הטרור המשפטי של ארגוני ׳החברה האזרחית׳ של הסדר העולמי החד״ש בשירות הג'האד

הטרור המשפטי של ארגוני החברה האזרחית בשירות הג'האד –

בימים אלה מתרחשת בארה"ב פעילות טרור משפטי, מצד ארגון חברה אזרחית כנגד ארגון ששם לעצמו להעביר ביקורת על קיצוניות האסלאם.

חברות כרטיסי האשראי ויזה ומאסטרכארד חסמו את האפשרות של מרכז Freedom Center מלקבל תרומות.

המרכז מנוהל ע"י דוד הורוביץ ורוברט ספנסר, הוא בעל אוריינטציה שמרנית, וקבוצה מסוימת החליטה שהוא אנטי-אסלאמי ואסלמופובי, ועל כן, יש לפגוע בו.

הקבוצה שהחליטה להתנקם במרכז בגין דעותיו קרויה The Southeren Poverty Center, שמנהלה הוא פעיל חברה אזרחית, עו"ד מוריס דיז.

דיז פנה לויזה ומאסטרכארד וטען כי מרכז החופש של הורוביץ וספנסר מהווה "קבוצת שנאה", ועל כן, על חברות האשראי להפסיק לעבוד איתו.

טענה זאת מגוחכת למדי. מרכז החופש אחראי למגזין המצוין Frontpage Magazine, אתר מידע איכותי ושמרני.

ספנסר עצמו, אחד העומדים בראש מרכז החופש, הוא יווני-קתולי. סבו וסבתו נאלצו להגר מטורקיה, מאחר והועמדה בפניהם הברירה: להתאסלם בכפייה או.. . הם העדיפו להגר.

בשנת 2010 פרסם ספנסר יחד עם האקטיביסטית פמלה גלר ספר בשם "הנשיאות הפוסט-אמריקאית: מלחמתו של ממשל אובמה כנגד אמריקה".

בספר מאשימים ספנסר וגלר את אובמה בכך שהוא פועל כנגד האינטרסים של ארה"ב, ומביא לגידול בטרור העולמי במדיניותו. טענות אלו זיכו אותם בכינויים "קבוצת שנאה", "איסלמופובים" וכיוצ"ב.

בשנת 2013 אסרה עליהם תרזה מיי, שכיהנה אז כשרת הפנים, את הכניסה לבריטניה, בטענה כי כניסתם "תפגע בטובת הציבור". בזמן זה מיי אישרה את כניסתם של תומכי אסלאם קיצוניים ושנויים במחלוקת למדינתה.

באותו זמן ביטל בית הכנסת "הצוואר הגדול" בניו יורק את הרצאתה של גלר בנוגע למגמות רדיקליות באסלאם, קיצוניות ורצונם של קבוצות גדולות באסלאם להחיל את חוקי השריעה על המערב.

הסיבה לביטול מצד הרב מיכאל וייט שעמד בראש בית הכנסת הייתה אירונית במיוחד – הוא טען כי האירוע של גלר בוטל "מסיבות בטחוניות", ובכך הדגים כי ההרצאה שגלר רצתה להעביר, אקטואלית מתמיד. וייט ובית הכנסת העדיפו להיכנע למי שכינה יהודייה שרוצה להופיע בבית כנסת "נאצית", מאחר ולטענתו היא "גזענית", זאת לאחר שאיימו על חיי מתפללי בית כנסת בארה"ב.

ההיסטוריה של הורוביץ, גלר, ובעיקר של ספנסר – הצלע המלומדת ביותר בנושא האסלאם מבין השלושה – מעניינת במיוחד, לאור העובדה שהרבה מהטענות שלהם החל משנת 2010, התגלו כנכונות, אולם תויגו במהלך השנים כ"איסלמפובויות".

יוער כי בעוד מתייגים את גלר "איסלמופובית" מאחר והיא מדברת בגין רצון מסלמים רבים להחיל את השריעה על מדינות המערב, האקטיביסטית לינדה סרסור הפכה לחביבת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, והיא טוענת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי זהו בדיוק רצונה.

משרד הפנים של בריטניה לא אסר את כניסתה לאי. גם לא מיי לאחר הפיכתה לראש ממשלת בריטניה.

מה ניתן ללמוד מסיפור של מרכז החופש של הורוביץ, והלוחמה הכלכלית כנגדו?

ראשית, ניתן ללמוד כי בפעם המי-יודע-כמה ארגוני החברה האזרחית פועלים בשירות מגמות רדיקליות, ביניהן האסלאם הרדיקלי, מתוך מטרה לדכא כל ביקורת כנגדם.

שנית, כי מדובר בשיטת פעולה יעילה, וכפי שהיא יכולה לעבוד מנקודה א' ל – ב', היא יכולה לעבוד מנקודה ב' ל – א'.

כל מה שצריך לעשות הוא למצוא את הברז שמזרים את הכסף לארגוני חברה אזרחית אלו המקדמים שנאה וקיצוניות, ולסגור אותו. יש כמה אנשים שמסוגלים לעשות את זה.

אני הוא אחד מהם. אם יש משפטנים כמוני המעוניינים להתחיל לפעול בנושא ברצינות, פנו אליי.