האם כדור הארץ מתנפח

זה נשמע הזוי בהתחלה, אבל תקשיבו לסיפור הבא.

כולנו מכירים את תיאוריית נדידת היבשות, שטוענת כי היבשות היו פעם מחוברות ליבשה אחת בשם “פנגיאה”, שהייתה בצד אחד של כדור הארץ, וכל שאר הפלנטה הייתה מכוסה אוקיינוס ענק. היבשה הזו כביכול נשברה והתפצלה עם הזמן, וכל יבשת החליקה לה לאט לאט למקום שבו היא נמצאת היום. התיאוריה הזאת היא התיאוריה הרשמית בגלל שתי סיבות:

1. אפשר לחבר את כל היבשות, אם קצת מסובבים אותן ומצמידים אותן לכיוון האוקיינוס האטלנטי. החיבור הוא כל כך ברור שכל ילד יכול לזהות אותו, ולכן אין ויכוח על כך שהן היו מחוברות.
2. עדויות התקבלו החל משנות ה-70 על כך שתופעה הנקראת “הפחתה” (Subduction) מתרחשת, לפחות באופן חלקי ואיטי ביותר.

בואו נבחן את התיאוריה לרגע.

1. איפה היבשות מתחברות?

כמו שכל ילד יכול לזהות את החיבור של היבשות באיזור האטלנטי, אם תנסו בעצמכם תגלו שהן מתחברות באופן דומה גם מהצד השני!
הדרך היחידה להסביר את זה שהיבשות מתחברות מכל הכיוונים, היא להניח שכדור הארץ היה פשוט הרבה יותר קטן, ובעצם לא ממש היו אוקיינוסים.

מדענים שמו לב לזה כבר בתחילת המאה ה-20, והתיאורייה על כדור הארץ המתרחב הייתה קיימת עד שננטשה סופית בשנות ה-70 לטובת תיאוריית נדידת היבשות. אחת הסיבות העיקריות לדחייתה היא כמובן היעדר עדויות למנגנון פיסי שיכול ליצור מסה “יש מאין”, שכן כל חוקי הפיסיקה נוגדים את היווצרותו של חומר חדש משום מקום (עובדה שאולי מתחילה להתערער בשנים האחרונות?).

כדור הארץ מתנפח

אמן הקומיקס ניל אדמס, שהיה שותף ליצירת באטמן ואקס-מן, קרא על התיאוריה הזאת והחליט לבדוק בעזרת אנימציה ממוחשבת את סבירות העניין. התוצאה לא ממש משאירה מקום לספק:

* בהמשך הכתבה מצורף הסרט של ניל אדמס עם האנימציה ושאר המידע

2. מהי “הפחתה”?

אם תחשבו על זה, הרי גם איזורי האוקיינוסים הם בסופו של דבר יבשה, היא פשוט נמצאת בעומק כזה שהמים של האוקיינוס מכסים אותה. אז איך יתכן שהיבשות “מחליקות” להן מצד אל צד כאשר ישנה בעצם יבשה המחזיקה אותן במקומן מכל הכיוונים? מה שהמדענים טוענים הוא, שאלו בעצם לוחות טקטוניים המחליקים אחד מעל השני, כלומר גוש יבשה אחד (יבשת) המחליק מעל גוש יבשה אחר (אוקיינוס). התיאוריה הזאת קיימת כבר שנים רבות, אך עד שנות ה-70 היא לא הפכה לרשמית בגלל שלא היו שום עדויות שהתופעה הזאת אכן מתרחשת. הרי אם מסתכלים על קרקעיות האוקיינוסים לא ניתן למצוא איזשהו מעבר חד בין לוחות היבשות ללוחות האוקיינוסים – כל הקרקעית היא הדרגתית באופן כללי, ונראית כאילו היא חלק מאותו הלוח שכל היבשות שייכות לו.

כלומר – כל כדור הארץ מוקף בקרום מוצק אחד, שהוא פשוט עבה יותר באיזורי היבשה ודק יותר באיזורי האוקיינוס. כדי להוכיח נדידה של היבשות על הקרום הדק – מה שהמדענים טוענים שקורה – צריך בעצם להוכיח שהחופים שפעם היו בצד אחד של יבשת כלשהי, עברו לצד השני. מה שמדענים מצאו בשנות ה-70 זה שתהליך כזה קורה באופן מאוד איטי וברמה ממש מזערית, אבל זה הספיק בשביל להכריע את הכף לטובת תיאוריית נדידת היבשות.

הבעייה היא שבשנים מאוחרות יותר התגלה שדווקא האדמה של היבשות והחופים היא זו שמדענים מצאו כי היא הכי עתיקה, והאדמה החדשה ביותר נמצאת במרכזי האוקיינוסים. כלומר ניתן לעקוב אחר תהליך היווצרות קרקעית האוקיינוסים, ולראות שאין בעצם שום חומר שעבר ממקום למקום. המפה שמתקבלת מראה שכל היבשות פשוט מתרחקות אחת מהשנייה מכל הכיוונים, ובעצם הרווח שנוצר מתמלא באדמה חדשה. כלומר היבשות היו מחוברות פעם מכל הכיוונים, לא רק באוקיינוס האטלנטי, וזה אפשרי רק אם גודלו של כדור הארץ היה כרבע מהגודל שלו בימינו.

מפת קרקעית האוקיינוסים


המפה של קרקעית האוקיינוסים, כפי שהצי של ארצות הברית סרק. השטחים החדשים ביותר צבועים באדום.

וזה לא הכל

ניל אדמס מעלה גם את הסברה שאם כדור הארץ היה קטן יותר, אז גם המסה שלו הייתה קטנה יותר ומכאן – כוח המשיכה בתקופה בה היבשות היו מחוברות היה כרבע ממה שהוא היום… זה בעצם מסביר למה הדינוזאורים שחיו באותה תקופה היו פי 4 יותר גדולים מהחיה הכי גדולה שחיה בימינו!
בנוסף לכך, הוא מראה בסרט שלו איך שמאדים נראה כמו כוכב לכת בתחילת ההתרחבות שלו, וניתן לראות סדקים וקניוני ענק המחלקים אותו ליבשות, וכידוע ישנן עדויות גם למים מתחת לקרקע של מאדים. ייתכן שסדקים אלו יגדלו עם הזמן ויהפכו לאוקיינוסים, מה שמראה שהתהליך הזה איננו יחודי רק לכדור הארץ.

הנה הסרטון של ניל אדמס:

לטענתו, זוהי קנוניה אשר מסיבה כלשהי דואגת להסתיר מאיתנו את האמת ולהשתיק את המדענים שפותחים את הפה, ממש כמו שהכנסייה עשתה במשך 2000 שנה. לשיפוטכם…

לכתבה המקורית בקונספיל הישן

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *