כסף, בנקאות, והפדרל רזרב

“כסף, בנקאות והפדרל רזרב” הוא סרט משנת 1996 שמסביר בצורה מעמיקה את כל תחלואי הכלכלה המודרנית. הסרט הזה שכב בעמוד הסרטים שלנו בערך מהיום הראשון של האתר, ומי שראה אותו כבר לא יכול להיות מופתע מההתרחשויות האחרונות בעולם הכלכלי. חבר הקונגרס והמועמד הרפובליקני לשעבר לנשיאות רון פול מדבר לא מעט בסרט, מה שמראה שיש גם בצמרת הפוליטיקה מישהו שהזהיר לאורך כל הדרך, אבל אף אחד לא הקשיב לו. הנה אחד מהמשפטים שלו בסרט:

“אנשי הקונגרס עצמם, מנסיוני שם, הם די תמימים והם לא מבינים. אבל המעטים שחייבים, כמו יו”ר ועדת הבנקאות, שמודעים לכך ומשתפים עם זה פעולה, ממשיכים להנציח את המיתוס הזה שהפדרל רזרב מביא ליציבות ושהם עושים דברים טובים למען הצמיחה הכלכלית למרות שהם העבריינים, הם אלו שגרמו לכל הבעיות, הם אלו שגרמו למיתון ולאבטלה ולהקטנתם של עסקים גדולים ולכל הבעיות שאנחנו נאלצים לראות. אבל עבודת יחסי הציבור שלהם היא מצויינת כי הם שיכנעו את רוב אנשי הקונגרס שהם הכרחיים מאוד כדי לשמר את היציבות והצמיחה הכלכלית וכל הדברים הנפלאים האלה שהם לוקחים עליהם קרדיט.”

בגלל המשבר הכלכלי העולמי שאנחנו עוברים כרגע, ובגלל ההתעניינות העצומה שהסרט זייטגייסט עורר בנושא (החלק השלישי בזייטגייסט מדבר על הפדרל רזרב), הרגשנו צורך עז לתרגם את הסרט הזה, כי חשוב מאוד להבין את משמעות המשבר וגודלו, ולהבין שה”פיתרונות” שהממשלות שלנו מציעות כמו תוכניות חילוץ לבנקים ותאגידים שפשטו את הרגל, רק הולכות להחמיר את המצב ואת הלקח הזה למדו הכלכלנים כבר בתקופת השפל הגדול של שנות ה-30. הטעות שנעשתה אז הייתה להגדיל את ביזבוזי הממשלה על פרוייקטים ציבוריים, כלומר להדפיס סכומי עתק של כסף שאינו מגובה בכלום, ולשפוך אותו לתוך הכלכלה. התוצאה הייתה אינפלציה מסחררת שגרמה לערכו של המטבע לצנוח.

גם המשבר הנוכחי עומד כנראה להיות זהה. הגורם לכל זה היא מדיניות של הפדרל רזרב במשך מספר שנים בה הוא שומר על שערי ריבית נמוכים במיוחד, מה שגורם למספר שנים של שיגשוג וצמיחה כלכלית מדומה. זה מה שהיה בשנים האחרונות וזה מה שהיה גם בשנות ה-20 מה שגורם לגל עצום של השקעות ולקיחת הלוואות רבות מהבנקים עקב התנאים הנוחים במיוחד. הבועה הולכת ומתנפחת כשהיצע הכסף בשוק הולך וגדל ללא שום גיבוי, והמצב הזה לא יכול להימשך לנצח. בנוסף לזה שגידול בהיצע הכסף הוא מה שגורם לאינפלציה, כלומר לירידת ערך המטבע שלנו, בסופו של דבר זה בכלל לא כסף אמיתי. חלק גדול מההלוואות שנלקחו לעולם לא יוחזרו, בין השאר בגלל שהאינפלציה גרמה לעליית מחירים, ובכך גרמה לאנשים שקודם היה להם כסף לתשלומי ההלוואה או המשכנתא, להיכנס למשבר כלכלי שלא מאפשר להם יותר להחזיר את החוב.

