית הראשונה של המאה העשרים. הסיפורים הללו חרתו את רישומם בגרמנים רבים, בעיקר ממעמד הביניים ומטה, זאת בשל העובדה שיש חיבור הסטורי, גאוגרפי (שני קבצי האגדות מתרחשות על אדמת גרמניה הגדולה המשתרעת מנהר האלבה ועד נהר הדנייפר) וספרותי בין המיתולוגיה הסקנדינבית לבין שירת ימי הביניים הגרמאנית-טווטונית, זאת ידועה בשם: "שירת הניבלונגים". הדבר השפיע במיוחד על שני אישים חשובים: הפיהרר אדולף היטלר (Hitler) דרך יצירותיו של ריכארד ואגנר (Wagner) ששאב משם השראה ורייכספיהרר SS היינריך הימלר (Himmler).#

4
החיבור או ההשוואה הזו שבין שני תרבויות דתיות המקדשות את המלחמה, האסלאם מחד וגרמניה הנאצית מאידך, מימד ההופך אותו לבעל מעמד אגדי המוביל את הנוטלים בו חלק לשם ולתהילה בהכרח. היה ואותו הנוטל חלק פעיל בשדה הקרב בשם אותה חברה ותרבות, מת, מיד הוא מקבל מעמד עליון בקרב אותה חברה ותהילתו מועלה על נס. בשני התרבויות, קיימים תיאורים מפורטים אודות המתרחש בחיים שלאחר המוות של אותו לוחם. יותר מכך, התיאורים המפליגים אודות המנעמים שמהם זוכים להנות הלוחמים המתים, מהווים השראה לאלו החיים, בעודם מתייצבים להתגייס עבור מטרות המלחמה המקודשות לאותם חברות. מלחמות אשר תוקפם הוא עולמי, זמנם אינו כלה והמלחמה היא ערך ומטרה בפני עצמה. דבר שבשדה הקרב, יביא אותם להלחם עד מוות, ללא פשרות, בידעם שבין כך ובין כך התהילה, הכבוד והמנעמים שמורים להם בין בחיים ועוד יותר מכך – במוות.#

ההשוואה הזו מובילה לשאלת העל, איך נראות ומתוארות, אותם תפיסות של החיים שלאחר מות הלוחם בשדה הקרב? וכיצד באות אלו לידי ביטוי במציאות, לאורך ההסטוריה רווית הדם של שני התרבויות. במחקר זה נעמת בין שניהם (ג'נה מול ולהלה) ראש בראש. נעמוד על השווה והשונה ביניהם ונתייחס גם לתפיסת אחרית הימים בשני התרבויות בהקשר הזה. בתור דוגמית נביא מצד אחד את רעיון מלחמת הקודש, נטילת חלק בו ותפיסת העולם הבא המתגלם בקוראן, סורה 4 פסוק 74:"על כן מוטב היה אילו היו המוכרים את חיי העולם הזה תמורת העולם הבא נלחמים למען אלוהים. וכל הנלחם למען אלוהים – ייהרג או ינצח – ניתן לו שכר כביר".#

מצד שני בצד הנאצי, במעין נבואה המגשימה את עצמה בדבריו של היינריך היינה (Heine) מאה שנה לפני המאפליה הנאצית:"יותר מכל יש לחשוש מפני הפילוסופים של הטבע…הפילוסוף של הטבע יקשור עצמו עם כוחות הטבע הפרימיטיביים ומזה יעורר את כוחותיו הדמוניים של הפנתאיזם הגרמני הרדום…הנצרות ריככה עד גבול מסוים את להט המלחמה הגרמני אך לא הדבירה אותו כליל. כשיתמוטט הצלב תפרוץ אכזריות הלוחמים, אלילי האבן ייעורו, יסירו מעיניהם אבק בן מאות שנים והאל תור ינתץ בפטישו האגדי את הקתדרלות הגותיות".# בתור הכלאה אפשרית בין השניים במילים מעוררי פלצות, הפיהרר עצמו אמר: "כמה חבל, שהמסלמים לא נצחו בקרב טור, שהרי אם כן, המסלמים היו כובשים את כל אירופה ואו אז, היו גרמנים בני דת מחמד שולטים בעולם כולו".#

פרק 1: נשים ואלכוהול, הפנטזיה של כל לוחם

עתה נפנה לבדיקת הוויית התענוגות בשני התפיסות כיצד הם תוארו וכיצד באו לידי ביטוי במציאות. ראשית באסלאם: ישנם אזכורים רבים בקוראן, בחדית' (המסורות שבעל פה על חיי הנביא מחמד, פועלו ואמרותיו) ובכתבי פרשנים בכל זרמי ההלכה האסלאמית, בהם תיאורים מפורטים באשר לתענוגות הגופניות המצפות ללוחם לאחר מותו בג'האד. כדי לסבר את האוזן, מקבל מחמד את הגילוי הבא כפי שהוא מופיע בקוראן סורה 3 פסוקים 169– 170: "אל תחשוב כי הנהרגים לשם אלוהים מתים המה. לא, כי חיים הם, ואצל אלוהים פרנסתם. הם שמחים בברכה אשר הרעיף אלוהים עליהם, ויגילו באלה אשר טרם חברו להם ונותרו מאחור, בידעם כי לא יפול פחד עליהם ולא יצטערו".#

