ההיסטוריה של הבונים החופשיים והאילומינטי
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
הבונים החופשיים
הבונים היו בעבר גילדה של בנאים במתכונת אגודות האדרכילים של האדריכל הרומאי הידוע ויטרוביוס. במרוצת השנים הם הפכו כמו עם מקצועות אחרים, לועד עובדים ושלל אגודים מקצועיים וגילדות שידעו לבנות את המבנים והמקדשים המפוארים ביותר.
עם הזמן הגיעו האבירים הטמפלרים אשר נחשבים למתווכים בין הידע מהמזרח למערב, וכך על ידי הקשרות עם אנוסים, צופים, עיסמאיליים, ויהודים מלומדים, הם נחשבו לימים כשליחי המיסטריות של העולם העתיק, ההלניסטי, והידע שנגנז במהלך ימי הבניים ונשמר אצל הערבים והיהודים.
הטמפלרים חיקו את אגודות האבירים האצילים שהתפתחו אצל הסופים המוסלמים, ה'טאריקת'(ידועים בתואר-פאטוואט), אשר היו אגודות אבירים ששמרו על דוקטרינה סודית – מערך של חניכות אשר הופכות את החניך לאדם "משופר" עם גינוני אבירות(Chvalry) ועד לידע בלתי אמצעי ברמה הגבוהה ביותר (ה-ח'קיקת). בתוך המסתורין הזה הם שמרו על ידי המחזות את הידע שהוזכר לעיל שטוענים כי הועבר לטמפלרים.
בהמשך אותם אבירים מוסלמים הפכו להיות ראשי הגילדות המקצועיות אצל המוסלמים והכניסו לתוכם פרקטיקות ועקרונות של הטאריקת.הטמפלרים עשו בדיוק את אותו הדבר עם גילדות הבנאים. לימים היו תהפוכות ורדיפות עם הכנסייה, וסוג של מסדר קדום יותר לבונים בשם צלב הורד יצא אל האור באירופה, וגם הוא נטען כי הביא את הידע מהאוניברסיטאות ההרמטיות בפז שבמרוקו.
בהינתן כל מה שהוזכר לעיל, הבנייה החופשית שעד אז היה לה מימד פרקטי מאוד דומננטי, הפכה להיות מאוד ספקולטיבית, ובעצם הרבה מהידע והמיסתורין הוצפן בסמלים ובמבני המקדש שלהם. היהודים והמוסלמים לקחו ברצינות תהומה את הדיבר של לא תעשה לך פסל או תמונה, ולכן ייצוגים ועקרונות של האל וסגולותיו הוצפנו בהרמוניות של בניית המקדשים. כמו כן הרבה מהפאטווט של הסופים באיסלאם שמרו על מסורת אגדית על שלמה המלך והמקדש, אגדות על היכולת שלו לדבר עם ציפורים (רעיון שפותח מאוחד באיסלאם), ועד לחכמות שצבר.
ברנסאנס שררה אמונה על קדמות הפילוסופיה במקורות היהודיים. אמונה זאת יחד עם הרנסאנס עברה לאירופה בתקופה מאוחרת יותר שהתחילה כבר באזורים של המלומדים המוסלמים(כמו האחים הטהורים – איחוואן אל צאפא) והיהודים (כמו באנדלוסיה ופרובנס). מעבר הידע בפילוסופיה, מדעים, הרמטיציזם, אומנויות, ועוד ממחיז היטב את העקרון ההרמטי בו החזיקו אותם מוסלמים ויהודים (אשר גם לחמו זה בזה לא מעט), והוא שהתורה החזיקה חכמה עתיקה פרניאלית והרמטית שנשמרה בבית המקדש הראשון עם שלמה המלך, ומשם הופץ אל עבר כל שאר הפילוסופים הידועים בעולם במאות שלאחר מכן (בייחוד ניאופלטונים).
עם הזמן, האגודה הפכה יוקרתית יותר, התחברה לאגודות של פיראטים יהודים בקאריביים גם כן. בגלל המלחמה של הכנסייה בבונים, הרבה משפחות אצולה שגם כן היו במתיחות עם הכנסייה מצאו מקום להכנס לאגודה יחד עם כל מי שנרדף (כמו הטמפלרים עצמם שנרדפו על ידי הכנסייה, והמורים, והאנוסים, וכו').
אין זה מקרה שהבונים החופשיים בארה"ב נעזרו בפיראטים היהודים בזמן מלחמת העצמאות (ואף בשבועה המאסונית הראשונה נאמר שהבונה יהיה חבר ורע לכל שודדי הים), ויחד איתם המורים של מרוקו היו הראשונים להכיר בארה"ב ולפתוח איתo בהסכמי סחר (וגם עזרו במלחמות נגד הברברים). הרעיון הלה מומחז במלך האריות עם טימון (בעל המבטא היהודי) ופומבה (מורי, שאחד מהכינויים שלהם יחד עם יהודים אנוסים היה מארנו – חזיר יבלות), את שנייהם פוגש מלך האריות בגלות (הטמפלרים שהכירו אותם באנדלוסיה ופורטוגל ובעולם החדש).
כיום האגודה היא בעיקר לרישות (networking) של אנשים המושבעים לשמור ולעזור זה לזה. הידע מועבר בצורה סימבולית. יש נסיון מתמד להחיות ולהסביר את הצפנים.
האילומינטי
במשפט: האילומינטי הם הרפורמים של הבונים החופשיים. כמו ש-לנו היהודים יש רפורמים, גם להם יש.
ואכן בתקופה שבה הבנייה שררה בבלבול לגבי המטרות שלה והסמלים שלה, הגיע כומר ישוע בשם אדם וויסהאופט לאחר פרוק מסדר הישועים, וב1776 מחליט שכל ההתעסקות בידע אזוטרי וסמלים וכו' זה משחק ילדים והוקוס פוקוס, והוא יביא תכלית ראויה וחדשה לבניה שתאחד אותה. המטרה היית פוליטית לגמרי וכל הסמלים היו מלכודת למשוך אנשים תמימים.
המסורת הפוליטית שהתפתחה עקב כך היית המהפכה הצרפתית היעקובינית, הבולשבקים (בביוגרפיה של טרוצקי אפילו הוא מכריז על כך בגאון), ובימינו השמאל, או אלי השמאל הקיצוני שעוד מחפש מהפכות.
ההבדל בין שני המסדרים הוא מלחמה עתיקת יומין בין שני תפיסות עולם. נאופלטונית(פאגנית) שהיא מייצגת יותר את הבונים, וגנוסטים שמייצגת יותר את האילומינטי.