מה קרה כשנערה אמריקאית חייכנית העלתה לטוויטר צילום שלה בשמלת נשף עם הדפס סיני?

העולם השתגע.

אתמול נערה אמריקאית חייכנית אחת העלתה לטוויטר צילום שלה בשמלת ערב. זה היה ערב הפרום. שמלה חגיגית, הדפס סיני. דרקונים זהובים על בד אדום ופרחים.

לכאורה סתם צילום, כמו אינספור צילומי נערות מחייכות בערבים חגיגיים מאז ומעולם.
אלא שהיא נערה לבנה.
ובעולם המודרני והנאור שלנו אסור לאדם לבן ללבוש את בגדיו של האדם הצהוב (או השחור, או הכהה, או האחר). כי זה מתפרש כזלזול. כי זו לכאורה גזענות.

אלפי צייצנים איחלו לה את כל הרע שבעולם. הם מחו על חוסר הרגישות שלה. על הגזענות של לבושה. על שהיא משפילה את התרבות הסינית.
וכל זה, להזכירכם, עבור שמלה של נערה שרק רצתה להיות יפה.

בעולם המתקדם שלנו, אסור לחשוב אחרת. אסור לומר דבר שאינו פוליטיקלי קורקט. אסור אפילו ללבוש את מה שלא עברה את אישורו של ההמון המתחשב והנאור והצודק תמיד.
משטרת המחשבות כבר כאן, והיא מחלקת דוחות יותר ויותר.
זה אסון. לכל אחד מאיתנו מותר לומר כל שעל דעתו. גם אם זה לא נחמד לשמוע. לכל אחת מותר להתלבש איך שהיא רוצה. גם אם זה לא פוליטיקלי קורקט. כן, גם אם היא לובשת חיג'אב. גם אם יש לו שטריימל. גם אם יש לו חולצה עם הדפס של סטייק. או של שלום עכשיו. הדרך היא לקבל את האחר ולא להפוך להמון מוסת בטוויטר ובפייסבוק.

כשאני קורא את התגובות לפוסטים כאן בארץ שלנו דומני אנחנו רק צעד קטן מעולמו של גו'רג' אורוול. בו מי שחורג מהתלם, אחת דינו. סקילה בכיכר העיר.