מלחמת יום כיפור פרצה יממה לפני שסופר לכם

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

הריני  כותבת כאן, עכשיו, את אחד הסודות השמורים של המלחמה –

מדע החלטתי לעשות זאת?
אפרט בהמשך.
אבל ראשית לסיפור עצמו:
סיפרו לכם שהמלחמה פרצה בשבת?
זה לא נכון!
האירועים התחילו כבר בלילה שבין חמישי לשישי!!!
ובכן,
לפני כארבע שנים פגשתי במקרה לחלוטין אדם, (באירוע נכח אדם נוסף), והוא סיפר לי כי בלילה שבין חמישי לשישי היה חייל במקום, בדרום, אליו נורו טילים מצריים.
המקום היה נקודה נקודתית ביותר (לא אפרט יותר). הטילים היו מדויקים ביותר. כ – 20 חיילים נהרגו במקום. למשפחות, כך סופר לי, נמסר כי הם נהרגו בשבת.
אותו אדם ניצל במקרה. הוא היה בשירותים.
מי שנותר בחיים מאותו האירוע הוחתם על "שומר סוד".
האדם שסיפר לי את הדברים נשמע מהימן לחלוטין. וכך גם תסמיני הטראומה שהוא נושא עמו מאז. הפרטים על המקום עצמו היו ידועים לי, והם רק הוסיפו לאמינות המספר.

חודשים לאחר מכן יצרתי קשר עם איש תקשורת, שאמור לדעת דברים מסוג זה. "יש לי עוד חמש עדויות של אנשים שמעידים על שהיו במקום שהיו בו אירועים בין חמישי לשישי", הוא אמר. "אז למה אתה לא מפרסם???" נזעקתי. "כי אני לא יכול להוכיח באפן מוחלט", הוא ענה.
"יש לך חמישה אנשים שנשבעים ביקר להם, והנה עדות שישית! מה עוד צריך??? אנשים לא ימציאו דבר כזה. הם מציינים במדויק איפה הם היו. אנשים שהיו במלחמה זוכרים טוב מאוד מתי ואיפה הם היו. אנא פרסם!!!"
הוא לא פרסם.
אני לא מכירה את חמש העדויות האחרות שהוא דיבר עליהן. אבל לא אתפלא אם הוא יפרסם אותן בקרוב.
אבל אני מכירה היטב את העדות ששמעתי, והיא מהימנה עלי לחלוטין (כאמור, היה עד שמיעה נוסף).
לאחרונה קיבלתי אישור שהסיפור על אירועי הלילה ההוא נכונים.

ומדוע בחרתי לספר את זה? –
כי עברו 40 שנה.
היום בעידן האינטרנט הדברים היו מסופרים מזמן.
העידן שבו הכל התנהל בחשאיות, תוך שיתוף פעולה עם עיתונות מגויסת ומצונזרת עבר מן העולם.
אבל יותר מהכל – אני כועסת!
אני כועסת שראשי המדינה עד היום מתייחסים לאנשים כבני שישים ויותר כחבורת מטומטמים שאינם מבינים דבר, ולא שבני אדם הראויים לתשובה אמיתית על מה שאירע.
הדור שלנו, שעבר את המלחמה הקשה והאיומה, ושב עם צלקות שלא תגלדנה לעולם, יכול להתמודד עם האמת. מי שחזר מהתופת, וחווה את האירועים, ויודע בגופו ובנפשו מה קרה – ראוי לתשובה שאינה מזלזלת באינטליגנציה שלו!

זהו.

 

דדו – רצה לספר לעם וטבע כמו רפול

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *