איתן כבל

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

להיא גרינר כתבה "תמני קטן כמו התחת שלי", היא אולי לא התכוונה לאיתן כבל, אבל אין ספק שחלק מהתנאים הויזואליים עונים לה על הקריטריון, השאלה היא מדוע איתן כבל לא עצור ואחורי סורג ובריח והתשובה היא שיר ניצן וליאת בן ארי.

הנה בשקט בשקט הופיעה עדותו של איתן כבל בחקירת המשטרה שלהזכירכם מר כבל הוא הגורם הישיר לבחירות בשנת 2015 כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט על פיזור הכנסת לאור "חוק ישראל היום" אשר הוצג ע"י איתן כבל ונתמך ישירות בזונה מבבל "ציפורה שפיצר, הלא היא ציפי ליבני.

כולם יודעים כי איתן כבל הגיש את הצעת החוק, אך לשמוע את עדותו של איתן כבל, ביחד עם פטרונו נוני מוזס, זה דבר מחלחל, מציק, מטריד שאותו יש להוקיע מעל כל במה אפשרית וכמובן למצות את הדין על הפושעים.

כבל: "על העובדה שאני חבר כנסת וכל עניין שאני מביא, הם שוחטים אותי".

חוקר: אהה. תן לי דוגמא.

כבל: "חקיקה שאני עושה או דברים מן הסוג הזה, אני לא קיים. ואם מכניסים אותי, אתה יודע, בדרדלה (בקטנה – א"ג)".

חוקר: מה הוא אמר לך?

כבל: "'לא, מה פתאום וזה'. רון, שהוא אחלה בן אדם דרך אגב, אמר 'מה פתאום, לא היה ולא נברא'. בסדר, הכחיש".

חוקר: ומה ביקשת באותה פגישה?

כבל: "לא ביקשתי ממנו שום דבר. אמרתי 'אני מבקש יחס הוגן, זה הכול. איזה יחס? כשאני מעביר, שיכניסו ידיעות שלי, התייחסויות שלי. זה הכול'".

לפגישה בין כבל לבין עורך "ידיעות אחרונות" הצטרף לפתע מארח נוסף – המו"ל נוני מוזס.

איתן כבל סחר ונתן בתמורה לכתבות חיוביות בעיתון ידיעות אחרונות בצורה ישירה עם הבעלים ואף טרח לעשות בשמו את רצונו להגיש חוק אשר עתיד לחסל את העיתון המתחרה כפי שעשה נוני מוזס לפני שנים עם הבעלים של מעריב, עופר נמרודי.

נוני מוזס, (האח של ג'ודי שלום מוזס, נו ההיא שתפסה את בעלה סילבן שלום נמצץ במלון ונפרדה ממנו לאחר שנים של עשייה בין עם בעיתון ובין אם ברדיו), היה איש מאוד חזק טרם הגעת עידן הרשתות החברתיות, היום כולם יודעים הכיצד להעביר את המסר בעוד אז כל כותרת בעיתון בדיות אחרונות הייתה מובילה לשיח חברתי, בעוד נוני מוזס נושא ונותן עם איתן כבל, פה נראה כי השוחד באת היה.

איתן כבל כן קיבל כתבות חיוביות, ואיתן כבל כן הגיש את חוק ישראל היום, אז מדוע שי ניצן לא הורה להגיש כתב אישום לאור מה שהתרחש? מדוע שי ניצן שראה את השוחד שריר וקיים, חי ובועט החליט לסגור את התיק ולא לפעול נגד מר כבל?

התשובה היא בשתי מישורים, הראשון שאין כל מניעה לשאת ולתת עם מו"ל של עיתון ואין בכך כל פסול, והמישור השני הוא אג'נדה פוליטית, שי ניצן הוא אדם חולה, רדוף, מסכן ומסוכן לחברה הישראלית, השקפותיו הפוליטיות והחברתיות מייצרות אצלו פלונטר משפטי עד שהוא עצמו טרח להכניס את רומן זדורוב לכלא תוך שהוא מתחפר בעמדותיו כאילו מתאים לו שאיש עם במבטא יכנס לכלא תוך שהוא, שי ניצן, מגלה חמורות.

חוקר: האם נושא "חוק ישראל היום" עלה במפגש הזה בנוכחות נוני מוזס?

ירון: "כן, אני מניח שכן, כי כפי שאמרתי זה היה נושא שמאוד בער בנו באותה תקופה".

חוקר: אז כמה פעמים נפגשת עם כבל?

ירון: "בתקופה ההיא? בתקופה ההיא לדעתי פעם אחת, אחרי זה נפגשתי איתו עוד איזה פעמיים שלוש מאז".

חוקר: ואז דובר גם איך אפשר להעביר אותו?

ירון: "לא. לא. ממש לא. מה שדובר זה על המהות שלו, קודם כול. על המהות שלו".

חוקר: אתה גם נפגשת.

ירון: "נכון. אמרתי לך. לא רק עם כבל. אני יודע שהוא נפגש עם כבל לקראת החוק. הוא, אתה יודע, הוא היה צריך לאסוף DATA, לאסוף מידע על איך פועל עיתון".

איתן כבל כבר אינו חבר כנסת, הוא נזרק על ידי חבריו לפלגה והגיע הזמן לפתוח את החקירה ולהושיב אותו בכלא על נזק של 3,500,000 מליארד ש"ח שגרם לאור קיום בחירות 2015 בגללו.

חוקר: יש לך את המועד של הפגישה ההיא?

כבל: "לא, לא, זה לא דברים שרשמתי אותם".

חוקר: למה לא?

כבל: "כי זה לא פגישות מתוכננות".

חוקר: זה פגישות סודיות?

כבל: "לא".

חוקר: אתה חבר כנסת, יש לך לו"ז.

כבל: "נכון. אני בדרך כלל כותב הכול".

חוקר: את זה לא.

כבל: "נכון, את זה לא".

חוקר: כי רצית להסתיר את זה?

כבל: "לא".

חוקר: אז למה לא רשמת את זה?

כבל: "כי האדם מתקשר אליי".

חוקר: נו?

כבל: "הוא אומר לי: 'אני יכול לבוא אלייך'?".

חוקר: הוא לא התקשר באותו יום בצהריים.

כבל: "ממש כך, ממש כך".

חוקר: כן?

כבל: "כן".

חוקר: אז זו הסיבה, לא הספקת לרשום?

כבל: "לא, לא אמרתי. אני אומר לך בכנות. כל עניין כזה שאני הייתי רושם, יכול היה בדיוק להתפרש בצורה שכזו, ולא רציתי כי זה לא נכון לעשות את זה".

האם הפגישה המשולשת הובילה לשינוי אופי הסיקור של כבל ב"ידיעות אחרונות"? מהחקירה של כבל עולה כי התשובה חיובית.

חוקר: ואחרי זה מה קורה?

כבל: "הם סיקרו אותי בצורה הרבה יותר הגונה".

חוקר: בלי שום קשר לזה שאתה…?

כבל: "אני מקווה שלא".

חוקר: יכול להיות שכן.

כבל: "מה, אז מה אתה רוצה שאני אגיד? אני לא יודע להגיד לך".

גם רינה מסריח חסכה מכן את האינפורמציה במשך שנים…