אמנם בלי היהדות האשכנזית לא הייתה קמה מדינת ישראל; אבל בלי היהדות הספרדית-מזרחית, היא לא הייתה מסוגלת לשרוד היום.

כי מה שאפשר את הגשמתו של חלום הדורות לשיבת ציון היה דווקא תהליך החילון של היהדות האשכנזית, ואימוץ התרבות המערבית. התודעה המערבית, המודרנה, אפשרה לעם הזה לגלות בתוכו כוחות ביצוע ומעשה, כוחות ארגון והגשמה מעשית, כישרונות פעולה ויוזמה אנושית בתוך ההיסטוריה, ויכולת רכישת כלים תודעתיים לבניין החומר.

אבל בעקבות התהליכים שעברה התרבות המערבית, שקיעת המודרנה ועלייתה של התודעה הפוסט מודרנית, תהליכים שלא לא פסחו גם על היהדות האשכנזית, החילונית ברובה, אימצה גם היא את הפוסט מודרניזם. לא כולה אמנם, אבל מעגלים לא מעטים מתוכה ודווקא רבי השפעה.

והפירוק הפוסט מודרני, מפרק מבפנים, מתוך תוכן, את כל הזהויות ואת כל המסגרות: את העם, את האומה, את המדינה, את המשפחה, ואפילו את האינדיבידואל עצמו; הוא מותיר אותו תלוש, מבולבל, מותש, חסר משמעות חיים ואובד עצות. מנוכר לעצמו. לפעמים אפילו לגופו. וכך בדיוק הוא עושה גם לאומה.

לו היינו תלויים רק בתהליכים התודעתיים של התרבות המערבית – בעוד כמה שנים מדינת ישראל לא הייתה קיימת עוד; וודאי לא כמדינת הלאום של העם היהודי. שום דבר מכל האידאלים הגדולים של שיבת ציון לא היה עומד בלחץ; דבר לא היה נותר על תילו.

אבל מה שיש לנו, ואין לאומות אחרות בעולם המערבי, הוא היהדות הספרדית מזרחית.

זוהי יהדות שבה המסורתיות, הזהות היהודית ותחושת הלאומיות הטבעית, הן מטען מושרש מדורות; יהדות שבה האמונה הבריאה, הפשוטה, הטבעית, והקישור האותנטי לתורתה של האומה – חדורים ב-ד.נ.א של בניה ובנותיה; יהדות שבה כל אלה נותרו בה מלאי חיוניות טבעית.

ובזכות בריאות יהודית טבעית זו, ובצרוף שאר המעגלים באומה שבהם הזהות היהודית עדיין חיה ותוססת – שיחד מהווים את רוב מניינו ובניינו של העם הזה, גופו של העם – יש לעם ישראל היום כוח לעמוד מול הפירוק הפוסט מודרני ולהתגבר עליו. אודות לכך יש לנו מאגר של עוצמה נפשית-לאומית ששום פרוק לא יוכל לה.

וכך צועד לו עם ישראל את מצעדיו על במתי ההיסטוריה; פעם רגל שמאל צועדת קדימה, וכל הגוף נשען עליה בכל כובד משקלו, ופעם – כשרגל שמאל מיצתה את עצמה, נתקעה והסתבכה – רגל ימין עושה את הצעד הנדרש, וכל הקומה כולה יכולה להישען הפעם עליה.

ואז, בהמשך, גם רגל שמאל מצטרפת למהלך, מצמצמת רווחים.

אשרי העם שככה לו.

 הפוסטים המקוריים: