עד כמה בגץ איבד את זה?
כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…
עד כמה בגץ איבד את זה?
1. יושב לו אורי משגב מעיתון הארץ, גולל את פיד הבוקר, ומבטו מרקד בין הידיעות השונות עד שעינו צדה דיווחים משועממים אודות דיונים פוליטיים גדושי אגו סביב טקס המשואות.
משמצא מה שמצא, מה יעשה הנער כדי לפרוק את תסכולו?
האם יכתוב פוסט ויראלי, או אולי אפילו טור דעה בעיתונו המפואר?
ואולי, כקיבוצניק לשעבר, יארגן מחאת פועלים עממית וחובקת כל לביטול רוע הגזרה?
שמא הוגה הדעות מרחוב שוקן יצא וילחם בזירת הרעיונות הקשוחה והתובענית עד הנצחון תמיד?
הצחקתם אותי. במקום זאת קורא הוא אל חבריו למערכת: קומו ונעלה ציון – אל בית המשפט העליון. אומר ועושה.
העתירה לבית-משפט נכתבת מאליה במהלך הנסיעה. הייצוג עצמי, הסגנון עגמומי. והופל'ה נולד בג"ץ.2. מה יעשה בגץ עם העותר ההזוי?
האם יבעט אותו עם הוצאות כבדות בהעדר זכות עמידה?
האם יזכיר לו שמערכת המשפט קורסת מעומס, שהבנק העולמי מדרג אותה במקום 92 בעולם מתחת לרואנדה, אוגנדה ודרום סודן? האם יספר לו שעמותות שמאל מציפים אותו בעתירות סרק? שאמון הציבור בשפל הרסני? שבעלי דין מיוסרים עד כלות, וששופטים אונסים צדדים לפשרה רק כדי לחסוך מעט כתיבה? האם יזכיר לו שבית המשפט אמור ליישב סכסוכים בהתאם לחוק ולא להידחף לסקנדלים פוליטיים?
האם יזרוק את משגב לאלף עזאזל על ביזיון בית המשפט?
לא.
בגץ הורה למדינה להגיב בתוך ארבעה ימים.3. תראו, מערכת המשפט איבדה את זה לגמרי.
זה לא עניין של שופט כזה או אחר (רוצים לנחש מי חתם על ההחלטה היום?), זה לא מקרה ספציפי או אפיזודה לא מייצגת.
זו מערכת היפר אקטיביסטית שיצאה משליטה.
שלא תטעו. גם פסקת ההתגברות היא פתרון חלקי שלא ימנע מבית המשפט להתערב לאיין, לפרש, למרוח ולמסמס הליכים בשאיפה מתמדת לנהל את המדינה.4. אבל פסקת התגברות וחוק המסתננים הם התחלה חשובה.
את האקטיביזם המשפטי חייבים לרסן.
חייבים להחזיר איזונים ובלמים בין הרשות השופטת – שתפעל לישום החוק ותשאר, כמובן, מערכת עצמאית ובלתי תלויה – לבין הרשות המחוקקת והמבצעת בהם בחרנו כולנו כדי להכתיב הכרעות לאומיות.5. ספין או לא ספין, זה בכלל לא חשוב.
אסור לימין לוותר כאן. בלי דיונים, ועדות ומריחות.
רק הצבעות והכרעות.
כחלון? לכחלון לא אכפת מבגץ. כל מה שחשוב לו זה לשמר בוחרים.
אם כחלון יחליט לעקוף משמאל את יוסי שריד ושולמית אלוני שהעבירו פסקת התגברות, ולהפקיר את אזרחי ישראל,
אני יכול רק לנחש מה יחשבו הבוחרים שלו.את הטרלול הזה חייבים להפסיק
עד כמה בגץ איבד את זה?1. יושב לו אורי משגב מעיתון הארץ, גולל את פיד הבוקר, ומבטו מרקד בין הידיעות השונות עד שעינו צדה…
Posted by Sharon Horesh on יום רביעי 11 אפריל 2018
לינקים תוספות ומקורות:1.כתבתי בזמנו בהרחבה על הצורך של שרת המשפטים שקד להתמקד בשינוי מוסדי (פסקת התגברות, שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים ובמקרה הצורך הקמת בית משפט לחוקה) ולא לחשוב ששינוי פרסונלי (בו השיגה תוצאות סבירות פלוס מינוס) הוא יותר מקוסמטי. כשיהיה זמן אשים לינק אבל הרחבתי על האקוצ'יימבר ועל התועלת המוגבלת ממינוי שופטים שמתקשים להתעמת עם הקולגות, הלכות ותיקות, שפה חוקתית מגבילה ועם מערכת שלא מאפשרת להם להתמקד.
כעת, מישהו רוצה לנחש מי חתום על ההחלטה בבג"ץ 2887/18 להעביר את העתירה הקיקיוני לתגובת המדינה?
אבוי לבושה, לא אחר מהשופט נעם סולברג
(להגנתו צריך להגיד שנכון לעכשיו הוא כמעט השופט היחיד שמעז להציג איזשהי אופוזיציה בעליון ושהוא מניח – בצדק – שאפילו בגץ ידחה את העתירה ולכן הוא לא מעוניין לייצר כותרות פוליטיות ולתרום למיתוג שלו כ"שופט הימני")2. כתבתי בזמנו פוסט ארוך (גדוש בלינקים, מחקר של הכלכלן הראשי וכד') על המצב העגום של מערכת המשפט ועל הקשר הישיר בין האקטיביזם, העדר זכות העמידה והקשקשת החוקתית –
לדירוג הבלתי נתפס של מערכת המשפט ולמצבם מכמיר הלב של בעלי הדין.
בינתיים, בשליפה, קחו לכם דיווח בדהמרקר על מדד קלות העסקים