פרנסה שכזו היא ללא מגבלת זמן עבור השהיד (העד המעיד שאין אלוה מבלעדי אללה ומחמד הוא נביאו) שמת במסגרת הג'האד (היא מלחמת הקודש האסלאמית). הגיבור הנופל בקרב מקבל תענוגות מין בלתי נגמרות על ידי שבעים ושתיים נשים בתולות יפהפיות שחורות שיער, בעלות עיניים גדולות ושחורות, עורן צח, חיטובי גופן משול לזוויות החיתוך של אבנים יקרות ונודפות הן ריח משכר של בושם. כמובן שלפני התענוג, צריך לעבור את טקס הנישואין עם אותם נשים. טקס זה מתקיים בהיכלו של אללה, בעל כיפה של אבנים יקרות בשלל צבעים. משפחתו של השהיד חוגגת את הנישואין הללו במקום להתאבל. במסגרת "התכנית להגנת עדים", אללה מעניק לחלל כח גברא של מאה גברים בכדי שזה יוכל לעמוד בעומס קיום יחסי האישות עם נשים רבות כל כך. נשים אלו רק ממתינות על ספות ירוקות מכוסות משי ושטיחים מרהיבים, ממתינות כדי שגיבורנו יבוא לבתק את בתוליהן. אך אללה סידר זאת שלמרות שהן מאבדות את בתוליהן, הן חוזרות להיות בתולות באורח נס. האביונה של השהיד מחזיקה מעמד למשך אלף שנים ועוצמתית פי מאה. בתור תוספת לכל חינגת המין מקבל השהיד כמויות מסחריות של אלכוהול בעודו סועד על שולחנו של אללה. רק יינות מובחרים מוגשים לשולחן, יחד איתם ליקרים במגוון טעמים הנמזגים לגביעים נוצצים. לבסוף ממתינות לעד בר המזל נהרות של יין מתוק הזורמות בג'נה. כל מנות השיכר הללו לא משכרות לעולם.#

תמונה

947127_463931077011035_100145002_n
בצורות הקיצוניות ביותר של תפיסה זו, היא הובילה למעשי הקרבה (אסתשהאד) מול כל מי שהוגדר כאויב. צעירים שהושפעו מהתפיסה הזו, בקשו לזרז את מותם בשדה הקרב או בפעולות בדד בעלות נופך של גבורה. פעולה אשר מבצעו לקח בחשבון את מירב הסיכויים שלא ישוב בחיים, או אפילו לא התכוון לחזור בחיים כלל, המוות היא האפשרות היחידה והמוחלטת.#

6
הצד הנאצי של המשוואה התבסס על שירת ימי הביניים הגרמאנית. החיבור הנודע ביותר שמאליל את המלחמה וכל המתרחש סביבה, נקרא: "שירת הניבלונגים". מחרוזת שירה זו מתארת את עלילות הגבורה של מלכי בורגונדיה שעל נהר הריין, צאצאי אודין, ראש האלים ואל המלחמה, מהמיתולוגיה הנורדית או ווטאן (Wotan) בגרסא הגרמנית. השירה מתארת את גונטר (Gunther) מלך בורגונדיה צאצאו של אודין, השומע על יופיה של הולקירית הראשית, ברונהילד (Brynhild) המשמשת כמלכת איסלנד (ומכאן החפיפה בין המיתולוגיה הנורדית לשירה הגרמאנית). המלך שולח שליח, הנסיך הבורגונדי ממשפחתו הוא זיגפריד (Siegfried) לבקש את ידה. השירה מתארת גם את האגן (Hagen) מפקד צבאו של גונטר. סוף השירה מסתיימת עם מות הגיבורים של האגן וחייליו בקרב מול אטצל (Etsel) הידוע יותר תחת השם- אטילה ההוני.#

על פי האגדה ונקודות השקתה עם המיתולוגיה הנורדית, זוכים האגן וחייליו להאסף על ידי אותם ולקיריות שהם נשים יפות, בלונדיניות וגבוהות, לוחמות עזות נפש, אל היכל התהילה של הלוחמים החללים, ולהלה, היכל שתקרתו עשויה מרמחים וגגו מכוסה במגנים. לולהלה חמש מאות וארבעים שערים, דרך כל אחד מהם יכולים לעבור 800 לוחמים חמושים. אותם האיינהריאר (Einherjar) הלוחמים המתים שמשתכנים בהיכל התהילה, נהנים ממנעמיו ומתכוננים לשרת בצבאו של אודין לקראת יום הדין, מלחמת העולם בין האלים ליריביהם הענקים, יום זה נקרא ריינרק (Ragnarok). המגיע לולהלה נהנה ממשתאות בלתי נגמרות על שולחנו של אודין, עם אספקה ללא סוף של בירה, הלוחם יתקבל בשמחה לולהלה ומשפחתו של הלוחם שמחה במעמד זה. אלות האזיר (שם כולל לאלי המיתולוגיה) השוכנות באוסגרד (Osgard), המקביל של אולימפוס היווני, מקבלות את הלוחמים בשמחה בכניסתם לולהלה. היום מוקדש לאימונים צבאיים בולהלה והלילה למשתאות והילולות מין עם הולקיריות המשרתות את הלוחמים. בשדה הקרב עצמו הסוסים היו חיות הרכיבה של הולקיריות, הסוס מסמל שם את אלי הפריון. הולקיריות הן בתולות נצחיות שהיו מתכסות בבגד העשוי נוצות אווז. פירוש שמה של ולקירי הוא- "הבוחרת לוחמים", היא זו שגם משרתת את הלוחמים במשתאות וההילולות בלילה, מגישה ללוחם קרניים מלאות בירה ושיקוי הנעורים השומר עליהם מפני הזקנה וההתבלות. והיה אם הולקירי נישאת לבן תמותה עלי אדמות, היא הופכת לבת תמותה גם היא, בשונה מנישואין לחללי ולהלה.#

7
דמות הולקירי הייתה ההשראה של הימלר עבור רצונו להקים חוות הרבעה עבור קציני ה-SS במרחבי הטבע המטוהרים מ"החיידק היהודי" במזרח (הלבנסראום). ההשראה למציאת נשים העונות על כל התנאים של האישה הארית המושלמת. בלונדית גבוהה עם עיניים כחולות ללא רקע של מחלות תורשתיות ובעלת יכולת להעמיד צאצאים. מאידך גם צבא החללים של אודין היווה סוג של השראה למארגן הבלתי נלאה, בעל הנפש האפלה כשהפך את ה-SS מכח משמר קטן של היטלר למפלצת צבאית רבת זרועות וכח אדם. צלב הקרס היה סמלו של ת'ור (Thor) אל הרעם הנורדי ממפקדיו הבכירים של צבא אודין. אנשי ה-SS היו צריכים להיות לפי תפיסתו של הימלר מעין שכבת עלית חדשה, שכבת עלית גזעית. עוד מקורות להשראה עבור ארגון האבירים השחור שלו, היו כמובן כמה מסדרים מהעולם הנוצרי. במיוחד המסדר הישועי על סולם דרגותיו (רעיון סולם הדרגות בארגון גם נשאב מהבונים החופשיים) וכן מסדר האבירים הטווטונים (גם הם גרמנים) כאשר ה-SS מהווה מעין גרסא שחורה שלו, מסדר אבירים טווטוני רק על בסיס גזעי. בשפיץ של סולם הדרגות של ה-SS העמיד הימלר את עצמו ועוד שנים-עשר קציני SS. קבוצה זו נהגה להיועד בחשאי במנזר שהוסב לטירה, בוובלסבורג, סביב שולחן עגול גדול העשוי מעץ אלון מלא. הקבוצה ראתה בעצמה ממשיכיו של המלך הגרמני היינריך ה-1 ואביריו שנועדו סביב השולחן העגול (הגרסה הגרמנית לאגדת המלך ארתור), היו לאגרוף הפלדה הפנימי של המפלגה הנאצית. קברו המאובק של היינריך ה-1 בקתדרלה בקוודלינבורג הוסב על ידי הימלר עצמו, בטקס רב רושם ב-2 ביולי 1936 לאנדרטה וסמל רב חשיבות עבור ה-SS.#

תמונה
The_Ride_of_the_Valkyrs
פרק 2: הטבע ומנעמיו, נווה המדבר מול סגידה לטבע כשלעצמו

לאחר שסקרנו את תענוגות הנשים והשיכר, אי אפשר שלא לבדוק את הרקע הנופי של התפיסות הללו, שהרי אין הן מושלמות ללא תמונת רקע המשרה רוגע ושלווה על המצוי בו. כיצד,אם כן, מתוארות תפיסות אלה? וכיצד הם מתגלמות בתפיסה האידאולוגית במציאות של כל תרבות? האסלאם בתור דת שצמחה במדבריות ערב, כאשר בין מרחבי הישימון האינסופיים מצויים להם כמה נקודות בודדות של נאות מדבר. מעין נקודות גן עדן ציוריים המאפשרים מנוחה לשבטי הנוודים אשר המדבר הוא מרכז הווייתם. תרבות הנוודות מכריחה את השבט לחיות על החרב לצרכי שרידות. הנביא מחמד בבואו לגייס עוד אנשים לצרכי מלחמותיו ולעודד את אנשיו לצאת לקרב לטובת המבנה העל-שבטי שהוא כונן בחצי האי ערב, צייר להם עולם שכולו נווה מדבר מוריק. כל זאת, כדי שאנשיו יצאו לקרב ללא פחד, ביודעם שצפוי להם מנוחת לוחמים
8

נצחית לאחר מותם במקום שהוא היפוכו המוחלט של תנאי הסביבה בה לחם. התיאור הציורי של הג'נה מתואר לפרטי פרטים לאורך כתבי הקודש המרכזיים באסלם ובכתבי הפרשנות של הוגי כל הזרמים באסלאם. גן העדן האמור נמצא בהיכלו של אללה, גנים מוריקים ועצי פרי מרהיבים נמתחים עד האופק. ארבע נהרות משקים את הגן, נהר של מים, נהר יין, נהר של חלב ונהר של דבש. אספקה שוטפת של פירות מכל הסוגים, הם מנת חלקו של הלוחם היגע. סוסים בעלי עיני אבני אודם שיקחו את הלוחם לאן שירצה. כבשים המסתובבות בחופשיות בין כרי המרעה האינסופיים. אכן: "גן העדן הוא בצל החרבות, אמר שליח אללה"#, תמונה פסטורלית מושלמת ומושכת עבור כל לוחם מדבר.#

יסודות תפיסת הטבע של הנאציזם צמחו על רקע סביבתי שונה לחלוטין. גרמניה הגדולה שהשתרעה מנהר האלבה ועד הרי האלפים המושלגים, עבור בשדות בוואריה דרך המרחבים הירוקים הנמתחים עד הארצות הבלטיות ודרומה עד נהר הדנייפר ומצפון בחורף, הטונדרה של סקנדינביה. במקום טוב באמצע התפרש היער השחור. המיתולוגיה הסקנדינבית שאבה את תיאורי מרחבי הטבע שלה ממרחב גאוגרפי זה. כאשר במרכז כל תיאורי הטבע, מצוי העץ האגדי אוגדרסיל (Yggdrasill) אשר צומח במרכז העולם, תומך הוא בשמיים, ומהווה את הקשר השמימי לארץ. העץ מסמל את התחדשות העולם ואת חיי הנצח. העץ מקשר בין שלושת המרחבים בתבל: אוסגרד (משכן האלים), מידגרד (הארץ התיכונה, ארץ בני אנוש) וניפלהיים (ארץ השאול). ליד העץ עובר מעיין המשמש מוצא לאחד עשר נהרות. למרגלות העץ מצוי בארו של מימיר, אל החכמה ומסביבו של העץ מסתובבות כל חיות העולם. בצמרת העץ מצוי תרנגול הזהב, זה שעתיד להזהיר את האלים מפני בואם של גזע הענקים, אויביהם הנצחיים של האלים. אירוע זה יהיה אות הפתיחה של יום הדין (ריינרק). בולהלה מתאמנים וגרים הלוחמים החללים. במרכז ההיכל, צומחים ענפיו של אוגדרסיל. ענפים אלה מזינות את היידרון, עז פלאית המניבה מי דבש המזינים את הלוחמים. מול פתח ולהלה מצוי עץ הזוהר הוא גלסיר (Glasir), המאיר את ההיכל. בולהלה מצויים גם סוסים, בהמות הרכיבה של הולקיריות.#

אחת מיסודותיו התפיסתיים של הנאציזם, היה שיבה אל הטבע, היטלר דיבר על כך בנאומיו הסוחפים והיינריך הימלר שאף להפוך את ה-SS שלו לחוד החנית של המגמה הזו. בהתבסס שיטותיה של אגודה מהימין הקיצוני בגרמניה של שנות ה-20, בשם "ארטמנן". האגודה

9
שלחה קבוצות של ילדים עירוניים בגרמניה חזרה אל הטבע. תוך כדי שהם מתגוררים במעין מחנות צבאיים קטנים ומאולתרים. אחד מתומכיה הגדולים וראשיה של האגודה הזו היה אחד בשם ריכארד ולטר דרה (Darre), אחד מהאנשים שהיווה השראה מוקדמת להימלר ביישום רעיונותיו עבור ה-SS. דרה היה מומחה לגנטיקה של רביית בעלי חיים, הוא טען בספר שפרסם ב-1929, שחוואות היא מקור החיים של הגזע הנורדי והמשכו בגזע הארי. הוא עודד לפיכך שיבה לחקלאות כמקור כל הטוב בגזע. דרה התעקש שעל גרמניה לחזור לשורשיה החקלאיים של האומה ובכך ינצל הגזע, כפי שבעבר ידע דרך אורח החיים החקלאי לברור לעצמו את החזקים והמתאימים ביותר להמשך אורח החיים הזה. לפיכך דרה טען שיש לזווג אנשים שעונים לפרופיל המיוחד הזה בכדי לשמר את הגזע ולהשיב אותם לאורח החיים החקלאי רחוק מן העיר ותחלואיה. הימלר, שכאמור הושפע עמוקות מהמיתולוגיות הגרמנו-נורדיות והוויית הטבע שעולה מהן. אימץ לעצמו את קווי חשיבתו של דרה ופעל להעביר את רעיונותיו מהכח אל הפועל. דרה עצמו מונה מאוחר יותר לראש המשרד ליישוב חקלאי מחדש עבור ה-SS וקיבל את דרגת SS Obergruppenfuhrer (מקביל לדרגת רב-אלוף). הימלר קידם קנייה של אדמות חקלאיות עבור ה-SS בגרמניה עצמה וכן השתלט על אדמות כאלה בשטחי הכיבוש של הרייך השלישי עם פתיחת מלחמת העולם השניה לצורך חזונו. קציני SS ונשותיהם (שקיבלו אישור מיוחד לנישואין אחרי שנבדקו גזעית) קיבלו חלקות קרקע עם חוות רחבות ידיים לשם הם נקראו לעבור כדי ליישם את חזונו של דרה וחלומותיו הארגוניים של הימלר. כמובן שהשטח החקלאי הנכבש על ידי גרמניה במזרח צריך להיות מטוהר מה"חיידק היהודי" כדי שלא לפגום בהוויה הנשגבת של השטח. כן נבנו חוות הרבעת אנשים עבור אנשי ה-SS עם נשים אריות שעברו את כל הבדיקות המדוקדקות של הועדות הרפואיות של הארגון. הכל מתוך מטרה לייצר כמה שיותר צאצאים עבור הגזע הארי העליון. חיילים למסדר הצבאי העליון של הפיהרר, התגלמותו של ווטאן או אודין עלי אדמות.#

פרק 3: אחרית הימים- מלחמה והקרבה עצמית

אחרי הסקירה של תיאורי גן העדן כפי שהם עולים במקורות הספרותיים המכוננים של שני התרבויות ואחר את תפיסות המציאות והרצון לשנותה כפי שזו משתקפת בשני התרבויות. נעבור למיצג הסופי והנועל המסמל את קץ העולם כפי שזה משתקף ועולה בשניהם. כיצד אם כן, נראה קץ העולם עבורם? וכיצד זה השליך על תפיסת המציאות והגדרת המטרות הארציות של האסלאם ושל הנאצים?

10
"…תנועת ההתנגדות האסלאמית היא אחת מחוליות מלחמת הקודש [ג'האד] בעימות עם הפלישה הציונית. הקשורה ברציפות עם הופעת חלל הקודש עז אלדין אלקאסם ואחיו הלוחמים, אנשי האחים המסלמים בשנת 1936, נמשכת בקשר עם חולייה אחרת של מאבק [ג'האד] הפלסטינים, המאמץ ומלחמת הקודש של האחים המסלמים במלחמת 1948 ופעולות הג'האד של האחים המסלמים ב-1968 ולאחריה. אכן, גם אם רחקו החוליות אחת מרעותה, ואם המכשולים אשר שמו הנגררים אחר הציונות על דרכם של לוחמי הקודש מנעו את המשך המאבק, הרי תנועת ההתנגדות האסלאמית שואפת להגשים את הבטחת אללה ואחת היא כמה זמן יארך הדבר, שהרי הנביא תפילת אללה עליו וברכתו לשלום, אמר: 'לא יבוא יום הדין עד אשר יילחמו המסלמים ביהודים (ויהרגו אותם המסלמים) וכאשר יסתתר היהודי מאחורי אבנים ועצים, יאמרו האבנים והעצים, למעט עץ הע'רקד (שהוא מעצי היהודים): הוי מסלמי הוי עבד אללה, יש יהודי מאחרי בא והרגהו'"#

תפיסה זו של הבאה בדרך של "קום ועשה" של אחרית הימים ויום הדין בעקבות מעשי המסלמים עלי אדמות בדרך החרב ובדגש על חיסול עתידי מוחלט של היהודים, היא בסיסית ומכוננת באסלאם הן בסונה והן בשיעה. ישנה אמונה עמוקה שלפני אחרית הימים יופיע המהדי (=הוא המשיח המסלמי) שיפיץ את האסלאם על פני כל העולם בדרך דם, אש ותמרות עשן. תוך כדי פעילות המהדי עתיד להופיע האנטי-כריסט בגרסתו האסלאמית הוא הדג'אל (ישנם מסורות מסלמיות המדברות על כך שהדג'אל עתיד להיות יהודי או לצמוח מתוך היהדות) . הדג'אל עתיד להרוג את המהדי, להקטין את כמות מאמיני האסלאם למתי מעט. או אז לאחר פעילותו הבלתי-מופרעת של הדג'אל, יופיע ישו הנביא המסלמי, שנית. ישו ירד משמיים על ראש הר שם (שם יתקבצו אחרוני המסלמים בעולם) עטוי שריון ואוחז בחנית ויצא בראש צבא האסלאם להלחם בדג'אל וצבאו. הדג'אל יובס בקרב וישו עצמו יהרוג את הדג'אל בעזרת חניתו. ישו ישליט שלום על פני הארץ למשך 40 שנה. בסוף תקופתו של ישו יגיע קץ היקום, עשן יצא מגן עדן והשמש תזרח במערב. סדרת רעידות אדמה אימתניות יחריבו את הארץ. המים יכסו את הארץ והכוכבים יתפזרו. היקום ימחק באופן מוחלט וברגע שזה יקרה יבוא יום הדין. היום שבו אללה ישפוט את כל בני האדם על מעשיהם ואמונותיהם. מי שהלך בדרך הישר (בדרך האסלאם) יזכה להצטרף לשאר המאמינים והשהידים בגנ'ה, וכל מי שלא, יישרף לעולמי עד באש הגהנום. כאשר כמובן, הדרך המהירה ביותר לכרטיס כניסה לג'נה עבור המסלמי ועבור שבעים ושתיים מבני משפחתו, שקיבלו שם למעלה המלצות חמות וכן גם חוסך לעצמו את ייסורי "חיבוט הקבר" היא בדרך הג'האד ומות קדושים בו.#

11
האסלאם קיבל באופן רוחבי את התפיסה שמטרת העל היא לכבוש את העולם כולו ולהשליט עליו את "דרך הישר של אללה", כל זאת כדי למלא את ייעודו ולקרב את קץ הימים באופן פעיל. בעבר ניסה האסלאם להגיע לידי כיבוש העולם בדרך המלחמה הרגילה, בכיבוש צבאי רגיל. מה שהחל במדבריות ערב, נבלם תוך מאה שנים במרכז צרפת בקרב טור באוקטובר 732 מול כוחותיו של קרל מרטל (Martel) "הפטיש". הנסיון הגדול השני להשליט את האסלאם על אירופה הנוצרית, יריבתה הגדולה והאלמותית של האסלאם, הסתיים לו סופית בשערי וינה, ה-11 בספטמבר 1683 עת נבלמו היניצ'רים בידי הקואליציה בראשות מלך פולין, יאן סובייסקי (Sobieski) השלישי. כיום האסלאם פועל להשגת מטרותיו בדרכים אחרות. לא נראה היום טנקים מוסלמים מתגלגלים על פני הערבה, בעודם שועטים קדימה לכבוש את עוד שטחים תחת שרשראותיהם בשם אללה. אלא שנראה את האסלאם כובש בדרך גידול האוכלוסין הכביר באירופה ובמערב בכלל. נצפה בהם פועלים בדרכי הטרור של פעולות הקרבה ובנשק הכלכלי, הוא הנפט כדי להפיץ את האסלאם על פני כל העולם.#

אצל הנאצים קיבלה כל תפיסת אחרית הימים, מימד אפל. ואגנר העלה את המימד הזה על נס ביצירותיו הגדולות. בגרסתו הגרמנית מכונה תקופת קץ העולם במונח "דמדומי האלים" (Gotterdammerung). תקופה שהשירה הטווטונית מתארת את מותם מות גיבורים בקרב של זיגפריד, האגן וחייליו עד האחרון שבהם מול האימה הנבערת והברברית מהמזרח, אטילה ההוני. האגן שיצא בראש כח המונה 1000 פרשים ו-9000 רגלים, ידע מראש שאין לו כל שמץ של סיכוי מול עשרות אלפי חייליו של אטילה. בכל אופן הוא יצא לקרב כשהגורם שמוביל אותו הוא תאוות הדם והנקם, ללא שום שיקול הגיוני. במיתולוגיה הנורדית, תקופת הריינרק הוא הקרב האחרון בין האלים לגזע הענקים והמפלצות הנלוות אליהם ובמסגרת הקרב עתיד להתרחש חורבן העולם. תרנגול הזהב היושב בראש העץ האגדית אוגדרסיל, יכריז על בואם של הענקים לאוסגרד להלחם באלים. התרנגול הוא המעיר את הלוחמים החללים בולהלה (לאחר חינגות הלילה) בכל בוקר לאימונים. הלוחמים הללו מתכוננים למלחמה הגדולה,מטרתם להגן על אוסגרד מפני הענקים. הקרב האחרון יתרחש במישור אידוול לשם יגיעו שני הצדדים, הענקים והאיינהריאר, כל צד בתורו דרך ספינה בשם נגלפאר. האלים אינם בני אלמוות במיתולוגיה הנורדית, לכן כלי נשקם נמצאים תמיד עליהם, מוכנים לכל צרה. קץ העולם עצמו יתרחש בשרשרת של אסונות טבע חובקי עולם. תחילה ישרור מעין עידן קרח במשך שלוש שנים. אחריו יבואו סדרה של רעידות אדמה כבירות, השמש תעלם, הירח יתפורר לחתיכות, הכוכבים יתנפצו לכל עבר והאנושות תחסל את עצמה במלחמת כל בכל. העולם יהיה למאכולת אש, לאחר מכן הים יכסה את כל היבשה למעט
12
פסגות ההרים הגבוהים ביותר. כל האלים, הלוחמים, הענקים והמפלצות ימותו בקרב. בעולם ישרור החושך והחורף הגרעיני. #

מות הגיבורים והאלים בקרב, הקרבה מוחלטת ללא שום הגיון, הליכה בכל הכח עם כל הכלים והאנשים האפשריים. בדיוק מה שהדריך את היטלר כשגרמניה הייתה עם הגב אל הקיר. אם גרמניה לא מסוגלת לנצח, הרי שראוי לה שתחרב באופן מוחלט במסגרת "דמדומי האלים" שלה. ההקרבה שנדרש מאלו ששמרו על היטלר, חייליו של ווטאן כפי שנתפס היטלר בידי ה-SS. החיילים שילכו לפניו לולהלה במות גיבורים, כפי שהטעים גרופנפיהרר SS אלויס רוזנוויק (Rosenwick): "אנו נושאים את סמל הגולגולת על כובענו השחור כאזהרה לאויבנו וכדי לסמל לפיהרר שלנו שאנו נקריב את חיינו למען זה"#. ב-30 בינואר 1943 (יום השנה העשירי לעליית היטלר לשלטון בגרמניה) נשא שר האוויריה הנאצי הרמן גרינג (Goering) נאום באולם הטקסים של משרדו דרך הרדיו. בו השווה את פילדמרשל פרידריך פון פאולוס (Paulus) והארמיה השישית שלו שהיו נצורים מכל עבר בכיתור הסובייטי בסטלינגרד, לניבלונגים. המפקד פאולוס הושווה להאגן (הייתה ציפייה בגרמניה שהמפקד הגרמני יתאבד ולא יפול שבוי חי בידי הסובייטים, פאולוס בחר להכנע) וחייליו הנאמנים עד מוות אל מול אטילה ההוני של הדור, הוא יוסף סטלין (Stalin). היטלר החרה החזיק אחרי גרינג בנאום משלו בעל נופך דומה.#

