טייסים סרבנים? מעולם לא שמענו דבר כזה…

כל התוכן באתר הוא בגדר לכאורה…

אסתר ברנד:

וואו שלושה טייסי אל על גילו את מצפונם והם מסרבים… זה חדשות!
טייסים סרבנים? מעולם לא שמענו דבר כזה…

רק שיואל פיטרברג מסתבר, כבר וותיק בעסקי הסרבנות כפי שניתן לראות [ואפילו יש לו חבר טוב, גם הוא טייס לשעבר, מיודענו יונתן שפירא, כן ההוא מהשיר] וזה ממש לא התחיל ב"פליטים" אצלו, אלא כמו שאר מגני המסתננים מאפריקה, שאיכשהו שלא במפתיע, אפשר למצוא אותם בהפגנות נגד ה"שחיתות"/נגד מתווה הגז/בבילעין ונעלין ועם משפחת תמימי בשיח ג'ראח:

וואו שלושה טייסי אל על גילו את מצפונם והם מסרבים… זה חדשות!טייסים סרבנים? מעולם לא שמענו דבר כזה…רק שיואל פיטרברג …

‎Posted by ‎אסתר ברנד‎ on‎ יום שני 22 ינואר 2018

 

–

יואל פיטרברג:

מדינת ישראל מאוכלסת ברובה מיהודים שהיו בעברם הרחוק והקרוב, פליטים בארצות העולם. רובם המוחלט התאזרחו וחלקם הקטן נשארו פליטים. רובם עברו שואה, רבים גורשו מארצותיהם בכורח ורבים היגרו מרצונם להיטיב את מצבם,למדינות טובות יותר שהסכימו לקבל ולטפל בהם.
דווקא אנחנו, היהודים, חייבים להיות קשובים, אמפטים, מוסריים ומוליכי דעת קהל בעולם לטיפול בהגירה של פליטים, שסבלו וסובלים בארצות מוצאם.
נכון, מדינת ישראל צריכה גבולות ברורים וסגורים (שאין לנו ״בזכות״ הכיבוש, המתנחלים וממשלות ישראל לדורותיהן) וההגירה חייבת להיות מבוקרת.
אבל, ואבל ג ד ו ל, פליטים שכבר חיים בקרבינו לא זורקים כמו כלבים שוטים, חזרה לארצותיהם, שם הסבל, אונס נשים וילדות ומוות ביסורים מחכה להם: דרום סודן ועוד ארצות באפריקה.
ישארו ויטופלו כאן הפליטים לאלתר: כבני אדם. כמו שהיהודים היו בעברם פליטים ורצו שיטפלו בהם ולא יזרקו אותם…
מבקש שתחליטו מי אתם ותחליטו באם לתמוך.
מרטין לותר קינג אמר שהדברים הנוראים בהיסטוריה קרו לא בגלל האנשים הרעים שביצעו אותם אלא, בגלל ״האנשים הטובים״ ששתקו בזמן שזה קרה.
אני לא אטיס פליטים מגורשים בניגוד לרצונם ולו אך מהסיבה החוקית (אין סיבה חוקית אחרת..) שהם עלולים לסכן את בטיחות הטיסה.

שאול בצר:

כבן לעם היהודי, שגדל והתחנך על ערכי הציונות, זו שחידשה את קיומו של העם בארץ ישראל, שחי כאן במשך כל חייו, ולקח חלק במבצעים מעבר לקוי האויב, אשר דרשו לא מעט אומץ ואמונה בצדקת דרכנו, הכרה במוסר היהודי וקדושת החיים של כל אדם באשר הוא, במטרה להבטיח לנו ולדורות הבאים שלעולם לא נהיה שוב פליטים הנתונים לחסדי אחרים,
אין שום מצב שאני כאיש צוות אויר, אקח חלק בהטסת פליטים/מבקשי מקלט בדרכם ליעד, אשר הסיכוי שלהם לשרוד אחרי ההגעה אליו (״מדינה שלישית״) שואף לאפס.

במשימה כזו אין צורך באומץ רב, אבל דוקא במשימה כזו לא אוכל לתפקד כנדרש ממני. כטייס וכאדם.

עכשו ברוטשילד.