המשפטן מארץ עוץ

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

אדם גולד:

המשפטן מארץ עוץ

1. קריאת הראיון – המביך, הטרחני, הכמעט רשלני – עם פרופ' אהרון ברק הזכירה לכולנו: ברק בקרב מאסף להצלת מפעל חייו.

בעבר כבר כתבתי שאצל ברק הכל משחק משפטי. פוקר חוקתי שמשוחק בלי כללים נוקשים, בלי עקרונות ברורים. במוח צלול בלבד, כיאה לעם הספר. כמו בויכוח עם ילד מתבגר, לא משנה מה 'היד' או הטיעון אלא באיזו יצירתיות ושכנוע עצמי הם מוצגים.

בהסבריו של ברק אין קוהרנטיות, גבולות גזרה או הגיון כולל. אין עיגון או סמכות. לא משנה מה אומרים חוקי היסוד, הכנסת, הציבור, ההגיון או בית המשפט העליון עצמו. בפוקר חוקתי לעולם יהיה מנצח אחד – אהרון ברק.

2. אך אם בעולם הישן ברק היה מביס את יריביו בקלות בעזרת לחשים חוקתיים ושליפות מהגלימה ("זכית בבחירות? הרי לך דמוקרטיה מהותית", "זה לא שפיט? אינך מבחין בין שפיטות מוסדית לנורמטיבית!") בשנים האחרונות ברק נראה פחות כמו ארבינקא השובב ומלא הבטחון ויותר כמו הקוסם מארץ עוץ – מבוהל ונבוך, מיד אחרי שהתרמית שלו נחשפה

3. הנה כי כן – האורקל החוקתי, אבי האומה, המנהיג העליון ונשיא מועצת גדולי המשפט מגלה לתדהמתו שבעידן של רשתות חברתיות קם לו דור אשר לא ידע את אהרן.

שומרי החומה הוותיקים – פקולטות שהתגייסו להכשרת חסידים, כתבי חצר וקולגות נאמנים – כבר לא יכולים להגן עליו. ככל שחולף הזמן ההפיכה השיפוטית והשלכותיה ההרסניות על מדינת ישראל הולכות ונחשפות בפני הציבור ההמום.
דומה כי גם ברק מבין שהמשחק נגמר. לטווח הארוך דמותו ההיסטורית תיצרב בתור דיקטטור משפטי שגרם נזק אמיתי ומדמם למדינת ישראל.

4. וכמו בסיפור של הקוסם מארץ עוץ – או בקלישאות של שרי אריסון – הכוח האמיתי לשינוי נמצא ממש בהנף יד.

את הרטוריקה המופלאה, הפוסטים החדים והנאומים החשובים של איילת שקד (בלי גרם של ציניות) היא חייבת לבסס באמצעות חקיקה ושינויים *מוסדיים* ארוכי טווח.

לפחות כרגע, לצד הצלחות נקודתיות (בעיקר בתחום ההתיישבות ואולי גם במינוי שופטים) אין שום שינוי בעוצמתם של המרכיבים המרכזיים במבצר האימתני שעיצב ברק – יוהמ"ש כל יכול, שופטים שבוחרים את עצמם, מחלקת בגצים מגוייסת, סבירות אמורפית, זכות עמידה וכמובן שפיטות נטולת גבולות שמבססת את העליונות של בגץ על הרשויות הנבחרות.

5. צריך להגיד שוב ושוב: חלק מהקהל אולי רועש, אבל בפועל הימין נותר ביתרון מוחץ על המגרש. במקום לעצור את המשחק, להתבכיין על בגץ ולנהל ויכוחים סיזיפיים עם האוהדים הזועמים של הקבוצה היריבה, כל מה שצריך בשביל להתחיל לשלוט זה פשוט להתקדם ולגלגל את הכדור לשער הריק.

זה בעצם כל מה שאנחנו צריכים: נבחרי ציבור שבאו לעבוד.

 

1. על משחק הפוקר חוקתי של אהרון ברק –

2. פוסט התגובה המצוין של אילת שקד –

3. לא מעוניין לשים קישור לראיון ולתרום טראפיק לנוניתון (ובכלל, באמת לא ברור לי מי האנשים שעדיין קונים את הזוועה הקוגנטיבית זו)
בכל מקרה, מי שממש בקטע יכול לגגל "חוקי אהרן"