היטלר כשראה שגורלה של גרמניה נחתם. נתן מספר הוראות, ביניהם לשלח מתקפת התאבדות חסרת תוחלת עם כל הכלים והדלק שנותר, בקרב הבליטה לעבר הארדנים ב-16 בדצמבר 1944 (שבוצעה אבל בהצלחה זמנית וחלקית). הפיהרר נתן הוראה לפנות את האוכלוסיה האזרחית במצעד מוות אל עבר הצבאות המתקדמים ממזרח ומערב למוות בטוח (הוראה שלא בוצעה) ב- 18 למרץ 1945. כן נתן פקודה להשמיד את גרמניה השמדה עצמית באמצעות פיצוץ ושריפה של כל התעשייה הגרמנית (גם זו פקודה שלא בוצעה). באותו הזמן עם חרחורי הגסיסה של גרמניה הנאצית, כשכל רכבת נצרכת עבור הצבא הגרמני. דווקא אז מקבלות קדימות דווקא הרכבות המובילות יהודים הרחק אל תוך שטחי הרייך שעדיין היו בידם. ההתנהגות הבלתי הגיונית, של עשיית כל נסיון לחסל עוד יהודים במקום לנסות לשרוד, על חשבון הנסיון לשרוד. התנהגות זאת היא היא התגלמותה של האפלה, של הטירוף בה הוביל אדולף היטלר אומה שלמה אל האבדון ולכן אין אירוני מזה שדווקא באפריל 1945 הוקמה דוויזית הגרנדירים ה-38 של הוואפן SS, שנקרא "דיוויזיית הניבלונגים".#

13
סיכום:
האסלאם כדת והנאציזם כתורה אלילית עם מימד מדעי, אמצו שניהם תפיסות של עולם הבא שהפכו לחלק חשוב ומהותי במשנתם, בפנותם לגיוס לוחמים מקרב החברה עליהם שלטו עבור מטרותיהם העולמיות. הן באסלאם ובנאציזם היה הצבא, הצבאיות כשלעצמה והמלחמה עקרון מקודש מעין כמוהו, עקרון בפני עצמו שתוקפו לא פג. באסלאם ובנאציזם הציעו ללוחם בקרב מעין גורם מתסיס, גורם שמטרתו להכניס את הלוחם רוח לחימה כמעט התאבדותית או אפילו התאבדותית באופן מוחלט. כל זה כדי לייצר צבא חסר מעצורים שיילחם עד טיפת דמו האחרונה ללא כל סייג. חייל שמוצע לו תענוגות נשים ואלכוהול בלתי נגמרים, אוכל כיד המלך, מנעמי טבע, ושמטרתו להביא ליישום מטרות המלחמה של החברה בשמה הוא נלחם, כל זה כדי לזרז את קץ העולם הבלתי נמנע. חייל כזה הוא כמעט בלתי ניתן לעצירה. האויבים של שני החברות הללו, חל לגביהם עקרון אחד ברור, הכחדה! באסלאם היחס ללא מוסלמים כפי שעולה מפסוק החרב, סורה 9 פסוק 5: "עם תום החודשים הקדושים, הרגו את המשתפים בכל מקום אשר בו תמצאום, ותפסו אותם וכתרו אותם וארבו להם בכל אתר ואתר. ואולם אם יחזרו בתשובה ויקיימו את התפילה ויתנו זכאת, שלחו אותם לחופשי, כי אלוהים סולח ורחום" (הערתו של אורי רובין במקום, למילים "הרגו את המשתפים"- "הוראה זו נחשבת כמבטלת כל פסוק אחר בקוראן שמשתמעת ממנו מתינות כלפי לא מוסלמים. מצווה זו העניקה לפסוק את הכינוי "פסוק החרב")#. בנאציזם אשר העמיד את היהודי כאויבו המוחלט, ואת שאר הגזעים בעולם במדרג יורד מתחתיהם, ככאלה שיש לרוב לשעבד או להכחיד. היטלר היטיב לומר זאת בנאום ברייכסטאג (בית הפרלמנט הגרמני) כאשר העמיד את היהודי ככזה שצריך להכחידו מהנוף האירופאי, בינואר 1939: "התוצאה של מלחמה כוללת באירופה לא יהיה נצחון יהודי, כי אם השמדה מוחלטת של הגזע היהודי באירופה!"#.

האסלאם והנאציזם דרכו על בימות עולם במטרה אחת- לכבשו תחת מגפם! עד עתה תמיד קם מישהו לעיתים בזמן ולעיתים בשלב מאוחר ועזר להדוף או למגר את הנסיון להשליט על העולם כולו שלטון של טרור, חושך ושיעבוד מוחלט. שאלת השאלות היא, האם כיום כפי שהראנו ביחס לנסיון החוזר של האסלאם להמשיך מהמקום ממנו נעצר, יהיה מי שיקום שוב ויאמר בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים: "לעולם לא עוד"?

14
רשימה ביבליוגרפית:
ספרים:
ביוור, אנטוני , סטלינגרד, (ירושלים: יבנה, 2000).
ברקו, ענת, בדרך לגן עדן : עולמם של מחבלות ומחבלים מתאבדים ומשלחיהם (תל אביב: ידיעות אחרונות, 2004).
הררה, אפרים וקרסל, גדעון מ., ג'האד: בין הלכה למעשה (תל אביב: משרד הבטחון, דביר, תשס"ט).
לצרוס-יפה, חוה, עוד שיחות על האסלאם (תל אביב: משרד הבטחון, האוניברסיטה המשודרת, 1985).
סתיו, אריה, שירת הניבלונגים: ביטוי מושלם למהותה של הגרמניות (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2006).
פדפילד, פיטר, הימלר: רייכספיהרר אס. אס., (תל אביב: מעריב, דביר, 2008).
פרינגל, התר, גזע הפורענות: המדענים של הימלר (ירושלים: עברית, כתר, תשס"ח).
קרשו, איאן, היטלר- היבריס: 1889- 1936 (תל אביב: עם עובד, תשס"ג).
רובין, אורי, הקוראן (תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2005).
שהם, שלמה גיורא, המיתולוגיה של הרוע (תל אביב: האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון, 1990).
שריג, יעקב, המיתולוגיה הסקנדינבית (תל אביב: מפה, תשס"ה).
Cook, David, Martyrdom in Islam (Cambridge: Cambridge University Press, 2007).
Cook, David, Studies in Muslim Apocalyptic (Princeton, New Jersey: Darwin, 2002).
Cook, David, Understanding Jihad (Berkeley: University of California Press, 2005).
Fregosi, Paul, Jihad in the West: Muslim conquests from the 7th to the 21st centuries (New York: Amherst, Prometheus Books, 1998).

Sklar, Dusty, The Nazis and the Occult (New York: Dorset Press, 1989).
Speer, Albert, Inside the Third Reich (New York: Avon, 1970).
Williamson, Gordon, The SS: Hitler's instrument of terror (London: Jackson & Sidgwick, 1994).
מאמרים:
דולארד, דן, "גרמניה- תקציר האתוס הטווטוני" מתוך אריה סתיו (עורך) כתב העת נתיב גליון 110 (שערי תקווה: מרכז אריאל למחקרי מדיניות, מאי 2006) עמ' 21- 26.

יפה, אהרן, , "ג'יהאד עד המוות – המניע הדתי" מתוך אריה סתיו (עורך) כתב העת נתיב גליון 87- 88 (שערי תקווה: מרכז אריאל למחקרי מדיניות, ספט' 2002) עמ' 10- 16.

יצחק, רונן, "החשאשינים: ראשוני המתאבדים בשם האסלאם- השפעתם על ארגוני הטרור ועל המתאבדים המוסלמים בימינו" מתוך אריה סתיו (עורך) כתב העת נתיב גליון 107 (שערי תקווה: מרכז אריאל למחקרי מדיניות, נוב' 2005) עמ' 8- 13.

ישראלי, רפאל, "האסלאם גואה והיהודים משתוחחים" מתוך אריה סתיו (עורך) כתב העת נתיב גליון 116
(שערי תקווה: מרכז אריאל למחקרי מדיניות, מאי 2007) עמ' 42- 45.

Pringle, Heather, World War II Magazine, "Heinrich Himmler: The Nazi Leader’s Master Plan," (April 2007) pp. 1-7 http://www.historynet.com/heinrich-himm … r-plan.htm (Accessed on January 20, 2010).

מסמכים:
אמנת החמאס, (תל אביב: תרגום והוצאה- מכון ראות, 2005), עמ' 1- 16.
סרטים:
אובססיה, מלחמתו של האסלאם הרדיקאלי במערב, במאי: ויין קופינג, (ארה"ב, 2005).
"הלוחם ה-13", במאי: ג'ון מק'טירנן, (ארה"ב, 1999).

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות

  1. Avatar
    נסתר 2014-02-12

    מרתק כרגיל. מיום ליום אני יותר נדהם מכמה שהעולם מדרדר, מכמה שמדינות העולם בורות וחסרות הכרה. והכי גרוע זה שבמדינה שלנו יש עדיין אנשים שמאמינים שאנחנו יכולים לסמוך על אומות העולם, ולכן טורחים לרצות אותם גם כשזה מוביל למותנו.

  2. Avatar
    אנטון 2014-03-05

    שתמיד יהיה מישהוא, שינוצל בעצמו למטרה מטורפת, תוך שהוא מנצל אחרים. תודה רבה על (עוד) כתבה מרתקת.