22 נשים נרצחו השנה בישראל, מתוכן 50% הן מהמגזר. נכון, המגזר האסקימוסי, איך ידעתם
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
מכיוון שיום המאבק באלימות נגד נשים הפך בישראל לשבוע ואולי יותר, אז הנה כמה סטטיסטיקות:
22 נשים נרצחו השנה בישראל.
כ-80 גברים נרצחו השנה על רקע פלילי.
מתוך 22 הנשים, 50% הן מהמגזר. נכון, המגזר האסקימוסי, איך ידעתם.ממש לא כל הנשים נרצחו ע״י בן הזוג, חלק נרצחו ע״י קרובי משפחה, שתיים ע״י אח עם בעיות פסיכיאטריות, שתיים ע״י אזרחים זרים. בעולם כולו, רק 34 אחוז ממעשי הרצח של נשים, הן על ידי בן הזוג.
רצח נשים בישראל אינו תופעה, אלא מקרים פה ושם. באוכלוסיה של 9 מיליון, שחלקם אסקימוסים בעלי תרבות עשירה ואוכל נהדר, לא ניתן יהיה למנוע זאת לחלוטין.
עם זאת, שיעור מעשי הרצח בישראל הוא פחות מ-1.5 למאה אלף תושבים. אנחנו עמוק ברבעון התחתון של הטבלה העולמית.
כמעט בכל העולם רוב הנרצחים הם גברים, קרוב ל-80 אחוז. רק במספר קטן של מדינות אחוז הנשים שנרצחו עולה על הגברים: יפן, לטביה, דרום קוריאה והפתעה – ניו זילנד. אם שוויון, אז עד הסוף.
בישראל הנשים הן מגדר די מוגן, מטופח ומועצם. ב״מדד השוויון המגדרי״ של הפורום העולמי לכלכלה, ישראל ממוקמת במקום ה-44 בעולם. לא רע. נכון, עדיין מתחת לרוב מדינות מערב אירופה. אבל מעל ארה״ב, אוסטריה, איטליה ועוד שורה מכובדת של מדינות תרבותיות למהדרין. אנשים מחו״ל מופתעים וכמעט מזדעזעים לשמוע על תנאי הגירושין המקובלים בישראל.
בסוגריים, בענין זה, מעניין מתי יהיה יום הזדהות עם המקרים הרבים של גברים גרושים הנרצחים לאט לאט, במשך שנים, ע״י נשים נקמניות וחמדניות, בתי משפט והוצאה לפועל, ואינם זוכים למצעד שרמוטים, פסטיבל העצמה או יום הגברים ההרוסים כלכלית ונפשית, שממשיכים להתמודד עם הכל, עד המוות. יום לזכר המתאבדים, המרוששים, השבורים מנסיונות שוא ליצור קשר עם ילדים מוסתים, המתים והנכים מהתקפי לב או שבץ, הדועכים אל תוך זיקנתם כשהם מקוששים שקלים אחרונים למחיה, אחרי שכל כספם וכבודם נגזל מהם. אני חושב שיש יותר מ-22 כאלה.
מתי יבינו שהעולם אינו מתחלק לגברים רעים ונשים טובות.
אז הנה עוד קצת סטטיסטיקה: שיעור ההתאבדויות בקרב גברים בעולם המערבי הוא פי 4 לעומת נשים. מעניין למה. אבל לא עליהם אנחנו מדברים עכשיו.
האם צריך להגביר – או נכון יותר לשמר – את המודעות לבעיית האלימות נגד נשים? בוודאי. אנחנו, הגברים, לא מבינים מה זה לחיות כל החיים כחלש יותר פיזית, כגזירה משמיים. תארו לעצמכם שחצי אנושות היו גורילות שצריך לקוות שהם יתייחסו אלינו יפה ולא יהיו חרמנים מהרגיל כשאנחנו עוברים לידם בלילה ברחוב. כן, טוב שאנו חיים בתקופה נאורה, וכן, צריך לגונן על נשים כמגדר שעבר אלפי שנות ניצול והשפלה.
אבל בישראל, במערב, בחברות בלתי-אסקימוסיות, עושים את זה כל הזמן, לא? אינספור חוקים מחמירים להגנת נשים וקידום נשים, שכבר גולשים לאפליית גברים. הסברה, חינוך, הטמעת הערכים האלו כמשהו מובן מאליו דרך התקשורת, הספרות, האמנות, הבידור, השיח הציבורי. היום הרוב המכריע של הגורילות (אנחנו) מאולפות, מחונכות ואינן מהוות סכנה.
אז על מה המיליטנטיות? נגד מי ההפגנות? נגד הרוצחים? הם יקחו לתשומת ליבם. במה שנוגע לשאר האוכלוסיה, מצב הנשים כבר לא כל כך גרוע, ולהיות גבר זו כבר מזמן לא פריבילגיה.
מילה לסיום: מותר לא להסכים איתי, מותר להתווכח, לחלוק עליי ולהגיב לגופו של ענין. אסור בתכלית האיסור לתקוף אותי אישית, אפילו לא ברמז. מי שיעשה זאת יועף וייחסם, גם הסבלנות המפורסמת שלי כבר עייפה.
עוד מחאה ״ספונטנית״:
מקור הפוסט:
מכיוון שיום המאבק באלימות נגד נשים הפך בישראל לשבוע ואולי יותר, אז הנה כמה סטטיסטיקות:22 נשים נרצחו השנה בישראל.כ-80…
Geplaatst door טל גלעד op Zaterdag 1 december 2018