ההתחלה היא בפשיטות רגל של בנקים וחברות השקעה פה ושם, המרמזות על משהו שמתבשל מתחת לפני השטח. כולם מתעלמים מהאזהרות ולא מעריכים נכון את המצב, בעיקר בגלל חוסר הבנה במבנה של הכלכלה. ואז מגיעה ההתרסקות של וול-סטריט, כמו היום גם גם בהתרסקות של 1929. אח”כ כולם מרגיעים אותנו שהכל יהיה בסדר ושזה זמני ולא לדאוג, ושהבורסה תתאושש. אבל אנשים שוב לא מבינים שאלו הם הסימפטומים של מחלה קשה של ביזבוזים ממשלתיים שהם הרבה מעבר למה שאמור להיות מציאותי, ועד שלא יפסיקו את המלחמות היקרות ואת הדפסת שטרות הכסף המיתון לא יעצר, ואם הממשלות ימשיכו להעביר תוכניות חילוץ של מיליארדי וטריליוני דולרים בתקווה שזה יציל את המצב, אז תהיו בטוחים שהמיתון הזה יהפוך לבסוף לשפל כלכלי אמיתי, כפי שקרה בשנות ה-30.

נפילות הבנקים ממשיכות, ואז מרגיעים אותנו שאנחנו לא נאבד את החסכונות שלנו, ומציעים לנו כל מיני תוכניות ביטוח פיקדונות ממשלתיות שאמורות להרגיע אותנו. גם זה קרה בשנות ה-30, וגם אז כמו היום, אין לביטוח הזה את הכסף לגבות את הפיקדונות שלנו ומה שיקרה במקרה של נפילה הוא שהבנק המרכזי שלנו ידפיס עוד כסף כדי להחזיר את הפיקדונות שאבדו, ובדרך יגרום להם לאבד חצי מהערך שלהם.

בקיצור הסרט הזה רלוונטי היום יותר מאי-פעם, וחשוב מאוד להפנים את כל מה שנאמר בו. מתחת לסרט ריכזנו כמה ציטוטים מתוכו שנראו לנו חשובים במיוחד.You need to have flashplayer enabled to watch this Google video

ליוטוב במקרה וגוגל וידאו לא עובד:

מומלץ גם לראות עוד סרט מעולה על הנושא, אמנם ללא תרגום אבל חדש יותר – Fiat Empire

“השורש של הבעיות הכלכליות שלנו נמצא בבנקאות המרכזית ובמערכת הכספית שלנו כיום. הפדרל רזרב טוען שהוא מנהל את הכסף שלנו, אך במקום זאת הוא גורם לערך הכסף שלנו לרדת ולרדת בכל יום.”

“זוהי מערכת רמאית, זה אסור בכל תחום אחר. אם היה לך מחסן של דגנים שהלווה את הדגנים שאמורים להיות לו באיחסון, זה נחשב פשע, והבחור ילך לכלא. אך הבנקים הם התעשיה היחידה שמותר לה לעשות את זה ולהרוויח מזה.”

“הם ניפחו את אספקת הכסף (אינפלציה), מה שהביא לשגשוג בהתחלה, כלומר הצלחה עבור המדינה, ואח”כ לפשיטת-רגל. כשהם הפסיקו לנפח את אספקת הכסף, עסקים רבים שהיו תלויים בריבית הנמוכה שנלוותה לאינפלציה ההתחלתית, פשטו את הרגל.”

“תקן הזהב נתפס בעיני אבות האומה, בעיני אנדרו ג’קסון ואחרים, ככספו של העם. כלומר, זה היה כסף מוצק, כסף שאי אפשר היה לשחק איתו, שלא יכול להתנפח כדי לאפשר לביזבוזים של הממשלה להגיע לשמיים.”

“בעיקרון ארה”ב ירדה מתקן הזהב כדי לממן את מלחמת האזרחים. ואתם תמצאו בהיסטוריה שכמעט בכל מלחמה גדולה, כל מלחמה עיקרית, היתה מעורבת התנתקות מתקן הזהב, בגלל שתקן הזהב שם הגבלות נוקשות על המימון של הממשלה.”

“מורגן ורוקפלר היו יריבים גדולים, אבל למרות ההבדלים העסקיים ביניהם, שניהם העדיפו בנק מרכזי. הם רצו אשראי זול ואספקת כסף מנופחת כדי לממן את התרחבות האימפריות שלהם. יחד, הם הובילו את הקמפיין למכירת הרעיון לציבור האמריקאי, מה שהביא מאוחר יותר להקמת הפדרל רזרב.”

