ארגון ׳אמנסטי׳ מבקש להגביל את חופש הביטוי של אזרחי מדינת ישראל

ארגון אמנסטי מבקש להגביל את חופש הביטוי של אזרחי מדינת ישראל –

ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הוא ארגון זכויות אדם בינלאומי, שלו סניף ישראלי. הסעיף מגדיר את מטרותיו כך:

"..פעילות להגנה על זכויות אזרחיות ופוליטיות, פעילות למען אסירי מצפון נגד עינויים ועונש המוות. בתגובה לשינויים בשיח זכויות האדם הבינלאומי, הרחיב הארגון את נושאי עבודתו, כך שיכללו גם זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות..".

ביום 13.6.17 פנה ארגון זכויות האדם לתאגיד "כאן", בדרישה שיסיר סרטון דעה של העיתונאית ענת ברמן בנוגע לסוגיית המסתננים במדינת ישראל, בו הסבירה ברמן מדוע אריתריאה אינה מסוכנת, וניתן להחזיר אליה מסתננים. כך כתבו נציגי הארגון לתאגיד:

"..אף איש אינו חסין מטעויות וכל אדם זכאי לדעה, גם עיתונאים כמובן, והיא אינה חייבת להיות דעה סימפטית כלפי מבקשי המקלט. עם זאת כגוף תקשורת ציבורי, כמחלקות עיתונאיות בעלות אחריות מקצועית וציבורית, אנו סבורים שאתם מסוגלים לקרוא את הרשימה הבאה ולהסיק את המסקנות הראויות ולתקן את הטעויות. כאמור, באופן חריג ביותר, אנו סבורים שיש להתחיל בהסרת הסרטון המסוכן הזה מוקדם ככל שניתן.

בברכה

גיל נוה חן בריל אגרי מולי מלקאר יונתן גר".

דרישתו של אמנסטי – גוף חסר זיקה למדינה בה הוא נמצא – הוא כי המדינה תשתיק דעה של עיתונאית אזרחית מדינת ישראל, הדוברת בכלי תקשורת ישראלי הממומן מכספי אזרחי מדינת ישראל – יהודים וערבים, חילונים ודתיים – רק כי הדעה הזאת אינה תואמת את דעתו.

דרישה זאת אירונית במיוחד לאור העובדה כי הארגון נוסד בשנת 1961 על-ידי עורך הדין פיטר בננסון, לאחר שזה למד כי קבוצת סטודנטים נכלאה בפורטוגל משום שהרימה כוסית לחיי החופש בבית קפה.

הארגון שנוסד בעקבות דיכוי חופש הביטוי של קבוצה קטנה של סטודנטים, מבקש כעת לדכא את חופש הביטוי של מיליוני אנשים. בשם זכויות האדם.

במעשיו של ארגון אמנסטי יש ניסיון לדכא זכויות יסוד של אזרחי המדינה. תפיסה זאת היא שסייעה ללואי ה – 14 לחזק את שלטונו הרודני.

יצוין כי באותו אופן יכולים ארגוני זכויות בינלאומיים שונים להגדיר את האמירות הבאות כדבר "מסוכן" שאסור לתת לו ביטוי: הטענה כי החמאס הוא ארגון טרור, הטענה כי הרג מחבלי חמאס בגבול ישראל-עזה היא חוקית ורצויה, הטענה כי זכותה של אישה ללכת עם כיסוי ראש, והטענה כי זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית.

את האמירה האחרונה טבע שופט בית המשפט העליון, רוברט ג'קסון בשנת 1949, ומי שחזר עליה היה נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס.

התנהלות זאת מצד ארגון זכויות אדם כגון אמנסטי מדגימה כי ארגוני זכויות האדם אינם מכירים כלל בריבונות המדינות בהן הם פועלים, והם מוכנים לעשות כל פעולה – ובכלל זה פגיעה בזכויות אדם יסודיות – כדי לכפות את השקפת עולמם, כל זאת מסיבות פוליטיות.

על הציבור להיות מודע לכך, על נציגיו להבין זאת, ועל הכנסת לשרטט גבולות ברורים לארגונים אלו, באופן שיבהיר להם כי הם אינם מעל לחוק.

אם פעולות אלו לא יתבצעו, ארגוני זכויות אדם כגון אמנסטי יכולים לנסות לכפות על מדינת ישראל הכרה באויב מסוגו של החמאס, כגוף בעל זכויות שאין לפגוע בו, בשם עקרון קדושת החיים וסדרה נוספת של זכויות יסוד.

אין בין התנהלות זאת לזכויות אדם ולו דבר, אלא מדובר ב"מרשם להתאבדות לאומית".