January 11, 2024, 5:45 pm
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
והסייבר היה תוהו ובוהו וחושך (מודיעיני) על פני תהום: כיצד המונופול שבלינקן סידר לחברת פארגון של ברק פגעה בישראל באוקטובר.
למקורות והרחבה ראו קישור מוטמע.
1. מ2021-2022 החל ממשל ביידן להכניס רגולציה מאסיבית לתעשיית הרוגלות בעולם.
דרך שורה של רשימות שחורות, צווים ועוד נכנסו יותר ויותר חברות סייבר התקפי לרשימה שחורה שאסרה על השימוש בהם בארה״ב והשפיעה גם על שימוש באותם כלים אצל בני בריתה
2. בזמן ממשלת בנט לפיד, שר הביטחון בני גנץ נלחץ ליישם את מדיניות ביידן ובכך צימצם משמעותית את תעשיית הסייבר ההתקפי הישראלי, מה שפגע בהרבה חברות ישראליות והביא לסגירתן. ההשלכות על מערכת המודיעין הישראלית היו שתוך כמה חודשים נוצר חושך מודיעיני כי חברות רבות עליהן נסמכו, נסגרו
3. ככל שעבר הזמן, והתגברות המחאות נגד הרפורמה המשפטית, נפגעו עוד ועוד חברות ישראליות. הקורלציה אינה מקרית. בזמן המחאה ממשל ביידן הידק קשרים ויצר פרויקטים משותפים עם ארגונים בראשות מארגני המחאה:
יוזמות אברהם -פטרושקה, מרכז פרס לשלום – חמי פרס, התנועה לאיכות השלטון, והדוגמה הגסה ביותר, הINSS, שהכנס שלו מומן ע״י שגרירות ארה״ב בזמן שהשגריר ניידס נאם באותו כנס נגד הרפורמה
תקציבים ופרוייקטים עם גישה לבית הלבן לארגונים אלה יובשו במהלך הקדנציה של טראמפ.
אך נראה כי אהוד ברק ״תוגמל״ בקשר הכי ״יוקרתי״, מה שהסתמן כמונופול רוגלות, לא רק בארה״ב אלא ברחבי העולם. אפילו סינגפור שאינה נתפסת ממש כדמוקרטיה ע״י ממשל ביידן נאלצה להחליף חברה ישראלית שנכנסה לרשימה השחורה של ביידן (קנדירו) עם פארגון, חברת הרוגלות של ברק
כפי שדיווח בזמנו אלון בן דוד על קריסת התעשיה והנזק המודיעני שזה יגרום, לא כל החברות הישראליות בכו על המתרחש״: "למרבה הצער, היו חברות ישראליות, שבתאוות המכירות שלהן נתנו לאמריקנים את התירוץ." הוא רק לא הזכיר את פארגון
4. ב27.03 השנה, היום בו המחאות הגיעו לשיאן והביאו לדחיית הרפורמה, ממשל ביידן הוציא צו נשיאותי שמעגן את אותו מונופול בכך שהוא גם מעגן את הסמכות העליונה לקביעת הכללים למי מותר להשתמש באותם כלים ואיזה חברות ייכנסו לרשימה השחורה, כולל דרישה ליישום בפורומים בינלאומיים ומדינות אחרות. במקרה זה הכללים קבעו שהסמכות העליונה תהיה ראש מערך המודיעין הלאומי באמריקה (DNI), אבריל היינס
בעיה קשה נוצרת עם מהלכים אלה כיוון שמערך היועצים של פארגון הגיע מחברה בשם west-exec שם ישבו בלינקן, ואבריל היינס שייעצו לחברת פארגון והיום יושבים בממשל ביידן ומחליטים בדיוק בסוגיות אלה
מדובר בדלת מסתובבת ברורה. וברק ופארגון סרבו להגיב על תחקיר הפייננשנל טיימס בנושא
זה אף יותר בעייתי כשחושבים מי הבכיר מאוד בשב״כ שהוא בן זוגה של אחת ממובילות המחאה. וכיצד ברסלר דיבררה אנשי "סייבר התקפי" ומודיעין רבים שדרכה העבירו את המסר שלישראל לא יהיה מודיעין מספטמבר (חושך מודיעיני).
המחאות יצרו כאן אליבי (ברפורמה המשפטית) לאותו חושך מודיעיני שנוצר בעקבות המונופול רוגלות של ברק.
יש שני שחקנים מרכזיים שהביאו לרמיסת תעשיית הסייבר ההתקפי – מה שגרם לחושך המודיעיני. בני גנץ ואהוד ברק.לילה לפני המתקפות המחרידות, יצאה הודעה לא ברורה, ואולי מסר:
האקרים איראנים טוענים: "אלה תמונות אישיות של ברק וגנץ"
בדו״ח מודיעיני של ירחון I/O, שמרחיב על הפגיעה בסייבר הישראלי בעקבות אימוץ תקנות חדשות בלחץ אמריקאי בזמן ממשלת לפיד גנץ, והנסיון של הממשלה שהחליפה אותם להפך את המגמה מיד כשנכנסה לתפקידו:
הקבינט של נתניהו דוחף לשינויים בכללי יצוא הסייבר
הממשל החדש של ישראל בוחן הקלות על הכללים המסדירים את הייצוא של כלי סייבר פוגעניים, אשר הוחמרו בשנת 2021 …
פורסם ב-16.01.2023
–
הקבינט החדש ירש את התיק הזה מקודמו של נתניהו, יאיר לפיד. הסכם החל להתגבש, לפחות על השפעת הרפורמה שהוחלט בפזיזות בנובמבר 2021. הכללים המחמירים אומצו בתגובה לזעם של ארה"ב שמצאה עקבות לתוכנות הריגול של קבוצת NSO ותוכנות אחרות בטלפונים של דיפלומטים בארה"ב. בעקבות זאת הכניסה ארה״ב את NSO לרשימה שחורה באופן מיידי יחד עם חברת הסייבר הישראלית Candiru בנוב׳ 2021.
–
ב2022 ההגבלות החלו להיכנס לתוקף. ראשית, הדבר נעשה כדי לספק את הממשל. כך ישראל מנעה מעצמה כלי דיפלומטי-ביטחוני רב עוצמה וכלי מודיעיני הודות לנוכחות הספקים שלה במדינות לקוחות. זו היתה שנה רעה גם מבחינה כלכלית למגזר הסייבר, מה שגרם לחברות לקצץ בכוח אדם, ומה שאיים על מאגר הכישרונות איתו עובדים שירותי המודיעין הישראלי.
אז עכשיו ינסו להגיד שהערפל המודיעני קרה בגלל הרפורמה המשפטית, והרבה כסף נשפך מהמטה המרכזי לבסס נארטיב כזה, בפועל עכשיו אתם יודעים טוב יותר.
כי הנה הצבא חזר לאותן חברות סייבר ההתקפי שנהרסו כדי שיעזרו במאמץ המלחמתי:
בלומברג: החברות ׳קנדירו׳ ו-NSO משתפות פעולה בעקבות בקשות של מערכת הביטחון.