“קרן הנאמנות ‘ניקרבוקר’ כשלה, ושני מוסדות נוספים הגיעו לסף פשיטת רגל למרות 35 מיליון דולר בכספי הצלה מג’יי.פי מורגן. וול-סטריט אימצה במהרה את הפחד מנפילות בנקים כדי למכור את רעיון הבנק המרכזי, או ‘מלווה למקרה חירום’, לציבור האמריקאי.”

“השאלה היא, בכל אופן, האם רצוי בכלל שיהיה דבר כזה כמו מלווה למקרי-חירום. העמדה הנכונה כפי שנראה לי היא שכל בנק ובנק אמור להיות אחראי לחובות שלו ולהתחייבויות שלו, ואז אם בנקים פושטים את הרגל בעקבות מדיניות פזיזה, זה לא אמור להיחשב כדבר רע, אלא למעשה כדבר מצויין, כי פשיטות רגל והסכנה לפשיטות רגל הן מה שגורם לבנקים להיצמד למדיניות יציבה.”

“הסתערות על בנקים ונפילות המשיכו בקצב מדאיג. ב-1908 ‘הועדה הכספית הלאומית’, שבראשה אביו החורג של ג’ון די רוקפלר ג’וניור, סנאטור נלסון אלדריך, הוקמה כדי לדחוף להקמתו של בנק מרכזי.”

“כל ממשלה רוצה את היכולת לייצר כסף חדש, זה תחליף להעלאת המיסים. מיסים, כשמעלים אותם, נוטים לעורר התנגדות רבה בציבור. זה הרבה פחות כואב להגדיל את אספקת הכסף. ההשפעות השליליות לא מופיעות עד 6 חודשים, שנה, שנתיים מאוחר יותר – עד אז כבר אפשר להאשים גורמים אחרים בעליות המחירים: מזג-האוויר, ספקולטורים, וכן הלאה.”

“הבנקים המסחריים רשאים ליצור כסף בספרים בנוסף לשטרות הפדרל רזרב. מה שאומר, שהבנקים המסחריים מחוייבים לפי חוק להחזיק ברזרבות, בצורת שטרות פדרל רזרב, רק בשיעור של 10 אחוז כגיבוי לכל הפקדונות שיש להם. כ-90 אחוז מהפקדונות שלהם אינם מגובים בשום-דבר.”

“כשהם מבזבזים את הכסף הזה, האנשים שמקבלים את הכסף החדש ראשונים ויכולים לקנות איתו מוצרים מרוויחים, והאנשים שמקבלים אותו בסוף מפסידים כי כשהם הולכים לבזבז אותו, המחירים כבר עלו, אז הם יכולים לקנות פחות.”

“שנות ה-20 היו תקופה של צמיחה יוצאת מן הכלל, אבל מאחורי הקלעים, הרבה מן הצמיחה הזאת נהרס בגלל התרחבות באשראי האינפלטיבי שנוצרה ע”י הפדרל רזרב. אלו היו שנות ה-20 הסוערות, זו הייתה תקופה של שפע הולך וגובר. זה הסתיר את האינפלציה מפני הכלכלנים האמריקאים.”

“מפקידים איבדו את חשבונות הבנקים שלהם, גם את פקדונות החיסכון וגם את החשבונות הנזילים. הם ראו אותם נעלמים באוויר. ב-1932, פרנקלין ד. רוזוולט נבחר לנשיאות ובמהרה הפעיל את מדיניות ה’ניו-דיל’ של “לבזבז את עצמנו לשיגשוג”. למרות שהיינו צריכים מיסים נמוכים יותר ופחות בזבוזים, הממשל שלו יחפש כמויות ללא תקדים של כסף כדי לממן את תוכניות הממשלה הגדולות שלו.”

“הוא יצר את ‘תאגיד ביטוח הפקדונות הפדרלי’ כדי להרגיע את הציבור ולתת לו תחושת ביטחון. במציאות, תאגיד ביטוח הפקדונות הפדרלי מחזיק רק בחצי אחוז מכל הפקדונות שהוא מבטח, אבל מה שאנשים בונים עליו הוא שהפדרל רזרב, כמלווה למקרה חירום, יכנס לפעולה וידפיס כמה כסף שנדרש כדי למנוע הסתערות המונית על הבנקים.”

“אך המטבע האמריקאי היה קשור לזהב, מה שהגביל את כמות הכסף שהפדרל רזרב יכל להדפיס כדי לשלם על הפרויקטים היקרים האלו, אז הממשלה ביטלה את תקן הזהב לאזרחים האמריקאים ב-1933, ואז רוזוולט החרים את הזהב של האזרחים.”

“אף תקציב פדרלי בארה”ב לא היה מאוזן מאז שהיא נטשה את תקן הזהב.”

“אין כרגע ולא היתה מעולם שום שליטה ישירה על הפדרל רזרב בידי הנשיא או הקונגרס. הפגישות של ועד הפדרל רזרב מתרחשות בחשאי, ואף אחד לא יודע בדיוק מה קורה. אם אתם צופים בדיווח העיסקי בכל ערב, פרשנים כל הזמן מנסים לשער מה הפדרל רזרב עשוי לעשות.”

“הפדרל רזרב היה מוקף בסודיות כבר מאז תכנונו, התקנתו ופעולותיו ועד היום. והסיבה היא שהם לא יכולים לספר את האמת. אם הם יספרו את האמת, תהיה מהפכה. יהיו כמה אמריקאים שיהיו מוכנים ללכת ולהעיף אותם מהבניין.”

“למרות הדעה המקובלת, גרינספאן, הפדרל רזרב ובנקאים מסחריים גדולים הם לא לוחמי האינפלציה שהם מעמידים פנים להיות. הפדרל רזרב והבנקים בני בריתו הם לא חלק מהפיתרון לאינפלציה במחזור העיסקי, הם הבעיה עצמה.”

לכתבה המקורית בקונספיל הישן

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות

  1. Avatar
    פרומיתאוס 2008-10-19

    מה שקורה בימים אלה זה התקפה גלובאלית על השוק מייצרים משבר שבסופו כל מדינה תיקח כסף מהאזרחים ןתזרימו ישירות לבנקים הפרטיים אנחנו וכל אזרחי העולם ישלמו על הדפסת השטרות החדשים שרק הפדרל העבריין הגדול בעולם ירוויח וכל השאר ערך הכסף ירד אנחנו הפכנו לעבדים שכספם ניגזל בעורמת האדונים שמכופפים כל פוליטיקאים

  2. Avatar
    פרומיתאוס 2008-10-19

    מאזרחי ארהב לקחו החריכו לקחת הלוואה של 70 ביליון כמה ניראה לכם היום שווה הכסף אגב הבנקאים שהפסידו ואלה שלא מקבלים היןם 10 מיליארד דולר בונוסים

  3. Avatar
    פרומיתאוס 2008-10-19

    האם הפוליטיקאים שלנו יודעים על הגניבה והחלשת ציבורם כן הם יו8דעים וחמור מזה רובם או משרתים את אותם גופים ולוקחים משכורת נסתרת יותר גבוהה מהידוע לציבור דוגמה של ברק שאף אחד לא יודע מאיזה כסף יכל לקנות נכסים בעשרות מיליונים לאחר שהות של שנתיים בארהב אז הייתה הקפיצה הכלכלית או התמונות של עליזה המימומני בחירות הלוואות בנקאיות שלעולם לא ישולמו רק בעשיית מה שהבנק רוצה שזה רווח לו ועל חשבונינו האם זו לא בגידה במדינה של האזרחים בגידה

  4. » זייטגייסט: נספח – קונספירציות ישראל 2008-10-29

    […] מידע על ההונאה הכלכלית: כסף, בנקאות והפדרל רזרב, הקונספירציה […]

  5. Avatar
    רק חיפשתי מקום לכתוב 2014-05-17

    אם ניקח מהבנקים את הכוח ליצור כסף נפיל את האירגון?
    כי אם כן זאת נראת לי הדרך הקלה לעשות זאת.
    צריך רק ליצור כסף שלא עובר דרכם והם יאבדו את הכוח הזה (רוב הזהב מוחזק על ידי העשירים ביותר וזה נותן להם שליטה בשוויו לכן זה נראה רעין גרוע)
    הרי הם צריכים מישהו שילוה מהם כסף כדי שיוכלו ליצר כסף ואם אנחנו לא ניתן לכסף הזה ערך אין לו ערך.